var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44619;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44619","0","האם יש מצווה שאב יקדש את בתו הקטנה?","14/05/16 23:47","ו אייר","תשע&quot;ו","23:47","אליצפן","לא שביק איניש <span class='bordeaux'><b>מצוה </b></span>דרמיא עליה ועביד <span class='bordeaux'><b>מצוה </b></span>דלא רמיא עליה.<br />ומפרש רש&quot;י &quot;<span class='bordeaux'><b>ומצוה הוא עליו</b></span> דכתיב ואת בנותיכם תנו לאנשים (ירמיהו כט):<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ממתי</b></span> כבר <span class='bordeaux'><b>לא מקיימים יותר את המצווה הזו</b></span>?","502","","2915","True","True","False","","962","85.64.155.28","0","0","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44622","44619","מאז דף מא ע&quot;א","16/05/16 21:25","ח אייר","תשע&quot;ו","21:25","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>האיש מקדש את בתו כשהיא נערה: כשהיא נערה אין כשהיא קטנה לא מסייע ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה:</b></span>","458","","2913","True","True","False","","137","77.125.91.6","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44634","44619","אין כאן מצווה בכל מקרה","17/05/16 10:06","ט אייר","תשע&quot;ו","10:06","אבי גרינבלט","אם שאלתך , עד איזה גיל האב מקיים &quot;מצווה&quot; בזה שהוא מקדש את בתו , עד שיוצאת מרשותו 12.5<br />הפסוק המלא בירמיהו<br />&quot;קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ&quot;. <br />המלבי&quot;ם במקום - &quot;ואת בנותיכם תנו לאנשים&quot; <b>לבל ישלחו אותם לא&quot;י</b> להנשא שם כי בני א&quot;י יהרגו&quot;:<br />פשוט שאין הכוונה כאן למצווה מדאורייתא אלא מעלה גדולה שכן הבת כל עוד ברשות אביה , אינה יכולה לקבל קידושיה בעצמה.<br />למעט תחילת הפסוק שזאת מצוות פו&quot;ר , בודאי שאין האב מקיים מצווה בזה שהוא מקדש את בנו (התורה גם לא נתנה לו זכות זאת אלא רק &quot;את בתי נתתי לאיש הזה&quot; ומדובר בנערה ובמוציא שם רע).<br />מבחינת נוהג זה שאב מקדש את בתו(אם לזה התכוונת) (וגם את בנו הקטנים) , ניתן לראות בתשובת הנוב&quot;י לגבי קטן שנשא קטנה ואחר שבגר , נעלם ונשאל האם קידושין תפסו ,<br />“ואם אין אתה אומר כן אתה עושה הרבה נשים תחת בעליהן במדינת פולין שדרים כל ימיהם בלי קידושין כי במדינת פולין שכיחי [=מצוי] מאד קידושי קטן ומעולם לא שמענו ששום אחד אחר שהגדיל קידש מחדש או שהיה מיחד עדי יחוד לזה אחר שהגדיל וא”כ המה כל ימיהם בלי קידושין כפנוי וכפנויה יחדיו. והרי ודאי כל זמן שהוא קטן אינו עובר בעשה לא הוא ולא היא שהתורה אמרה עשה זה כשאפשר לקדש אבל כשלא אפשר ליכא עשה אבל תיכף משהגדיל חל עשה זו ואיך שתקו כל חכמי הדורות במדינה ההיא אשר מעולם אנשי שם גדולי הדור, ואנו רואים שגם הגדולים שם עצמם משיאים בניהם קודם לפרקן ונשארים כך כל ימיהם. אלא ודאי הוא הדבר אשר דברתי כיון שמתחלה הוא נושא אותה להשאר עמה כל ימיהם הרי הוא עצמו התנאי שיחולו לאחר שיגדיל”.