var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43305;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43305","0","קורדייקוס: בבלי מול ירושלמי","18/02/16 15:18","ט אדר א","תשע"ו","15:18","Almuaddib","משנה (גיטין פ"ז מ"א):

מי שאחזו קורדייקוס ואמר, כתבו גט לאשתי--לא אמר כלום; אמר כתבו גט לאשתי, ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר אל תכתובו--אין דבריו האחרונים כלום

על כך למדנו בבבלי:

מאי קורדייקוס?
אמר שמואל: דנכתיה חמרא חדתא דמעצרתא.
-וליתני מי שנשכו יין חדש!
-הא קמ"ל דהא רוחא - קורדייקוס שמה.
למאי נפקא מינה - לקמיעא.

מאי אסותיה?
-בישרא סומקא אגומרי וחמרא מרקא


כלומר, לשאלה מה זה קורדייקוס, ענה שמואל כי זה "מי שנשכו יין חדש בגת". שמואל לא אומר מאומה על רוח רעה, ודאי שלא על שד או על שדה. היין החדש שבגת - פגע באותו אדם.
לשאלה מדוע לא נכתב בפשטות 'מי שנשכו יין חדש' - עונה שמואל, שהיה רופא, כי כך באים ללמדנו גם את שם "אותה הרוח" - פגיעתו של היין החדש בגת, ששמו קורדייקוס.
חשיבות ידיעת השם - כדי שאפשר לכתוב קמע לשמו, ומנגד - יש לו תרופה - תרופה פיזית לגמרי, אכילת בשר רזה ושתיית יין מזוג.

את השדים הכניס לדיון שלנו רש"י. הביטוי של שמואל לא נראה כמכוון לשדה, שכן במפורש הוא מייחס בתחילה את הפגיעה ליין חדש, וגם התרופה אותה הוא מביא בסוף - תרופה של אכילה ושתיה - לא משהו הקשור לשדים, השבעתם או גירושם.

בירושלמי, זה אפילו פשוט יותר:

סימן שוטה היוצא בלילה. והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו. רבי חונה אמר והן שיהו כולהם בו. דל כן היוצא בלילה קינטרופיס. והלן בבית הקברות. המקטר לשדים. והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס. רבי יוחנן אמר אפילו אחד מהן. אמר ר' אבין מסתברא כמה דאמר רבי יוחנן אפילו אחד מהן ובלבד במאבד מה שנותנין לו שאפילו שוטה שבשוטין אין מאבד מה שנותנין לו. קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו. מהו קורדייקוס. אמר רבי יוסי המים. אתא עובדא קומי ר' יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכיס. והוה לעי. אכיס גו סמיק והוה לעי. זהו קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום. בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דהוא חלים יתן גט. מה שמואל כר"ל דר"ל אמר לכשישתפה רובה דשמואל מר"ל דו אמר חלום יתן גט

מאחר ואנו עוסקים במי שאינו במצב של ישוב הדעת, במי שאינו שוטה, הירושלמי פותח במתן הסימנים למי שהוא בגדר שוטה, ולכן אינו יכול לגרש. הסימנים לשוטה - מי שיוצא לבדו בלילה, או שיוצא ללון בבית הקברות, וכו'.
סייג לסימנים אלו, הוא מי שיש סיבה רציונלית למעשיו. למשל - יוצא בלילה מפני שיש לו חום, והוא מבקש להתקרר. או - לן בבית הקברות כי הוא רוצה לקטר לשדים, וכן הלאה.
עד כאן, הוגדר השוטה, ניתנו הסימנים שלו, והוחרגו אלו שאינם בגדר של שוטה. מכאן פונים להסביר מהו קורדייקוס - ומסבירים שזה מי שאינו שוטה, אלא שמחמת אותו החול, כרגע הוא מבולבל. חולי זה כונה בארץ ישראל בתקופת התלמוד בשם 'המים'.

לא שדים בירושלמי, גם לא רוחות.

למען האמת, גם לא בדברי שמואל, בבבל.","107","","2993","True","True","False","","1241","82.81.160.69","0","0","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43311","43305","יפה","18/02/16 17:13","ט אדר א","תשע"ו","17:13","אבינועם","אכן לגבי קורדייקוס רק רש"י הכניס זאת.
אבל הנה לנו שרש"י סבר שיש שדים.

נראה גם ששייכות הסיפור על אשמדאי בדף הבא אולי זה מה שגרם לרש"י להכניס את ענין השד אצלנו.","45","","2993","True","True","False","","454","84.94.81.172","0","43305","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43375","43305","שיטת הירושלמי","21/02/16 16:32","יב אדר א","תשע"ו","16:32","אחיקם קשת","וזו שיטת הירושלמי בכללות למעט בענייני שדים ומלאכים:
הדיונים על: אל יפתח אדם פיו לשטן, הורמיז, חשמל, סנדלפון, דינור, המרכבה, מזלו של אדם, מטטרון, עוזא ועזאל,רוחין שדין ולילין, זוגות, שיבתא, שטן מקטרג, שטן מרקד, לערבב את השטן, שר העולם - כל אלו רק בבבלי ואינם בירושלמי.","510","","2990","True","True","False","","155","37.60.42.215","0","43305","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43556","43305","מחלות נפש ושדים - בעבר","06/03/16 16:34","כו אדר א","תשע"ו","16:34","אביגדור","עדיף מאוחר מאשר...

בעולם העתיק סברו שמחלות נפש נגרמות על ידי שדים ורוחות רעות. היפוקרטס (מגדולי רופאי יוון, המכונה "אבי הרפואה המערבית") היה מהראשונים שהבינו שהן נובעות מבעיות מוחיות. אעפ"כ, אחריו, בימי הביניים, שבו לטעון שמקורן בשדים ורוחות רעות (אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך שוטה), כמו הרבה מהחכמות שנשתכחו בימי הביניים.

כך מובן כיצד רש"י מסביר כאן שד, וכן בעירובין מא: מי שהוציאוהו רוח רעה, פירש רש"י שנכנס בו שד ונטרפה דעתו. לעומת זאת הרמב"ם, שגם את ענייני הרפואה למד מספרי חכמי יוון (וכתב בין השאר את הספרים "פירוש לספרי איבוקרט ( - היפוקרטס, בערבית) ו"קיצורי גלינוס"), נמנע מכך בפירוש המשניות שם וכתב "כל ליקיון בכח ההבחנה של אדם".","571","","2976","True","True","False","","211","95.86.118.125","0","43305","גיטין|סז ע"א",""),new Message("43581","43305","אמנם חסרונם של השדים","07/03/16 13:56","כז אדר א","תשע"ו","13:56","כדי","בירושלמי הוא חיסרון הניכר, אך גם שם לא נעדרו כליל, והקפידו להציץ מן חרכי הבור פה ושם.

ראה למשל בירושלמי במסכתין (פ"ו ה"ו) אודות מי שהיה מושלך בבור ואמר כתבו גט לאשתי, שהדין הוא שיכתבו ויתנו רק אם ראו לו בבואה, ונימק הירושלמי הלכה זאת:
אמר ר' אבין: המזיקין היו מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדות. ע"כ. והובא גם בתוס' בבבלי (סו.).","249","","2975","True","True","False","","528","109.64.231.117","0","43305","גיטין|סז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);