var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=398;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("398","0","המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל - מדוע?","28/07/09 09:25","ז אב","תשס&quot;ט","09:25","אבינועם","תוס' כתובות נו. ד&quot;ה הרי: <br /><i>דומיא דבני גד ובני ראובן שלא התנו על מה שכתוב בתורה</i><br /><br />תוס' ישנים שם: <br /><i>ואר&quot;ת דהוי כמפליג בדברים ... והוי כמו על מנת שתעלי לרקיע ...</i>","45","","5394","True","True","False","","967","84.229.12.39","0","0","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("412","398","בקשה לעוד פירוט","28/07/09 21:42","ז אב","תשס&quot;ט","21:42","iosy9","לא הבנתי כ&quot;כ את ההקשר בין המקור לשאלה, אם תוכל לפרט יותר.","64","","5394","True","True","False","","144","62.219.101.120","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("418","412","הנה הפירוט","28/07/09 23:17","ז אב","תשס&quot;ט","23:17","אבינועם","הדין שנאמר במשנה הוא שהמתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל.<br />השאלה היא מדוע?<br />למה לא ניתן להתנות על מה שכתוב בתורה??<br /><br />על כך הבאתי בקצרה שתי תשובות:<br />תוס' בכתובות מבאר שהסיבה לכך היא כיוון שכך היה בתנאי בני גד ובני ראובן. כידוע, דינים רבים בנוגע לתנאים נלמדו לפי מה שהיה בתנאי בני גד ובני ראובן. ולכן תוס' אומר שזה המקור גם לדין הנוכחי שלנו המצוטט לעיל.<br />תוס' ישנים מבאר שהסיבה לכך היא כי למעשה התנאי לא 'רציני'. מי שהתנה על בני גד ובני ראובן למעשה לא התכוון ברצינות לתנאי שלו אלא סתם הפליג בדברים - ולכן התנאי בטל.","45","","5394","True","True","False","","180","84.229.12.39","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("420","418","תשובה אחרת","29/07/09 09:32","ח אב","תשס&quot;ט","09:32","iosy9","&quot;אסמכתא&quot; במילים אחרות לפי מה שאתה אומר.<br /><br />אני לא רואה כ&quot;כ קשר בין הדברים, האיסור להמרות את פי התורה, היא, היא לדעתי הסיבה שהתנאי לא קיים.<br /><br />הרי כל התנאים והכח שלהם מבוסס על הדינים של התורה, ואם עשית תנאי שלא מסתדר עם התורה, לדוגמא לקדש אישה בלי יחסי אישות, אז כפרת &quot;בעיקר&quot; והתורה לא מגבה את התנאי.<br /><br />זה נשמע הכי הגיוני.<br /><br />אני עדיין לא הבנתי את ההקשר, התשובה לא נראת קשורה בקשר ישיר עם השאלה.","64","","5393","True","True","False","","134","62.219.101.120","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("426","420","התשובה האחרת הגיונית אך זקוקה למקור","29/07/09 13:20","ח אב","תשס&quot;ט","13:20","אבינועם","הסברה שכתבת בהחלט הגיונית ומשכנעת,<br />אבל ההבדל בינך לבין תירוצי הראשונים וחשוב לחדד זאת:<br />הראשונים חיפשו את המקור לדין של המתנה על מה שכתוב בתורה במקור שכבר קיים ומוכר.<br />אתה לעומתם הצעת סברה יפה מאוד והגיונית - אך השאלה היא האם ניתן לבנות דין על סברה (כפי שהצעת) או שחייבים מקור (כפי שהראשונים עשו).","45","","5393","True","True","False","","202","84.228.72.183","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("437","420","אני לא כל כך מסכים...","31/07/09 13:36","י אב","תשס&quot;ט","13:36","עומר","בס&quot;ד<br /><br />לגבי התשובה של יוסי91 (התירוץ השלישי המובא כאן):<br /><br />התורה היא כמו ספר חוקים, והם יועצים איך להתנהג האחד עם השני.