<br />ועוד הוסיף ,<br />“ועל דבר מנהגי מדינת פולין בנישואי הבנים קודם שנעשו בר מצוה. בימי נעוריי היה זה מנהג פשוט שבשנת י”ג עשו נישואים ומעולם לא שמענו שלאחר החתונה יקדש שנית או יעשו שום רושם לקידושין חדשים ואחי הגדול הרב הגדול מוה’ יוסף ז”ל היה חתונתו עם בת הגאון אבד”ק אוסטרהא בחודש שבט חצי חודש והוא נעשה בר מצוה אח”כ כ”ב אדר, <b>והגאון מו”ה יוקל עשה חתונת בנו גיסי הגאון מוהר”ר מניס ז”ל ג”כ קודם הבר מצווה ומעולם לא עלה על לב לקדש שנית הכי חס ושלום</b> כל אלה שגו והיו כל ימיהם עם נשותיהם בלי חופה וקידושין, אלא ודאי שכיון שעל מנת כן נשאום להשאר עמהם כל ימיהם הרי הוא כאילו פירשו שיחולו משיגדיל. ומה שנתחדש המנהג בימיכם לקדש שנית לפי אומדן דעתי לפי שזה איזה שנים שהיה שם רעש שלא יהיה חירות לעשות נישואין והכניסו לחופה קטנים ביותר ממש בני שש ובני שבע עבור זה נתחדש המנהג. ואמנם אני כבר עשרים ושש שנים שיצאתי משם [= מפולין] לכן לא אוכל לכוון בבירור על מה נתחדש המנהג אבל זה שהיה מופלא סמוך לאיש וכבר היה בן דעה אני מסופק אם גם בכיוצא בזה נתחדש המנהג. וה’ יאיר עינינו בתורתו ויצילנו משגיאות. <b>דברי הטרוד מאד</b>”","539","","2912","True","True","False","","130","81.218.132.64","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44624","44622","אז איך זה מסתדר עם מה שנאמר בדף סד:","16/05/16 22:13","ח אייר","תשע&quot;ו","22:13","אליצפן","לא שביק איניש <span class='bordeaux'><b>מצוה דרמיא עליה</b></span>, ועביד מצוה דלא רמיא עליה. <br /><br />פעם זה איסור ופעם זו מצווה?","502","","2913","True","True","False","","184","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44625","44624","זו שאלה אחרת לגמרי","16/05/16 22:23","ח אייר","תשע&quot;ו","22:23","אור חדש","א: לא מסתדר<br />ב: תקופות שונות<br />ג: מדובר אצלינו במקרה שנאלץ לקדשה מוקדם מחמת שלא יכל לפרנסה בביתו ואז סביר שהעדיף לשלח תחילה הקטנה והפחות פרודוקטיבית ורק אח&quot;כ הגדולה יותר. אומנם זה לא כפי פשט הנימוק של הגמ' ורשי אך ייתכן לדחוק שרמיא עליה אינה מצד המצווה (שבה שווה השאת גדולה לקטנה) אלא שהקטנה מוטל על צוארו ומקשה על הפרנסה בעוד הגדולה מייצרת יותר ממה שאוכלת ועכ אינה 'מוטלת' על אביה","458","","2913","True","True","False","","145","212.76.97.140","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44630","44624","זה מסתדר! ראיתי בריטב&quot;א","17/05/16 08:15","ט אייר","תשע&quot;ו","08:15","אשבח","המביא שלושה אופנים ליישב את שאלתך (שמצד אחד אסור לאב לקדש את בתו כשהיא קטנה ומאידך מוטלת עליו מצווה לקדשה).<br /><br />הרשה לי קודם, להביע את הנאתי משאלתך המעוררת ויפה<br /><br />וכך הבנתי את הריטב&quot;א:<br /><br /><u>אופן א לתשובה:</u> קטנה שיש בה דעת ומסכימה לקידושין - אין איסור שהאב יקדשה.<br /><br /><u>אופן ב לתשובה: </u> אב יכול לקדש את בתו קטנה ללא איסור אם אין חשש שקטנה זו תנצל את זכותה לצאת מקידושין אלה בלי גט  ע&quot;י שתמאן בבעלה (גבול עליון של גיל המיאון הוא  שתים עשרה שנה ויום אחד + שתי שערות). <br /><br /><u>אופן ג לתשובה:</u> בת זו אינה קטנה ואינה בוגרת אלא היא נערה שבמשך ששה חודשי נערותה היא ברשות אביה. (ראה ט&quot;ז אבן העזר סימן נז  &quot;... נערה שהיא ברשות אביה לא יצאה מרשותו כל שהוא עמה...