var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39597;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39597","0","על פירוש המילה &quot;תכסיף&quot; ועל סדר הדברים","07/05/15 14:12","יח אייר","תשע&quot;ה","14:12","הראל","<b>בסוגייתנו מובא:</b><br /><br />במאי קמיפלגי?<br /><br />אמר שמואל: <br />כגון שנמצאת אחת מהן שדה שאינה שלו ובבעל חוב מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי -<br /><span class='lightYellow'><b>ת''ק</b></span> סבר מה שגבה לא גבה, <span class='bordeaux'><b>ובן ננס</b></span> סבר מה שגבה גבה. <br /><br />(אמר) ר''נ אמר רבה בר אבוה: <br />דכולי עלמא מה שגבה לא גבה, <br />והכא בחיישינן שמא תכסיף קמיפלגי -<br /><span class='bordeaux'><b>מר</b></span> סבר חיישינן שמא תכסיף, <span class='lightYellow'><b>ומר </b></span>סבר לא חיישינן שמא תכסיף.<br /><br />אביי אמר: <br />דאביי קשישא איכא בינייהו,<br />דתני אביי קשישא: יתומים שאמרו גדולים ואין צ''ל קטנים - <br /><span class='lightYellow'><b>ת''ק</b></span> לית ליה דאביי קשישא, <span class='bordeaux'><b>ובן ננס</b></span> אית ליה דאביי קשישא.<br /><br /><b>התקשיתי בשני דברים:</b><br />1 - מה פירוש המילה &quot;תכסיף&quot;? לא מצאתי פירוש למילה זו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx'>במילון של ע&quot;צ מלמד</a> [והסיבה לכך, כפי שנמסר לי מר' עזריאל לוי: &quot;הכרטיסיה של המילה נשכחה בזמן ההעתקה&quot;], אך מצאתי שם הטיות אחרות של שורש זה (לדוגמא: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx?wordID=1340&source=1'>איכסיף</a>), ומכולם עולה שהפירוש הוא מלשון &quot;בושה&quot;. אך מרש&quot;י בסוגייתנו עולה שאולי פירוש המילה אחרת לחלוטין (שכתב: שמא תכסיף הרביעית הזאת את השדה שהיא גובה דכי חזיא דלא משבעינן לה ידעא דהדרא שלישית עילוה כשיטלו מה שבידה ולא חיישא הך רביעית לאשבוחי לארעא).<br />2 - מדוע ר&quot;נ בשם רבה בר אבוה היפך והקדים קודם את ביאור דעת בן ננס לפני ביאור דעת ת&quot;ק?<br /><br /><b>לאחר זמן</b> מצאתי בשולי גליון הגמרא שלי שהבאתי את דברי אוצה&quot;ג שכתבו כדלהלן, ובכך הקושיה הראשונה מתיישבת:<br />חיישינן דילמא מיכספן אלמנות ראשונות ומיפחתן כיון דאינין משתבען בב&quot;ד ומתגנין והיא אחרונה לא מתגניא ולא מיתכספא...<br /><br />---------------<br /><br />ובענין לשוני אחר - שגם בו התקשיתי - מצאתי בשולי גליון הגמרא שלי הערה זו:<br />בהמשך הסוגיה על הביטוי &quot;לאו בעל דברים דידי את&quot;, כתב הריטב&quot;א [בנוגע לפירוש רש&quot;י על הסוגיה]: לשון לאו בעל דברים דידי את אינו מתפרש כאן כמו בשאר מקומות שבתלמוד, אבל יש לשונות הרבה שפירושן מתחלף. [אך ראו בר&quot;ן על הרי&quot;ף שביאר אחרת מרש&quot;י ואז אין צורך בדברי הריטב&quot;א]","46","","3285","True","True","False","","1786","84.94.81.172","0","0","כתובות|צד ע&quot;א",""),new Message("39600","39597","ישר כוח","07/05/15 18:03","יח אייר","תשע&quot;ה","18:03","גיל ושמחה","","363","","3285","False","True","False","","170","94.159.160.92","0","39597","כתובות|צד ע&quot;א",""),new Message("39653","39597","שרש כסף","13/05/15 02:15","כד אייר","תשע&quot;ה","02:15","המכריע","ראה נא בערוך<br /><br />א. לשון הלבנה וחיוורון. כמה דוגמאות.<br /><br />ב. לשון בושה.<br /><br />ג. לענייננו. לשון השחתה וקלקול. יש עוד מקורות מלבד סוגייתינו.<br /><br />ד. מתכת כסף ומטבעותיה.<br /><br />יש בארמית עוד קרובים, כלי המכיל תמרים, וגם גפת.<br /><br />לענין הראשונים מסתבר שכולם על שם לובן הכסף, לכן הלבנה, ולכן בושה, אזיל סומקא ואתי חיוורא, ואולי גם שדה מוזנחת מאבדת את צבעה הירוק הטרי ונראית יבישה לבנה וחיוורת.","199","","3279","True","True","False","","486","164.138.122.207","0","39597","כתובות|צד ע&quot;א",""),new Message("39660","39653","לגבי הערך השלישי בערוך","13/05/15 13:22","כד אייר","תשע&quot;ה","13:22","הראל","כפי המובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=153&hilite='>כאן</a>:<br /><br />הערוך רק כתב: שמא תכסיף פירוש שמא יפסיד הלוקח קרקע<br /><br />ולא ביאר ענין השחתה וקלקול,<br /><br />אם כי כאמור בדברי לעיל - זו המשמעות העולה בסוגייתנו בנוגע לביאור המילה &quot;תכסיף&quot;, וכפי שכתבת.<br /><br /><br />אמנם, בהחלט סביר מאוד שגם אצלנו זה נובע מהמילה &quot;בושה&quot; [ויש פירוש מילולי אחד בלבד לשורש &quot;כסף&quot;],<br />כי הרי מי הוא זה שמבייש את הקרקע? זה שמקלקל אותה ולא משביח אותה.","46","","3279","True","True","False","","369","84.94.81.172","0","39597","כתובות|צד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);