var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44700;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44700","0",""חייבי מיתות ב"ד לא כ"ש ?"","19/05/16 15:16","יא אייר","תשע"ו","15:16","אבי גרינבלט","לאור דברי הרמב"ם בהלכות תשובה (ח', א):
"הטובה הצפונה לצדיקים הוא חיי העולם הבא...ופרעון הרשעים הוא שלא יזכרו לחיים אלא יכרתו וימותו...וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה" , במה חמורה מיתת בי"ד מכרת שהרי לאחר קיום הדין במיתת בי"ד, נתכפר לו ?","539","","2900","True","True","False","","1059","81.218.132.64","0","0","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44707","44700","כנראה שהכפרה אינה הקריטוריון לקביעת","19/05/16 17:16","יא אייר","תשע"ו","17:16","אשבח",""במה חמורה מיתת בי"ד מכרת" כשאלתך.
מיתת בי"ד וכרת הם עונשים על מי שעבר על מצוות לא תעשה (או על מצוות עשה של מילה או פסח שהם בכרת) והם הנקבעים לפי סוג העבירה וחומרתה.
ואילו הכפרה אינה באה לא מידי בית דין ולא מידי שמים אלא כולה באה מן העבריין לאחר רשעתו ולטובתו.
כך למשל:
* חוץ ממצוות עשה של מילה ופסח שיש בהם כרת למבטלם - תשובה של אדם מספיקה כדי לכפר לו על אי קיום מצוות עשה.
* הכפרה, למי ששב בתשובה מעבירת לא תעשה, תהא רק ביום הכפורים - עד אז תשובתו רק מעכבת את העונש . ראה דפים אחרונים של יומא.
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק א הלכה ד פוסק: "אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן, כיצד?
א. עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו ובאלו נאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וגו',
ב. עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ובאלו נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם,
ג. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין ובאלו נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם,
במה דברים אמורים בשלא חילל את השם בשעה שעבר אבל המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה, יום הכפורים ויסורין שלושתן תולין, ומיתה מכפרת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון".
יושם לב שסעיף ג' אינו עושה הבדל בין כרת למיתת בית דין.","507","","2900","True","True","False","","291","79.178.55.26","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44721","44700","ההבדל","20/05/16 14:18","יב אייר","תשע"ו","14:18","אור חדש","כרת שייך לדין שבין אדם למקום
יש בחינה של כרת בכל עברה שיש בה מיתת ב"ד כיוון שבכל עברה חמורה כזו פוגם מאד בצינורות השפע של נפשו (הערה חשובה- אין כח לאדם להכרית נפשו לחלוטין ממקורה שתחת כסא ה')
בעברות שיש בהן גם מיתת ב"ד יש חומרה נוספת המחייב גם תגובה בעוה"ז בלא להסתפק בעונש שיבוא בידי שמים במיתה או לאחריה
ע"כ יש ק"ו מעברה שיש בה רק כרת לכזו שיש בה גם עונש ב"ד","458","","2899","True","True","False","","136","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44708","44707","אז במה החומרה ?","19/05/16 19:35","יא אייר","תשע"ו","19:35","אבי גרינבלט","זה הבסיס לקל וחומר","539","","2900","True","True","False","","97","46.19.86.155","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44711","44708","אתה שואל על הרמב"ם שהבאת או","19/05/16 20:25","יא אייר","תשע"ו","20:25","אשבח","על הגמרא כפי כותרת האשכול?","507","","2900","True","True","False","","204","37.26.147.235","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44714","44708","החומרה המובעת בכ"ש שבגמרא:","19/05/16 21:42","יא אייר","תשע"ו","21:42","אשבח","ומה אחות אשה שהדין בה הוא רק כרת אסור לקדש לכתחילה, בן הבא על אשת אביו שהדין בו הוא סקילה ~ לא כל שכן שאסור לקדש לכתחילה?
