var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36818;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36818","0","בעא מיניה ר' יוחנן משמואל ???","03/09/14 08:11","ח אלול","תשע"ד","08:11","Almuaddib","בעא מיניה ר' יוחנן משמואל יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת?


למדנו בירושלמי, שבת פ"ו ה"ט :

ר' יוחנן ורשב"ל הוי מתחמדין מיחמי אפוויי דשמואל.
אמרין: נלך אחר שמיעת בת קול.
עברין קומי סידרא, שמעין קליה דטלייא: "ושמואל מת".
וסיימון,
וכן הוות ליה.

כלומר, מעולם לא פגש רבי יוחנן את שמואל.


בחולין צה: למדנו שהיה קשר מכתבים, אולם כאשר שאלה נשלחת - לא משתמשים בפועל "בעא", אלא "שלח", והדברים ידועים.

אם כן, איך יתכן ששאל רבי יוחנן את שמואל?


בכתב יד לונדון כתוב כך: בעא מיניה ר' יוח' משמו'. בכתב יד רומא (108) כתוב "בעא מיניה מר יוחנא משמואל". מבט בוחן מראה שיתכן שבמקור זה לא מה שהיה כתוב, אלא שמישהו תיקן את הכתוב לאחר מכן. בכתב יד רומא (134) כתוב בדיוק כמו בגמרא שלנו.

מכתבי היד לא נמצא פתרון, לעניות דעתי, ונותרנו עם השאלה.","107","","3525","True","True","False","","1167","87.68.99.155","0","0","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36819","36818","גם בשטיינזלץ","03/09/14 08:57","ח אלול","תשע"ד","08:57","דוד כוכב","הביא מכת"י ועוד את הגירסה מר יוחני. ודלא כתוספות שהבין שזהו רבי יוחנן.

על יחסו של רבי יוחנן לשמואל אמרו בבבלי במסכת חולין דף צה ע"ב:
"כולהו שני דרב, הוה כתב ליה רבי יוחנן: לקדם רבינו שבבבל; כי נח נפשיה, הוה כתב לשמואל: לקדם חבירינו שבבבל, אמר: לא ידע לי מידי דרביה אנא? כתב שדר ליה עיבורא דשיתין שני, אמר: השתא, חושבנא בעלמא ידע, כתב שדר ליה תליסר גמלי ספקי טריפתא, אמר: אית לי רב בבבל, איזיל איחזייה; א"ל לינוקא: פסוק לי פסוקיך! אמר ליה: ושמואל מת, אמר: ש"מ, נח נפשיה דשמואל ולא היא, לא שכיב שמואל, אלא כי היכי דלא ליטרח רבי יוחנן".
משמע שמעולם לא התייחס רבי יוחנן לשמואל כאל רבו בפועל, לכן לא שאל אותו שאלה.","125","","3525","True","True","False","","161","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36820","36818","שני שלבים בחייהם","03/09/14 09:22","ח אלול","תשע"ד","09:22","אור חדש","בפשטות בירושלמי מובא הסיפור של הבבלי (כפי שהובא ע"י הרב דוד), הנושא כאן הינו קבלת פני "רבו גדול הדור" כלומר הרצון לפגוש את שמואל מתעורר רק כשנפטר רב גדול הדור ומתברר לריו"ח ששמואל הוא אכן מחליפו. ראייה זו אין עניינה "לשאול שאלות" שהרי דבר זה נעשה גם בחליפת מכתבים אלא המטרה הינה סוג של "הקבלת פני רבו".
מסופר על שמואל שהיה מבקר בא"י ובאותם ביקורים הזדמן לבני א"י לדון איתו בהלכה. מסתבר שהמעשה שלנו היה באחת מאותן הזדמנויות. אך כאמור, אז זה לא היה יחס של "רב ותלמיד" אלא ת"ח חשוב שבא מחו"ל ומזדמן לשאול אותו שאלות נקודתיות.
מסתבר שזו הייתה תמיהתו של שמואל על כך ש"אין שום דבר שריו"ח יכול להחשיבו לרבו" שהרי זכר שבביקוריו היה רגיל ריו"ח לשאול אותו שאלות שונות (למשל אבלות בשבת)","458","","3525","True","True","False","","158","84.229.169.48","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36832","36819","וראה עוד","04/09/14 14:03","ט אלול","תשע"ד","14:03","דוד כוכב","בקישור זה.","125","","3524","True","True","False","","98","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36906","36819","גם בשאילתות - מר יוחנן","09/09/14 11:23","יד אלול","תשע"ד","11:23","חננאל","וייתכן שרבי יוחנן שאל את שמואל, על ידי בנו ששלח ללמוד אצלו. ולכן לא כתוב שלח.","81","","3519","True","True","False","","217","213.151.36.147","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36833","36832","ההבדל בין "רבו" ל"גדול ממנו"","04/09/14 15:39","ט אלול","תשע"ד","15:39","אור חדש","בפשטות ריו"ח הודה שאכן שמואל גדול ממנו ולא רק בנושאים המפורטים ברשימה.
בכ"ז אין כאן הכלל "שאין הלכה כתלמיד במקום הרב" מכיוון שדבר זה נאמר רק בתלמיד היושב בפני רבו ודן עימו בחידושיו, במקרה כזה אם הרב "הגדול" לא מקבל דברי תלמידו פשוט שיש לפסוק כרב. אולם במקרה של ריו"ח הרי ברור שכמעט ולא היה מו"מ בינהם ורוב דברי ריו"ח לא הגיעו כלל לשמואל. במקרה כזה הגם שריו"ח היה "קטן" משמואל יש לו יתרון "בתרא" ללא החסרון שהגדול לא קיבל דבריו וע"כ הלכה כמותו גם נגד שמואל.
הדבר מוכח מכך שהלכה כמותו גם נגד רב שהיה ללא ספק גדול ממנו בכל דבר.
עוד ניתן לומר שהלכה כריו"ח כיוון שלאחר זמן (הרבה אחרי פטירת שמואל) התעלה ביותר בחכמתו עד שנהיה גדול אף משמואל ומרב!","458","","3524","True","True","False","","153","31.44.140.213","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36835","36833","אכן יש הבדל בין "רבו" ל"גדול ממנו"","04/09/14 16:11","ט אלול","תשע"ד","16:11","דוד כוכב","זה שהלכה כדברי הגדול, זהו כלל נוסף על הכלל שאין הלכה כתלמיד במקום רבו כאשר התלמיד דן בענין לפני רבו.
ודוקא מאביי ורבא הלכתא כבתראי, כך שלא משום כך הלכה כרבי יוחנן.

