var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38145;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","64"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","58"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38145","0","בקשה לביאור רש"י ד"ה של בית בוקיא","25/12/14 22:55","ג טבת","תשע"ה","22:55","שאינו יודע לשאול","ר' אליעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר:
תניא א''ר כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר.
רש"י:
של בית בוקיא. בקיאים וחריפים ואין מניחין תרנגול נכרי ביניהם:
לא הבנתי את רש"י - מי היו בקיאים וחריפים ולא הניחו לתרנגול נכרי להיות ביניהם? אנשי בית בוקיא או התרנגולים שלהם?
ומה בעצם הכוונה של רבי שמתאר שחברו עליו תלמידין של ראב"ש כתרנגולים של בית בוקיא? מה הכוונה?","48","","3424","True","True","False","","951","87.69.10.15","0","0","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38147","38145","דומני כי על כרחנו פלגינן דיבורא","26/12/14 00:39","ד טבת","תשע"ה","00:39","Almuaddib","תלמידיו של רבי אלעזר בן שמוע היו בקיאים וחריפים, ותרנגולים של בית בוקיא תוקפניים ואין מניחים לזר להיות בינותם.","107","","3423","True","True","False","","181","84.229.189.121","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38164","38145","לשון "חריף" שייך גם בבעלי חיים","28/12/14 02:29","ו טבת","תשע"ה","02:29","אלף בית רשי","רש"י בבא קמא נב
עיזא דאזלא בריש עדרא. יש לבעל העדר עז חריף ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם:","278","","3421","True","True","False","","158","76.64.248.141","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38158","38147","אולי תרנגול בתלמיד נתחלפו","27/12/14 23:56","ה טבת","תשע"ה","23:56","המכריע","היה כתוב ואין מניחין ת' נכרי ביניהם, והכוונה תלמיד, ופתח הפותח תרנגול לפי שטחיות הענין ולא שת לבו. אתרנוגלא ואתלמידא חרב בית בוקיא...","199","","3422","True","True","False","","372","95.86.87.44","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38173","38164","ומצאת בבעלי חיים לשון "בקיא וחריף" ?","28/12/14 09:17","ו טבת","תשע"ה","09:17","Almuaddib","","107","","3421","False","True","False","","120","195.200.205.133","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38182","38173","אם יכול להיות חריף כ"ש שיכול להיות בקי","28/12/14 14:56","ו טבת","תשע"ה","14:56","אלף בית רשי","הגדרת החריפות נובעת מזה שלא להתיר לזר התרנגול הנכרי להתחבר!
הגדרת הבקיאות היא הזיהוי של התרנגול הזר וכלך לך אצל רוב המקומות שהוזכרו "בקיאין"","278","","3421","True","True","False","","173","76.64.248.141","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38183","38182","כלומר, לא מצאת דוגמא...","28/12/14 16:04","ו טבת","תשע"ה","16:04","Almuaddib","","107","","3421","False","True","False","","107","195.200.205.2","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38184","38183","הנותן לשכוי בינה להבחין","28/12/14 16:38","ו טבת","תשע"ה","16:38","אור חדש","אם יש בינה לכלל התרנגולים למה לא יהיו מעטים שיהיו גם "בקיאים וחריפים" מעבר לנבונות הרגילה שעניינה "הבחנה והבדלה" עפ"י חז"ל?","458","","3421","True","True","False","","150","212.76.104.73","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38206","38183","בוקי סריקי! קרב תרנגלים מתרחש כאן 
","29/12/14 06:00","ז טבת","תשע"ה","06:00","אלף בית רשי","לא היה לי זמן לחפש!