&quot;). <br /><br /><b>וזו לשון הריטב&quot;א </b>בחידושי הריטב&quot;א מסכת קידושין דף נא עמוד ב :<br /><br />לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה. כלומר דקדושי קטנה רמו עליה, דאע&quot;ג דאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה (לעיל מ&quot;א א'), הא אפשר כשיש בה דעת ומתרצית בדבר, וכן כל היכא דליכא למיחש שתמאן בו, אי נמי כשהיא נערה דאיתה ברשותיה.","507","","2912","True","True","False","","233","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44626","44625","יש לך מקור או רק סברות?","16/05/16 22:27","ח אייר","תשע&quot;ו","22:27","אליצפן","אני מחפש <span class='bordeaux'><b>מקורות </b></span>לא סברות","502","","2913","True","True","False","","135","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44627","44626","מצטער נורא","16/05/16 22:30","ח אייר","תשע&quot;ו","22:30","אור חדש","לאחרונה כמעט לא יצא לי להכנס לפורום ושכחתי את התנאי שלך לקבלת תגובות מאנשים<br />בע&quot;ה לא אטריח אותך בעתיד בתגובותיי","458","","2913","True","True","False","","158","212.76.97.140","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44628","44627","בסברות ניתן להכניס פיל בקופא של מחט","16/05/16 22:46","ח אייר","תשע&quot;ו","22:46","אליצפן","לכן אני רוצה בשר לא עצמות.<br />תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כב עמוד א <br /><br /> אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו <span class='bordeaux'><b>בישרא </b></span>[שמינא] בי רבא. <br /><br />רש&quot;י מסכת בבא בתרא דף כב עמוד א <br /><br />דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי - שהיה רגיל לומר לתלמידים עד שאתם הולכים אצל אביי <span class='bordeaux'><b>לגרם עצמות</b></span> כלומר ללמוד שלא לשובע.<br />תו אכלו כו' - בואו ולמדו <span class='bordeaux'><b>הלכות צהובות מרווחות אצל רבא.</b></span><br /><br />כמעט כל מחלוקת בין אביי לרבא מסתיימת &quot;תניא כוותיה דרבא...&quot; כלומר: אביי סברות - עצמות. רבא הלכות עם מקורות - בישרא (שמן).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>את זה אני מחפש</b></span>.","502","","2913","True","True","False","","282","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44629","44628","נערה - מצוה עליו. קטנה - אסור עד שתגדל.","16/05/16 23:47","ח אייר","תשע&quot;ו","23:47","דוד כוכב","","125","","2913","False","True","False","","172","213.151.56.48","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44702","44628","הערה עקרונית בעניין סברות ומקורות","19/05/16 15:25","יא אייר","תשע&quot;ו","15:25","אחיקם קשת","איני נכנס כלל לנושא הדיון עצמו,<br />אלא לשאלה החשובה כ&quot;כ של סברות מול מקורות.<br />ובכן גם לאחר הידון בגמרא על סיני ועוקר הרים וכו',<br />וגם לאחר ההבנה שניתן להעלות סברות שונות ומשונות, וחלקן אף מופרכות,<br />אחרי כללות הכל חשוב להבהיר:<br /><br />א. אין דבר כזה  לימוד ללא סברות. גם כאשר מתבססים על מקורות - בעצם מסתמכים על סברות. כי כל פרשנות של מקור, ולו הפשוטה ביותר, כל דימוי מילתא למילתא, ולו הפשוט ביותר של שיוך הדוגמא לדין וכד' - הרי הן כולן סברות.<br /><br />ב. אמנם יש לחלק בין סברות פשטניות שהטעות בהן נדירה לבין תילי תילים של מקרא מועט וסברות מרובות - אך גם סברא של תילי תילים יכולה בהחלט להיות נכונה ויציבה, וגם סברא פשוטה של דימוי מילתא יכולה להיות מוטעית.<br /><br />ג. מניסיון של רבים וטובים (ואינני ח&quot;ו מתכוון לאף אחד כאן), דווקא אלו שמתרחקים ומתנערים מסברות למדניות ומפולפלות, וחושבים שבכך שהם יתבססו רק על מקורות וכו' - דווקא אצלם מוצאים יותר שגיאות אפילו בסברות פשוטות, בפרשנות של המקורות, בדימוי מילתא למילתא וכו'.