<br />חוקים שהם חובה כל עוד השני לא מוותר עליהם.<br />אך כאשר הצד השני מוותר על החוקים (שנחקקו לטובתו בלבד), למה בעצם שהחוקים לא יתבטלו?<br />הרי אין מטרה לכבול אותנו למערכת שהיא תקבע לנו במדויק צעד-אחר-צעד איך לחיות.<br />היא לא תגיד לנו לקנות 116 גרם עגבניות ביום א', ו-118 גרם ביום ב'.<br />היא תיתן לנו חופש, ותאמר לנו רק כללים מוגדרים של בנ&quot;א למקום (שאותם לא ניתן להפר ללא אישור המקום), וכללים של בנ&quot;א לחברו (שאותם לכאורה מותר להפר אם החבר מסכים).<br />אז למה הכללים לא מופרים???<br /><br />התשובה הראשונה היא שזה 'דומיא דבני גד ובני ראובן', קרי, כל דיני תנאי נלמדו מבני גד ומבני ראובן. תנאי שסותר חלק מתנאם לא נחשב כתנאי (כמבואר בקידושין סא.). לכן, כמו שהם לא התנו על חוקי התורה,כך גם אנו איננו יכולים להתנות על חוקי התורה.<br /><br />התשובה השניה היא שכאשר אנו מתנים תנאי כזה, אנו לא באמת מתכוונים להתנות תנאי כזה (לפחות בתת מודע).<br />זה דומה לנדרי הבאי המופיעים בפרק שלישי בנדרים - נדרים לא הגיוניים ולא רציניים, שכאשר נודרים אותם, אם מדובר בבנ&quot;א סביר (וכל בנ&quot;א הוא סביר כל עוד לא הוכח אחרת), הוא לא מתכוון אליהם ברצינות.<br />ולכן, המתנה על מה שכתוב בתורה - אף בנ&quot;א סביר לא ישנה את מה שנא' מהקב&quot;ה. תורה שניתנה מסיני עדיפה על פני כל הדרכים האחרות להגיע למטרה, גם במצוות בנ&quot;א לחברו. ולכן אף בנ&quot;א סביר (לא קונה ולא מוכר) ישנה מדברי התורה ע&quot;מ להרוויח עוד קצת כסף. זו לפחות שיטת ר&quot;מ.<br /><br />שיטת ר&quot;י סותרת את הענין הזה, ואומרת שלא ניתן ללמוד מבני גד, כי לא ניתן לומר שהתנאי יהיה בדיוק כמו תנאי בני גד, אלא רק חלקית.<br />כמו שלא נאמר שהתנאי שייך רק כאשר יש גם קרקרעות בעיסקה - כי כך היה אצל בני גד, או כמו שלא נאמר שניתן לומר רק כאשר אין לנו ביהמ&quot;ק - כי כך היה אצל בני גד. לשיטת ר&quot;י לומדים רק דברים מסוימים מתנאי בני גד, וזהו.<br /> <br />התשובה השניה נדחית כי גם הרבה מאד אנשים סבירים יתנו על מה שכתוב בתורה, ע&quot;מ ליצור גיוון בתוצרת השוק ובמכירות. הרבה מאד אנשים סבירים יתנו על התורה כדי לגשר פערים.<br />לכן יהיה מותר לשיטת ר&quot;י להתנות לגבי דברים שבממון.<br /><br />לגבי חיוב כמו עונה, ישנן סיבות אחרות שהוא מחייב, מופיע איפשהו בכתובות נו (לא זוכר כרגע מהן הסיבות, צריך לעיין שם).<br /><br />שבת שלום!","59","","5391","True","True","False","","116","79.177.140.238","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("439","437","הסבר נפלא - ישר כחך!","31/07/09 16:43","י אב","תשס&quot;ט","16:43","אבינועם","","45","","5391","False","True","False","","189","77.126.79.11","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א",""),new Message("458","439","נכתב על הנושא ב&quot;הדף היומי&quot;","03/08/09 23:45","יג אב","תשס&quot;ט","23:45","כתבן","מצ&quot;ב <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/1144-sFile.pdf'>קישור</a><br />ונמצא כאן בפורטל בבא מציעא דף נא,<br /> אולי תמצא שם תשובה.","66","","5388","True","True","False","","123","80.178.70.66","0","398","בבא מציעא|צד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);