(והפסוק האוסר במפורש שבן יקח את אשת אביו הוא בדיעבד ושקידושין אלו לא תופסים)","507","","2900","True","True","False","","253","37.26.147.139","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44713","44711","על ההבנה בגמרא","19/05/16 21:37","יא אייר","תשע"ו","21:37","אבי גרינבלט","מה המקור לכך שארבע מיתות חמור מכרת כאשר מדברי הרמב"ם עולה לכאורה כי חומרת הכרת גדולה.
בנוסף כרת קשור גם בזרעו של הנידון וארבע מיתות רק בנידון?","539","","2900","True","True","False","","122","46.19.86.155","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44715","44714","ולכן שאלתי מה החומרא בארבע מיתות","19/05/16 22:38","יא אייר","תשע"ו","22:38","אבי גרינבלט","....ביחס לכרת, מה המקור שכך הוא ?","539","","2900","True","True","False","","105","46.19.86.155","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44720","44715","מה חמור יותר להיסקל או למות בידי שמים","20/05/16 13:44","יב אייר","תשע"ו","13:44","אשבח","בגיל חמישים או 60 או 60 ומעלה?
או כל גרסא אחרת של כרת במקום כל גרסא אחרת של ארבע מיתות בית דין ?","507","","2899","True","True","False","","240","79.178.55.26","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44726","44720","אם העונש בידי שמים מכרית את זרעו","20/05/16 17:22","יב אייר","תשע"ו","17:22","אבי גרינבלט","נראה היה לחשוב לפיכך שכרת חמור.
משפט ב"ו מול שופט כל הארץ , מה נראה חמור יותר ?
מה המקור לחומרת מיתות בי"ד מעונש כרת ?
כמובן , בחילול שבת ענוש סקילה וביוכ"פ כרת ומכאן מוכח ששבת חמורה ושוב מה המקור שכך הוא ?","539","","2899","True","True","False","","118","95.86.70.13","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44725","44721","מה המקור שיש כרת בכל עבירה של מיתת בי"ד","20/05/16 16:53","יב אייר","תשע"ו","16:53","אבי גרינבלט","","539","","2899","False","True","False","","86","95.86.70.13","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44733","44725","כאן","20/05/16 18:24","יב אייר","תשע"ו","18:24","אור חדש","ראה באות ב' בעיקר
וכן מחויב עפ"י השכל ופשט גמרתנו","458","","2899","True","True","False","","116","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44735","44733",""...כשלא המיתוהו בי"ד"","20/05/16 18:44","יב אייר","תשע"ו","18:44","אבי גרינבלט","רק אז נכנס הכרת היות ולא ניתן לדונו בבי"ד של מטה.
גם מיתת בי"ד וגם כרת , יש היכי תימצי ?","539","","2899","True","True","False","","121","95.86.70.13","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44746","44735","מה השאלה","22/05/16 00:47","יד אייר","תשע"ו","00:47","אור חדש","עברה שיש עליה גם עונש מיתת ב"ד בעוה"ז הינה חמורה מעבירה שיש עליה כרת לעוה"ב בלבד (ומלקות בעוה"ז)","458","","2897","True","True","False","","93","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44747","44746","אולי אנסח אחרת....","22/05/16 10:02","יד אייר","תשע"ו","10:02","אבי גרינבלט","הגמרא נוקטת בק"ו כשהבסיס שלו הוא שעונש מיתת בי"ד חמור מעונש הכרת.
שאלתי , מה המקור לכך ?
בדברים ששלחת , משמע שאם לא ניתן לבצע דין מיתת בי"ד (עדות,התראה וכד') , דינו יקבע בדיני שמים - כרת.
אין עונש מיתת בי"ד וכרת יחד.