<br /><br />ד. כמובן וכידוע רוב רובה של התורה שבע&quot;פ בנויה על סברות ולא על מקורות. אמנם הבסיס הוא מקורות, אך כל הדיונים במשנה, בגמרא בראשונים ובאחרונים - כולם תילי תילים של סברות. וגם כאשר הגמרא מביאה ברייתא לראיה - הפרשנות או הדחיה הן כמובן סברות. לא ניתן לדמיין את העולם היהודי ללא סברות.<br /><br />ה. ללא סברות והגדרות, חלקן אפילו &quot;למדניות&quot; אי אפשר להבין גם פשט פשוט, וגם לא להבין את דבריו האמוראים וכו'. האם מישהו יכול לדון לאמיתה של תורה בדיני רובא וחזקה (לקמן דף פ) בלי להבין את החילוק שבין בירור להנהגה??? גם אם הוא יחשוב שהוא מתבסס על מקורות, כל הבנתו ודיונו יהיו עקרים.<br /><br />ו. עם כל זה כמובן שיש להיזהר מסברות שאינן נכונות, להידבק בעפר רגליהם של גדולי הדורות שמלמדים אותנו סברא ישרה מהי, ולהתפלל הרבה ב&quot;אתה חונן&quot;... <br /><br />באתי רק לעורר, <br />וה' יאיר עינינו בתורתו","510","","2910","True","True","False","","117","31.44.135.80","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44631","44629","ראה ריטב&quot;א שאין זה איסור מוחלט","17/05/16 08:16","ט אייר","תשע&quot;ו","08:16","אשבח","חידושי הריטב&quot;א מסכת קידושין דף נא עמוד ב <br /><br />לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה. כלומר דקדושי קטנה רמו עליה, דאע&quot;ג דאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה (לעיל מ&quot;א א'), הא אפשר כשיש בה דעת ומתרצית בדבר, וכן כל היכא דליכא למיחש שתמאן בו, אי נמי כשהיא נערה דאיתה ברשותיה.","507","","2912","True","True","False","","204","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44632","44630","במקרה שלנו יש לו 2 בנות","17/05/16 09:08","ט אייר","תשע&quot;ו","09:08","אליצפן","במקרה שלנו יש לו 2 בנות. אחת גדולה ואחת קטנה/נערה. למה לקדש כשליח את הגדולה זו לא מצווה ואת הקטנה/נערה זו מצווה?<br /><br />זה שמותר לו לקדש את בנותיו הקטנות, זה ברור, אבל למה זה נחשב למצווה?","502","","2912","True","True","False","","174","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44644","44630","באופן ב, יש מיאון רק כשאין האב","17/05/16 13:18","ט אייר","תשע&quot;ו","13:18","דוד כוכב","אין כוונת הריטב&quot;א למיאון ממש אלא לחרטת הבת על שנישאה. היא איננה יכולה לצאת מהנישואין והאב גרם לה סבל.","125","","2912","True","True","False","","203","213.151.56.48","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44643","44631","בנערה אין שום בעיה","17/05/16 13:13","ט אייר","תשע&quot;ו","13:13","דוד כוכב","לכן רצוי להעמיד את דברי הגמרא והמשנה בנערה בלי להסתבך במחלוקות בגדרי האיסור בקטנה.<br /><br />דברי הריטב&quot;א &quot;אפשר כשיש בה דעת ומתרצית בדבר&quot; קשים, שהרי אמרו בקידושין דף פא ע&quot;ב: &quot;עברת לך אדרב, דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה&quot;, ואותה קטנה הרי הסכימה ואף ביקשה זאת, במסכת בבא בתרא דף יב ע&quot;ב.<br />לכן נראה שדברי רב מדויקים בלשונם, קודם: &quot;עד שתגדיל&quot; ורק אח&quot;כ: &quot;ותאמר בפלוני אני רוצה&quot;, כי גם אם הסכימה לגמרי בקטנותה יש חשש שתחזור בה בגדלותה כאשר &quot;פנים אחרות באו לכאן&quot;.