var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=382;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("382","0","שיוך הברייתא לשמואל - תוס' ד"ה בד"א בסתם","24/07/09 17:33","ג אב","תשס"ט","17:33","עומר","בס"ד

תוספות ד"ה במה דברים אמורים - בסתם.

התוספות מנסים להסביר את הברייתא שמחלקת בין סתם למפרש לשיטת שמואל.

לא הבנתי את התירוץ השני (מ- א"נ י"ל - סוף התוס),ואם אפשר באותה הזדמנות להסביר למה הוא מתאים לשיטת ר"מ...

שבת שלום!","59","","5393","True","True","False","","890","79.177.114.119","0","0","בבא מציעא|נא ע"ב",""),new Message("391","382","הסבר התירוץ השני בתוס'","27/07/09 12:46","ו אב","תשס"ט","12:46","הראל","[הערה: התירוץ השני של התוס' מסתמך על הרישא שבתירוץ הראשון של התוס' (על הפירוש ל"סתם") - וכל דברינו להלן יסובו מסביב ל"מפרש" ששם הקושי כמובא בשאלתך]

הברייתא אומרת:
"במה דברים אמורים (שיש אונאה)? בסתם אבל במפרש מוכר שאמר לוקח חפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה".

שמואל אמר:
"איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה... שמואל אמר אין לו עליו אונאה".

המילים המודגשות לעיל הם אלו שקשות על שמואל, שהרי לשמואל גם ללא תוספת זו ("יודע אני בו שאינו שוה אלא מנה") אין לו עליו אונאה.

התירוץ הראשון של התוס' ברור (שמילים אלו הם לא אמירתו של המוכר אלא "נעשה כאומר וכו'").

התירוץ השני של התוס' מסביר שמילים אלו הם אמנם דברי המוכר, אבל אין להם משמעות, אלא הם סתם תוספת של המוכר ואין להם משמעות וגם אם לא היה אומר אותם הרי שהדין הוא אותו דין. המוכר אמר מילים אלו כי כך הוא רגיל לומר (אע"פ שאינו יודע אם אמר אמת), אבל אין לזה משמעות ובין אם היה אומר מילים אלו ובין אם לא היה אומר מילים אלו -הדין הוא אותו דין.

לכן גם מובן מדוע זה מסתדר לר"מ (לשיטת שמואל): כזכור, שמואל טען קודם שלדעת ר"מ התנאי בטל רק כאשר ודאי יש עקירה של מה שכתוב בתורה, אך כאן לא בטוח שתהיה עקירה כי אולי לבסוף לא תהיה שום אונאה במכירה זו (שהרי, כפי שהסביר התוס' לעיל, המוכר רק רגיל לומר כך אע"פ שאינו יודע אם אמר אמת - ולכן לא בטוח שתהיה עקירה).","46","","5390","True","True","False","","186","77.126.91.205","0","382","בבא מציעא|נא ע"ב",""),new Message("403","391","יישר כוח","28/07/09 11:47","ז אב","תשס"ט","11:47","עומר","בס"ד

תודה רבה. הבנתי.","59","","5389","True","True","False","","100","79.177.114.119","0","382","בבא מציעא|נא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);