var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44835;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44835","0",""סקבא דשתא - ריגלא"","30/05/16 09:37","כב אייר","תשע"ו","09:37","אבי גרינבלט","ומסביר תוס' במקום
"סקבא דשתא ריגלא. פירוש ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה, כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה (רש"י) ונותנין עין זה על זה וי"א לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות" מן הסתם , מפני שנכשלו בעניני הצניעות ולכן עשו שם "תיקון גדול" .

הדברים לענ"ד מתחברים עם דברי הגמרא בסוכה נא,ב

"מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".

ודברים אלו מחזירים אותנו אל מחלוקת הגמרא בין רב כהנא לברייתא הגורסת להיפך האם מותר כאשר הנשים בחדר פנימי והגברים בחיצוני או להיפך ולכן קבעה הגמרא "אנא נעביד לחומרא"
ריבוי עולי הרגל והרצון להתקרב אל הקדושה , יצרו מן הסתם דוחק וקירבה רבה עד שהגיעו לידי קלות ראש ולכן התיקון בזה היה גדול.","539","","2895","True","True","False","","1786","81.218.132.64","0","0","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44839","44835","לא הצלחתי להבין בסוף דבריך מהו "בזה"","30/05/16 13:47","כב אייר","תשע"ו","13:47","אשבח","במה שכתבת: "... ולכן התיקון בזה היה גדול", האם כוונתך לתיקון באמצעים טכניים כמו שמפורש בגמרא סכה נא: שהבאת?
(שעפ"י הגמרא "התיקון הגדול" הוא בניית גזוזטרה (יציע - בלשון ימינו) - כמשטח מוגבה היוצא מגובה כותלי העזרה - עבור הנשים,כך שנוצרה הפרדה בין הנשים לגברים, ונמנע החשש לקלות ראש).","507","","2895","True","True","False","","301","109.65.138.243","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44840","44839","תיקון גדול - בעניני צניעות ומוסר","30/05/16 13:50","כב אייר","תשע"ו","13:50","אבי גרינבלט","מעבר לבניה הפיזית שנעשתה במקום , אבל זה דיון אחר שאינו מתקשר עם עניני הצניעות שבהן עוסקת סוגייתנו.","539","","2895","True","True","False","","279","81.218.132.64","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44842","44840","ההפרדה אינה שייכת לתיקון, החיוב","30/05/16 14:10","כב אייר","תשע"ו","14:10","אשבח","להפרדה מטעמי צניעות וכו' ע"י הגזוזטרה במקדש, או, מחיצות הפרדה בין נשים לגברים כבימינו, נלמד בסכה נב.
"...וְסָפְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ מִשְׁפָּח֥וֹת מִשְׁפָּח֖וֹת לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֨חַת בֵּית־דָּוִ֤יד לְבָד֙ וּנְשֵׁיהֶ֣ם לְבָ֔ד [מִשְׁפַּ֤חַת בֵּית־נָתָן֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד], אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה".

התיקון, הוא ההיתר לבנות גזוזטרה במקדש למרות שיש בכך שינוי מתרשים ציווי בנייתו. התיקון הוא כאמצעי למניעת קלות ראש ושמירת הצניעות,","507","","2895","True","True","False","","260","109.64.110.105","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44843","44842","ודווקא ברגל וזו הנקודה הקשורה אלינו","30/05/16 14:13","כב אייר","תשע"ו","14:13","אבי גרינבלט","וכפי שהבאתי את דברי התוס' על המנהג המקובל להתענות אחר הרגל.
המושג "תיקון גדול" יכול להתפרש גם בתוך דברי רש"י (בגמרא בסוכה) כתיקון מוסרי רוחני ולא"ד פיזי (למרות שנעשתה במקדש בניה פיזית) אבל התיקון הגדול הוא מניעת המכשלה המוסרית רוחנית וכמובן שניתן לנשים להשתתף בשמחת בית השואבה תוך שמירה על הצניעות.","539","","2895","True","True","False","","132","81.218.132.64","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44845","44843","זהו בדיוק הקושי בדבריך! איני מוצא, חוץ","30/05/16 15:04","כב אייר","תשע"ו","15:04","אשבח","מבדבריך שהבאת כאן, שמדובר בתיקון (א"ת גם) רוחני ("המנהג המקובל להתענות אחר הרגל" או ההפרדה).

