var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=430;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("430","0","מה עושים עם הדף היומי בתשעה באב???","29/07/09 17:40","ח אב","תשס&quot;ט","17:40","בבא רגל","","51","","5386","False","True","False","","5158","84.228.72.183","0","0","",""),new Message("431","430","תשובה","29/07/09 19:49","ח אב","תשס&quot;ט","19:49","לינקוש","תענית ל ע&quot;א: <br /> <br />תנו רבנן: כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב: אסור באכילה ובשתיה, ובסיכה ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות. אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות ושונה במקום שאינו רגיל לשנות, וקורא בקינות, באיוב ובדברים הרעים שבירמיה. ותינוקות של בית רבן בטלין, משום שנאמר +תהלים י&quot;ט+ פקודי ה' ישרים משמחי לב. רבי יהודה אומר: אף אינו קורא במקום שאינו רגיל לקרות, ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות, אבל קורא הוא באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיהו, ותינוקות של בית רבן בטלים בו, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב.<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=58305'>תשובה 1</a><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/ask/show/188725'>תשובה 2</a>","58","","5386","True","True","False","","1152","84.228.72.183","0","430","",""),new Message("3085","430","שאלה לגבי מגידי שיעורים בתשעה באב","19/07/10 16:40","ח אב","תש&quot;ע","16:40","מנהל האתר","שאלה שקיבלנו:<br />האם מי שמלמד שיעור דף יומי, ואם לא יכין בתשעה באב, לא יוכל להעביר את השיעור למחרת, יש מקום להקל? <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/qna.aspx?catid=1'>תשובת הרב יובל שרלו:</a><br />שלום וברכה יש תשובה של הרב עובדיה יוסף הי''ו ביביע אומר לגבי כתיבת חידושי תורה בתשעה באב אם חושש שמא ישכח. מדבריו ומהמקורות שהביא עולה שניתן לחלק בין כמין ''דבר האבד'' החיוני, ובין לימוד של שמחה שאסור. לאמור: אם מדובר בהכנה בסיסית של הדף כדי שיוכל אדם להעביר את הדברים לציבור, כיוון שמדובר בתלמוד תורה בסיסי, וכיוון שמדובר בדבר האבד, וכיוון שמדובר בצרכי ציבור ובתלמוד תורה של ציבור שכמעט אין חשוב ממנו - מותר לעשות כך ואולי אף חייבים כדי שלא לעשות מלאכת ד' רמיה. אולם שלא לפלפל ולא להתעמק בהיבטים המשמחים של התורה בחידושיה. כל טוב","1","","5031","True","True","False","","799","84.228.241.96","0","430","",""),new Message("12653","430","המנהג בחבד הוא: <img src='/icon/2.gif'>","05/08/11 15:00","ה אב","תשע&quot;א","15:00","דוד שפירא","שאת השיעורים הקבועים היינו מה שלומדים כל יום, לומדי גם בתשעה באב לאחר חצות!","180","","4649","True","True","False","","520","95.86.100.38","0","430","",""),new Message("432","431","רמ&quot;א, שו&quot;ע, ביה&quot;ל:","30/07/09 13:43","ט אב","תשס&quot;ט","13:43","אבינועם","רמ&quot;א תקנג/ב:<br />ונהגו <b>שלא ללמוד</b> בערב תשעה באב מחצות ואילך, כ&quot;א בדברים המותרים בתשעה באב; * ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות.<br /><br />שו&quot;ע תקנד/א:<br />תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, <b>ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות</b>, משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה; ואם יש ביניהם פסוקי נחמה, צריך לדלגם. <br /><br />ביאור הלכה תקנג/ב:<br />* ולכן אם חל בשבת א&quot;א פרקי אבות - עיין במ&quot;ב וז&quot;ל המאמר מרדכי הוראה זו תמוה היא וכבר ראיתי לקצת מן האחרונים דצווחו עלה אמנם הרב מ&quot;א קיים דברי הרמ&quot;א ז&quot;ל וכו' והאריך בזה ולבסוף סיים ואיך שיהיה נלענ&quot;ד דאין לחוש לזה לפי שאין לנו טעם נכון לאסור הלימוד בשבת כלל ומש&quot;כ הרב מ&quot;א להחמיר מטעם דיכול ללמוד דברים המותרים בט&quot;ב אומר אני שאין זה מספיק לפי שאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ועינינו הרואות דכמה ת&quot;ח מתרשלים בלימוד המותר ביום ט&quot;ב עצמו משום דצער הוא להם ללמוד במה שאינם רגילין וגם אני בעוה&quot;ר כאחד מהם ולכן איני חושש לסברא זו ודעתי נוטה להתיר אפילו בחול עד סמוך לביה&quot;ש <b>ואי לאו דמיסתפינא מחברייא הו&quot;א דאפילו ביום ט&quot;ב עצמו היה לנו להקל דבעוה&quot;ר נתקלקלו הדורות וביום ט&quot;ב מטיילין בשווקים ומשיחין שיחת חולין ואפילו היודעים ספר וקצת הלומדים מקילין בזה ופשיטא דבאופן זה טפי הוי עדיף להו ללמוד</b> וכיוצא בדבר מצינו בירושלמי א&quot;ר אבא בר ממל אלו היה מי שיתמנה עמי הייתי מתיר מלאכה בחוה&quot;מ כלום אסרו אלא כדי שיהא אוכלין ושותין ושמחין ועוסקין בתורה וכדון אינון אוכלין ושותין ופוחזין ע&quot;כ ואף אנו נאמר כלום אסרו הלמוד אלא כדי שיהיו יושבין בעניני צער ואבילות ומתוך כך זוכרין ודואגין על חורבן הבית והנה מטיילין ומשיחין שיחת חולין ומסיחין דעתן מן האבלות ומתוך כך באים לידי שחוק והיתול אלא דמאחר שאיסור ברור הוא בש&quot;ס ופוסקים פשיטא דאין לנו כח להקל ושומר נפשו ירחיק עצמו משחוק והיתול וטיול והשם יכפר בעד השוגגים אמנם בעט&quot;ב יש להקל כיון שלא הוזכר בש&quot;ס ופוסקים וכן אני נוהג אף בחול וסמיכנא בהא על מהרש&quot;ל ז&quot;ל ומ&quot;מ מי שמרגיש בעצמו שיוכל לדחוק וללמוד דברים המותרים ולא ימעט מפני זה בלימודו קדוש יאמר לו ואחר כונת הלב הן הדברים עכ&quot;ל:","45","","5385","True","True","False","","873","77.126.79.11","0","430","",""),new Message("453","431","עוד תשובה (וסליחה על האיחור)","03/08/09 08:23","יג אב","תשס&quot;ט","08:23","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=49215'>כאן</a>","58","","5381","True","True","False","","689","77.127.135.157","0","430","",""),new Message("3086","3085","הערה","19/07/10 16:50","ח אב","תש&quot;ע","16:50","משיב מאורות דף היומי","שיכין בערב תשעה באב שזה מותר מעיקר הדין.","142","","5031","True","True","False","","410","85.130.130.141","0","430","",""),new Message("12532","3086","עוד על ערב ת&quot;ב ועל הכנה בת&quot;ב","01/08/11 01:11","א אב","תשע&quot;א","01:11","המכריע","בשיעור שלי שאלתי את מורנו הגאון רבי ניסים קרליץ שליט&quot;א לגבי ערב ת&quot;ב, אנו לומדים בצהרים במקום ליל ת&quot;ב. הוא אמר שבהסתמך על הביאור הלכה שהובא לעיל אפשר להקל לאחר חצות, אבל לקבוע בפרהסיא יש מקום ליזהר, והסכים שיתחילו קודם חצות ואז יוכלו לסיים את השיעור גם לאחר חצות.<br /><br />ולגבי הכנה בת&quot;ב. מעיקר הדין מי שרבים צריכים לו שרי ללמוד וללמד. (הגרמי&quot;ל שנפטר זה עתה, ביושבו שבעה על בתו הלך למסור שיעור בישיבה קטנה תפארת ציון בהוראת החזון איש!) אבל אין נכון בת&quot;ב עצמו, אבל מהשקיעה של סוף ת&quot;ב יש להקל להכין.","199","","4653","True","True","False","","332","95.86.70.158","0","430","",""),new Message("12537","12532","אם כן...","01/08/11 08:35","א אב","תשע&quot;א","08:35","משיב מאורות דף היומי","משמע מדברי הגר&quot;נ קרליץ שליט&quot;א שלהכין ביחיד מותר ערב ת&quot;ב אחר חצות. ורק לקבוע שיעור בפרהסיא יש להיזהר.","142","","4653","True","True","False","","1546","82.242.204.206","0","430","",""),new Message("12543","12537","אכן","01/08/11 09:55","א אב","תשע&quot;א","09:55","המכריע","וכן הביאו כאן מהביאור הלכה דהמיקל בזה יש לו על מי לסמוך. ובפרט אם קשה לו ללמוד בדברים המותרים ויבוא ע&quot;י זה לביטול תורה, דחמור טפי מהאי מנהגא.","199","","4653","True","True","False","","224","95.86.70.158","0","430","",""),new Message("12562","12543","ומה עשה הרוגטשובר?","01/08/11 15:23","א אב","תשע&quot;א","15:23","מתפעל","מסופר עליו שבזמן שישב שבעה למד. שאלוהו: והרי זה אסור?