var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44550;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44550","0","צא ולמד","08/05/16 14:03","ל ניסן","תשע"ו","14:03","עלי","מדוע נוקטים חז"ל במשנה ( כמו בהגדה ) נוסח וסגנון זה של 'צא' ולא פשוט וקצר 'קדש לי אשה פלונית' ?","209","","2918","True","True","False","","954","194.114.146.227","0","0","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44555","44550","ראה למשל את המעשה בגמרא","08/05/16 19:09","ל ניסן","תשע"ו","19:09","דוד כוכב","בדף נט ע"א: "איבעי ליה לאודועי! סבר, אדהכי והכי אתא איניש אחרינא מקדש לה".
מדובר איפוא שהמשלח אינו נמצא יחד עם השליח, ולזה מורה הלשון "צא".","125","","2918","True","True","False","","180","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44559","44550","פעלי עזר בעברית. עניין סגנוני בלבד","08/05/16 19:18","ל ניסן","תשע"ו","19:18","Almuaddib","כך ב"צא ותרום עלי", או "צא ושחוט" - וכן רבים כגון אלו.
ויש עוד פעלי עזר. למשל - קום.
וראה גם בארמית, במקביל: נפק, דק ואשכח, ורבים כגון אלו.","107","","2918","True","True","False","","155","82.81.160.69","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44562","44550","צא וראה, צא ולמד, צא וחשוב, צא מזה","09/05/16 00:05","א אייר","תשע"ו","00:05","אשבח","כולם ביטויים המפנים את תשומת לב השומע להוראה או לידיעה שתבוא אח"כ, ושהשומע אמור לעבדה במוחו או לבצעה ~ ולהגיע למסקנה בעצמו.
כל הביטויים מופיעים בתלמודים, במכילתות, במדרשים ועוד.
עלי, צא וראה למה הביאה אותי שאלתך:
צא מזה:
הביטוי 'צא מזה' מופיע במשמעות פעולת החיסור בחשבון ב'משך חכמה', בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כא ד"ה כי עקרה "... הרי היתה בת כ"ג שנה כשילדה. צא מזה י"א שנה שאינה יולדת [יבמות יג, א]..."
צא וראה:
הביטוי 'צא וראה' מופיע בתלמוד הירושלמי שש פעמים ורק פעם אחת במסכת נדרים הבבלית (הידועה בלשונה 'השונה'...):
1. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א
שנאמר: אויהי בדרך במלון. רשב"ג אומר: לא למשה רבינו בקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק, שנאמר: בכי חתן דמים אתה לי, צא וראה מי קרוי חתן? הוי אומר: זה התינוק. דרש רבי יהודה בר ביזנא: בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה, באו אף וחימה
2. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק ז הלכה ה
דאמר ריב"ל דאמר רבי אבון בשם ריב"ל לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה מה הציבור נוהג ונהוג ואנן חמיין ציבורא דלא מפרישין אמר רבי מנא אלו נאמר כב"ש ויש ציבור עושין כב"ש אמר רבי
3. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ה הלכה ב
דאמר רבי אבין בשם ר' יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אתה יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג. ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין. אמר רבי מנא אילו אמר כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי. אמר
4. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ז הלכה ג (*2 בכל המסמך)
רבי חגיי קומי ר' יוסה לא דרבי יוחנן פליג לא אמר אלא מזו אפילו היא לא תאכל. אתא עובדא קומי רבי יהושע בן לוי אמר צא וראה היאך הציבור נוהג. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי ולא דבר הלכה זו. אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע
5. תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת פאה פרק ז דף כ טור ג /ה"ה
לוי דאמר רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה מה הציבור נוהג ונהוג ואנן חמיי ציבורא דלא מפרשין אמר רבי מנא אלו נאמר כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי אמר
6. תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת מעשר שני פרק ה דף נו טור ב /ה"ב
בן לוי דא"ר אבין בשם ר' יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין אמר רבי מנא אלו אמר כבית שמאי ויש ציבור כבית שמאי א"ר
7. תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת יבמות פרק ז דף ח טור א /ה"ג (*2 בכל המסמך)
