var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42240;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42240","0","9 הערות לדף מח","14/12/15 00:43","ב טבת","תשע"ו","00:43","המכריע","מח.

א. קא יהבינן לכהנים. לכאורה טעם זה שייך רק למ"ד שקודם עזרא נתנו רק ללויים שאינם כהנים ותיקן ליתן גם לכהנים, וממילא הנותנים לכהנים שלא כדין תורה הם עושים. אבל למ"ד שקודם הקנס נתנו לשניהם והתקין שלא ליתן ללויים, א"כ הנותן לכהנים עדיין מקיים דין תורה. ועוד יל"ע גם לדעה ראשונה אם יודע בנפשו שנתן רק ללויים האם יוכל להתוודות.

ב. כל בית שאין מתודה. קצ"ב הביטוי המיוחד הזה כל "בית", מדוע לא כל מי שאינו מתודה, כרגיל.

ג. אלא בזמן שישראל שרויין בצער וכו'. צ"ב שהרי זה לשון המקרא, וזה ההסבר למקרא, א"כ מדוע הסבר זה טוב להבנת המקרא ואינו טוב לדברי המעוררים. ואולי להמון העם זה נשמע כפשוטו ולכן ביטלו.

ד. עמד והתקין טבעות. כידוע מסוף סוכה. ויל"ע בדרך אגב, מדוע הוצרכו 24 טבעות, ולא יכלו כולם להשתמש באותה טבעת. ואפשר מפני הרגלים שבאו כל המשמרות. או שמא כך ישמרו על הטבעת טוב יותר כשיידעו שלעצמם הם שומרים.

אגב.
דפים אלו של התקנות של יוחנן כהן גדול נלמדים ביומי דחנוכה, בו אנו מזכירים אותו בעל הניסים. [ובכלל כמה נאה שנזכר בדף הזה כהנים. ירושלים. ולהלן הלל הזקן שהיה בדור הזה. וגם שמן, ונוי הידור מצוה ברש"י סוף עמ' ב', ואפילו מלכות יון ברש"י על שמעון וישמעאל].

ה. בחולו של מועד.
עי' לעיל במתני' הערה חשובה ברש"י דהיינו שאסר אף דבר האבד שמותר מדינא מפני דאוושא מילתא.

מח:

ו. שמעון וישמעאל. מש"כ רש"י מלכות יון, כמדומה דזה צ"ע לפי סדר הזמנים שכבר בטלה אז מלכות יון, ור' שמעון ב"ג נהרג בדור החורבן על ידי מלכות רומי. ואפשר מפני חשש הרומיים שהיתה עדיין אימתם מוטלת תלו הדבר באחרים.

ז. ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו. אבל רך עומד, ולכן כרכוהו בספוגין של צמר. ודבר חכמה יש כאן על דרך לשון רכה תשבר גרם, שלפעמים בדרך רכה משיגים יותר מאשר בדרך קשה.

ח. ורכב ברזל. קצ"ב מה שייך שזה בטל, מי מונע מלייצר זאת. ושמעתי שיש שפירשו (אולי מהרש"א) דמשום שנשתבשו הדרכים בעולם אי אפשר לנסוע ברכב כזה.

ט. דתניא ר' אליעזר הגדול וכו'. כמדומה דהפשט הוא דאי אפשר לומר חלילה דבטלו לגמרי מאמינים, אלא לאור דברי ר"א שגם מי שיש לו פת בסלו וכו' נחשב לקטני אמנה, על כגון דא שייך לומר שבעלי דרגה זו בטלו, וכמו שמסיים שאף צדיקים נכשלים בזה.

ומה שפירש רש"י שאין מוציאין ממון על הידור מצוה וכדומה צ"ב מה הכריחו לפרש כן. ואכמ"ל.","199","","3064","True","True","False","","1065","164.138.118.178","0","0","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42241","42240","לב' : השימוש ב'בית' בא מלשון הפסוק","14/12/15 04:42","ב טבת","תשע"ו","04:42","אשבח","וְאָֽמַרְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָֽאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָֽתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹֽא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָֽחְתִּי (דברים כו,יג)

ואולי, אולי כדי להשלים לעשר (להזכיר מעשר) את מספר הפעמים ש"בית" מוזכר בדף זה......