<br /><br />ואפשר שעיקר כוונת הריטב&quot;א רק לדבריו שבסיפא: &quot;וכן כל היכא דליכא למיחש שתמאן בו&quot;, כלומר שיש איכשהו אומדנא ברורה שלא תתחרט ותכעס על אביה שמשך אותה לנישואין אלו.","125","","2912","True","True","False","","190","213.151.56.48","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44635","44632","אין הכי נמי:  גם במקרה שלנו","17/05/16 10:08","ט אייר","תשע&quot;ו","10:08","אשבח","ש&quot;יש לו 2 בנות. אחת גדולה ואחת קטנה/נערה&quot; - הרי מדובר במקרה מיוחד של &quot;סתם&quot; קידושין, ולמדנו שבמקרה כזה שהקטנה מקודשת ושאין הגדולה מקודשת, וכן למדנו (לעניינינו) הגדולה תהא מקודשת אלא אם, ורק אם:<br /> <br />1. <u>היא הרשתה לאביה לקדשה </u><br />2. וגם שהאב הודיע לחתן המיועד שבתו הגדולה עשתה אותו <u>שליח לכך</u>.<br /><br />הנה לנו שמתנאים אלה למדים שאין האב עושה דבר מדעת עצמו כפי שהוא עושה בקטנה!<br /><br />ברור שביסוד דברים אלה עומדת העובדה שגדולה ברשות עצמה עומדת, וכל קידושיה במקרה דנן, אינם נעשים מכוח שאביה רשאי לקדשה כקטנה, שהרי אפשרות זו מופקעת ממנו ברגע שהיא הוגדרה &quot;בוגרת&quot;.<br /><br />משכך, נלענ&quot;ד, לא יתכן שקידושין של בת בוגרת הם &quot;מצווה דרמיא עליה&quot; במקרה ש&quot;יש לו 2 בנות. אחת גדולה ואחת קטנה/נערה&quot;.<br /><br />ולשאלתך מדוע &quot;ואת הקטנה/נערה זו מצווה?&quot; - התשובה הנראית לי שבקטנה זו, זו  כן &quot;מצווה דרמיא עליה&quot; מדין שהיא לגמרי ברשותו.","507","","2912","True","True","False","","235","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44636","44635","בדף ל: אין כאן הבחנה בין קטנה לגדולה.","17/05/16 10:36","ט אייר","תשע&quot;ו","10:36","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד ב <br /><br />להשיאו אשה. מנלן? דכתיב: (ירמיהו כט) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים. <br /><br />בשלמא בנו - בידו, אלא בתו - בידו היא? הכי קאמר להו: ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה, כי היכי דקפצו עלה אינשי. <br /><br />אין כאן הבחנה בין קטנים לגדולים. אז מנין החילוק בדף סד?","502","","2912","True","True","False","","174","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44637","44636","מה שעכשיו אתה מביא, לא קשור לחלוטין","17/05/16 10:52","ט אייר","תשע&quot;ו","10:52","אשבח","לנד&quot;ד האם מצווה/לא מצווה לקדש את בתו (גדולה או קטנה, לא משנה),<br /><br />המדובר במה שעכשיו אתה מביא הוא בשאלה אחרת: מה החובה <b>הממונית </b>של האב לבתו (גדולה או קטנה, לא משנה) כדי שיקיים: &quot;את בנותיכם תנו לאנשים&quot;.<br /><br />גם עניין &quot;אלא בתו בידו היא&quot; - אינו עניין לכאן כי מדובר בשאלה מי מחזר אחר מי, ראה רש&quot;י.<br /><br /><br /><br />ונשים לב: החובה הנ&quot;ל מובאת כסברא מהנביא!","507","","2912","True","True","False","","388","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44638","44637","הערה קטנה: דברי הנביאים אינם סברא.","17/05/16 11:32","ט אייר","תשע&quot;ו","11:32","אליצפן","הערה קטנה: דברי הנביאים אינם סברא, <span class='bordeaux'><b>אלא דבר ה'</b></span>.","502","","2912","True","True","False","","245","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44640","44637","האם ההתחייבות הממונית נפסקת בגיל 12.5?","17/05/16 12:27","ט אייר","תשע&quot;ו","12:27","אליצפן","אנו רואים בדף סד שלהשיא את בתו הגדולה זו לא מצווה ובתו הקטנה כן. האם ההתחייבות הממונית נפסקת בהגיעה לגיל 