var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43830;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43830","0","כוונת רש"י הקדוש , מי יבין ?","23/03/16 09:45","יג אדר ב","תשע"ו","09:45","אבי גרינבלט","בסוגיא המבררת את קנין האשה לעצמה ע"י מתת הבעל מביאה הגמרא הוכחה (שנדחית) מאיסור אלמנה לכ"ג (וממילא יובן שמותרת לשאר ישראל).
רש"י בד"ה "האי עשה מאי עבידתיה" כותב "שיהא הוא עומד בפניה ואיסור לאו וכרת שבה פקעו" , היינו בעת שהיתה נשואה לכ"ג היה בה איסור לאו ("אלמנה...לא יקח ואיסור כרת של (אולי) אשת איש) ורש"י לאחר מכן בד"ה "אפיקתה" כבר מזכיר את האיסור המחייב מיתת בי"ד (אשת איש בחנק).
כיצד ניתן להבין את רש"י בשני ההסברים כדי שיתיישבו ביחד ?","539","","2958","True","True","False","","1012","81.218.132.64","0","0","קידושין|יג ע"ב",""),new Message("43834","43830","צוואי עניינים בד"ה המובאים בשאלתך,","24/03/16 11:09","יד אדר ב","תשע"ו","11:09","אשבח","ושני עניינים אלה יוצאים מעניין לעניין באותו עניין הנובע משאלת הגמרא: מניין שמיתת הבעל מתירה את אשתו שתינשא לאחר?. וכפי שאלתך.
ניתן לדלג מיד לנסיוני להשיב על שאלתך בדברים שכתבתי מתחת לקו הכחול שלהלן, ושם לענ"ד "ניתן להבין את רש"י בשני ההסברים כדי שיתיישבו ביחד".
למען הבנה מסודרת (בעיקר שלי!) הבאתי את הגמרא משלב הנסיון הראשון להשיב על השאלה עד סוף הדברים המובאים בשאלתך - לענ"ד.
נסיון א' של הגמרא להשיב:
זוהי סברה: הבעל, בקחתו אותה לאשה, אסרה על אחרים ומותו מתיר את קשר הנישואין ומתירה לאחר.
דחיית נסיון א':
הרי קיים מצב בו האשה תיאסר על אדם באיסור ערוה מיד בהתקדשה אם האשה היא "כגון אשת אביו וכלתו ואשת אחי אביו" (רש"י) שכולן אסורות על אדם זה לעולם אפילו אחר מיתת בעליהן. מכאן רואים שקיים מצב שהאיסור שנוצר אחרי הקידושין מתקיים גם אחר מיתת המקדש, ואם כך נוכל לומר שאותו יחס יהא גם באשת איש: גם אם הבעל ימות האיסור ימשיך להתקיים!
נסיון ב' של הגמרא להשיב:
יבמה יכולה להינשא רק לאחי בעלה שמת כשאין לו זרע ואסורה להינשא לאחר – מכאן ניתן לדייק ולומר שאם הבעל כן השאיר זרע האשה תהא מותרת לכל אדם במיתת בעלה ואינה זקוקה ליבם!
דחיית נסיון ב':
על ידי "ונהפוך הוא" לדיוק שנעשה בנסיון ב' ונדייק אחרת נסיון ב': שאם הבעל מת ולא הניח זרע אז היא תיאסר לכו"ע ותותר רק לאחי הבעל אבל אם כן היה לה זרע נגיד שלכו"ע היא תיאסר כולל לאחי הבעל! ובכך נדחה נסיון ב' להוכיח שמיתת הבעל מתירה את האשה.
נסיון ג' של הגמרא להשיב:
ע"י ראיה שמיתת הבעל מתירה את האשה מאלמנה שמותרת להינשא: ממה שאמרה התורה שאלמנה לכהן גדול אסורה באיסור לאו נבין שרק לכהן גדול היא אסורה (ב'לא תעשה' שנאמר אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה: (ויקרא פרק כא פסוק יד)) – אז נוכל להסיק מכך שהיא תהא מותרת לכל אדם כולל כהן הדיוט! מכאן נובע שאלמנה מותרת!
דחיית נסיון ג': אולי לכהן גדול האיסור בלאו אבל לכו"ע האיסור הוא 'עשה' (וכתב ספר כריתות וכו') ? כלומר, אפשר לומר שרק מי שהתגרשה בגט מותר להינשא לכל אדם אבל אם בעלה מת בלי בנים אפשר שאסור לה להינשא בגלל איסור העשה!
=============================
ד"ה הראשון ברש"י:
רש"י "האי עשה מאי עבידתיה - שיהא הוא [איסור העשה] העומד בפניה ואיסור לאו וכרת שבה פקעו [יתבטלו]!".
הרחבה:
על דחיית נסיון ג' עונה הגמרא: "האי עשה מאי עבידתיה?", פירוש: מה המקור לאיסור 'עשה' באלמנה? הרי לא יכול להיות שהלאו והכרת שהיה כל זמן שהבעל היה חי נעלם כלא היה והאשה תישאר באיסור 'עשה' – כי ממה נפשך: אם תאמר שמיתת הבעל מועילה להפקעת כל דיני האישות שהיו עליה כמו התרתה כאלמנה לכהן גדול, אז אם זה מתיר אותה ההתרה צריכה להיות מוחלטת כך שגם ה'עשה' לא ישאר!, ואם תאמר שממה שנאמר "ושלחה... והייתה לאיש אחר" נלמד שמיתת הבעל לא מועילה להפקעתה מדין אשת איש ללא גט – תהיה חייב לומר שגם אחרי מות בעלה עדיין קיים עליה גם איסור עשה, גם הלאו וגם כרת - בדיוק כמו שהיה בחיי בעלה! – ואם כך מה צורך לנו במה שאמרה התורה שאלמנה נאסרת לכהן גדול בלאו?
ד"ה השני ברש"י:
רש"י "אפיקתיה - מיתת הבעל מחיוב מיתת בית דין ואוקימתה באיסור עשה".
הרחבה:
ועל כך אומרת הגמרא: "אלמה לא אפיקתיה ממיתה ואוקימתה על עשה?" – למה באמת שלא נגיד שבמות הבעל מתבטלים איסורי המיתה והכרת ונשאר רק איסור עשה?","507","","2957","True","True","False","","213","79.183.10.125","0","43830","קידושין|יג ע"ב",""),new Message("43836","43834","ראשית ישר כוח גדול","24/03/16 18:46","יד אדר ב","תשע"ו","18:46","אבי גרינבלט","ועוד ביום הפורים לכתוב מאמר כזה גדול.
כנראה כבודו כתב לפני מצוות היום....
עדיין לא ברור מדוע רשי הקדוש מזכיר פעם אחת את איסור הכרת ( אשת איש) ופעם אחת מיתת ביד ( חנק באשת איש).
ואולי יש לומר שרשי בלשון קדשו המקוצרת דיבר על 2 האפשרויות הקיימות כאשר יש עדים והתראה וכאשר אין ואכן מגובר על עונש שונה.
ראיתי במקום כלשהו שבעל השואל ומשיב דן בזה ואולי יש למישהו את הדברים ויועיל להבנה.
פורים שמח לכל החברים","539","","2957","True","True","False","","223","46.19.86.81","0","43830","קידושין|יג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);