כתבת:
הדבר מוכח מכך שהלכה כמותו גם נגד רב שהיה ללא ספק גדול ממנו בכל דבר.
עוד ניתן לומר שהלכה כריו"ח כיוון שלאחר זמן (הרבה אחרי פטירת שמואל) התעלה ביותר בחכמתו עד שנהיה גדול אף משמואל ומרב!


הטלת איפוא ספק במה שטענת בתחילה משום מה שאין בו ספק.","125","","3524","True","True","False","","142","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36837","36835","במה הטלתי ספק","04/09/14 16:24","ט אלול","תשע"ד","16:24","אור חדש","מה שהוכחתי מ"רב" זה שלא עניין ה"גדלות" היחסית בינהם בזמן חיותם היה הקובע בקביעת ההלכה כריו"ח נגד רב וממילא גם לא נגד שמואל (ובזה הוכח שלא כפי טענתך).
הצעתי לאחר מכן לחזור להבנה שהעניין הקובע הוא אומנם "גדלות" אבל לא בהכרח במדידה נקודתית בהשוואה בין שני גדולים חיים אלא כבדיקת הגדלות הסופית שאליה הגיע כ"א.
אציין שלכאו' לפי הבנה זו היינו צריכים לפסוק כריו"ח רק מ"שנעשה גדול בגיל X" ואילו לא מצאנו בפוסקים חלוקה כזו.
ניתן כמובן לטעון שכל מה שאמר בילדותו ולא חזר בו בגדלותו הרי שמקבל תוקף של "ריו"ח הגדול" אך לענ"ד קשה לטעון כך כיוון שהרבה מימרות של ריו"ח הגיעו לבבבל לאורך שנות חייו בלא ביקורת על הסכמתו המאוחרת להם.
אומנם ייתכן שיש נ"מ במוסר השמועה מפי ריו"ח וע"כ יש אמוראים שמסורותיהם פחות מקובלות וזה מפני שלמדו מריו"ח בשלב שעוד לא היה "גדול הדור" אך דבר זה חידוש גדול הוא וצריך לפנים.","458","","3524","True","True","False","","146","31.44.140.213","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36842","36837","תשובות","04/09/14 22:00","ט אלול","תשע"ד","22:00","דוד כוכב","אין סברה להשוות את גדלות האמוראים דוקא בזמן חיות שניהם.

