var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44273;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44273","0","אתמול בשיעור האונליין, שאל אליצפן","20/04/16 06:05","יב ניסן","תשע"ו","06:05","אשבח","את השאלה הבאה:

"איך אפשר להאמין לחכמים אם הם מחייבים לפסוק לצבור ההיפך מן הלכה? ואיך מותר להמון ‏ללמד דף יומי אם נתקלים בתופעות כאלו בחז"ל? האם זה לא יביא את ההמון לזלזל בדברי חז"ל? ‏ההמון יוכל להגיע למסקנה: "מי יודע אם מה שהם פסוקים לנו זו באמת ההלכה?".

הרקע לשאלה הוא דברי רבי יוחנן בדף לט עמוד א:
" אמרי חריפי דפומבדיתא: אין ערלה בחוצה לארץ. שלחה רב יהודה לקמיה דרבי יוחנן; שלח ליה: סתום ספיקא ואבד ודאה, והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה, ..."

אפשר כמובן להשיב מיד על שאלת אליצפן תשובה שלמה ע"י ציטוט הכלל הידוע ומפורסם: "הלכה ואין מורין כן", לצרף עוד דוגמאות בהן חכמים אינם מפרסמים ל"המון" את ההלכה המתירה, ואף מונעים אפשרות זו (ובלשון אליצפן: "מחייבים לפסוק לצבור ההיפך מן הלכה"), ועל כך להוסיף: כבר ידוע ומפורסם שסיבת חכמים בהנהגה של "הלכה ואין מורין כן", שהיא נעשית מפני תיקון העולם, שמירה על חיי חברה תקינים, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, מחשש שההמון יבוא לידי זלזול כתוצאה מעשיית אותו דבר המותר עפ"י ההלכה וכדו'.
כך הוא המקרה כאן כשרבי יוחנן הורה שספק עורלה בחו"ל מותר.

אפשר גם להשיב כיהודי טוב, בשאלה ואפילו מהדף עצמו, ואפילו באותו סגנון של שאלת אליצפן:איך יכול להיות שהקב"ה אומר למישהו להגיד דבר שקר כדי להונות דעתו של אדם אחר?
הייתכן כך?

בדף לט עמוד ב אומרת הגמרא: וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי.
מה שלא מופיע בגמרא הוא ההמשך "וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהֹוָ֖ה בָּֽאתִי (שמואל א פרק טז פסוק ב)
בפשטות: ה' אומר לשמואל להגיד סיבה אחרת למטרת בואו‏ (סליחה, שכחתי צ"ל 'ה' אומר לשמואל לשקר').
אז אפשר להסתפק ב"עובדה" שה' אומר לשמואל לשקר, אך אפשר גם אחרת, למשל:
גם את תשובת ה' לשמואל אפשר לראות כראיה להגבלת הכלל "שלוחי מצווה אינן ניזוקין" שהרי ה' מקבל בפירוש ‏את פחד שמואל, ומורה לו דרך איך להתגבר על פחדו.
אז אפשר כך, ואפשר כך. הידיעה שתמיד קיימת אפשרות נוספת היא נכס לאדם.

