var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43467;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43467","0","האם מותר לעשות קניין בשבת?","28/02/16 22:29","יט אדר א","תשע"ו","22:29","אליצפן","ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתביה לה, למחר תקף ליה עלמא, אתו לקמיה דרבא, אמר להו: זילו אמרו ליה ליקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא, ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה,

האם מותר לעשות קניין בשבת?","502","","2983","True","True","False","","1071","85.64.4.239","0","0","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43468","43467","ראה תוס' ד"ה 'ותיזיל איהי'","28/02/16 23:04","יט אדר א","תשע"ו","23:04","אשבח","תוספות מסכת גיטין דף עז עמוד ב

ותיזיל איהי ותיחוד ותפתח - פירש רש"י לפי שהגט אסור לטלטל למוסרו לה אף על גב דבתוספתא בפרק משילין תניא אין מגרשין בשבת בשכיב מרע הקילו דלא תפול קמי יבם להכי בפ' משילין (ביצה דף לז:) קתני אין מקדשין ולא קתני אין מגרשין כמו בתוספתא משום דשכיב מרע שרי לגרש ולא הוי כמו טלי גיטיך מעל גבי קרקע דכיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה. ע"כ

שו"ת מהרא"ש הקדמה ותוכן עניינים

בגט איגלאי מילתא שהגט שלה ואם מסר הבעל לשלוחה אינו יכול לחזור ולכן אם מסר בשבת לא נחשב כקונה קניין בשבת שהרי בשלה זכתה. ובכ"ז לא התירו למסור גט בשבת משום דמוכח מליתא דבזה נגמר הקניין והתירו בשכיב מרע רק שתיזיל ותפתח שבזה לא מוכח מילתא.
========
אם כן, בד"כ קניין אסור בשבת.
יש קניינים שהם מדרבנן כמו קניין ד' אמות.","507","","2983","True","True","False","","224","79.180.184.90","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43474","43467","דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו","29/02/16 15:37","כ אדר א","תשע"ו","15:37","Almuaddib","והואיל ודבריו כלל אינם צריכים קניין, אין כאן כלל שאלה.

עוד נוסיף, שהגזירה של חכמים שלא לעשות קניין בשבת, נבעה מהחשש שמא יבואו לכתוב - וחשש זה אינו כאן. הרי דברי רבא הם מה לעשות, וברור שרבא לא מורה לבצע את שאסור.

("דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו" - למדנו לעיל בפרק א' במסכתנו)","107","","2982","True","True","False","","156","209.88.198.77","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43469","43468","לא מדובר על הגט אלא על מקומו","29/02/16 07:12","כ אדר א","תשע"ו","07:12","אליצפן","איך מקנים את מקום הגט בשבת?","502","","2982","True","True","False","","153","85.64.4.239","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43470","43469","מקום הגט מוקנה לאשה בחזקה כשאומר","29/02/16 07:45","כ אדר א","תשע"ו","07:45","אשבח","לה שהוא נותנו לה במתנה - וכפי (או: מתוך) שהותר לשכיב מרע לגרש בשבת כדי להציל את אשתו מייבום וכדי שלא תיטרף דעתו - הותר לו להקנות מקום הגט בחזקה.

תוס' רי"ד:
"...ואמ' רבא שיקנה לה אותו המקום שהגט מונח שם על ידי חזקה שבקנין אסור להקנות בשבת, אלא יאמ' לה מקום פל' יהא שלך במתנה ותחזיקי בו ותקני אותו, והיא תחזיק בו ותקנה אותו המקום, וכיון שהגט מונח שם הוה ליה כמקנה לה הגט והחצר ביחד,
ובפסקי רי"ד מובא: "...בעל העיטור כ' דאה"נ שהיו מתירין טלטול הגט כשם שהתירו מקנה רשותא שהוא איסור בשבת..".","507","","2982","True","True","False","","204","79.180.184.90","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43473","43470","אבל היא מבצעת פעולת קניין - ועוד בשבת?!","29/02/16 14:30","כ אדר א","תשע"ו","14:30","אליצפן","וחוץ מזה האם מותר לפתור אישה מספק הזדקקות לייבום ע"י חילול שבת?","502","","2982","True","True","False","","187","85.64.4.239","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43483","43470","לא זכיתי להבין דברי העיטור","29/02/16 23:50","כ אדר א","תשע"ו","23:50","זילבר פדואל","הרי כל הרעיון הוא למעט באיסורים.
ואם הותר לגרש שלא תיטרף דעתו ,
אין צורך להתיר טלטול כי יש פתרון של קנין
אגב הקרקע ללא טלטול