בקיאים זה הגדרה המופיעה הרבה פעמים בש"ס כהגדרה לבעל ידע על ענין מסוים כמו בקיאים במעשה הקטורת בקיאים לחתום וכו' וכאן ההגדרב בקיאים לגבי התרנגול מציינת על פי רש"י כבעלי ידע בזיהוי בני משפחתם וחבריהם ללול,
חריף זה הגדרה של חכמה והעזה מול אחרים וזו כבר ההגדרה לפעולתם של התרנגולים שלא נותנים לזר שזיהוהו עקב בקיאותם כלא שייך לחבורתם
ופטור בלי ויק אי אפשר ע"י כאן אינטלגנציה וקשר חברתי של תרנגול הבית וקרב תרנגולים","278","","3420","True","True","False","","377","76.64.248.141","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38185","38184","שמא תואיל להסביר במה 'בקיאים' התרנגולים?","28/12/14 17:01","ו טבת","תשע"ה","17:01","Almuaddib","מילאו כרסם ש"ס, והם בקיאים במה שלמדו?","107","","3421","True","True","False","","128","195.200.205.2","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38186","38185","בקיאים להבחין בין חברי מקומם לזרים","28/12/14 17:03","ו טבת","תשע"ה","17:03","אור חדש","כך מבאר כאן רש"י דברי הגמרא","458","","3421","True","True","False","","110","212.76.104.73","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38187","38186","זה 'חריפים'. בקיא בעברית זה משהו אחר","28/12/14 17:09","ו טבת","תשע"ה","17:09","Almuaddib","האם אתה מכיר דוגמא אחרת לכך שמשתמשים ב'בקיאות' בצורה בה אתה טוען שמשתמשים בה כאן?
האם הצלחת, עד עתה, למצוא דוגמא אחרת בה נוקטים בלשון 'בקיאים' כלפי בעלי חיים?","107","","3421","True","True","False","","165","195.200.205.2","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38188","38187","לא כ"כ טרחתי","28/12/14 17:19","ו טבת","תשע"ה","17:19","אור חדש","רש"י הוא שחידש מטבע לשון זו ביחס לתרנגולים (ופשוט שכוונתו לתרנגולי בית בוקיא ולא לדבר אחר), כמובן שרש"י לא חייב דבר לאקדמיה ללשון העברית ואף לא מחוייב למטבעות לשון קדומות, כאמור הוא חידש ביטוי זה כדי לבאר במה הושוו התלמידים לתרנגולי בית בוקיא וההשוואה לפי רש"י היא בעובדה ש"מתנפלים מהר על זר שנכנס למקומם וממהרים בהתנפלותם כיוון שעינם פקוחה ובקיאה להבחין בין מקומי לזר ושכלם חריף להגיב לכךבמהירות"
בכך מסביר רש"י כיצד עזר לנו הביטוי להבין למה הספיק ר' ללמוד רק הלכה אחת מראב"ש ולא יותר.
מסכים לגמרי שהביטוי של רש"י ייחודי ולא צפוי אומנם ברור מעל כל ספק שרש"י אכן התכוון למה שכתב הגם שהשתמש בביטוי "מומצא".","458","","3421","True","True","False","","146","212.76.104.73","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38191","38187","לאחר חיפוש קצר","28/12/14 17:37","ו טבת","תשע"ה","17:37","אור חדש","להלן מספר מקורות לייחוס תכונות אנושיות לבע"ח ובהתייחסות מיוחדת לתרנגולים (ברובם רש"י מחדש הביטויים מעצמו):
רש"י ויקרא פרק יא
(יט) החסידה - זו דיה לבנה ציגוני"ה [חסידה]. ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות:
האנפה - היא דיה רגזנית. ונראה לי שזו היא שקורין לה היירו"ן [אנפה]:
הדוכיפת - תרנגול הבר וכרבלתו כפולה ובלע"ז הירופ"א [דוכיפת], ולמה נקרא שמו דוכיפת, שהודו כפות, וזו היא כרבלתו. ונגר טורא נקרא על שם מעשיו, כמו שפירשו רבותינו במסכת גיטין בפרק מי שאחזו.