פעמיים אמרתי לעיל "אפשר" להשיב, כי לדעתי תשובות כאלה לא מתאימות לכל אחד, ובד"כ קשה (לי) להשיב תשובה לשאלה הנשאלת בסגנון של אליצפן, סגנון, שלגבי לפחות, יכול לאפיין דברים חשובים על תשתית הלימוד שהשואל עומד עליה (כמו השאלה המתחילה ב: "איך אפשר להאמין לחכמים אם...").
( ואנא, שאיש מהחבורה כאן לא יחשוב שאני מבקר את דעת אליצפן ושאלתו. אני פשוט מרגיש שיש להשיב לאיש יקר זה אך איני יודע להשיב כפי שעשיתי בצעירותי, קשה לי להתעלם מהסגנון ולהשיב בסבלנות. היום לצערי הסגנון מאוד משפיע על המוטיביציה שלי להשיב ).","507","","2935","True","True","False","","976","109.66.95.46","0","0","קידושין|לט ע"א",""),new Message("44278","44273","ביאור על דרך הקבלה...","20/04/16 13:08","יב ניסן","תשע"ו","13:08","אבי גרינבלט","בספרו של רבי פנחס הלוי הורביץ "המקנה" על קידושין, הביא דברים אלו בהסברו על קללתו של רבי יוחנן.","539","gif","2935","True","True","False","","156","81.218.132.64","0","44273","קידושין|לט ע"א","0-gif"),new Message("44281","44273","כדי שלא לבוא לידי תקלה בלא כוונה אני","20/04/16 15:33","יב ניסן","תשע"ו","15:33","אשבח","מוסיף:
אנא, ממי שמגיב באשכול זה: אם אינך קורא את כל מה שכתבתי, קרא בבקשה לפחות את ההערה המודגשת בסוף דברי.","507","","2935","True","True","False","","202","109.66.95.46","0","44273","קידושין|לט ע"א",""),new Message("44279","44278","ולא נגע עניין שהבאת לעניין שכתבתי","20/04/16 13:18","יב ניסן","תשע"ו","13:18","אשבח","אלא בנושא אחר הנידון בגמרא,
ואני כלל וכלל לא נתכוונתי לדון בגמרא אלא על ההכרח המוטל עלינו בנוסח וסגנון כתיבה ראויים כאשר יש לנו שאלות להבנת דברי חכמים.","507","","2935","True","True","False","","185","109.66.95.46","0","44273","קידושין|לט ע"א",""),new Message("44280","44279","היתה כאן כוונת מכוון....","20/04/16 13:40","יב ניסן","תשע"ו","13:40","אבי גרינבלט","עדיין , ראיתי פנינה הקשורה בדיוק בדיון בגמרא.
עוד הוספתי באישי...","539","","2935","True","True","False","","131","81.218.132.64","0","44273","קידושין|לט ע"א",""),new Message("44283","44281","קראתי 3 פעמים ולא הבנתי מה כתבת","20/04/16 19:24","יב ניסן","תשע"ו","19:24","אבינועם","תוכל לתמצת בקצרה אך באופן ברור - מה בדיוק הבעיה?

השאלה של אליצפן אותה ציטטת - מעולה ומנוסחת כראוי. מה בדיוק הבעיה? על מה יצא קצפך?","45","","2935","True","True","False","","684","46.121.40.253","0","44273","קידושין|לט ע"א",""),new Message("44306","44283","ניסיון להבין מה מפריע לאשבח","21/04/16 12:17","יג ניסן","תשע"ו","12:17","המכריע","בהנחה שחלילה לא רבים כאן, רק מנסים להבין.

רבי אליצפן העלה שאלה לגיטימית לגמרי.

עכשיו יש לנו 2 סוגיות.

מה עונים על השאלה שלו. והאם יש בניסוח שלו מקום לבעיתיות כלשהיא.

על עצם השאלה, ישוטטו רבים ותרבה הדעת. אין לי ענין מיוחד לסייע אני קצת בשביתה. (יתכן למשל שלסתום, זה רק לא לומר, לא בדיוק לומר ההיפך. וזה לפעמים רצון ה' וחיזוק הדת, לפי הענין. לגבי הלומדים. רובם לא המון בכלל. לכן בשולחן ערוך מובא כל ההלכות של הלכה ואין מורין כן, כי מי שלומד ספרי הפוסקים מותר לו לדעת את ההלכה עצמה. יתכן שיש מעט המון בין הלומדים, אז יש כאן חשבון של שכר מאות אלפי הלומדים נגד המיעוט הקטן הזה שבסופו של דבר המאור שבלימוד הש"ס כבר ירוממם. בכל אופן אפשר לדון אבל לא למטרה זו נזקקתי).

לגבי הסגנון. יודגש שלרוב זו רק צורת התנסחות, ואין כל כוונה לא טובה חלילה. אבל מה שעלול להפריע, ואולי כדאי באמת להיות יותר זהיר בניסוח כשנוגעים בחמורות כאלו, כמו סמכות חז"ל והצעות לביטול העם מלימוד תורה, כמו ששלא ספק כל אחד מתנסח מאד בזהירות במצבים רגישים.

ובכן, מה שעלול לצרום, זה כי משתמע שהכותב כבר סבור את כל מה שהוא כותב. שאי אפשר לסמוך וכו', ושעדיף שההמון לא ילמד וכו', והוא בא לשכנע בידעותיו אלו בצורה מיתממת ועקיפה.

שוב. אין לי הוה אמינא חס וחלילה שמישהו התכוון לכך ובטח לא אליצפן שיחיה. אלא היות שגם אוזניי רגישות, ואני בהחלט מודע לכך שזו הבעיה שלי, ואני מוצא עצמי לרוב באותה סירה עם אשבח, ניסיתי לבאר היכן הצרימה.

(מסתבר שהפעם הבאה שאכנס תהיה בעוד חצי שנה... אז אפשר לכתוב נגדי מה שרוצים. הכל מחול מראש.
ועל זה באתי על החתום
אחד מלובשי השחורים של זמננו, שלכן בדיוק לא נחמד לו כאן).","199","","2934","True","True","False","","364","164.138.112.203","0","44273","קידושין|לט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);