דוגמות לכלל שהלכה כגדול:
ברא"ש מסכת מכות פרק ג, ב: "ורב אלפס ז"ל לא הביא אלא דברי רב הונא ורבי יוחנן ונראה שפוסק הלכה כרבי יוחנן שהיה גדול מרב הונא".
וברא"ש מסכת בכורות פרק ב, ב: "ונ"ל דהלכה כרב הונא שהיה גדול יותר מרב יהודה דשמואל שהיה רבו של רב יהודה אמרי' בכמה דוכתי בעי מיניה שמואל מרב הונא".

אך כלל זה אינו גורף, כך כתב הש"ך בפלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר (בסוף סי' רמב ביו"ד).","125","","3524","True","True","False","","135","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36921","36906","בנו של מי?","10/09/14 03:13","טו אלול","תשע"ד","03:13","דוד כוכב","לשניהם לא היו בנים. לרבי יוחנן מתו עשרה (מסכת ברכות דף ה ע"ב וביחוד במסכת בבא בתרא דף קטז ע"א. ולשמואל - במסכת שבת דף קח ע"א).","125","","3518","True","True","False","","99","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36981","36921","בנו של ר' יוחנן.","11/09/14 13:08","טז אלול","תשע"ד","13:08","חננאל","תשובות הגאונים - הרכבי סימן תט

דין גרמא דעשיראה ביר. אמרו עשרה בנים קבר ר' יוחנן והעשירי שבהם נפל לתוך יורה רותחת ונתחתכו אבריו ונטל ר' יוחנן אצבע קטנה שלו וצררה בסודרו שהיה מתנחם בה ועליה אמר כך. ואמרו כי נשאר רב מתנה והוא בן ר' יוחנן ושלחו ר' יוחנן אצל שמואל לבבל ללמוד תורה:","81","","3517","True","True","False","","359","213.151.36.147","0","36818","מועד קטן|כד ע"א",""),new Message("36982","36981","צע"ג לדעה זו","11/09/14 14:46","טז אלול","תשע"ד","14:46","דוד כוכב","הלשון בתשובה זו: "ואמרו כי נשאר..." פירושו וי"א, כלומר שזו דעה חדשה ואינה מדברי "אמרו" הראשון. כך מוכח במקבילה - ברב ניסים גאון מסכת ברכות דף ה ע"ב: "דין גרמא דעשיראה ביר. פרשו רבי' שרירא ורבי' האיי חמודו ז"ל ר' יוחנן קבר י' בנים זכרים וכי העשירי שבהן נפל לתוך יורה גדולה שהיתה רותחת ריתוח קשה וחזק ונמס בשרו ונמק נטל ר' יוחנן עצם של אצבע קטנה שלו וצררה בסדינו והי' מנחם בה אחרים ואית דאמרי כי נשאר לו בן אחד ושמו ר' מתנה ושיגרו מארץ ישראל לבבל ללמוד תורה לפני שמואל".

ועל אותם י"א קשה שהרי מוכח שלא נותר לו שום בן, במסכת בבא בתרא דף קטז ע"א: "(תהלים נה, כ) אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים - רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר: כל שאינו מניח בן, וחד אמר: כל שאינו מניח תלמיד. תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד, דאמר רבי יוחנן: דין גרמיה דעשיראה ביר, תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד". וכפירוש רשב"ם: "וכיון דרבי יוחנן לא הניח בן...".
כך הקשה בדף על הדף בב"ב שם והשאיר בצע"ג. ודחה את התירוץ שרק אחר שנפטרו לו כל עשרה בנים נולד לו בן אחר ושלחו לא"י, ושניחם אחרים באומרו דין גרמא וכו' כשעדין לא נולד ר' מתנה. שכן לשון רב ניסים גאון "נשאר לו בן אחד" כלומר שכבר היה אצלו ונשאר מבניו. ועוד קשה לתירוץ זה מנין לגמרא שרבי יוחנן אמר "תלמיד", והרי טרם מת באומרו דין גרמא, ושמא יניח בן, כמו שאכן היה? אלא צ"ל שידע שלא יוליד עוד.

עוד יצויין שגם הרישא שהיה זה אצבע קטנה אינו מוסכם לכו"ע, ורבנו חננאל (שכל דבריו קבלה מהגאונים) כתב שהיה זה שן, וכ"כ ר"ג מאור הגולה (שקדם לר"ח ורה"ג).","125","","3517","True","True","False","","337","212.76.99.188","0","36818","מועד קטן|כד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);