var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37849;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","54"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","36"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37849","0","הערות לדף סד","08/12/14 01:13","טז כסלו","תשע&quot;ה","01:13","המכריע","סד.<br /><br />א. הרי שהיו ישראל שני אלפים וכו'. לכאורה זה מצב נדיר (מסתמא לא היה כמוהו מעולם בתולדות עמינו), וכי רק אז חמור ביטול פ&quot;ו. ומסתבר שהכוונה כיון שנפש אחת יכולה לשנות את כל מצב השראת השכינה בעמ&quot;י, זה מורה על חשיבותה של נפש אחת לעמ&quot;י בכל מצב שהוא.<br /><br />ב. על מי שורה על העצים והאבנים. קצ&quot;ב, אטו אם הוא לא יוליד לא יהיו בעמ&quot;י אלא עצים ואבנים. וכפה&quot;נ הכוונה דכל נפש מישראל היא מקום להשראת השכינה, ונמצא בביטול פ&quot;ו ממעט כמה מקומות מהשראת השכינה בישראל.<br /><br />ג. ולא ילדה אינו רשאי לבטל. ברש&quot;י או ישא אחרת עמה. בריטב&quot;א מביא שאע&quot;פ שגזר ר&quot;ג על נשיאת אשה אחרת, בכגון דא לא גזר. ואף שמביא שם שכ&quot;כ רבני צרפת בתשובה, דומה שלא שמענו מעולם כזאת אצל בני אשכנז.<br /><br />ד. יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה וכו'. להלן בעמ' ב' מתבאר שהכוונה אילו היינו יודעים שהעיכוב ממנה, היה פטור מכתובה (או משום דהוי מק&quot;ט או משום דעכ&quot;פ הוי כעין היא נתנה אצבע בין שיניה), אלא דתולין העיכוב בו וכדלהלן. <br /><br />ה. או שניהם חבושים. דומה שבא לומר לא מיבעיא כשא' מהם חבוש דל&quot;ש עיבור כלל, אלא אע&quot;פ דשניהם שם יחדיו, מ&quot;מ המצב של בית האסורים יכול למנוע הריון (כעין חרדה מסלקת הדמים).<br /><br />ו. מפני מה היו אבותינו עקורין מפני שהקב&quot;ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. כלומר לא הצרה סיבה לתפילה, אלא התפילה היא הסיבה מעיקרא לצרה.<br /><br />אמרו: יודע הקב&quot;ה נפש צדיקיו שמקבלים את גזרותיו באהבה, ואם יביא עליהם עוני או חולי או שאר מיני ייסורים, עלולים הם לקבל באהבה את גזירותיו ולא להתפלל על זה כלל, ולפי שחפץ בתפילתן מביא עליהם צרה זו של עקרות, ויודע בהם שעל זה לא יוותרו, אי משום קיום המצוה ואי מעוד טעמים.<br /><br />ז. תפילת צדיק בן רשע. אע&quot;פ שגם מעלה יש בדבר, והשבת הפטרנו בנבואת עובדיה שאמרו יבוא עובדיה שגדל בין רשעים ויתנבא על אחאב וכו'. מ&quot;מ לענין התקבלות התפילה מעליותא איכא בצדיק בן צדיק. (אמרו בדרך הלצה; מ&quot;מ גם לתפילה צדיק בן רשע עדיף מרשע בן צדיק...).<br /><br />סד:<br /><br />ח. אפילו בית ולד אין לה. יש שעמדו על כך א&quot;כ איך היה לה אורח כנשים. וכפה&quot;נ מספיק בחלקים מסויימים של כלי ההולדה כדי שיהיה אורח כנשים.<br /><br />ט. כנגד שלשה עיבורין. קצ&quot;ב מה טעם יש בזמן ג' עיבורים כשזה במצב של אי התעברות ממושכת ורצופה, הרי אז אין לזה כל משמעות. והבן.<br /><br />י. כנגד ג' פקידות. היו צדיקים שנהגו שאם הציעו להם איזה ענין שלא עלה על דעתם, היו דוחים עד אחרי ר&quot;ה, היות שלא התפללו על כך בר&quot;ה הקודם.<br /><br />יא. ודילמא איהי לא זכיא. לכ' הקושיא מצד המע&quot;ה. וזה לכאורה תלוי אי חיוב כתובה מהנישואין, והגירושין הוא רק זמן פירעון, דאז יש חזקת חיוב, ולא מובן כ&quot;כ הקושיא, או דהגירושין זה המחייב ואז הוי ספק בעצם החיוב ומובנת התמיהה.<br /><br />יב. כיון שלא מיפקדא אפריה ורביה לא מיענשא. משמע דכיון שאינה מצווה לא איכפת לה (רש&quot;י) וממילא כשבאים לעונשה יענשוה בענין אחר שאיכפת לה. וזה צ&quot;ב מאד מהמציאות, וכבר רחל אמרה ואם אין מתה אנכי.<br /><br />יג. כולהו איעקור. כל הענין מופלא, אף בלא הנידון של איסור לא יהיה עקר ובל תשקצו. איך הניחו מצב כזה. הרי בפירקי שאר החכמים לא היה כך, ומשמע דיש עצות לדבר. אמנם סו&quot;ס יש ללמוד מזה חומר ביטול תורה וכבוד רבם בעיניהם.