רש"י מסכת שבת דף קי עמוד ב
והא אמר רב אשי - דההוא לאו סירוס הוא, אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול, ומשניטל הודו הוא מתאבל, ואינו משמש, אבל בסירוס, אפילו ממילא - אסור.
רש"י מסכת גיטין דף סט עמוד א
אסא כלבא אכסא תרנגול - זקן כלב שוטה תרנגול.
רש"י ישעיהו פרק א
קונהו - מתקנו בחרישה ביום ומאחר שהרגילו בכך יודע בו אבל חמור אטום אינו מבין בעליו עד שיאכילנו וישראל לא נתפקח לידע כשור כשקראתיו ישראל יהיה שמך והודעתיו קצת חוקותי והם עזבוני כדמפורש (ביחזקאל כ ל"ט) ואומר איש את גלולי וגו' ואף לאחר שהוצאתים ממצרים והאכלתים את המן וקראתי אותם עמי בני ישראל לא התבוננו כחמור (סא"א) ד"א ידע שור קונהו מכיר השור קונהו להיות מוראו עליו לא שינה מה שגזרתי עליו לומר איני חורש היום וחמור לא אמר לבעליו איני טוען היום ומה אלו שנבראו לשמשכם ואינם לא לקיבול שכר אם יזכו ולא לשילום פורענות אם חוטאים לא שינו את מדתם שגזרתי עליהם וישראל שאם זוכים מקבלים שכר ואם חוטאים מקבלים פורענות:
עירובין ק ע"ב:
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך:","458","","3421","True","True","False","","185","212.76.104.73","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38189","38188","חוששני שאתם המצאתם ביטוי זה, וייחסתם","28/12/14 17:23","ו טבת","תשע"ה","17:23","Almuaddib","אותו לרש"י.","107","","3421","True","True","False","","138","195.200.205.2","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38192","38189","מקור הביטוי","28/12/14 17:45","ו טבת","תשע"ה","17:45","אור חדש","גמ':
"חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא"
רש"י:
של בית בוקיא. בקיאים וחריפים ואין מניחין תרנגול נכרי ביניהם:","458","","3421","True","True","False","","195","212.76.104.73","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38197","38189","יש עוד שפירשו כך","28/12/14 22:44","ו טבת","תשע"ה","22:44","דוד כוכב","גם אני פירשתי ברש"י שהתלמידים הם שהיו בקיאים וחריפים. אבל ראיתי עתה בפירוש "חברותא" שפירשו: "[תרנגולים של אותו מקום בקיאים וחריפים הם, ואין מניחין תרנגול זר ביניהם]". ויש לפירושם מקור בספר יוחסין (לרבי אברהם ב"ר שמואל זכות (זקוטו) שנולד בספרד בשנת רי"ב) מאמר ראשון: "פירש רש"י של בקיא - בקיאין וחריפין ואינן מניחין תרנגול ביניהם", כלומר שלשון בקיאין בא לפרש את השם בוקיא או בקיא, ואיירי אתרנגולין.","125","","3421","True","True","False","","249","95.86.66.1","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38210","38189","לבקשתך בקיאות מלשון ברור ואבחנה אצל רש"י","29/12/14 11:07","ז טבת","תשע"ה","11:07","אור חדש","קידושין ל.
"אמור לחכמה אחותי את" .
רש"י: שתהא בקיא בה כאחותך שהיא אסורה לך כו', "
ומקור לפירושו בסנהדרין ז: "ר' חייא בר אבא אמר ר' יונתן מהכא: "אמור לחכמה אחותי את" - אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אומרהו, ואם לאו אל תאמרהו."","458","","3420","True","True","False","","167","95.86.78.68","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38201","38197","המשפט האחרון","29/12/14 00:16","ז טבת","תשע"ה","00:16","המכריע","אחרי המרכאות גם הוא מהיוחסין?