<br />ענה: עדיף לי לקבל עונש על זה והעיקר להמשיך ללמוד.<br />והביאו כמדומני שיש ירושלמי כזה שמי שמצטער מאד בלי תורה, יש לו היתר ללמוד.<br /><br />מעניין מה עשה הגאון הנ&quot;ל בתשעה באב.","148","","4653","True","True","False","","564","94.188.248.70","0","430","",""),new Message("12565","12562","אסור ללמוד גמרא בט' באב","01/08/11 17:56","א אב","תשע&quot;א","17:56","יאירה","כי היא משמחת את לבבות הלומדים!<br />מותר ללמוד את הדף היומי לפני הצום ואחריו כפי שצוין בתשובות הרבנים מאתר &quot;כיפה&quot;.<br />בתשעה באב קוראים את סיפורי החרבן, דיני אבלות בפרק אילו מגלחין, מגילת איכה, ספר איוב ודברי תוכחה מירמיהו הנביא על מנת להתמקד באבלות על ירושלים ובית המקדש.<br />תכתוב בבקשה את המקור לסיפור הראשון וגם, אם אפשר, כתוב איפה בירושלמי מופיע התר ללמוד תורה בתשעה באב?","192","","4653","True","True","False","","544","95.86.121.68","0","430","",""),new Message("12589","12565","נמצא גם בויקיפדיה","02/08/11 12:56","ב אב","תשע&quot;א","12:56","מתפעל","עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - <b>כשישב שבעה ובתשעה באב.</b> משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה.‏ לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה <b>מהירושלמי במסכת מועד קטן פרק שלישי</b>, שמי שקשה לו בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף לאבל. <br /><br />http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F<br /><br />ושאלה<br />האם מותר לקורא בספרי מוסר בתשעה באב? <br />הרי הם גורמים לאדם להיות יותר רציני.","148","","4652","True","True","False","","337","94.188.248.70","0","430","",""),new Message("51300","12565","הצעה","19/07/17 10:15","כה תמוז","תשע&quot;ז","10:15","דרכי שמחה","ממליץ ללמוד בתשעה באב את 'אגדות החורבן' מתוך מסכת תענית בירושלמי, עם פירוש 'אור-שמחה'. פרק אחרון הלכה ה-ז.<br />ניתן להשיג את הגמרות במחיר עלות ממש בחנויות הספרים - 30 ש&quot;ח - עקב היות הגמרא מסובסדת ע&quot;י נדיב (ברקוביץ מנ.י.), ואכן נקראת על שמו 'מהדורת בערקאוויטש'.<br />נשמח לעזור למי שיתקשה להשיגה.","643","","2474","True","True","False","","184","87.70.138.102","0","430","",""),new Message("12592","12589","תורה ומוסר באבילות","02/08/11 15:16","ב אב","תשע&quot;א","15:16","המכריע","גם הרב אברמסקי למד באבילותו על פי הירושלמי הזה.<br />מוסר - תלוי את מי הוא רוצה לנגח בזה, אם את עצמו, מותר. (זה מובא בפוסקים).  ואם את חבירו..","199","","4652","True","True","False","","241","95.86.71.32","0","430","",""),new Message("12599","12589","שו&quot;ת יביע אומר חלק ב - יורה דעה סימן כו","02/08/11 23:34","ב אב","תשע&quot;א","23:34","יאירה","(י) &quot;ולענין אם מותר לאבל לקרוא בספרי מוסר. הנה בס' נוה שלום (סי' שפד) כ' בזה&quot;ל: יראה לי שמותר לאבל לקרות בספרי המוסר בתוכחות על עון וכו', שהם מכניעים את לב האדם, ואפשר שיתקן דרכיו כי אותה אנו מבקשים לעת כזאת...<br />ומהר&quot;ח פלאג'י בס' רוח חיים (סי' שפ) כ', שהרב נוה שלום התיר לקרות בספרי מוסר וכו' ע&quot;כ. ולא סיים מ&quot;ש שיש להתיישב בזה למעשה. וכנראה כי הוא שר המסכים להיתר זה. וכ&quot;כ בס' אברהם אזכור (מע' א אות סט), שה' נוה שלום התיר לקרות בספרי מוסר....