רבי חגיי קומי רבי יוסה לא דרבי יוחנן פליג לא אמר אלא מזו אפילו היא לא תאכל אתא עובדא קומי ר' יהושע בן לוי אמ' צא וראה היאך הציבור נוהג ר' אבון בשם רבי יהושע בן לוי ולא דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואי' את יודע מה","507","","2917","True","True","False","","417","109.65.219.191","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44571","44550","קיבלתי במייל האישי, אמיתי לגמרי:","09/05/16 10:41","א אייר","תשע"ו","10:41","אשבח","להלן הדברים בעריכה שלי:
"בתחילת חזרתי בתשובה, לפני הקידוש אמרו לי "אנחנו מוציאים אותך" ~ אז יצאתי החוצה...."","507","","2917","True","True","False","","212","109.65.219.191","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44556","44555","התבלבלת בין מועד מינוי השליח","08/05/16 19:12","ל ניסן","תשע"ו","19:12","Almuaddib","לבין מועד - ומקום - ביצוע השליחות.","107","","2918","True","True","False","","130","82.81.160.69","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44561","44555","'צא' ו'קדש' הן מילות פניה ישירה לשליח!","08/05/16 23:30","ל ניסן","תשע"ו","23:30","אשבח","ואינני מצליח להבין איך דבריך "שהמשלח אינו נמצא יחד עם השליח, ולזה מורה הלשון "צא"" קשורים לשאלת עלי ...אלא אם כן עשה שליח דרך הסלולארי או בסקייפ... אחרת איך אפשר להגיד לשליח 'צא וקדש לי אשה פלונית' - כשהשליח "אינו נמצא יחד" איתך? או: איך אפשר להגיד לשליח 'קדש לי אשה פלונית' כש"אינו נמצא יחד" איתך?
ועוד לא היה ביכולתי להבין איך יש קשר ל"איבעי ליה לאודועי! ...".","507","","2918","True","True","False","","238","109.65.219.191","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44558","44556","הוא יוצא מהמשלח ומקדש במקום אחר","08/05/16 19:13","ל ניסן","תשע"ו","19:13","דוד כוכב","","125","","2918","False","True","False","","169","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44560","44558","ואיך זה קשור ל"איבעי ליה לאודועי"???","08/05/16 19:18","ל ניסן","תשע"ו","19:18","Almuaddib","","107","","2918","False","True","False","","125","82.81.160.69","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44564","44560","כיון שהוא רחוק לוקח לו זמן לחזור למשלח","09/05/16 00:34","א אייר","תשע"ו","00:34","דוד כוכב",""אדהכי והכי אתא איניש אחרינא מקדש לה".
כלומר שהשליח יצא ונשלח למקום מספיק רחוק ומנותק שעד שישוב למשלח לקבל רשות לקדש בעצמו עלול להתברר שאיחר את המועד.
ללא המילה "צא" אין הדגשה שנשלח למרחק, אלא משמע שהאשה לפניהם והמשלח רק מתבייש לקדש בעצמו. במקרה כזה אין מציאות של "הלך וקדשה לעצמו", כי המשלח מיד יצעק חמס, וגם האשה ראתה ויודעת שהוא רק שליח. וכן כשהיא מסרבת להתקדש למשלח יוכל השליח לקדשה מיד לעצמו שהרי המשלח נוכח בסירוב, לכן גם באופן זה לא שייך לשון "והלך וקדשה לעצמו" שהוא לשון דיעבד ורמאות משום שהיה צריך קודם להודיע למשלח.","125","","2917","True","True","False","","184","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44563","44562","המשך...","09/05/16 00:06","א אייר","תשע"ו","00:06","אשבח","צא ולמד:
1. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף ה עמוד א
משה נתנה בהן תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן. כפורת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה, מדת קומתה לא נתנה. צא ולמד מפחות שבכלים, שנאמר חועשית לו מסגרת טפח סביב, מה להלן טפח - אף כאן טפח. - ונילף מכלים גופייהו! תפשת
2. תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ט עמוד ב
דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. - אמר ליה: ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו? אמר ליה: אין, צא ולמד משוק של חמרין: עשרה פרסי - בזוזא, חד עשר פרסי - בתרי זוזי. אמר ליה אליהו לבר הי הי ואמרי לה לרבי אלעזר: מאי
3. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סד עמוד ב
איהו דאוסופי קא מוספא - [עמוד ב] מיחזי כשכר שבת. אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל: מה בין מורד למורדת? אמר ליה: צא ולמד משוק של זונות, מי שוכר את מי? דבר אחר: זה יצרו מבחוץ, וזו יצרה מבפנים.
4. תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לז עמוד א
אשר אתם חיים על האדמה, אי כל הימים, יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בח"ל? ת"ל: בארץ, אחר שריבה הכתוב ומיעט, צא ולמד ממה שאמור בענין: גאבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם וגו' - מה עבודת כוכבים מיוחדת שהיא חובת הגוף,
5. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פו עמוד א (*2 בכל המסמך)
לאו דמכירה. תנו רבנן: ולא תגנב, בגונב נפשות הכתוב מדבר, אתה אומר בגונב נפשות, או אינו אלא בגונב ממון? אמרת: צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מעניינו, במה הכתוב מדבר - בנפשות, אף כאן - בנפשות. תניא
6. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד א
לפיכך דמיו יקרים. תניא, א"ר נתן: אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה, שאין מתן שכרה בעה"ז, ולעה"ב איני יודע כמה, צא ולמד ממצות ציצית; מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה,
7. תלמוד בבלי מסכת חולין דף סג עמוד א (*2 בכל המסמך)
עילוה, וקרו לה תחוותא. ת"ר: גתנשמת - באות שבעופות. אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר - בעופות, אף כאן - בעופות. תניא נמי גבי
8. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטו עמוד ב
- בבשר בחלב הכתוב מדבר, אתה אומר - בבשר בחלב הכתוב מדבר, או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר - בשני מינין, אף כאן - בשני מינין? אי מההיא
צא וחשוב:
1. תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א
ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו.
2. תלמוד בבלי מסכת קידושין דף יב עמוד א
רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי אושעיא שיערו, כמה הוי פרוטה? אחד מששה באיסר האטלקי! א"ל רב יוסף: אי הכי, היינו דתנינא: צא וחשוב כמה פרוטות בשני סלעים? יותר מאלפים, השתא אלפים לא הויין, יתר מאלפים קרי להו? אמר להו ההוא סבא, אנא
3. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ט עמוד א
מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה, מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש, מלכות בית הורדוס מאה ושלש, מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית; אלמא מאתן ושית הוו, ואת אמרת: מאה ושמונים הוו! אלא עשרין ושית שנין קמו","507","","2917","True","True","False","","289","109.65.219.191","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44565","44564","התבהיר את טענתך כי המשלח אינו עם השליח?","09/05/16 09:15","א אייר","תשע"ו","09:15","Almuaddib","חוששני שאתה ממשיך להרחיק דבריך מהדיון, ומבלבלם עוד ועוד.
קבעת למעלה כי המשלח לא נמצא יחד עם השליח, ולכן יש לומר לו צא.
חוששני שאין דבריך מתיישבים עם הגמרא, ואף לא עם דבריך שלך.","107","","2917","True","True","False","","121","209.88.198.77","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44566","44565","פירוש דברי כך","09/05/16 09:21","א אייר","תשע"ו","09:21","דוד כוכב","כשהשליח מקדש, אין המשלח שם, כי המשלח שילח אותו באמירה 'צא' אל האשה הנמצאת במקום רחוק - כך עולה מהמשך הגמרא. ובהודעה הקודמת הסברתי למה המרחק הזה חשוב מבחינת המסר שמרומז במשנה.","125","","2917","True","True","False","","175","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44567","44566","האם אתה טוען כי "צא" - זה רק כשיש מרחק?","09/05/16 09:36","א אייר","תשע"ו","09:36","Almuaddib","כלומר, שהשימוש בפועל 'צא' לפני 'וקדש' נובע מכך שהמשלח משלח את השליח למרחק?","107","","2917","True","True","False","","131","209.88.198.77","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44568","44567","כן, צא מלפני וקדש","09/05/16 09:52","א אייר","תשע"ו","09:52","דוד כוכב","כמו במסכת קידושין דף נ ע"א: "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני, והלך וקדשה במקום אחר". מדובר במקומות שונים.
ובמסכתות גיטין דף סד ע"א; ונזיר דף יא ע"ב: האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם, ומת שלוחו - אסור בכל הנשים שבעולם. לא ידוע לאן התרחק.
