var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37221;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37221","0","מדוע המסכת לא פתחה בדיני יבום?","05/10/14 22:37","יא תשרי","תשע"ה","22:37","שיננא","מדוע המסכת לא פתחה בדינים העיקריים של דיני יבום (איך מייבמים? מי? מתי? וכן הלאה)","146","","3497","True","True","False","","1144","87.69.10.59","0","0","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37222","37221","אכן פתחו ב-"את מי", ורק אח"כ: כיצד","05/10/14 23:01","יא תשרי","תשע"ה","23:01","דוד כוכב","","125","","3497","False","True","False","","181","95.86.113.150","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37253","37221","כך דרכו של רבי בסידור המשנה פעמים רבות","07/10/14 09:44","יג תשרי","תשע"ה","09:44","Almuaddib","ראה את פתיחת מסכת ברכות, כדוגמא.
אין פותחים שם בדיון, או בקביעה, כי יש חובה לקרוא קריאת שמע בערב, אלא מתחילים בשאלה מאימתי עושים זאת.
יש סברות רבות מדוע כך נפתחות מסכתות רבות, וגם לי יש אחת. כעובדה - זו דרכו של מסדר המשנה פעמים רבות מאד.","107","","3495","True","True","False","","211","195.200.205.133","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37261","37221","אולי","07/10/14 19:52","יג תשרי","תשע"ה","19:52","הראל","שמעתי פעם שמשנה זו היא משנה קדומה (נערכה בתקופה קדומה לרבי),
וזאת גם בהתבסס על ירושלמי שקלים (פ"ה ה"א):
אמר ר' אבהו כתיב משפחות סופרים יושבי יעבץ מה ת"ל סופרים אלא שעשו את התורה ספורות ספורות:
חמשה לא יתרומו
ה' דברים חייבין בחלה
חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן
שלשים ושש כריתות בתורה
שלשה עשר דבר נאמרו בנבלת העוף הטהור
ד' אבות נזיקין
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת
אם אכן משנה זו היא קדומה, אז אולי מובן יותר (מבחינה טכנית בעיקר) מדוע משנה זו מופיעה בתחילת המסכת ולא באמצעיתה.
כמובן, שיש צורך בהסבר משכנע יותר (ולא רק טכני).
הנה אולי משהו שרומז לכך - א' וייס ("לחקר הספרותי של המשנה", על המשנה, אוסף מאמרים, עמ' 27-28):
מספיקה כבר סקירה כללית על המשנה והתמצאות מסוימת בה כדי להכיר שהמסדר העמיד בכמה וכמה מקומות מקור קדום בראש המסכת.
לפעמים למקור קדום זה באמת כביכול רק אופי של מבוא לנושא שלו המסכת כולה מוקדשה, ותו לא מידי.
אכן במקומות אחרים למקור קדום זה אופי אחר לגמרי. מקור קדום זה המובא בראש המסכת מהווה לפעמים את המסגרת לחלק חשוב מחומר כל המסכת כולה. החומר הבא אחר כך מכיל מעין ביאור למקור הקדום, לו כביכול אופי של "סוגיא" תנאית למשנה עתיקת יומין.
איך שיהא אפשר לפי זה לדבר על כלל האומר שמדרך מסדר המשנה להתחיל מסכת במקור קדום.
גם אם נטען שלא מדובר במשנה קדומה, הרי שהוא מעלה רעיון טוב לאופי המשנה הראשונה בכל מסכת.
הדבר גם מזכיר סוגיות בגמרא שלפעמים דוקא הן פותחות את המסכת, כדוגמת הסוגיה הראשונה בעבודה זרה (ראה את קטע הפתיחה והערה מס' 1 במאמר זה).
(** אגב, יש דעות שונות והוכחות שונות לגבי מועד עריכת המשנה - האם הכל רבי עשה או שהיתה עריכה (חלקית) כבר לפניו [ראה את אשר כבר הגבתי על דבריך באשכול זה].