א"כ מה המקור לחומרה ביחס לכרת ?","539","","2897","True","True","False","","132","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44748","44747","אין עברה שעונשה כרת לבד","22/05/16 11:06","יד אייר","תשע"ו","11:06","אור חדש","זה מגיע תמיד עם מלקות לפחות ובמקרים חמורים יותר עם מיתת ב"ד וכאן ההשואה- מיתת ב"ד חמורה ממלקות (וכל שלקה/הומת בב"ד נפתר מכריתותו)
עונש המלקות שווה בלאו רגיל ובלאו של כרת ולכן כדי לציין החומרה לא אומרים "עברה שיש בה מלקות" אלא "עברה שיש בה כרת"","458","","2897","True","True","False","","134","37.26.147.238","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44749","44748","משנה במסכת מכות","22/05/16 11:29","יד אייר","תשע"ו","11:29","אבי גרינבלט","במשנה (מכות פ"ג מט"ז) מובאת דעה לגבי עונשו של החייב כרת:
"כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מיד כרתן שנאמר ונקלה אחיך לעיניך, משלקה הרי הוא אחיך, דברי רבי חנניא בן גמליאל"
כך פוסק להלכה הרמב"ם (סנהדרין יז,ז
"כל מי שחטא ולקה חוזר לכשרותו שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא אחיך אף כל מחוייבי כרת שלקו נפטרו מידי כריתתן".
מדברי המשנה והרמב"ם משמע שעצם המלקות פוטרות את מי שחייב כרת","539","","2897","True","True","False","","177","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44756","44748","האוכל ביום הכיפורים ???????????","22/05/16 21:30","יד אייר","תשע"ו","21:30","הודו_כי_טוב","","207","","2897","False","True","False","","157","79.178.164.103","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44750","44749","נכון","22/05/16 13:27","יד אייר","תשע"ו","13:27","אור חדש","וכך ציינתי בהודעתי שלעיל
הכרת תמיד הינו רק 'תכנית ב' " להענשה. לכתחילה צריך לקיים את העונש של ב"ד אם אפשרי.
בכ"א כרת+מלקות קל מכרת+מיתת ב"ד
מקווה שהיתי ברור","458","","2897","True","True","False","","102","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44751","44750","וכעת השאלה ...","22/05/16 13:39","יד אייר","תשע"ו","13:39","אבי גרינבלט","האם זאת אקסיומה שכרת "נחשב" לפחות חמור ממיתת בי"ד (ומכאן היסוד לק"ו אצלנו) או שיש מקור ברור לכך ?","539","","2897","True","True","False","","98","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44752","44751","לא. זו אינה אקסיומה, ראה חולין לא.","22/05/16 13:45","יד אייר","תשע"ו","13:45","אשבח","ברש"י: "טמא שאכל תרומה - במיתה בידי שמים באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג) וכרת חמור ממיתה דימיו נכרתים וזרעו נכרת כדכתיב (ויקרא כ) ערירים יהיו".","507","","2897","True","True","False","","216","79.178.55.26","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44754","44751","אחזור על התשובה","22/05/16 15:17","יד אייר","תשע"ו","15:17","אור חדש","אך בניסוח אחר:
מיתת ב"ד חמורה (>) ממלקות בלבד
עברה שנענשת במיתה כוללת גם חומרת עונש כרת
נסמן את כרת כA
את מיתת ב"ד כ B
ומלקות כC
כאמור B>C
מכאן נובע ש:
Aּּ+B>A+C
מ.ש.ל.","458","","2897","True","True","False","","116","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44753","44752","הנושא אינו מיתה בידי שמים","22/05/16 14:03","יד אייר","תשע"ו","14:03","אבי גרינבלט","אלא דין ד מיתות בי"ד
לגבי מיתה בידי שמים ביחס לכרת, יש דיון נפרד (ראה מאמר מצ"ב) וזה אינו מוזכר בסוגיא.","539","","2897","True","True","False","","198","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44762","44754","עדיין לא ברור משהו...","23/05/16 10:29","טו אייר","תשע"ו","10:29","אבי גרינבלט","על עבירה בה אדם מתחייב מיתת בי"ד , אם בדיני אדם אין דרך לדון אותו (סיבות מרובות עד שנקראת בי"ד קטלנית וכו') , יענש בכרת.
לפי מיעוט הבנתי , זה אומר (רק לכאורה) כי דיקדוד הדין מורה כי "עדיף" לאדם להיענש בדיני אדם (מיתת בי"ד) שאל"כ , עדיין "החשבון פתוח" אצל קוב"ה ושם העונש הוא כריתת הנפש והזרע.
