var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43566;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43566","0","כדי שם חכם? רש"י","07/03/16 06:50","כז אדר א","תשע"ו","06:50","אלף בית רשי","האם לפי רש"י פירוש משפט הגמרא "אמר רבא ואמרי לה כדי" הוא = אמר רבא ויש אומרים ששם החכם "רבא" בסתם נקטו כך ומאמר זה לא יודעים מי אמרו,
וזהו דבר חידוש אשמח לחוו"ד של החברים כאן","278","","2976","True","True","False","","1189","24.201.226.110","0","0","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43567","43566","דבר אחד הוא ודאי: כְּדִי הוא חכם, אהוב","07/03/16 07:27","כז אדר א","תשע"ו","07:27","אשבח","ויקר שהעניק לנו במשך שנים מחוכמתו ומידיעתו העצומה בתורה - כאן בפורטל הדף היומי, אך עתה אנו זוכים רק לעיתים לקרוא את דבריו המאירים - וחבל שכך.","507","","2976","True","True","False","","193","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43568","43566","ראה הקובץ המצורף.","07/03/16 07:49","כז אדר א","תשע"ו","07:49","אשבח","מתוך 'ספר סדר הדורות'.
ועיין בהערה המביאה את דברי החיד"א.","507","pdf","2976","True","True","False","","222","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב","0-pdf"),new Message("43569","43566","אשכול קודם בנושא זה","07/03/16 07:52","כז אדר א","תשע"ו","07:52","לינקוש","כאן
והצעה שכעת ניסית להעלות מחודשת (ולא נכונה לענ"ד).","58","","2976","True","True","False","","220","84.94.81.172","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43570","43566","אי-אפשר להשיב לשאלתך כי אינה משתמעת","07/03/16 08:00","כז אדר א","תשע"ו","08:00","אשבח","מדברי רש"י כאילו פירש: "אמר רבא ויש אומרים ששם החכם "רבא" ..." -
איך משתמע שכוונת רש"י לפרש "כדי" = "רבא"?!","507","","2976","True","True","False","","215","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43590","43566","כדי לא בכדי, ורק בפורום הוא שם חכם 
","08/03/16 05:18","כח אדר א","תשע"ו","05:18","אלף בית רשי","כדי אינו שם חכם לפי "כל" המפרשים הראשונים כן הביא סדרה"ד והמקור היחיד שכדי הוא שם חכם הוא הרש"י פה כפי שלמד בדבריו השם הגדולים וככל הנראה שגגה יצאה מתחת קולמוסו כפי שיובא ההסבר בדברי רש"י בפשטות ממש כאן","278","","2975","True","True","False","","288","24.201.226.110","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43595","43566","לולא דמסתפינא מסה"ד וחבריו הייתי אומר","08/03/16 10:38","כח אדר א","תשע"ו","10:38","אשבח","שבכלל יש לפרש את המילה 'כדי' כמורכבת ממילת היחס כְּ ומהתחילית דִּי שהיא רכיב ראשון במילים מורכבות שמשמעותו ביוונית: שתיים או שניים; (למשל, המילה 'דימורפיזם' בעברית היא 'דו-צורתיות'). על בסיס זה הייתי מעלה את האפשרות שבכל מקום שמופיע בגמרא "ואמרי לה כדי" (הבאתי להלן) יש לקרוא: "ואמרי לה כְּ-דִי" ולפרש: כְּשניים, היינו ששני חכמים אמרו את המאמר (או שאותו חכם שנה פעמיים את דברו) – ואז נוכל לבוא לפירוש שאומר ששם החכם השני אינו ידוע.
איני יודע מדוע ניתן למילה 'כדי' פירוש 'סתם' וכד', אבל אני יכול להניח שהוא בא מהמילה בִּכְדִי שפירושה לשווא, לחינם.
הערת אגב: לדעתי, אין ביכולת אדם לבטל פירוש אפשרי של רש"י - אני מדגיש: פירוש אפשרי לנושא שאין לו השלכות מהותיות על צדדי הלימוד. יתרה מכך גם אם לא רש"י היה כותב שיש אפשרות ש"כדי" הוא שם חכם - אי-אפשר לדחות דעה כזו בפסקנות רק בגלל פירוש נוסף שהתקבל למילה 'כדי' במובן 'סתם' וכד'.