בעז"ה כשנגיע לדף ט ע"א אשתדל להתפנות ולהדגים את הדוגמא העולה שם בסוגיה **)","46","","3495","True","True","False","","586","87.69.10.59","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37262","37221","אנסה לשתף את מחשבותי","07/10/14 21:04","יג תשרי","תשע"ה","21:04","חשיבה ישרה","השאלה אכן מתבקשת לעניות דעתי והרהרתי בה אתמול.
ניתן לחזק אותה אם נשים לב שרש"י בשני מקומות [לפחות] בפירושו על המשנה, שירבב הערות ומידע רקע לכל נושא של ייבום [ד"ה 'ואשת אחיו שלא היה בעולמו', וד"ה 'אחותו מאימו']. רש"י עשה זאת כדרכו בפירושו ואילו דפי הסבר בני ימינו מציבים את העקרונות בהערות פתיחה למסכת.
אילו המשנה אכן הייתה עוסקת בייבום, המידע היה מופיע ורש"י לא היה צריך להשחיל לנו אותו דרך אחד המקרים.
הקדמות אלו מלמדות שלפנינו התנגשות בין שתי מצוות [שהיא הסוגיא הארוכה אותה נלמד בחמשת הימים הבאים, עד דף ח]. מצווה אחת היא איסור עריות והשניה היא מצוות ייבום. מצוות ייבום היא קביעה של התורה שאמנם אישה אלמנה זו אסורה עליך ככל שאר העריות, אך מצוות ייבום מבטלת איסור זה ונשיאתה לאישה הופכת למצווה.
אקפוץ רגע לנושא אחר ואנסה ללמוד ממנו עיקרון מסויים;
שמעתי פעם שיעור מת"ח שלימד הלכות לשון הרע לציבור. הוא התחיל דווקא בהלכות מתי כן מותר לומר לשון הרע.
מדוע עשה זאת?
אני משער שהוא בחר בדרך זו שכן אילו היה מתחיל לעסוק בהלכות האוסרות לדבר לשון הרע, אנשים היו חיים בתחושה של חנק. הכל אסור. איך נדבר? ואז היו דוחם את כל ההלכות האלו. ואילו כאשר הרב לימד מתי מותר לומר לשון הרע, נוצרה תחושת רווחה וחוסר לחץ מה שאיפשר בהמשך ללמוד גם מה אסור.
נלמד מכאן, שלא תמיד יש ללכת ללמד את הנושא על פי "הסדר הרמב"מי" שלו, כלומר, מסודר על פי עקרונותיו - מהיסודות לפרטים. ומשיקולים דידקטיים שונים, יש מקום לשינוי הסדר הרגיל.
נראה לי שחז"ל בחרו להציב בראש המסכת העוסקת בייבום את פרשת העריות, כדי לומר ולהדגיש לנו, שלמרות שאיסור עריות נדחה מפני מצוות ייבום, הרי שלמעשה רק פרט אחד ממנו נדחה, אך בכללותו איסור עריות החמור נשאר ואינו מתבטל מפני הייבום.
אנו היינו עלולים לדמות שמצוות ייבום חזקה וחשובה מעריות שכן היא דוחה אותה. על כן באו חז"ל, מתוך מגמה חינוכית, להגיש לנו את היחס הנכון; איסור עריות הוא החמור מבין שתי המצוות, גם אם במקום אחד הוא נדחה.
בבקשם להדגיש לנו את חומרתו ועוצמתו של איסור עריות בחרו חז"ל להציג בפנינו תחילה את הנגטיב של מצוות ייבום, כלומר, את אותם מקרים בהם לא מתקיימת מצוות ייבום בשל איסור עריות החזק ממנו.
אבקש לציין שאין לי סימוכין להשערה זו. זה מה שעלה בדעתי כאשר שמתי לב שהמסכת לא מתחילה כלל בייבום.