מכל הנ"ל , לכאורה נובע שכרת חמור ממיתת בי"ד , הלא כך ?
בנוסף , בכל העבירות שמלכתחילה ענוש כרת , לכאורה נראה , שכך עלה מלפניו יתברך , כי אין ביד ב"ו יכולת לדונו ורק קוב"ה ידון , האם אין בכך (שוב לכאורה) הבנה כי כרת , מדרגתו גבוהה יותר בחומרתו ובדיקדוק הדין ?","539","","2896","True","True","False","","156","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44758","44756","במזיד והתראה חייב מלקות","22/05/16 21:34","יד אייר","תשע"ו","21:34","אור חדש","ואם לקה נפטר אף מחובת כרת
בלא עדים והתראה יענש רק בידי שמים בעונש הכרת","458","","2897","True","True","False","","100","77.125.91.6","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44760","44756","אכן, אין צורך באזהרה בעונשי כרת,","22/05/16 23:09","יד אייר","תשע"ו","23:09","אשבח","במיתה בידי שמים ובחיובי ממון.
הכלל 'אין עונשין אלא אם כן מזהירין' אינו חל על עונשי כרת, מיתה בידי שמים וחיובי ממון - אלה אינם מצריכים אזהרה.ראה יומא דף פא., עג:
אבל...
העושה מלאכה ביום הכפורים או מבטל את אחד העינויים לא נענש אלא אם כן הוזהר לפני המעשה,
יש דעות שרק אכילה ושתייה הן איסור מהתורה, משום שהם בדרגת לאו הכתוב בתורה במפורש הנמנה במנין תרי״ג מצוות, ואילו שאר ארבעת העינוים הם איסור דרבנן ואינם מוגדרים כמצוות עשה, ויש אומרים שכל חמשת העינויים הם מהתורה ורק האוכל או שותה ביום הכפורים עונשו כרת במזיד, וחטאת בשוגג אבל בשאר ארבעת האיסורים עונשו הוא רק מכת מרדות. הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פרק א הלכה ה פוסק: "...ואין חייבין כרת או קרבן אלא על אכילה ושתייה בלבד, אבל אם רחץ או סך או נעל או בָּעַל - מַכִּין אותו מכת מרדות" ('מכת מרדות' היא הלקאה שחכמים תיקנו כדי להעניש את מי שמורד ועובר על דבריהם).
ראה יומא דף עו.
","507","","2897","True","True","False","","265","79.178.55.26","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44764","44762","כנראה שהשכיח הוא שעונש מוות נחשב","23/05/16 11:54","טו אייר","תשע"ו","11:54","אשבח","כחמור יותר מכל עונש שאיננו מוות (מאסר כידוע אינו אופציה עפ"י התורה) בעיני רוב בני האדם. הוא אבד מיד לבני משפחתו עליהם הוא ודאי ממיט קלון ואובדן גם כלכלי באופן מיידי ונצחי. בעוד שעונש בידי שמים, ויש שיגידו רחמן יותר, מאפשר לפחות על פני השטח (תרתי משמע) חיים כתמול שלשום לפרק זמן לא ידוע. מי שחושב שכרת/מיתה בידי שמים קל יותר לא יעשה מעשה המחייב מיתה במזיד ואחרי התראה ואף לא יתקרב לעבירה כלל.","507","","2896","True","True","False","","249","37.26.148.164","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44787","44762","הבהרה","23/05/16 20:50","טו אייר","תשע"ו","20:50","אור חדש","העונש בא כעיסקת חבילה ומודדים את כל החבילה ולא רכיבים מתוכה
למשל
שתי חבילות סלולרי יש בשוק:
חברת 'מתים עליך' מציעה:
או שתשלם מיידי 2000 ש"ח ואז השיחות חינם לכל החיים או שתשלם באיחור ואז התשלום יהיה x שח לחודש עד אינסוף
חברת 'לוקים באהבה' מציעה חבילה כזו:
או שתשלם מיידי 200 ש"ח ואז השיחות חינם לכל החיים או שתשלם באיחור ואז התשלום יהיה x שח לחודש עד אינסוף
כעת חשוב:
איזו חבילה יותר משתלמת?