<br /><br />יד. מלה הראשון. הא דלא תלו באב דהמצוה עליו, משום דזה תלוי באם, דאם יש לו בנים מנשים שונות ל&quot;ש זה הענין, וכמו דאחיות מחזקות. (וכמדומה דהכוונה בעיקר להמופיליה, אי קרישת דם, וזו כמדומה באמת עוברת רק דרך האם).<br /><br />טו. ביוהכ&quot;פ שחל להיות בשבת. ר&quot;ל העובדה השלישית. וכבר מתו שנים מקודם. ובא לומר דגם לאיסורא לא חשש, דאי אין למולו עכ&quot;פ אין דוחה שבת ויוכ&quot;פ. וכדלהלן שא&quot;ל אביי לר' יצחק חזי דשרית איסורא.<br /><br />טז. אלא נישואין מאי טעמא. לכ' זו הערה לא רק למ&quot;ד תרי או תלת, אלא על כל הענין של חזקה לגבי נישואין. ולכאורה תמוה דהרי במשנה כבר שנינו לגבי גירושין. ואפשר דשם שפיר יש טעם בפשוטו שהיא אשה רעה משא&quot;כ לגבי מיתה.","199","","3448","True","True","False","","970","95.86.89.54","0","0","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37852","37849","הע'","08/12/14 09:30","טז כסלו","תשע&quot;ה","09:30","דוד כוכב","א. ב. דומיא דכל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא (מסכת סנהדרין דף לז ע&quot;א). כל העושה מצוה צריך לראות את עצמו כאילו כל התועלת תלויה בו בלבד. ובמעלת המעשה גנוזה התועלת הרבה ביותר היכולה לצאת מאותו מעשה.<br /><br />ג. משום שבשו&quot;ע (אה&quot;ע א, י) הביא הרמ&quot;א גם את דעת החולקים האוסרים. ובכגון זה כשנושא עליה אחרת משום שאינה יולדת, אין לך גורם לקטטה גדולה מזו, ככתוב: (בראשית טז, ד-ה) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְקֹוָק בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.","125","","3448","True","True","False","","119","212.76.100.87","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37922","37849","עוד","09/12/14 22:24","יז כסלו","תשע&quot;ה","22:24","דוד כוכב","יב. כיוונתי גם אני לשאלה זו, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=37878'>ותירצתי כאן</a>.<br /><br />יג. שיעורו של רב הונא היה כה מרתק עד שאלפים רבים באו לשומעו והאבק שהעלו היה נראה עד לא&quot;י, במסכת כתובות דף קו ע&quot;א.<br /><br />יד. מלה הראשון. וכן: ותקח צפורה צור.","125","","3447","True","True","False","","137","31.44.140.239","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37871","37852","יישר כח","08/12/14 13:51","טז כסלו","תשע&quot;ה","13:51","המכריע","בקשר לחדר&quot;ג. כוונתי שהרי אם כך כתב הריטב&quot;א בפשטות ומעיד שכן כתבו רבני צרפת, לכאורה היינו צריכים לשמוע עובדות כאלו בדורות קודמים, או לראות מצבות של שתי נשים לאיש אחד וכדומה.<br />ואה&quot;נ גבי בני אשכנז בזמנינו אחרי שהחלו לצאת כולם ביד רמ&quot;א, אין פלא כלל.<br /><br />העתקתי אצלי את הציון לרמ&quot;א. (כמו&quot;כ בהערות קודמות העתקתי את הציון למח' בעה&quot;מ ומלחמות בענין מכירת ס&quot;ת לישא אשה).","199","","3448","True","True","False","","265","164.138.115.146","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37923","37871","&quot;מלה בנה הראשון..&quot;- &quot;אחיות מחזקות&quot;","09/12/14 22:29","יז כסלו","תשע&quot;ה","22:29","איתן","קראתי פעם מאמר של הרב ד&quot;ר מרדכי הלפרין,<br />כי המופיליה - אי קרישת הדם, שכנראה היא זו שגרמה למותם של אותם תינוקות מאבדן דם אחרי הברית - היא מחלה תורשתית, ומועברת ע&quot;י הכרומוזום X.<br />לכן מובן מדוע דוקא תלה באם &quot;מלה בנה...&quot;, ובעיקר - מדוע אחיות מחזקות.","123","","3447","True","True","False","","258","212.76.122.243","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37925","37922","יישר כח לר' איתן ור' דוד","10/12/14 00:04","יח כסלו","תשע&quot;ה","00:04","המכריע","לר' איתן.<br /><br /> דומני שזה בדיוק מה שכתבתי רק בלי להזכיר ד&quot;ר מסויים ובלי שמו של הכרומוזום האחראי.<br /><br />לר' דוד.