בנוסף, ייתכן שאנו רואים כאן חלק מהמגמה של חז"ל לבטל את מצוות הייבום, כפי שעשו לבסוף, ובכך נתנו לאיסור העריות "לנצח" את מצוות ייבום.","219","","3495","True","True","False","","105","5.29.173.211","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37278","37221","תשובה","13/10/14 08:38","יט תשרי","תשע"ה","08:38","אור חדש","זכור לי ששמעתי שרבי מעולם לא רצה לכתוב כל התושב"ע כך שתהיה מובנת לכל אלא אדרבה הכניס במכוון דברים שא"א כלל להבינם ללא רב המקובל גם בתושבע"פ וע"כ תופעת ה"חסורי מחסרא" וכד'.
עפי"ז מובן למה נראה שמתחיל הסדרים ולפעמים גם מסכתות כביכול מ"שלב ב' " או ג' וזה כדי להראות שחיבורו לא נועד (חלילה- איסור) להפוך את התורה שבע"פ לתורה שבכתב אלא רק להוות מעין תזכורת לרב שיהיה לו קל יותר להעביר החומר לתלמידיו וכן לזכור כל הפרטים המרובים שללא הרמיזות של רבי היו נשכחות. אומנם גם לרישום "רשימות" כאלה היה צורך ב"עת לעשות לה'" אך לא במשמעות שעשה ההפך לגמרי אלא רק חלקית.
מועדים לשמחה","458","","3489","True","True","False","","136","77.125.145.5","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37223","37222","לא שכנעת אותי... 
","05/10/14 23:05","יא תשרי","תשע"ה","23:05","שיננא","","146","","3497","False","True","False","","214","87.69.10.59","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37240","37223","ראה תוספות ישנים דף ב","06/10/14 17:34","יב תשרי","תשע"ה","17:34","עם הארץ","","248","","3496","False","True","False","","184","184.33.114.108","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37254","37253","חשבתי על כך, אבל","07/10/14 10:16","יג תשרי","תשע"ה","10:16","שיננא","הדוגמא מברכות לא טובה.
הרעיון שם מתבסס על כך שכאשר מתחילים ללמוד את המשנה אתה כבר יודע את הכתוב בתורה, והמשנה היא קומה ב מעל זה.
בתורה כתוב שצריך לקרוא קריאת שמע (ראה שם בסוגיית הגמרא) ולכן המשנה שואלת מאימתי.
בהחלט - המשנה לא מתחילה מהיסודות הכתובים בתורה, אלא רק שלב ב מהם והלאה.
אך עדיין שאלתי במקומה עומדת - מדוע ישר קפצו לדיני הצרות וכו' ולא עסקו בעיקרי הדינים של יבום וחליצה המבוארים במשניות בהמשך המסכת.
(אשמח גם לשמוע את סברתך)","146","","3495","True","True","False","","300","87.69.10.59","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37257","37254","שאלתך לא ברורה","07/10/14 16:49","יג תשרי","תשע"ה","16:49","דוד כוכב","אתה מבקש שהמסכת תפתח בדינים העיקריים של דיני יבום איך מייבמים? את מי?
ובכן, מה צריך להיות קודם? "איך מייבמים" או "את מי"?
- קודם צריך לבאר את מי בכלל מיבמים וחולצים ורק אח"כ הפרטים - איך עושים את זה.
אז את מי באמת?
- את אשת אחיו שמת בלא בנים. זה ברור, זה מפורש בתורה, ולא צריך לחזור על זה במשנה.
זהו? האם זה כולל את כל פרטי הדין?
- לא. הדין "את מי מיבמים" כולל גם את הדינים "את מי לא מיבמים". יש נשות אחיו שמת בלא בנים שאעפ"כ לא מיבמים אותם.
ובזה בדיוק פותחת המסכת!
אז מה השאלה? (עד כאן פירוט של הודעתי דלעיל).","125","","3495","True","True","False","","188","95.86.113.150","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37295","37254","שים לב:","15/10/14 07:52","כא תשרי","תשע"ה","07:52","Almuaddib","כשמתחילים את מסכת ברכות, לא יודעים שיש חובה לקרוא קריאת שמע, יותר ממה שיודעים במסכת יבמות שיש חובה לייבם.