האם אי ידיעת הערך x מפריע לך לענות על השאלה הקודמת?
האם שייך להשוות בכלל בין הערכים x לעומת התשלום המיידי?","458","","2896","True","True","False","","166","212.76.97.140","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44765","44764","סברתך מעניינת , אך עדיין...","23/05/16 12:04","טו אייר","תשע"ו","12:04","אבי גרינבלט","כפי שכתבת ומנקודת מבט בהחלט מעניינת , אך לפי סברתך , החומרה היא בעיני ב"ו ולא ברור בוודאות שכאשר הגמרא מתייחסת לחומרה של מיתת בי"ד היא מכוונת לומר ש"המדידה" היא עפ"י הבנת ב"ו .
יותר היה נראה שכך הוא עפ"י חשבונות שמיא ולזה ביקשתי להבין מה המקור שכך שהוא (לאחר שהגמרא מניחה לפנינו "הנחת עבודה" שכך הוא).","539","","2896","True","True","False","","148","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44766","44765","לדעתי אור חדש מוביל היטב את התפיסה","23/05/16 12:11","טו אייר","תשע"ו","12:11","אשבח","המקובלת בצורה למדנית. חרשתי את שו"ת בר אילן כדי למצוא מקור מפורש אך העליתי חרס.","507","","2896","True","True","False","","222","37.26.148.188","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44767","44766","אולי הרמב"ם (כמו הגמרא) , מביא זאת","23/05/16 12:50","טו אייר","תשע"ו","12:50","אבי גרינבלט","בהל' יסוה"ת ה,ד
"ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל העובד אותה באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין" (שוב אותו הק"ו של הגמרא)
וראיתי בספר בית אב על הרמב"ם לרבי יצחק ב"ר שבתי ענתבי (היה מגדולי חכמי אר"ץ,נפטר בשנת 1804) מביא חקירה גדולה במקום ומביא מדברי רש"י בסנהדרין עד,א
"דכי אמר רחמנא לעבור על המצות משום וחי בהם משום דיקרה בעיניו נשמה של ישראל"
ואם יורשה לי בעניות דעתי הרבה לומר , כי סברתך , נראה שקיבלה חיזוק ואולי זאת ההבנה הבהירה ליסוד הדברים.
גם בחשבונות שמים , עדיין נפש האדם יקרה היא עד למאד ואם אדם עבר עבירה כה חמורה עד שבדיני אדם ועפ"י ציווי אלוקי , נאלצים לקיים בו דין ד מיתות , משמע בפשטות כי מדובר במעשה כה חמור.
אולם היות והדין מדוקדק וכאשר אין בידי ב"ו לדונו (סיבות המונעות ביצוע דין ד מיתות או חומרה אחרת המחייבת כרת ולא ד מיתות) אזי מן שמיא ידונו אותו (וכאן נכנס הדיון , כרת מול מיתה בידי שמים וכו').
נ.ב , חס ושלום לגרוע מדברי "אור חדש"","539","","2896","True","True","False","","140","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44769","44767","דברי הימים א' כא, יג","23/05/16 15:41","טו אייר","תשע"ו","15:41","דוד כוכב","וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד: צַר לִי מְאֹד, אֶפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל.","125","","2896","True","True","False","","138","213.151.56.48","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44770","44769","במחילה , לא הבנתי ...","23/05/16 16:01","טו אייר","תשע"ו","16:01","אבי גרינבלט","רש"י במקום מבאר
"אולי ירחם אבל אויבינו לא ירחמו עלינו" , בי"ד שבישראל אינם אויב , ממש להיפך ומצווים לעשות דין אמת בישראל.
מה השייכות אל הענין שבנידון ?","539","","2896","True","True","False","","95","81.218.132.64","0","44700","קידושין|סז ע"ב",""),new Message("44776","44770","בי"ד אינם רשאין לרחם גם אם עשה תשובה","23/05/16 18:38","טו אייר","תשע"ו","18:38","דוד כוכב","","125","","2896","False","True","False","","133","80.178.157.98","0","44700","קידושין|סז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);