var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41083;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41083","0","אמרה פרה הריני נזירה","01/09/15 18:02","יז אלול","תשע&quot;ה","18:02","מתי פינקל","לשלושת הביאורים בתוס' וברא&quot;ש להבנת לשון המשנה לדברי רמי בר חמא, לא שייך להסביר את דבריו כקבלת נזירות ושאילה עליה. וא&quot;כ איך מדמה רמי בר חמא את המשנה הזו למשנה של נזיר מגרוגרות ומדבילה?<br />לפירוש ראשון בתוס, שהוא אומר את הכל והריני נזירה היינו מפיק ה' ופירושו, נזיר מבשרה. הרי באמירתו הראשונה  כבר כלל נזיר מבשרה ואיך אפשר לפרשה כקבלת נזירות ושאלה. ובטח לפירושים שכביכול היא אמרה והוא מסכים עם דבריה או מציג אותם, הרי ודאי שישי כאן אמירה אחת.","537","","3167","True","True","False","","861","91.195.163.17","0","0","נזיר|י ע&quot;א",""),new Message("41084","41083","גם ראשונים התקשו","01/09/15 21:00","יז אלול","תשע&quot;ה","21:00","עם הארץ","פרוש משנה למלך:<br />״' פרה מי קא מישתעיא אמר רמי בר חמא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר כסבורה פרה זו אינה עומדת הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה ועמדה מאליה ע&quot;כ. ופירש&quot;י כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר כמדומה לי שסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם ע&quot;י אדם הריני נזיר מבשרה אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה אלא אני אלך ואעמידנה ולגבי דלת נמי כגון שהיה דלת נעול לפניו ואמר כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח ע&quot;י אדם הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו ועמדה הבהמה מאליה ונפתח הדלת מאליו שחל עליו הנדר והלכו ב&quot;ש לשיטתן וב&quot;ה לשיטתן כו' ע&quot;כ. והמתבאר מדברי רש&quot;י הללו הוא דס&quot;ל דנודר זה אין כונתו לידור בנזיר אלא לאמת מחשבתו שחשב שהוא יעמידנה וע&quot;כ נדר בנזיר אם תהא עומדת מאליה וכן הוא דעת התוס' שכתבו סבורה פרה זו בלבה מחמת שרבוצה כל כך שאינה יכולה לעמוד מאליה וכדי לאמת מחשבתו נדר ואמר הריני נזיר אם תעמוד מאליה לפי שהיה סבור שהיא לא תעמוד מאליה מחמת שראה אותה רבוצה כל כך. ואין חילוק בין פירוש רש&quot;י לפירוש התוס' אלא במה ששפט הנודר בדעת הבהמה דלדעת רש&quot;י הבין הנודר שהבהמה סבורה שאינה עומדת ע&quot;י אדם ורצה לצחק בה ואמר הריני נזיר אם היא תעמוד מאליה כמו שהיא סבורה אלא אני אלך ואעמידנה. והתוס' סבורים שזה לא היתה כוונתו להעמידה אלא לפי שחשב שסבורה הבהמה שאינה יכולה לעמוד וכל כך נתחזק אצלו סברא זו עד שנדר ואמר הריני נזיר אם תעמוד מאליה ואח&quot;כ נרגשו התוס' מתיבת אני השנויה במשנה שאין לה מובן ופירשו בשם ה&quot;ר יוסף איש ירושלים דפירושא דמתני' הכי הוא דאמר האדם כשראה פרה רבוצה כמדומה אני דאמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני, שהיא תואבת לעמוד ואינה יכולה וברצון תדור נזירות אם תעמוד אני אשלים דבריה דהריני נזיר אם תעמוד וכולה מתני' אמלתא דפרה, והתלמוד מוסיף בה דאמר האדם. והקשו לפירוש זה דאי איירי שאומר בפירוש הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת ע&quot;כ הוי כולה ענינא דאמרה פרה בכדי דאין דבורה מועיל כלום, ותירצו דנראה לפרש שאין האדם אומר כלום רק שהיה מספר מילתא דפרה כו' הילכך כשאדם מספר לפנינו כך בדעתו לקיים שיהיה נזיר מבשרה ופליגי ב&quot;ש וב&quot;ה כאילו אמר האדם בפירוש אני נזיר מבשרה אם תעמוד ע&quot;כ. ובאמת דמלבד מה שהקשו התוס' דלפי זה מאי פריך והא אמרוה ב&quot;ש חדא זימנא הא איצטריך לאשמועינן דאע&quot;ג דלא הזכיר כלל נזירות אפ&quot;ה הוי נזיר, עוד אני תמיה בעיקר הדין כיון שהוא לא הזכיר נזירות על עצמו מהיכא תיתי שיתחייב בנזירות וצ&quot;ע: ודע שמה שכתבו התוס' דלא שייך בה נזירות רק שתהא מופרשת לאיסורא כו' כוונתם היא לומר דבשלמא לפי מה שהיינו סבורים שזה אמר בפירוש הריני נזיר מבשרה היינו דאיפליגו ב&quot;ש וב&quot;ה דומיא דמאי דפליגי באומר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה, אך לפי מה שהם רוצים לומר שזה לא אמר כלום אלא שהוא מספר לפנינו מה שאומרת הבהמה בלבה הריני נזירה אם עומדת אני וכשאמרה בפנינו כן הוה ליה כאילו האדם גם כן אומר מה שאמרה הבהמה והוה ליה כאילו אמר הריני נזיר אם תעמוד וא&quot;כ לא שייך הא לההיא דגרוגרות לזה כתבו דכשהוא אומר שהבהמה אומרת הריני נזירה לא שייך בה נזירות אלא שתהא מופרשת לאיסורא כו' ולפי זה כשאנו דנין בזה כאילו אמר הוא כדברים האלה הוה ליה כאילו אמר הריני נזיר מבשרה והוי דומיא דגרוגרות: ודע שהייתי סבור לומר שמלת אני המוזכרת במשנה לפי פירוש ה&quot;ר יוסף אינה מדברי הבהמה אלא מדברי האדם שאומר ואני כלומר שהוא מספר ואומר הבהמה אומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת ואני ג&quot;כ אלא שבתחלה היו סבורים שהיה אומר בפירוש ואני ג&quot;כ הריני נזיר אם תעמוד ולבסוף כתבו שאינו אומר כי אם ואני אבל כשאינו אומר ואני פשיטא שאינו כלום ואפ&quot;ה הקשו התוס' דמאי פריך והא אמרוה ב&quot;ש הא איצטריך לאשמועינן אע&quot;ג דלא הזכיר נזירות כלל אלא שאמר ואני על נזירות הבהמה וגם זה הוא חידוש גדול וצ&quot;ע:ס","248","","3167","True","True","False","","335","107.143.89.119","0","41083","נזיר|י ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);