12.5?","502","","2912","True","True","False","","169","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44639","44638","מעבר להערה הקטנה: מה תגובתך לעיקר?","17/05/16 12:07","ט אייר","תשע&quot;ו","12:07","אשבח","על הערתך אשיב בע&quot;ה בפעם אחרת (אלא אם תספיק לעיין מה כוונתי כשאני אומר שיש חכמים המביאים סברא מקבלה=פסוק בנביא וכו' ובמה זה שונה מדברי נבואה שנאמרים ע&quot;י נביא).","507","","2912","True","True","False","","252","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44642","44640","יופי, אז את המשוכה הגבוהה עברנו! ונשאר","17/05/16 12:44","ט אייר","תשע&quot;ו","12:44","אשבח","לנו רק לענות על שאלה אחרת לגמרי מדף ל:.<br /><br />ההגדרה &quot;התחייבות ממונית&quot; אינה מוצלחת, כי הגמרא מביאה דרשה שעל האב לדאוג להלביש לבתו וכו' &quot;כי היכי דקפצו עלה אינשי&quot;, ובתו היינו גדולה כקטנה כנערה - כי לא מצאתי שפורש אחרת בדרשה או במפרשים.","507","","2912","True","True","False","","248","109.64.48.222","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44650","44644","הערתך זו ראויה לתשומת לב נוספת","18/05/16 14:34","י אייר","תשע&quot;ו","14:34","אשבח","יישר כוח.","507","","2911","True","True","False","","198","37.26.148.179","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44703","44702","אשרינו שאנו זוכים לתגובותיו כאן בפורטל!","19/05/16 15:33","יא אייר","תשע&quot;ו","15:33","אשבח","","507","","2910","False","True","False","","166","79.178.55.26","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44705","44702","הפכת את הדיעבד ללכתחילה ואת הלכתחילה לדי","19/05/16 16:05","יא אייר","תשע&quot;ו","16:05","אליצפן","הפכת את הדיעבד ללכתחילה ואת הלכתחילה לדיעבד!<br /><br /><span class='bordeaux'><b>בבלי, ברכות סד ע&quot;א וכן הוריות יד ע&quot;א</b></span><br />רב יוסף '<span class='bordeaux'><b>סיני' </b></span>(פרש&quot;י: רב יוסף קרו ליה 'סיני' לפי שהיו משניות וברייתות <span class='bordeaux'><b>סדורות לו כנתינתן מהר סיני</b></span> אבל לא היה מפולפל הרבה), רבה 'עוקר הרים' (דחריף ומפולפל בתורה <span class='bordeaux'><b>אע&quot;פ שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך</b></span>).<br /> שלחו להתם (הגירסא בהוריות: 'לתמן'): 'איזה מהם קודם?' שלחו להו: '<span class='bordeaux'><b>סיני קודם</b></span>'. (הגרסא בהוריות 'סיני עדיף') ...שהכל צריכין למרי חטיא. (פרש&quot;י: למי שקיבץ תבואה למכור - כלומר למי <span class='bordeaux'><b>שקיבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני</b></span>, <u>שמשנה וברייתא אבוהון דהלכתא</u>).<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>תשובות הרמב&quot;ם, תלז, בלאו עמ' 716 (מיוחס לר' מימון אבי הרמב&quot;ם)</b></span><br /><br />דר' ירמיה לטעמיה דאמר 'במחשכים ...זה תלמוד בבלי' וטעמא משום <span class='bordeaux'><b>דלא נהירי להון טעמי דמתינתא כהלכה כמה דנהירי לרבנן דארץ ישראל</b></span>.