אולי תצטט דבריו במלואו ותאיר עיננו","504","","2982","True","True","False","","180","213.151.32.163","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43475","43473","כל פעולת האשה היא סגירת ופתיחת הדלת","29/02/16 15:53","כ אדר א","תשע"ו","15:53","אשבח","בו נמצא הגט ובפעולה זו אין חילול שבת.
אומנם כך היא עושה חזקה למקום ופעולה זו אכן באה לפטור את האשה מייבום ואת בעלה השכיב מרע מטירוף הדעת - שאם לא כן, לא יוכל השכיב מרע לתת לאשה גט אחרי מותו... והיא תיזדקק לייבום בניגוד לרצון השכיב מרע.

ועוד: סגירת ופתיחת הדלת היא אחת מדרכי קניין החזקה: האשה עושה מעשה שמוכיח את בעלותה על המקום ע"י סגירת הדלת (ויש דעות שונות לצירוף 'פתיחה' ו'סגירה' הנדרש), ולזה מביאה הגמרא את המשנה בבבא בתרא דף מב עמוד א "נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה" ומוכח שנעילת הדלת היא מעשה של קניין חזקה.

אנו מצווים לקיים מצוות השכיב מרע (וכמאמר הגמרא במקרה שלנו: "תקף ליה עלמא") וגם שחכמים הקלו במעשי קניין בשכיב מרע כדי שלא תיטרף דעתו.","507","","2982","True","True","False","","243","79.183.10.17","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43476","43474","קשה לי: אם כן מדוע תיקנו חכמים תקנות","29/02/16 16:02","כ אדר א","תשע"ו","16:02","אשבח","מיוחדות לשכיב מרע?
ואומנם, רבא בבבא בתרא קנא: וברשב״ם ד״ה 'והרי', 'התם במצוה מחמת מיתה', 'רב נחמן' - לומדים שדברי השכיב מרע הם מעשה ‏קניין, וכפי שכתבת, אך לפי זה די היה בדיבורו של השכיב מרע כדי לגרש את אשתו ולא היינו נצרכים לכל הסוגיא - לכך באה תקנת חכמים שבכאן .

ברור לי שלא יוצא מדבריך שכל דיבור של שכיב מרע ככתוב וכמסור דמי,



‏","507","","2982","True","True","False","","222","79.183.10.17","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43479","43474","אבל יש כאן העברת בעלות האם זה מותר בשבת?","29/02/16 17:00","כ אדר א","תשע"ו","17:00","אליצפן","האם מותר לתת מתנה בשבת?","502","","2982","True","True","False","","252","85.64.4.239","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43491","43474","דברי שכ"מ וכו'","01/03/16 09:45","כא אדר א","תשע"ו","09:45","אבי גרינבלט","במקרה דנן , אין יכולת להשתמש בעיקרון זה שכן דברי שכ"מ מקבלים תוקף רק לאחר הפטירה ובגט כמובן מצב זה לא יתכן שכן אין גט לאחר פטירה, בשם רבנו חננאל.","539","","2981","True","True","False","","117","81.218.132.64","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43477","43475","האם מותר לבצע פעולת קנין בשבת?","29/02/16 16:58","כ אדר א","תשע"ו","16:58","אליצפן","האם יש איסור להיות יבמה? זה רק לנוחיות האשה. האם בשל נוחיות נחלל שבת? ייבום זו מצווה וחליצה זו מצווה, עם כל הכבוד לדברי ה"שכיב מרע" נחלל בשל כך שבת.

גם הוצאה מרשות לרשות זה רק מעבר מנקודה א' לנקודה ב' 2 מ' ועל זה נסקלין.!!! האם הטורח הוא הקובע להלכות שבת או ההגדרה ההלכתית מהיא מלאכה ומה לא, מהי שבות ומה לא.

