var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42604;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42604","0","כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכו'","03/01/16 12:50","כב טבת","תשע"ו","12:50","אבי גרינבלט","רבא מלמד אותנו דין ייחודי ומסייג עוד את ההלכה במציאות של עבד כפות.
נראה שמדובר כאן על מקרה ייחודי שעלול להעלות תהיות (שאכן עלו אצלנו בשיעור עד כדי ויכוחים נוקבים ,"שיתן לה בצורה נורמלית....לא חסרות אפשרויות הגיוניות") על עצם הדיון ההלכתי בנושא.
אומנם דינים המתייחסים למציאות חריגה מופיעם בתלמוד פעמים רבות אך בכל זאת , תורה היא וללמוד אנו צריכים , מה באים רבותינו הקדושים ללמד אותנו בפנימיות הדברים בהבאת הלכות המתייחסות למצבי קיצון ?
הדברים משמשים פוסקי הלכה כאשר הם משווים מקרה למקרה ופוסקים בעזרת זאת הלכות , האם לזה התכוונו רבותינו הקדושים בתלמוד ?
גם בדף כב,א מובאים מקרים של עצים הנמצאים בדיוק על גבולה של ארץ ישראל וממילא קיים דיון הלכתי בהגדרת העץ (לעניני קניין ומצוות התלויות בארץ וכד').
היכן עובר "קו הגבול" בין שאלותיו המפורסמות של רבי ירמיה עד כדי שהוציאוהו מביהמ"ד לבין הלכות ייחודיות כדוגמת אלו ?
אין הכוונה להלכה מסויימת אלא למהות הענין .","539","","3042","True","True","False","","817","81.218.132.64","0","0","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42606","42604","הדיון הוא גם עקרוני וגם מעשי","03/01/16 13:27","כב טבת","תשע"ו","13:27","דוד כוכב","בראש וראשונה הדיונים הם עקרוניים, ולצורך הדיון אין חשיבות למידת השכיחות של המקרה.
יחד עם זאת, בהחלט שכיח מדי פעם שדוגמות כאלו או חופפות להן מבחינת הדין נעשות מציאותיות לחלוטין.","125","","3042","True","True","False","","180","95.86.92.222","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42608","42604","לא על כך היתה הוצאתו של רבי ירמיה","03/01/16 14:13","כב טבת","תשע"ו","14:13","Almuaddib","מהסיבה לפיה הוחזר - תלמד מדוע הוצא.

ודוק, לא שאלות מרחיקות לכת היו הסיבה להוצאתו, שהרי מצאנו שאלות קשות מהן בבית המדרש, כגון לידתו של אותו בכור בחולין ע., "בלעתו, והוציאתו, והכניסתו והקיאתו.."(לגבי החולדה את הבכור, ועיי"ש).

רבי ירמיה הוצא מבית המדרש משום שבשאלותיו נדמה היה שהוא מזלזל בחכמים ובגדריהם - מערער את כל שיטת קביעות החכמים בשיעורים. ועל דא עיילוהו - הוחזר משום שראו שנוהג בענווה בדברי חכמים, ועיי"ש.","107","","3042","True","True","False","","198","209.88.198.77","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42607","42606","מילתא דלא שכיחא וכו'","03/01/16 14:08","כב טבת","תשע"ו","14:08","אבי גרינבלט","אם מדבר בדיונים עקרוניים גרידא מדוע לא גזרו בדברים שאינם שכיחים ?
באותו היום שגזרו יח דבר במח' בין ב"ש לב"ה , עפי אחת ההבנות , לא רצו ב"ה להוסיף גזירות כדי "לא להגדיש" את הסאה.
מה לגבי רבי ירמיה , הוא לא שאל שאלות עקרוניות ? בודאי שכן ואיננו חושדים חלילה שהתכוון לקנטר (ראה בן יהוידע ב"ב כג,א על שכרו של רבי ירמיה במתיבתא דרקיעא) , מדוע אם כן לא קיבלו את שאלותיו עדי כדי הקפדה יתירה על דבריו ?
השאלה האם מעבר לעיקרון יש עוד רובד ? קצת חסרה לי ההבנה בעומק הדברים.","539","","3042","True","True","False","","135","81.218.132.64","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42610","42607","גזירה שאני","03/01/16 14:24","כב טבת","תשע"ו","14:24","דוד כוכב","גזירה נגזרת משום חשש, ולדברים שאינם שכיחים אין חשש.

במסכת בבא בתרא דף כג ע"ב:
"בעי רבי ירמיה: רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה, מהו? ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא".
ספיקו של רבי ירמיה לא היה בעקרון מלומד חדש ומהותי, אלא "שהיה מטריח עליהם" (רש"י) - בהצגת מקרה ביניים רק לשום בעיה.","125","","3042","True","True","False","","160","95.86.92.222","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42609","42608","ראה בן יהוידע ב"ב כג,א","03/01/16 14:21","כב טבת","תשע"ו","14:21","אבי גרינבלט","ומעבר לענינו של רבי ירמיה ?","539","","3042","True","True","False","","121","81.218.132.64","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42612","42609","הסיבה המרכזית ללימוד "מקרי קיצון":","03/01/16 17:23","כב טבת","תשע"ו","17:23","Almuaddib","הסיבה המרכזית ללימוד "מקרי קיצון", היא לא בשביל ללמד "פנימיות" כלשהי, אלא כדי להגיע לחקר מעמיק של הבסיס להלכה.

מקרי הקיצון מביאים אותנו לחדד את ההלכה, ולעמוד על גבולות הדין, והסיבות המהותיות לכל דבר.

לדוגמא, כאשר אתה עוסק במקרה "מוזר" כמו הגט שנמסר לאשה על גבי טס של זהב, אתה יכול לחדד את המהות; האם הגט הוא גם החומר עליו הוא כתוב - כך שאי אפשר לחשוב את השווי של החומר בנפרד. או המקרה של הא לך גיטך והנייר נשאר בבעלותי - ממנו נוכל לענות אפילו על השאלה המודרנית של עלי, לגבי העברה בדוא"ל של גט סרוק - התוכן בנפרד מהחומר עליו הוא כתוב.

כל מקרה קיצון כזה, מחדד עד לגבול ההלכה דין מסויים, ובאמצעות העמידה עליו, מתבררת המהות. האם, למשל, עיקר הגט הוא התוכן שלו =- ואז אולי אותיות פורחות באויר מספיקות כגט, או שמא המצע עליו הן כתובות הוא חלק מהעניין. וכן הלאה.","107","","3042","True","True","False","","187","82.81.160.69","0","42604","גיטין|כא ע"א",""),new Message("42611","42610","רבי ירמיה","03/01/16 14:33","כב טבת","תשע"ו","14:33","אבי גרינבלט","רש"י הקדוש , מסביר את ההו"א של חכמי ישראל בתגובתם לדברי רבי ירמיה , בחשבונות שמים מתברר(עפ"י הבן יהוידע) כי טעו לגביו.
יכול להיות שאכן מדובר בענין עקרוני ותו לא אבל כאשר מעבירים את שמועות חכמים לאנשים הבאים לדף יומי (בימינו) ושואלים את השאלות כדי להרגיש את הדיון באמת , קצת קשה לענות שמדובר בענין עקרוני ותו לא (אני תולה את החיסרון בעצמי כמובן).","539","","3042","True","True","False","","120","81.218.132.64","0","42604","גיטין|כא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);