var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41251;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41251","0","מחאת הקרובים: תשובה שלא ממין השאלה!","20/09/15 11:33","ז תשרי","תשע"ו","11:33","Almuaddib","כל כמיניהון קרובים דאמרין ליה לא תיגמריה מצות?!
קסבר: כל חינוך דלא חשיב - לא ניחא ליה



טענו בחיטים והשיבו בשעורים?

והרי השאלה היא, אם אנו עוסקים בחינוך הילד, מדוע נחשבת מחאת הקרובים כלל? וכי מה להם ולחינוך הילד? הם אינם מחוייבים, וגם אין להם שום סמכות או זכות בחינוכו!

השאלה - ברורה. התשובה אינה ממין השאלה כלל:

הילד, הוא - הוא עצמו - לא ניחא ליה.

זו תשובה מדוע מחאת הילד מועילה, שהוא מוחה ובכך מגלה דעתו שאינו מסכים להיות נזיר. אולם מה הקשר בין התשובה לשאלה? השאלה היתה אודות מחאת הקרובים, והתשובה - התשובה היא ממחאת הילד!","107","","3142","True","True","False","","935","209.88.198.77","0","0","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41257","41251","כך שאלתי גם אני הלילה","20/09/15 13:19","ז תשרי","תשע"ו","13:19","דוד כוכב","ומשום כך פירשתי את הגמרא באופן שונה, ראה בהודעה הסמוכה.","125","","3142","True","True","False","","177","95.86.126.134","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41258","41257","כמה קושיות על פירושך","20/09/15 13:48","ז תשרי","תשע"ו","13:48","Almuaddib",""אלא יש לבאר את הגמרא באופן שקושיות אלו תתרצנה זו את זו. סתם נזירות אינה רצויה. אימתי יש בה מצוה רבה, כגון "הרואה סוטה בקלקולה", או כגון נזירו של שמעון הצדיק שפחז עליו יצרו ובקש לטורדו מן העולם. כמו כן אין לאיש להדיר את בנו בנזיר כדי לחנכו אלא כשרואה בו שבא לידי מידה זו. ועדין יתכן שישתנה טבע הבן, בתחילה נראה היה שהנזירות רצויה, ואחר כך נגלה שהנזירות מיותרת. אם קיים האב יכול הוא להישאל על הדרתו. ואם מת יכולים הקרובים למחות, ואיגלאי מילתא למפרע דהוי "חינוך דלא חשיב" וממילא "לא ניחא ליה" לאב בהדרת נזירות זו."

1.
האב מדיר את בנו - מדובר בבנו הקטן, שלכל היותר - עד גיל 13. איזה ילד בגיל זה יכול להגיע למידה של "הרואה סוטה בקלקולה" - שלדבריך אביו רואה בו "שבא לידי מידה זו" ?
קשה לתרץ כך לגבי ילד, וכל שכן לגבי ילד שעדיין לא הגיע אף לגיל של מופלא הסמוך לאיש.

2.
בכך שאתה מעמיד אוקימתא שהאב נפטר, אתה משנה לגמרי את המשנה. המשנה לא כך היא, ואין שום רמז באף אחד ממפרשי המשנה - מחכמי התלמוד ועד לאחרוני האחרונים - שיש מישהו שכך מעמיד את המשנה - שהבן גילח או מיחה לאחר שאביו מת.
ועוד גדול יותר הקושי בהעמדתך זו. שהאב - כדי להתיר צריך ללכת להישאל על הנדר, ואילו הבן - שבא לשיטתך רק בשל מות האב - אפילו להישאל אינו צריך, שכן הוא יכול לגלח או למחות, ובלי בית דין כלל. וכי גדול כוחו של הבא מכוח מות האב, מכוח האב עצמו?!","107","","3142","True","True","False","","194","82.81.160.69","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41266","41258","נסיון לתשובות","20/09/15 20:52","ז תשרי","תשע"ו","20:52","דוד כוכב","1. גם בגיל זה יש פירחחים לא קטנים ורצוי לעצור אותם כשהם קטנים. ובמסכת שבת דף קנו ע"ב: "דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי: בריך גנבא הוה. לא שבקתיה גלויי רישיה. אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי. לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה. יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא, נפל גלימא מעילויה רישיה דלי עיניה חזא לדיקלא, אלמיה יצריה, סליק פסקיה לקיבורא בשיניה". ברגע שזיהו אצלו יצריות בלתי מצויה לגנוב מכל הבא ליד, הפיתרון היה התנזרות מכל הבטה סביב.

2. גם אני טרם מצאתי לי חבר המעמיד במות האב, אך גם לא ראיתי ששוללים זאת, ואפשר שהבינו שזה מובן מאליו, שאם לא כן, קרובים מאן דכר שמייהו?! וכן מצינו שדוקא יתומה אחיה ואימה משיאין אותה.
מכל מקום הפוסקים פירשו כהבנת רבי יוחנן, ואפשר שלר"ל שהכל הוא על דרך החינוך, פירוש כל המשנה שונה, וכן חילקה הגמרא בין דעותיהם בכמה עניינים.","125","","3142","True","True","False","","226","95.86.126.134","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41269","41266","ראה פי׳ הרא״ש","21/09/15 00:27","ח תשרי","תשע"ו","00:27","עם הארץ","","248","","3141","False","True","False","","226","107.143.89.119","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41272","41266","לא כדבריך","21/09/15 07:42","ח תשרי","תשע"ו","07:42","Almuaddib","1.
פרחחים - מה בינם לבין נזירות? ייסר האב את בנו הפרחח, עד שיסור מפרחחותו.
נזירות, כפי שניסית לטעון למעלה, מגיעה מסיבות אחרות. מה, האב והבן ראו אשה סוטה, וחשב האב שבנו עלול לשתות יין ולהגיע לזנות ולכן הדירו? כשהוא קטן???