במסכת שבת - מתחים ב"יציאות השבת שתים שהן ארבע" - שוב, "מתחילים מהאמצע".
גם מסכת עירובין מתחילה כך, יש ממיעוט מבוי סתום גבוה - לפני שבכלל מזכירים שיש מבוי סתום ומבוי פתוח, וכו.
אף סדר נזיקין וסדר קודשים "מתחילים מהאמצע" - כך היתה דרכו של רבי. פעמים רבות שהמשנה "קופצת לדינים" ולא מתחילה מעיקרי הדינים.","107","","3487","True","True","False","","155","77.127.190.49","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37269","37261","מדוע נפתח סדר נשים במסכת יבמות ובמשנה א","08/10/14 10:31","יד תשרי","תשע"ה","10:31","יוסף שמשי","תוספת לכל האמור לעיל:
מדוע נפתח סדר נשים במסכת יבמות ובמשנה א דווקא
א.
כל הסדרים נפתחים במספרים!
1.
פתיחה לסדר זרעים:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א:
"/משנה/. מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: עד חצות.
...
גמרא. תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין"
בין השיטין יש כאן שתי מצוות של קריאת שמע - "בשכבך ובקומך".
2.
פתיחה לסדר מועד:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף ב עמוד א:
"/משנה/. יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, כיצד..."
3.
פתיחה לסדר נזיקין:
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א:
"/מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער..."
4.
פתיחה לסדר נשים:
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ב עמוד א:
"/מתני'/. חמש עשרה נשים - פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום, עד סוף העולם; ואלו הן: ..."
5-6
סדר קדשים וסדר טהרות
אפשר לקשר למספרים [קצת בדוחק] גם את הפתיחה למסכת זבחים - סדר קדשים, וגם את הפתיחה למסכת כלים - סדר טהרות!
7
הערה: בפתיחה של מסכתות רבות מוזכרים מספרים [או שיעורים] בהקשרים שונים: לפי א-ב
אבות; אהלות; בבא מציעא; בבא בתרא; ביצה; זבים; חלה; ידים; יומא; כריתות; כתובות; מגילה; מועד קטן
מידות; מכות; מקוואות; נגעים; סוטה; סוכה; סנהדרין; עבודה זרה; עירובין; פסחים; פרה; קידושין; ראש השנה; שבועות; שבת; שקלים; תמורה; תמיד; תרומות.
8.
העניין של מספרים נועד לצורך זיכרון ושינון [השל"ה], או לצורך ענייני רמזים ודברי קבלה [רבי דוד פארדו]
ב.
כל המשניות הראשונות של ששת הסדרים קשורות לדרשות פסוקים ולתקנות וגזירות חכמים וכן לגבי הרבה מסכתות אחרות - כדי לקשר בין התורה שבכתב והתורה שבעל פה!
ג.
המשניות הראשונת של ארבעת הסדרים לעיל [וכן לגבי הרבה מסכתות אחרות] הם כנראה עקבות של משניות עתיקות - ואין כאן מקום להאריך...","195","","3494","True","True","False","","157","5.29.125.128","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37293","37278","אפשר לראות שיקולי עריכה בסדר המשניות","14/10/14 22:40","כ תשרי","תשע"ה","22:40","חשיבה ישרה","אפשר לראות במסכת שבת שהיא מתקדמת מיום שישי, לכניסת שבת, הכנת האוכל החם לסעודת הלילה והלאה, לפי סדר הזמנים. כך גם במשניות שביעית ניתן לראות סדר ברור והגיוני בו ערוכה כל המסכת לפי סדר זמנים ונושאים הגיוני. וזאת בנוסף לסדר הפנימי הקיים בכל פרק מפרקי המסכת.
אם כי יש לציין שהסדר אינו תמיד הסדר המודרני או הרמב"י אליו אנו רגילים.