<br /> ור' זירא נמי בעי דלשתכח ליה טעמיה דבבלאי משום דלא נהירין ליה בתר דשמע טעמא דמערבאי, דמנהגא דעלמא דמדכר איש טפי, מאי דגמר ברישא. <br />מיהו לאו בכל הדורות היו כן אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא, <span class='bordeaux'><b>דהוו להו שמדות </b></span>כדאיתא ב'השוכר את הפועלים' (ב&quot;מ פו ב) ואמרינן נמי בפרק אלו טריפות (חולין מו א) ערקו רבה ורב יוסף, ור' זירא אמר להו 'ערוקאי' שהיו בורחין מחמת השמדות ואמר להו ר' זירא שעם כל זאת לא ישכחו דברי תורה. ואמרינן בפרק המנחות והנסכים (מנחות קג ב) 'והיו חייך תלויים לך מנגד' (דברים כח סו) - זה הלוקח תבואה משנה לשנה. ואם כך ללוקח תבואה משנה לשנה, כל שכן לשמדות שיש בו סכנת נפשות, וזהו טעמן של ר' זירא ור' ירמיה. <br />אבל אח&quot;כ נתגברה התורה בבבל כ&quot;ש בימי רב אשי, דאמרי' מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד (גיטין נט א וש&quot;נ).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ספר האשכול, ח&quot;ב עמ' מ&quot;ט</b></span><br />ונשאל רב האי ...והשיב ...אבל בימי רב אשי ורבינא, היה שלום בבבל ונפיש שמדא בא&quot;י ואימעטא הוראה תמן טובא נחית מן דהוה תמן, כגון רבין ורב דימי, וכולהו נחותי דנחתין הכא, רובן חכימי דארעא דישראל, ואמרו (גטין נט א) 'מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד', והתורה מתגברת והולכת בימיו. ודאי אוירא דא&quot;י מחכים, ואמרו: (כתובות עה א) ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, חד מינייהו עדיף כתרי מינן. והני נמי הוו התם, ונפק מינייהו תלמודנו, לכך עדיפא מתלמוד א&quot;י. ותו, קמייהו הוה תלמוד א&quot;י, <span class='bordeaux'><b>וידעו טעמא דקדמאי</b></span>,....<br /><br />כל הסברות והפלפולים הם תוצאה של הגלות. זה תורה בדיעבד ולא תורה לכתחילה.","502","","2910","True","True","False","","201","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב",""),new Message("44706","44705","המשך התשובה (בגלל אורכה).","19/05/16 16:07","יא אייר","תשע&quot;ו","16:07","אליצפן","בימים כתיקונם התורה נלמדת רק על בסיס מסורת &quot;<span class='bordeaux'><b>שמעתי</b></span>&quot;<br /><span class='bordeaux'><b><br />תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א דף יט</b></span> <br /><br />אמר רבי יוסי: בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא סנהדרין של שבעים ואחד היתה יושבת בלשכת הגזית ושני בתי דינין של שלשה שלשה היו יושבין אחד בחיל ואחד בהר הבית ובתי דינין של שלשה ועשרים היו יושבין בכל עיירות ארץ ישראל.<br /> צרך אחד מהן לשאול דבר הלכה היה בא ושואלה בבית דין שבעירו אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו לו ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין הסמוך לעירו אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואי לא הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבהר הבית.<br /> אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבחיל אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואם לאו היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישר'...<br />נשאלה הלכה אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואי לא עומדין על המיניין רבו המזכין זיכו רבו מחייבין חייבו רבו המטהרין טיהרו רבו המטמין טימאו שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל.<br /><br />תראה באיזה שלב מתחילות הסברות. רק שכלו כל הקיצין אין מסורת אז מתחילה הסברא.<br /><br />ואתה מביא לי הוכחה מתורה <span class='bordeaux'><b>חשוכה </b></span>של גלות כתורה &quot;לכתחילה&quot;?","502","","2910","True","True","False","","170","85.64.155.28","0","44619","קידושין|סד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);