כי אם כן, כוונה אחרת לו, נניח שהיה כתוב תרנגולין של ירושלים , והיה רש"י מפרש ירושלמים חריפים וכו', ואז היה ברור שהתרנגולים ירושלמים ובמילה זו פירש את המילה של ירושלים שבטקסט, ואח"כ פירש חריפין וכו', כך כאן "של בית בוקיא" היינו תיבת "בקיאין" שברש"י ולא מלשון בקיאות כלל וכלל כהתעקשות אלמואדיב. ואם כן הפירוש חברותא אין לו חבר מהיוחסין.","199","","3420","True","True","False","","383","213.151.57.207","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38208","38201","עד המרכאות מהיוחסין","29/12/14 10:32","ז טבת","תשע"ה","10:32","דוד כוכב","לשם כך המרכאות. ההמשך ממני.
אי אפשר לפרש "בקיאין וחריפין" כמו "ירושלמים חריפים" משום הא הידיעה. שאילו היה: "ירושלמים וחריפים" היינו מפרשים שגם ירושלמים הוא תאור ולא הנושא.
מה שמצאתי ביוחסין יותר מברש"י דידן הוא שני דיקדוקים. 1) ביוחסין השמיט מילת "בית" וכתב רק של--בקיא, ומודגש בזה שהפירוש הוא למילת בקיא. 2) בגירסתו בקיא במקום בוקיא גלוי יותר שלשון בקיאות שכתב רש"י הוא לפרש את לשון בקיא. עד לראותי את היוחסין לא הבחנתי בדמיון בין בוקיא ל"בקיאים".
ובזה מבואר הכיצד נקט רש"י לשון בקיאות בתרנגולין - רש"י כתב לשון בקיאות משום לשון בקיא/בוקיא, וכדרכו להוסיף מילת ביאור נוספת לחידוד הביאור, הוא פירש מיד שאותה "בקיאות" כביכול בתרנגולין אינה אלא חריפות.","125","","3420","True","True","False","","220","95.86.66.1","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38213","38206","נא לתקן הכותרת","29/12/14 13:04","ז טבת","תשע"ה","13:04","אור חדש","","458","","3420","False","True","False","","125","95.86.78.68","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38212","38210","עוד מקור","29/12/14 13:02","ז טבת","תשע"ה","13:02","אור חדש","וכולן שעשו כו'. דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה:","458","","3420","True","True","False","","182","95.86.78.68","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38214","38212","מה הרבותא בשימוש בלשון בקיאות גבי אנשים?","29/12/14 14:27","ז טבת","תשע"ה","14:27","Almuaddib","","107","","3420","False","True","False","","176","195.200.205.2","0","38145","יבמות|פד ע"א",""),new Message("38215","38214","זה תשובה לשאלתך הראשונה","29/12/14 14:40","ז טבת","תשע"ה","14:40","אור חדש","שאלת כך:
א: בקיא בעברית זה משהו אחר, האם אתה מכיר דוגמא אחרת לכך שמשתמשים ב'בקיאות' בצורה בה אתה טוען שמשתמשים בה כאן?
ב: האם הצלחת, עד עתה, למצוא דוגמא אחרת בה נוקטים בלשון 'בקיאים' כלפי בעלי חיים?
מה שמצאתי זה מקורות לשאלתך הראשונה, שימוש בתואר בקיא לא במשמעות של ידיעה רחבה אלא של אבחנה מדוייקת, סליחה על אי הדיוק בקישור התגובה.
לשאלתך היכן מצאנו ייחוס תואר זה לבע"ח הבאתי מקורות לייחוס של תכונות אנושיות רבות לבע"ח בכלל ולתרנגולים בפרט. ייחוס הבקיאות במשמעות של אבחנה לתרנגולים נעשה ברש"י דידן. כפי שהוכחתי אין בכך שום דבר חריג.","458","","3420","True","True","False","","166","77.125.124.0","0","38145","יבמות|פד ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82707);