2.
לא רק שאינני מוצא לך חבר, אלא חולקים רבים לך. ראה, למשל, מה כותב במפורש הרמב"ם בהלכות נזיר, הבן הקטן שאביו מדירו, צריך לשתוק כדי שהנזירות תתפוס. אם הוא מוחה בפני אביו - אינו נזיר.
"כיצד: האב שאמר לבנו הקטן, הרי אתה נזיר, או שאמר בני פלוני נזיר, או הרי זה נזיר, ושתק הבן--הרי זה נזיר..."","107","","3141","True","True","False","","142","77.126.221.118","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41276","41269","ראה ראיתי","21/09/15 08:44","ח תשרי","תשע"ו","08:44","דוד כוכב","הרא"ש התקשה כמו ששאלנו שלא מצינו שיהו הקרובים מעורבים בחינוך, ותירץ שרק בחינוך לנזירות: "לא רצו חכמים לתקן חנוך כזה שמא ישמע לקרוביו ויעבור על נזירותו". כלומר שהיות שנזירות היא רשות - (קהלת ה, ד) טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם, ואם הבן או קרוביו מוחים יש חשש קרוב שהנזירות קשה מדי.

אך קשה שעיקר הענין חסר מהספר, וכיצד זה נדחק בלשון: "כל חינוך דלא חשיב לא ניחא ליה". וגם קשות עדין שאר הקושיות שהקשתי.","125","","3141","True","True","False","","205","95.86.126.134","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41273","41272","שוב","21/09/15 08:32","ח תשרי","תשע"ו","08:32","דוד כוכב","1.
מניעת היין מונעת כל קלות ראש והתדרדרות. כבר בנערותו הוא לא ייגרר אחר חֶבְרָה רעה לחבור עמם, שאילו היה נגרר היו גוררים אותו למיני חטאים, ומיד עם התבגרותו גם לסוטה.

2.
הרמב"ם פירש את שיטת רבי יוחנן, ואנן בשיטת ר"ל קיימינן.","125","","3141","True","True","False","","208","95.86.126.134","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41278","41273","כלומר, לשיטתך ר"ל העמיד המשנה בכשמת אביו","21/09/15 11:06","ח תשרי","תשע"ו","11:06","Almuaddib","הבה נחדד, משום שזהו בדיוק הדבר שאינו מסתדר.

לשיטתך, רבי שמעון בן לקיש העמיד את המשנה, שהבן נעשה נזיר משום שאביו הדירו, ויכולתו של הבן לצאת באמצעות גילוח או מחאה - היא רק משום שהאב מת.

על כך כבר הקשיתי לך למעלה, שעשית כוח הבן הבא משום אביו המת, גדול מכוחו של האב החי. שהאב החי אינו יכול לבטל נזירות זו אלא אם ילך להישאל על הנדר, בעוד שהבן - מספיק לו שילך אל הספר ויספר שערותיו. ואף מספיק לו שיימחה, אף בלי מספרים.

בתוספתא, הדברים שנויים במחלוקת. משנתנו היא כבית הלל, אך בית שמאי אינם מאפשרים לאב להדיר את בנו, ובירושלמי מנו זאת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
וכך לשון התוספתא:
בית שמאי אומרים אין אדם מדיר את [בנו] בנזיר ובית הלל אומרים מדיר את [בנו] בנזיר הדירו כשהוא קטן וגלח או שהביא שתי שערות בטלה הימנו נזירות אביו

לעניות דעתי, נוסח המשנה והבריתא לא מאפשר לר"ל לפרש כפי שאתה טוען שהוא מפרש. גם ההבנה של המשנה בירושלמי לא מתאימה לטענה זו. חוששני שבריצתך ליישב קושי על הגמרא, יצרת קושי אחר, גדול הימנו, בר"ל ובהבנתו את המשנה.","107","","3141","True","True","False","","180","209.88.198.77","0","41251","נזיר|כט ע"א",""),new Message("41279","41278","אודות קושיתך","21/09/15 17:53","ח תשרי","תשע"ו","17:53","דוד כוכב","כשם שאדם יכול להשאל על נדרו, ונעשה אז כאילו נדר על דעת שלא יישאל, כך אדם יכול להזיר על דעת שהבן לא ימחה. וכהבן מוחה בטלה ההדרה למפרע. בשאלת האב נחוצה מעט יותר פרוצדורה כי נחוץ לברר שאכן האב שינה את דעתו, משא"כ במחאת הבן.

לא מצאתי למה בתוספתא ובירושלמי קשה להעמיד במות האב.","125","","3141","True","True","False","","200","95.86.126.134","0","41251","נזיר|כט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);