אם נעיין בש"ס נמצא שתמיד יהא הצירוף: "ואמרי לה כְּדִי" אחרי שם חכם. בחיפוש מצאתי והבאתי אחד עשר היקרויות – ובכל מקרה אפשר – תחבירית-לשונית - בהחלט לקבל את המקור לאפשרות לפרש 'כדי' כשם חכם וכפי שאומר רש"י.
1. יומא דף מד עמוד א מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי: רבי יוסי אומר כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה ....
2. יומא דף עב עמוד ב מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי: יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו, כדרך ....
3. מגילה דף ב עמוד ב אמר רבא ואמרי לה כדי: שאני שושן הואיל ונעשה בה נס. בשלמא לתנא דידן - היינו דכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר....
4. יבמות דף צ עמוד א ואמר רבא, ואמרי לה כדי, חסורי מיחסרא והכי קתני: אכל תרומה טמאה -....
5. גיטין דף נד עמוד א ואמר רבא, ואמרי לה כדי, חסורי מחסרא והכי קתני: ...
6. בבא מציעא דף ב עמוד א אמר רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי, ואמרי לה כדי: רישא במציאה, וסיפא במקח וממכר. וצריכא, ....
7. הוריות דף ח עמוד א אמר רבא, ואי תימא ר' יהושע בן לוי, ואמרי לה כדי, אמר קרא: וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה,...
8. מנחות דף נה עמוד ב מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי: וכלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותן בכלל ופרט? ...
9. חולין דף עג עמוד א מאי קאמר? אמר רבא ואמרי לה כדי: חסורי מחסרא, והכי קתני אמר להן ...
10. חולין דף פא עמוד א ואמר רבא ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני, קדשים, שניהם בחוץ, ...
11. חולין דף קיח עמוד א מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי, חסורי מיחסרא והכי קתני: בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית, יכול שאני מוציא אף ...","507","","2975","True","True","False","","247","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43571","43569","זאת תמהתי למה רש"י מביא כדי שם חכם בכדי?","07/03/16 09:04","כז אדר א","תשע"ו","09:04","אלף בית רשי","כדי נסבא פירושו אגב וכדומה מה שייך כדי שם חכם לעניין זה?","278","","2976","True","True","False","","294","24.201.226.110","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43572","43570","תודה על המקור מסדר הדורות","07/03/16 09:12","כז אדר א","תשע"ו","09:12","אלף בית רשי","אולי לא הבנת את דברי בדיוק הכוונה לומר שהאומרים ואמרי לה כדי מתכוונים לומר שלחינם הביאו מאמר זה בשם רבא או מישהוא אחר ומאמר זה אין יודעים מי החכם שאמרו","278","","2976","True","True","False","","219","24.201.226.110","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43574","43572","למה לסבך דבר פשוט סתם?","07/03/16 10:23","כז אדר א","תשע"ו","10:23","Almuaddib","אמר רבא, או שנאמר הדבר שלא בשם מישהו. הדבר מובא אל הדיון אצלנו, או בשמו של רבא, או בלי שנודע מי אמרו.","107","","2976","True","True","False","","160","82.81.160.69","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43583","43574","השאלה פשוטה ולא מסובכת","07/03/16 14:49","כז אדר א","תשע"ו","14:49","אלף בית רשי","אני מסכים שאם כדי זה לא שם חכם אלא שהמימרא נאמרה ללא שם, הרי שהדבר מובן בפשטות וכמו השיטה הנוספת בס"הד,
שאלתי שרש"י כאן מצד אחד ברור שמביא את כדי לא בכדי ולא כדי נסבא, אלא שגם רש"י ככל הנראה למד שמשמעות המילה כדי היא לא שם חכם, וע"כ תמהתי איך להכניס הסבר זה בדברי רש"י שמוסיף כאן בלבד את המילים שם חכם בצמוד לכדי, משא"כ לא מצאתי עד כמה שידי מגעת במקומות שכתוב ואמרי לה כדי שרש"י יפרש שם חכם.","278","","2976","True","True","False","","256","24.201.226.110","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43600","43590","מתגעגעים אליו","08/03/16 16:04","כח אדר א","תשע"ו","16:04","הודו_כי_טוב","","207","","2975","False","True","False","","148","46.19.85.24","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43596","43595","השערתך פורחת באויר ואינה סבירה","08/03/16 11:51","כח אדר א","תשע"ו","11:51","Almuaddib","הביטוי הוא מהתלמוד הבבלי, אם היה צורך לומר "כשניים", היו כותבים "כתרי". מה פתאום ליצור יצור כלאיים, בו כ' השימוש העברית/ארמית, ממשיכה במלה יוונית דוקא?