ובמסכת חולין דף יב ע"א: בעא מיניה רב דימי בר יוסף מרב נחמן: האומר לשלוחו צא ושחוט, והלך ומצא שחוט, מהו? אמר לו: חזקתו שחוט". הבעיה היא שהוא לא ראה את השחיטה.
כתובות צט ע"ב; קידושין מא ע"א; בכורות סא ע"א: "האומר לשלוחו צא תרום - תורם כדעת בעל הבית, ואם אינו יודע דעת בעל הבית - תורם בבינונית". בעל הבית אינו במקום ההפרשה שניתן לשאול אותו.
מה שאין כן במסכת מועד קטן דף כו ע"ב: "האומר לחבירו: השאילני חלוקך".
ובמסכת כתובות דף פו ע"ב: "האומר לחבירו משוך פרה זו".
במקומות אלו לא שייך לשון 'צא' בציווי, כי המעשה נעשה במקום.","125","","2917","True","True","False","","182","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44569","44568","דוד, צא וחשוב:","09/05/16 10:07","א אייר","תשע"ו","10:07","Almuaddib","הפועל "צא", משמש פעמים רבות כפועל עזר, כאשר אחריו מגיע הפועל העיקרי, בחיבור ו' החיבור.
צא ולמד, כמה פעמים מופיעים צירופים כאלו ברחבי דברי רבותינו, כאשר אין שום קשר להתרחקות, או למקומות שונים.
כאשר אומר רבן גמליאל לטבי עבדו "צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא", האם זה נאמר כך משום שאם לא יאמר לו לצאת, הוא יצלה בתוך הבית?
האם כאשר "האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה אמר לו רבו..." זה כדי שלא ישחט בתוך הבית בהמה?
צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג.
בכל הדוגמאות לעיל, מהכותרת ועד הראיה, אין שום עניין של מרחק. כאשר קראת בליל הסדר "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי - לא יצאת אל מחוץ לביתך.","107","","2917","True","True","False","","171","82.81.160.69","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44581","44569","הדיון בזה כבר היה לעולמים","09/05/16 13:40","א אייר","תשע"ו","13:40","דוד כוכב","בענין הביטוי המיוחד: "צאו וראו", "צא ולמד", "נפק, דק, ואשכח", בכל אשכול זה.
והובאו שם דברי התוספות יום טוב מסכת אבות פרק ב משנה ט:
"צאו וראו - כדאמרינן בעלמא [ברכות י"ו א] נפק דק ואשכח. והמכוון בכל זה יציאת השכל והשתוטטו להתבונן בעיון ולהשכיל היטב. וזהו לשון ראו כמו ולבי ראה הרבה חכמה (קהלת א')".
(וראה גם כאן).
"האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה אמר לו רבו...", גם שם מדובר להדיא שביצוע השליחות אינו בפני המשלח לכן השליח עשה דברים על דעתו, ודנים כיצד לנהוג במקרים אלו.
אילו טבי היה צולה בפני רבן גמליאל לא היה נופל לשון "צא". כאשר אומר רבן גמליאל לטבי עבדו "צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא", המשמעות היא שהרב היה בפנים ומקום התנור בחוץ שלא יעשן את הבית. אמנם בזה אין חשיבות במילה "צא" ולא בא למעט שלא יעלה על דעת טבי לצלות בבית. מה שאין כן במשנתנו שהדיוק שהשליח יוצא ממקום נוכחות המשלח יש לה משמעות.
גם בלשוננו בביטוי: "לך ותקרא ותביא" המילה "לך" לכאורה מיותרת כי ניתן לקצר ולומר "תביא את" שהרי בודאי צריך ללכת להביא את הנדרש. אבל כשנצרך להגיש דבר הנוכח במקום לא שייך לשון "לך תביא".","125","","2917","True","True","False","","212","213.151.56.48","0","44550","קידושין|נח ע"א",""),new Message("44586","44571","כדאי לציין שהמייל האישי פורסם","09/05/16 20:32","א אייר","תשע"ו","20:32","אשבח","ברצון השולחו אלי, כדוגמא לעוד "יציאה".","507","","2917","True","True","False","","233","109.64.48.222","0","44550","קידושין|נח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);