כלומר, המשנה ערוכה ומסודרת לפי הגיון מסויים. בהחלט לא מתחילים משלב ב' !!!","219","","3488","True","True","False","","78","5.29.173.211","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37294","37293","אנא קרא שוב מה שכתבתי","15/10/14 03:38","כא תשרי","תשע"ה","03:38","אור חדש","הטענה היא שיש בעריכה של רבי צורך מובנה בת"ח שיפרש הדברים. לאותו ת"ח וודאי יש תועלת בסידורו של רבי.
דוגמא להבהרת העניין:
יש הרבה חוברות לימוד בבית ספר שיוצאות בחלוקה של "חוברת לתלמיד" ו "חוברת למורה" כמובן שאין בשתיהן את אותם החומרים ולמעשה כל קובץ הינו חסר ומסתמך על המצוי במקבילו למרות שבאופן כללי יש הגיון בצורת העריכה של הנושאים הנלמדים וסדרם.","458","","3487","True","True","False","","141","95.86.91.53","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37297","37294","קראתי כבר קודם","15/10/14 10:12","כא תשרי","תשע"ה","10:12","חשיבה ישרה","ואני חולק על המשפט הזה:
"עפי"ז מובן למה נראה שמתחיל הסדרים ולפעמים גם מסכתות כביכול מ"שלב ב' " או ג'".
לטענתי המסכתות אינן מתחילות משלבים מאוחרים אלא מסודרות סדר הגיוני ומופתי [רק שעלינו לעמול כדי לחשוף סדר זה].
הסדר כולל; הליכה מהמקודם למאוחר [לכל הפחות במסכתות הקשורות לזמן כמו שבת ושביעית], פתיחה וסגירה לפרק וכן על זה הדרך [כולל גם סיום אגדי או טוב למסכת, כפי שמוכר לנו מהתלמוד הבבלי].
אגב, הדברים נכונים גם לתלמוד הבבלי. [אני מכיר ת"ח שעסק בזה והראה איך בתחילת המסכתות האמוראים הציבו את העקרונות הנדרשים ללימוד התחום. אני מציע לבדוק את זה בתחילת מסכת שבת ולראות איך הנושאים החשובים להלכות שבת מופיעים במהלך הסוגיות הראשונות של המסכת. חשוב להבהיר שלא מדובר באזכור מפורש שלהן אלא שאם אתה שואל את עצמך מה הנושא כאן ורושם את רצף הנושאים, אתה מגלה שהעקרונות החשובים מופיעים כבר בהתחלה.]","219","","3487","True","True","False","","99","5.29.173.211","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37298","37297","נסיון נוסף","15/10/14 11:04","כא תשרי","תשע"ה","11:04","אור חדש","שים לב להבדל שבין "סדר מופתי והגיוני" לבין "סדר הניתן להבנה לתלמיד בלא צורך ברב".
אינני טוען שאין סדר במשניות ואדרבה ברור לי שת"ח וותיק ומקובל יוכל למצוא אוצרות עמוקים ונפלאים במשניות, עריכתן וסידורן, הטענה היא שלתלמיד מתחיל אין הרבה תועלת במשניות בלא רב שילמדנו, הטענה היא שדבר זה נעשה במכוון כדי שלא נחשוב חלילה שהתושב"ע הפכה לתורה שבכתב הניתנת לקבלה בלא צורך במסורת של תורה.
וכפי שהעדת ש"לא מדובר באזכור מפורש שלהן אלא שאם אתה שואל את עצמך מה הנושא כאן ורושם את רצף הנושאים, אתה מגלה..."","458","","3487","True","True","False","","782","77.125.145.5","0","37221","יבמות|ב ע"א",""),new Message("37302","37298","תרשה לי לא להסכים איתך","15/10/14 16:27","כא תשרי","תשע"ה","16:27","חשיבה ישרה","ובכל מקרה מה שכתבת כאן סותר את המשפט שציטטתי קודם.
שהרי שם כתבת שמתחילים משלבים ב וג'.
ובנוסף, בכל תחום שתתחיל ללמוד תצטרך, על פי רוב, מורה ומדריך.","219","","3487","True","True","False","","99","5.29.173.211","0","37221","יבמות|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);