var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40040;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40040","0","2 שאלות בגמ'","17/06/15 20:50","ל סיון","תשע&quot;ה","20:50","שרגא","<b><u>1</u></b><br />דברים כד-ו<br />לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל<br /><br />ב&quot;מ קטו.<br />אמר רב הונא...חובל ריחים ורכב לוקה שלש משום &quot;ריחים&quot; ו&quot;רכב&quot; ומשום &quot;כי נפש הוא חובל&quot;<br /><br />האם נתינת טעם ד'כי נפש הוא חובל' יכולה להיחשב כלאו, היש עוד דוגמאות כאלו?<br /><br /><b><u>2</u></b><br />שמות יב-ט<br />אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.<br /><br />ב&quot;מ קטו:<br />נא ומבושל לוקה שלש: משום &quot;נא&quot; ומשום &quot;מבושל&quot; ומשום &quot;לא תאכלנו כי אם צלי אש&quot;, אביי אמר: &quot;אין לוקין על לאו שבכללות&quot;.<br /><br />מדוע נחשב ה'כי אם צלי אש' ללא תעשה כפי שהרי לוקים על זה ואף אומר אביי שהוא <b>לאו </b>שבכללות, הרי אין זה שלילה אלא לחיובי '<b>כי אם</b> צלי אש' ומדוע האוכל נא ומבושל יעבור בלאו גם על ה'כי אם צלי אש' ולא רק על ה'<b>אל </b>תאכלו ממנו <b>נא </b>ו<b>בשל מבושל</b>...?","526","","3240","True","True","False","","711","195.60.232.66","0","0","בבא מציעא|קטו ע&quot;א",""),new Message("40042","40040","&quot;מושך עצמו ואחר עמו&quot;.","17/06/15 22:00","ל סיון","תשע&quot;ה","22:00","דוד כוכב","הביטוי &quot;מושך עצמו וְאַחֵר עמו&quot; שגור בלשון האבן עזרא. ומשמעו שבפסוקים מצוי שמילה בחלק הראשון של הפסוק, מופנית גם לחלק השני.<br />דוגמה, בפסוק זה:<br />לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל.<br />אפשר לפרש שהחלק השני: כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל - הוא רק נתינת טעם לחלק הראשון.<br />אבל אפשר גם להבין שיש פה פרט שלישי לאיסור האמור ברישא: &quot;לא יחבול&quot; - 1) רחים, 2) רכב, 3) נפש, כלומר כל דבר של אוכל נפש.<br />במילים אחרות, בפסוק מבואר שכשחובלים רחים ורכב - נפש הוא חובל, כלומר שמונע ממנו אפשרות להכנת אכילה. מנימוק זה מבואר שכוונת התורה לאסור לחבול כל דבר של אוכל נפש. משום כך מתבאר שהלאו &quot;לא יחבול&quot; אמור גם על כל דבר של &quot;נפש&quot;. ועל לאו לוקים.<br /><br />על דרך זה מבואר גם הלאו: <b>אַל-תֹּאכְלוּ</b> מִמֶּנּוּ 1)נָא, 2)וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: 3)כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ.<br />&quot;מושך עצמו ואחר עמו&quot;.","125","","3240","True","True","False","","805","95.86.72.173","0","40040","בבא מציעא|קטו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);