<br /><br />יב. דומני שקידמתיך בקרוב לשעתיים... ולגוף התירוץ הראשון, ראשית כוונתך לפרש דלא כרש&quot;י כמובן, ולא באת ליישבו. שנית. כנראה רש&quot;י לא ניחא לו בזה משום דאף אם הוא היוזם לצורך המצוה מ&quot;מ כל עוד היא אשמה, היא נתנה אצבע בין שיניה ויוצאת בלא כתובה. וכל עוד יש ספק, המע&quot;ה. ולכן הוצרך רש&quot;י לפרש שאמרו כאן סברא ודאית שאין האשמה בה.<br /><br />יג. זכורני את הגמרא ההיא, אבל מה זה מסביר? שהיה מאד צפוף ולא יכלו לצאת? שיסדרו מעברים!<br /><br />יד. מסתמא הבאת רק אסמכתא בעלמא, אבל אין מיישב כלום, אכן משם נלמד דמילת אשה כשרה לחד מ&quot;ד, אבל ברור שזו ממצוות הבן על האב לכו&quot;ע, ושם משום מעשה שהיה שלא היה משה יכול למול באותה שעה מלה היא.","199","","3446","True","True","False","","320","95.86.103.55","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37932","37925","שיח","10/12/14 08:50","יח כסלו","תשע&quot;ה","08:50","דוד כוכב","יב. אכן, אך לא ראיתי אז.<br /><br />לא הארכתי לפרט, אך אפשר שניתן לפרש כדבריי ברש&quot;י, דלא ענש לה קודשא בריך הוא על עונותיה שתהא חייבת להתגרש לצורך מצוותה ולהפסיד כתובתה.<br /><br />במה היא נתנה אצבע בין שיניה?! לא מיירי שהיא דורשת להתגרש אלא בי&quot;ד הוא דכייף להו.<br /><br />מלשון &quot;שמא לא זכה&quot; משמע להדיא דסברת ודאי אין כאן, אלא רק אומדנא דמסתברא.<br /><br />יג. בלשון &quot;כה מרתק&quot; כיוונתי שלא שמו על ליבם שמעמידים הם את עצמם. א&quot;נ העדיפו להסתכן ולא להפסיד דבר מחידושיו הנחמדים.<br /><br />יד. כוונתי שלמרות שזו מצוה על האב, כבר ראינו שמצוי שהאם היא הנכנסת בעובי הקורה לזה, לכן שפיר שייך לשון &quot;מלה&quot;.","125","","3446","True","True","False","","120","31.44.140.239","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37940","37932","דו שיח","10/12/14 14:47","יח כסלו","תשע&quot;ה","14:47","המכריע","יב. היא נתנה נאמר כאשר היא הגורמת למצב. וכמו אשה שקנא לה בעלה ונסתרה בזמן שאין מים להשקות. הב&quot;ד יכפו, ובכל זאת אין נוטלת כתובה משום היא נתנה. לכן נראה לי פשוט שאף שמשום מצותו מגרשים, עדיין אם תולין בה את העקרות ראוי שלא תהא לה כתובה.<br /><br />לשון שמא לא זכה. הרי זו כל קושיית הגמרא שאם זה רק שמא, איך מוציאים ממנו כתובתה מספק, ומכריעים שזה וודאי חטאוו גרם, משום דהיא לא מיפקדא. ולשון שמא כוונתו למשהו אחר והפוך. דאם זו אשמתו, באופן טבעי או כחטא על עוונותיו, מה יועיל שיגרשנה וישא אחרת. על זה אמרינן דשמא נגזר עליו שממנה לא ייבנה אבל לגבי אחרת לא נגזר עליו.<br /><br />יד. אי היינו מדברים על מעשה שהיה, לא שאלתי. השאלה על ברייתא שמציירת דין, אשה שמלה בנה ראשון וכו', וזה עדיין תמוה אילולא מה שיישבתי.","199","","3446","True","True","False","","252","31.44.130.179","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א",""),new Message("37947","37940","לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ (תהלים קיט, קמח)","10/12/14 22:23","יח כסלו","תשע&quot;ה","22:23","דוד כוכב","יב. לו היה כך היה צ&quot;ל: &quot;שמא [דוקא] ממנה לא זכה להבנות&quot;.<br />ולפי מ&quot;ש ההסבר הוא שאמנם רק שמא איהו דלא זכה להבנות ממנה, ואעפ&quot;כ תלינן אומדנא בו, וענשינן ליה בכתובה למען יתעורר לשוב, ובכך יזכה להבנות מאחרת.<br /><br />יד. אכן כל אותה ברייתא נשנתה עקב מעשה שכך היה ברשב&quot;ג, בהמשך הגמרא.<br /><br /><br /><span class='lightYellow'>[נתעוררתי עתה לרגל הכותרת:<br />כתב הרמב&quot;ם בהלכות תלמוד תורה ג, יג:<br />&quot;מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה&quot;.<br />וזהו שאמר רבי אלעזר בו עזריה: (אבות ג, יז) אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה.<br />אם אין פסוק קמח (בתהלים קיט) קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ - אין תורה].</span>","125","","3446","True","True","False","","141","31.44.140.239","0","37849","יבמות|סד ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);