","507","","3064","True","True","False","","184","79.181.190.141","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42242","42240","ל= ט רש"י הביא את כל הדברים ששכרם בעוה"ז","14/12/15 07:02","ב טבת","תשע"ו","07:02","אלף בית רשי","וממילא זה מבחן המאמינים
1)נוי והידור מצוה - בבא קמא דף ט ע"ב עד שליש משלו מכאן והילך וכו'
2)הוצאות שבת ויו"ט - לוו עלי ואני פורע
3)צדקה = מעשר - בחנוני נא בזאת וכו' עשר בשביל תתעשר וכו'","278","","3064","True","True","False","","239","24.201.226.110","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42244","42240","לא', ד'","14/12/15 08:11","ב טבת","תשע"ו","08:11","דוד כוכב","א. גם למ"ד שמותר מהדין לתת גם ללוי, מכל מקום שנינו במסכת הוריות דף יג ע"א: "כהן קודם ללוי", וקדימת הלוי תוך הדרת הכהן היא ודאי ביזוי לכהונה.

ד. במסכת סוכה דף נה ע"ב נתבאר סדר חלוקת הקרבנות במועד בין כל המשמרות יחדיו.","125","","3064","True","True","False","","149","213.151.51.194","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42245","42240","לד': העשרים וארבע טבעות שכאן ועוד 'עשרים","14/12/15 08:26","ב טבת","תשע"ו","08:26","אשבח","וארבעה' הנמצאים בקרבת הנושא:
- הכהנים ששירתו במקדש חולקו לעשרים וארבע משמרות (והוא שכתב "כל המשמרות").
- מצפון למזבח היה איזור שגודלו עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות שחולק לעשרים וארבעה איזורי שחיטה כשבכל איזור שחיטה הייתה טבעת להחזיק את הקרבן לפני שחיטתו.
- יישר כוח על הטעם שהביא "ואפשר מפני הרגלים שבאו כל המשמרות" להיות עשרים וארבע טבעות. אך ירשה לי להוסיף: בכל מקרה נצרכים שתי טבעות לפחות - טבעת אחת לא די בה - משום שאת קרבן התמיד של שחר ותמיד של בין הערביים הקריבו בטבעות שונות: כבש התמיד של שחר נשחט בצד הצפוני מערבי ושל בין הערביים נשחט באיזור המזרחי צפוני.

- מספר הכהנים שהתעסקו בהקרבת קרבן פר עולה של ציבור - עשרים וארבעה.

- מספר החוטים שנשזרו לחוט אחד בפרוכת - עשרים וארבעה.

- מספר החוטים שנשזרו לחוט אחד בפעמוני המעיל - עשרים וארבעה.

- מספר החוטים שנשזרו לחוט אחד באבנט הכהן הגדול - עשרים וארבעה.","507","","3064","True","True","False","","181","79.181.190.141","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42243","42242","השלמה","14/12/15 07:59","ב טבת","תשע"ו","07:59","דוד כוכב","והזכיר רש"י רק את אלו - שבהם מצוה לבזבז. מה שאין כן בשאר דברים שחטא הוא לבזבז בהם, כדברי המשנה ברורה סימן רמב ס"ק ד: "ויש ליזהר שלא יוסיף בהן פן לא קצבו לו כל כך", והוסיף שם בשער הציון ס"ק יג: "ובעונותינו הרבים, יש אנשים שמהפכין הסדר ובאין על ידי זה לידי גזל וחלול השם".","125","","3064","True","True","False","","134","213.151.51.194","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42248","42242","ל 1) האם אתרוג העולה מאות רבות של שקלים","14/12/15 08:41","ב טבת","תשע"ו","08:41","אשבח","ייחשב להידור מצווה?

את ההפרש מאתרוג כשר אפשר לתת לצדקה.

עדיין יש מקומות בהם קונים אתרוג כשר ומהודר עד 100 ש"ח! כך שהוצאה מוגזמת (כבכל משטר קפיטליסטי וצרכנים נגררים) אינה נחשבת בעיניי הידור מצווה.

ואולי גם לכך התכוון רש"י במקום.","507","","3064","True","True","False","","153","79.181.190.141","0","42240","סוטה|מח ע"א",""),new Message("42246","42244","במקרה הכינותי מראש את סדר 24","14/12/15 08:34","ב טבת","תשע"ו","08:34","אשבח","המשמרות וקרבנות החג.

מי שירצה ימצא קשר לקריאה בתורה שקראנו היום...","507","pdf","3064","True","True","False","","182","79.181.190.141","0","42240","סוטה|מח ע"א","0-pdf"),new Message("42247","42245","יישר כח לכל המגיבים!","14/12/15 08:40","ב טבת","תשע"ו","08:40","המכריע","","199","","3064","False","True","False","","249","212.76.123.56","0","42240","סוטה|מח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);