מצוות שכיב מרע עומדת מעל מצוות התורה או תקנות חכמים?","502","","2982","True","True","False","","182","85.64.4.239","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43486","43479","כן","01/03/16 05:09","כא אדר א","תשע"ו","05:09","דוד כוכב","כך מבואר בפ"ת באה"ע. והמג"א כתב שכך נוהגים, וכ"כ הר"ן שהובא בב"י שציין המג"א, וגם המרדכי שם לא איירי אלא בחליפין שהוא דרך מו"מ. וכ"כ במשנה בביצה סוף פרק א.

ולמחמירים מותר משום צורך מצוה.","125","","2981","True","True","False","","163","95.86.69.230","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43487","43479","יש שפסקו שלצורך מצווה מותר","01/03/16 05:51","כא אדר א","תשע"ו","05:51","אשבח","ובעניינינו פשוט שיש מצווה בקיום דברי השכיב מרע.

ילקוט יוסף-סימן שו סעיף ז' בש''ע - מקח וממכר בשבת

סז ראוי ונכון שלא לתת מתנה בשבת, שיש אומרים שהדבר אסור משום דהוי כמקח וממכר. ואף שיש חולקים על זה, מכל מקום הרוצה ליתן לחבירו איזה מתנה בשבת, או ביום טוב, הנכון הוא שיזכה את המתנה לחבירו מערב-שבת על ידי אחר, ואז מותר ליתנה לחבירו בשבת, אם אין עליה תורת מוקצה. [ובמקום שאין עירוב בלאו הכי אסור לטלטל שום חפץ מרשות לרשות בשבת]. [שם].

שבת כהלכה-מקח וממכר
יש מתירים ליתן או לקבל מתנות בשבת כאשר יש מצווה כגון לשמח חתן וכלה בשבע ברכות או ספרי קודש לחתן בר מצוה וכד' וראוי להחמיר שלא לתת מתנות בשבת. ואם קיבל מתנה בשבת שלא במקום מצוה יכוון בליבו שהמתנה תעבור לרשותו רק במוצאי שבת .","507","","2981","True","True","False","","210","79.183.10.17","0","43467","גיטין|עז ע"ב",""),new Message("43490","43483","לפי דברי העיטור (להלן) אפשר היה להתיר","01/03/16 09:18","כא אדר א","תשע"ו","09:18","אשבח","את טלטול הגט שנתן השכ"מ ולתתו ליד האשה - אלא שהייתה שם רשות הרבים מפרידה בין הגט לאשה - שאז יש כאן איסור טלטול מדאורייתא (ושלא כדעת רש"י בד"ה 'תקף' שאוסר טלטול גט השכ"מ בכל מקרה!) .
ומשתמע מדברי בעל העיטור שללא איסור טלטול מדאורייתא לא היה הבדל בהתרת קניין החזקה או בהתרת הטלטול - משום ששניהם איסור דרבנן.

ספר העיטור אות ג - גט
"..אבל זרקו בחצירו ואח"כ הקנתו לה החצר מגורשת כדאיתא בפ' שני וכדאמר' ההוא שכיב מרע דכתב גיטא לדביתהו בפניא דמעלי שבתא לא איספיק למיתבה ניהלה וכו' ופי' רבי' משום דגט לאו בר טילטול הוא וקשיא לי מכדי טילטול וקנין החזקה תרוייהו אסירי מדרבנן מ"ש קנין החזקה דשרו ומ"ש טילטול דאסירי. ומסתברא דגיטא הוה בדוכתא דלא אפשר למיתבה ניהלה דרשות הרבים מפסיק ביניהן וסופר הוא שכתבו והניחו שם הא לאו הכי שרי לטילטוליה ולמיתביה ניהלה דהא ביטול רשות לב"ש אסור בשבת משום דמקנה רשותא הוא וקנין אגב קרקע נמי מקנה רשותא הוא ואפ"ה משום עגונא אקילו בה רבנן טילטול נמי משום עגונא אקילו בה רבנן ומעשה בא לידי והתרתי...".","507","","2981","True","True","False","","225","79.183.10.17","0","43467","גיטין|עז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);