var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37275;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","25"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37275","0","הוכחה לעריכת משנה שקדמה לרבי?","12/10/14 23:07","יח תשרי","תשע&quot;ה","23:07","הראל","כפי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=37261'>שהבטחתי לפני מספר ימים</a>, להלן המקור:<br /><br />א&quot;ל לוי לרבי, מאי איריא <span class='bordeaux'><b>דתני</b></span>: ט&quot;ו? ליתני: ט&quot;ז! א&quot;ל: כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו! מא דעתך? אמו אנוסת אביו, אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא, ובפלוגתא לא <span class='bordeaux'><b>קא מיירי</b></span>.<br /><br />ר' שמשון מקינון (ספר כריתות, לשון לימודים, שער ב, אות נח):<br />רבי אע&quot;פ שסדר המשנה לא הוסיף ולא גרע מלשון המקובל לו, מהא דפירקא קמא דיבמות (דף ט') דקאמר אמר ליה לוי לרבי מאי איריא <span class='bordeaux'><b>דתני </b></span>ט&quot;ו לתני י&quot;ו ולא קאמר מאי איריא <span class='bordeaux'><b>דתניתא </b></span>ט&quot;ו תיתני י&quot;ו משמע דמקשה למשנה ולא לרבי, ועוד מדקאמר ובפלוגתא לא <span class='bordeaux'><b>קמיירי </b></span>ולא קאמר ובפלוגתא לא <span class='bordeaux'><b>איירינן </b></span>שמע מינה כדמפרשינן שרבי תנא סדר שקיבל","46","","3504","True","True","False","","1333","87.69.10.59","0","0","יבמות|ט ע&quot;א",""),new Message("37280","37275","אם לדין יש תשובה","13/10/14 09:48","יט תשרי","תשע&quot;ה","09:48","דוד כוכב","על הטענה שרבי לא הוסיף ולא גרע מלשון המקובל לו, קשה, שאמרו במסכת בבא מציעא דף מד ע&quot;א: &quot;מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה: הזהב קונה את הכסף. - אמר לו: רבי, שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף?! בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר? בילדותיה סבר: דהבא דחשיב - הוי טבעא, כספא דלא חשיב - הוי פירא, וקני ליה פירא לטבעא. בזקנותיה סבר...&quot;. מפורש אם כן שרבי שינה את נוסח המשנה כפי הבנתו וסברתו. וכן הוא במסכת עבודה זרה דף נב ע&quot;ב: &quot;מתני ליה רבי לרבי שמעון ברבי: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו. א&quot;ל: רבי, שנית לנו בילדותך: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל&quot;.<br />אבל אמנם עיקר המשנה קדמה לרבי, שהרי שנאה רבי מאיר רבו. שאמרו במסכת עירובין דף צו ע&quot;ב: &quot;סתם מתניתין רבי מאיר... וסתם סיפרא מני - רבי יהודה&quot;. ואזלו לשיטתם במסכת קידושין דף מט ע&quot;א: &quot;איזו היא משנה? רבי מאיר אומר: הלכות, רבי יהודה אומר: מדרש&quot;, ופירש רש&quot;י: &quot;מדרש - ספרא וספרי שהן הלכות של [מדרשי] מקראות&quot;. הרי שרבי מאיר שנה סדרי משנה, בעוד שרבי יהודה שם את עיקר תלמודו במדרשי ההלכות ממקורם ועל פי סדר המקראות.","125","","3503","True","True","False","","173","212.76.96.78","0","37275","יבמות|ט ע&quot;א",""),new Message("37286","37275","עוד מקורות לדיון","13/10/14 22:25","יט תשרי","תשע&quot;ה","22:25","ינון קליין","1. עיטור סופרים על הכריתות שם.<br />2. מהר&quot;ץ חיות סוכה נ א<br />3. עין זוכר (ערך י סע' ב)- תלמידי רבי הוסיפו במשנה נופך<br />4. ריטב&quot;א קידושין כט א במשנה","322","","3503","True","True","False","","162","46.19.86.179","0","37275","יבמות|ט ע&quot;א",""),new Message("37284","37280","האם &quot;רבי&quot; לא הוסיף ולא גרע מהמשניות?","13/10/14 16:49","יט תשרי","תשע&quot;ה","16:49","יוסף שמשי","איך יתכן ש&quot;רבי&quot; &quot;לא הוסיף ולא גרע&quot; כדברי ספר הכריתות.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד א <br /><br />&quot;פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר: <b>שש מאות סדרי משנה</b>, וחד אמר: <b>שבע מאות סדרי משנה</b>.&quot; <br /><br />ראה מה שכתבתי שם על מסכת חגיגה וכן על הדף היומי יבמות דפים ט-י.","195","","3503","True","True","False","","182","5.29.125.128","0","37275","יבמות|ט ע&quot;א",""),new Message("37306","37284","נראה שהכוונה שלא גרע מהמניין","15/10/14 17:38","כא תשרי","תשע&quot;ה","17:38","בר אווזא","כפי שמצינו בירושלמי בשקלים ריש פרק ה, שהמשניות עם המניין הן קדומות, מימי &quot;הסופרים&quot;.","492","","3501","True","True","False","","115","164.138.117.35","0","37275","יבמות|ט ע&quot;א",""),new Message("37364","37286","עוד אחד","26/10/14 15:52","ב חשון","תשע&quot;ה","15:52","אור חדש","<span class='lightYellow'><b>בבא מציעא לג ע&quot;ב</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר גמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא הדר דרש להו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא מאי דרוש כדדריש רבי יהודה ברבי אלעאי מאי דכתיב {ישעיה נח-א} הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות והיינו דתנן ר' יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון </b></span><br /><b>רש&quot;י:</b><br /><b>בימי רבי נשנית משנה זו.</b> הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תורות מתוך עול שעבוד מלכיות וגזירות שהיו גוזרין עליהן ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר דברי החולקים עד ימיו של רבי שנתן הקב''ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי כדאמרינן בעבודה זרה (דף י.) ונחו מצרה ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות אלא <b>כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה ונתן סימנים הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וסתם נמי במשנה דברי יחידים שראה רבי את דבריהם ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה כמותם </b>לפיכך אמרו בגמרא אין לך מדה גדולה מזו שיתנו לב לטעמי המשנה: <br /><b>שבקו כולי עלמא מתני'</b>. מלחזור על גרסת משנתם: <br /><b>ואזלו בתר תלמודא.</b> לחשוב בסברא: <b>הדר דרש להו הוי רץ למשנה.</b> לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר: <b>מאי דרוש.</b> מתחילה כשדרש שגמרא גדול: <b>לעמי פשעם</b>. עמי דהיינו ת''ח את חטאתם אני קורא פשע שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם על העיקר ולא יורו הלכה מתוך משנה שאינה עיקר:<b> ולבית יעקב.</b> שאר העם: <b>חטאתם.</b> אפילו פשע שלהם אני קורא חטאת: הוי זהיר בתלמוד. בגמרא שהוא תירוץ [טעמי] המשניות או אם תשמע דבר משנה מרבך הזהר לשאול טעמיו ומי שנאה: <b>שגגת תלמוד</b>. אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך שלא ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ולמדת הימנה שלא כדת שאין הטעם כמו שהיית סבור שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך: <b>עולה זדון. </b>ענוש אתה עליה כמזיד שזדון הוא בידך שלא שאלת טעם מרבך:<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=34546'>ועוד כאן</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=37278'>וגם בזה</a>","458","","3490","True","True","False","","194","212.76.111.24","0","37275","יבמות|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);