השימוש במלים ממוצא יווני מתאים ללשון הירושלמי, לא ללשון הבבלי, וזה ביטוי בבלי, לא ארצישראלי.
המלה "כדי" - מצויה מאד. בדרך כלל משמעותה ברורה, ומקורה, ככל הנראה, קיצור של "כד הי" - ומשמעותה קשורה לזמן. כדי טבא = כשיהיה טוב. כדי יהב ליה = כאשר יתן לו. ובמסכת הבאה עלינו לטובה - כדי נסבה = כאשר נשא אותה לאשה.
כלל לא ברור כי ב"ואמרי לה כדי", שמדובר במלה שהאות כ' בה היא כ' השימוש, כפי שהצעת. מבחינה לשונית, שני הפירושים המקובלים - שמו של אדם או באופן אנונימי - מסתברים בהחלט. פירושלך שלך, חוששני שאין לו על מה שיסמוך.","107","","2975","True","True","False","","197","209.88.198.77","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43597","43595","למי שרוצה להעמיק חקר הנה סדר הדורות","08/03/16 12:02","כח אדר א","תשע"ו","12:02","אשבח","של האמוראים ששמם מובא לפני הביטוי "ואמרי לה כדי":
רב אדא בר אהבה - דור 1-2
רבא - דור 4
רב פפא - דור 5
רב שימי בר אשי - דור 5
ר' יהושע בן לוי - דור 1
ואז לפי הפירוש ש'כדי' הוא שם חכם חייבים לומר שהחכם כדי חי לפחות בדור ראשון או שהיה תנא - וזה קשה לקבל.
לפי הפירוש השני, שנייצגו על ידי הליכות עולם שער שני פרק א, סדר הדורות אין לו השלכות על הפירוש: "איכא מאן דאמר להא מילתא בלא גברי אלא סתמא קאמר לה, וכדי לשון חנם..."
עוד כדאי לציין עובדה מעניינת: במסכת תמיד דף כז עמוד א מובא "אמר רב יהודה מסורא, ואמרי לה במתניתא תנא: דכתיב..." - גם לא ידוע זמנו של האמורא רב יהודה מסורא וגם נאמר שכדעתו נאמר במשנה - שזה גם קשה (קשה במיוחד כשמחליפים את ואמריה לה באיכא דאמרי)","507","","2975","True","True","False","","200","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43598","43596","וכי מה שכתבת לא ידוע? ולזה באתי","08/03/16 12:09","כח אדר א","תשע"ו","12:09","אשבח","להציע שבמקום יחיד ומיוחד זה - ודוקא רק בו - נראה שאפשר שפירוש 'כדי' יעמוד גם כהצעת רש"י .","507","","2975","True","True","False","","193","79.183.10.17","0","43566","גיטין|פה ע"ב",""),new Message("43599","43598","אם ידוע לך שזה לא סביר, למה להמציא?","08/03/16 12:37","כח אדר א","תשע"ו","12:37","Almuaddib","מדוע לדחוף יוונית סתם? למה להתעקש לכתוב משהו שאתה כבר יודע שאינו נכון?","107","","2975","True","True","False","","152","209.88.198.77","0","43566","גיטין|פה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);