אבל לעיין בספרים המעוררים לבו של אדם לתשובה לא נאסר, ולא עוד אלא <span class='bordeaux'><b>שראוי לעשות כן</b></span>...<br />וע&quot;ע בשו&quot;ת משה האיש (חאו&quot;ח סי' כא סוף אות ג, וסי' כב אות ג), שמותר לקרוא בס' מוסר בט' באב. ע&quot;ש...&quot; <br /><br />מותר לקרוא בספרי מוסר בתשעה באב, בתנאי, שהם מעוררים תשובה.<br />תודה רבה על מקורותיך.<br />מאוד נהניתי לקרוא את המאמר בויקיפדיה.","192","","4652","True","True","False","","916","2.54.97.102","0","430","",""),new Message("12600","12592","עוד שנהג ע&quot;פ ירושלמי זה","03/08/11 02:34","ג אב","תשע&quot;א","02:34","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו סיפר שהוא בא פעם לנחם את אחד הרבנים בימי אבלותו, והנה הוא לומד כרגיל, ולא עניני אבלות דוקא. הוא גער בו על כך, והוא ענה לו שהוא עושה כן ע&quot;פ אותו ירושלמי. ואותו רב אכן היה חובב ירושלמי מאוד. והרב אליהו לא הסכים עמו.<br />על פי כל הסימנים מדובר ברב גורן.<br /><br />לשון הבית יוסף יורה דעה סימן שפד, ד:<br />&quot;גרסינן תו בירושלמי - אם היה להוט אחר התורה מותר, ולא כתבוהו הפוסקים&quot;.<br />משמעות דבריו שאין הלכה כירושלמי.<br />ואין לומר שלא כתבוהו משום ששייך רק ליחידים,<br />שהרי הלכה נדירה יותר הובאה בשולחן ערוך אבן העזר  סימן א סעיף ד [מהרמב&quot;ם הלכות אישות פרק טו הלכה ג]:<br />&quot;ומי שחשקה נפשו בתורה, כבן עזאי, תמיד, ונדבק בה כל ימיו, ולא נשא אשה, אין בידו עון, והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו&quot;.","125","","4651","True","True","False","","1026","213.151.43.192","0","430","",""),new Message("12654","12653","בגמרא לא מוזכר חילוק","05/08/11 15:19","ה אב","תשע&quot;א","15:19","דוד כוכב","במסכת תענית דף ל ע&quot;א:<br />&quot;ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות&quot;.<br /><br />ההבדל בין לפני חצות ואחריו הוזכר בדברים המותרים מהדין, ונמנעו מהם משום מנהג. כמו בהגה בסימן תקנד, כב: &quot;ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת&quot;.<br />וכן בענין ישיבה ע&quot;ג הקרקע.","125","","4649","True","True","False","","384","212.76.123.131","0","430","",""),new Message("12655","12654","לא הבנתי את כוונתך","05/08/11 15:33","ה אב","תשע&quot;א","15:33","דוד שפירא","האם אתה מתכוון לומר שהשיעורים הקבועים מותרים או אסורים?","180","","4649","True","True","False","","402","95.86.100.38","0","430","",""),new Message("12656","12655","אסורים","05/08/11 15:42","ה אב","תשע&quot;א","15:42","דוד כוכב","","125","","4649","False","True","False","","281","212.76.123.131","0","430","",""),new Message("12658","12656","טעיתי  <img src='/icon/14.gif'>","05/08/11 17:55","ה אב","תשע&quot;א","17:55","דוד שפירא","רק את השיעורים שאומרים בתפילת שחרית נהגו לומר אחרי חצות, את השיעורים הקבועים אומרים במוצאי הצום.","180","","4649","True","True","False","","420","95.86.100.38","0","430","",""),new Message("12663","12658","בהחלט","07/08/11 02:20","ז אב","תשע&quot;א","02:20","דוד כוכב","הדברים הקבועים שאומרים בשחרית, מותרים לאומרם בט' באב מהדין.<br /><br />ואגב, שמעתי מבני שהרב יעקב יוסף בשיעור שלו בשבוע שעבר (בישל&quot;ץ) הדגיש שהדברים המותרים אחר חצות היום הם רק דברים המותרים בט' באב מעיקר הדין.","125","","4647","True","True","False","","310","95.86.117.40","0","430","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);