לי נדמה שהכנסת את מושג התיקון כפי המקובל (תרתי משמע...) בימינו - במקום שלא מתפרש כך - לא מהגמרא, גם לא ברש"י שכלל לא מוזכר בו גברים או הפרדה אלא שימוש הגזוזטרה למעמד הנשים - ותו לא וגם לא בתוס'.

הנה הגמרא:

מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש,

והנה רש"י:

והקיפוה גזוזטרא - נתנו זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב, וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות - לווחין שקורין בלנ"ק +(צ"ל פלנק"ש) לוחות עץ וקרשים+, כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות, וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה.","507","","2895","True","True","False","","280","109.64.110.105","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44846","44845","לענ"ד אין מניעה והכרח להבין כך או אחרת","30/05/16 15:51","כב אייר","תשע"ו","15:51","אבי גרינבלט","היכן כתוב בבירור גמור ומעל לכל ספק שהתיקון הוא בהכרח הבניה הפיזית ?
יתרה מכך "התקינו שיהו נשים יושבות וכו'" , לא בהכרח שהתקינו משהו פיזי אלא תיקנו תקנה וגם שורש התקנה נועד לתקן .
גם אם נדייק בדברי רש"י לא בהכרח נבין שהכוונה לבניה הפיזית ומשהו גדול שנבנה כאן ובכלל מדוע להשתמש במילה "תיקון" , מדוע לא כמו שנכתב באותה גמרא בסוכה "מי שלא ראה בהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם" ?
ועוד נוסיף , מדובר כאן על משהו ארעי שנבנה בכל שנה לכבוד שמחת בית השואבה , היינו גם לא מבנה מרשים בצורה חריגה ומדוע נקרא לזה "תיקון גדול" ? אולי תיקון , אבל גדול ?
כל מה שניסיתי לומר הוא שאין וודאות גמורה שהכוונה לבנין הפיזי אלא לעצם התיקון/תקנה (לזה התכוונתי) שעשו כדי למנוע ולסכור פרצות בישראל והקשר בין סוגייתנו לדברי הגמרא בסוכה.

הרעיון לא נתמך ע"י מקור שמצאתי ולכן הדברים כמובן לעניות דעתי בלבד.","539","","2895","True","True","False","","133","81.218.132.64","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44848","44846","היכן כתוב? כתוב מפורש שהתיקון הוא בניה:","30/05/16 16:31","כב אייר","תשע"ו","16:31","אשבח",""מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא..."

"כאותה [משנה] ששנינו" היא המשנה במסכת מידות פרק ב משנה ה: "וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה [גזוזטרה] שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין ".
וראה כל הפרשנים הנלווים שמדובר בהתקנת גזוזטרה, למשל:

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת מידות פרק ב משנה ה

ומפני שחששו להתערבות האנשים עם הנשים הקיפוה עמודים ועשו עליהם מסביב תאים גבוהים שיסתכלו מהן הנשים בזמן שמתקבצין ישראל שם לשמחת בית השואבה כמו שבארנו בסוף סוכה.

לי נראה שהתיקון הוא רק פיזית.","507","","2895","True","True","False","","333","93.172.229.217","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44854","44848","ראה מהרש"א בסוכה....","30/05/16 18:01","כב אייר","תשע"ו","18:01","אבי גרינבלט",""והיינו דתקנה שניה שיהו יושבות מלמעלה , מיקרי תקנה גדולה לגבי תקנה ראשונה שיהו יושבות מבחוץ וק"ל".
בדברי המהרש"א שראיתי כעת (לזכותך מציין זאת) , המילה תיקון בכלל לא מוזכרת.","539","","2895","True","True","False","","230","95.86.70.13","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44855","44854","תקנה היא הוראה הלכתית תיקון הוא עשיה","30/05/16 19:29","כב אייר","תשע"ו","19:29","אשבח","פיזית, כמו בניית הגזוזטרא לנשים.
תיקון רוחני (לנוהגים בו) הוא מושג קבלי וככל הידוע לי אינו קיים לא במשנה לא בגמרא ולא אצל הרמב"ם.","507","","2895","True","True","False","","258","37.26.148.232","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44860","44855","אני מניח שהרמב"ם זה ישכנע אותך","31/05/16 10:06","כג אייר","תשע"ו","10:06","אשבח","שלא צריך לפרש תיקון כתיקון רוחני (... למרות ליל שבועות הבעל"ט).
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוכה פרק ה
[ב] תיקון גדול, כלומר גדול התועלת, והוא שהיו מכינים מקום לנשים ומקום גדור לאנשים, ומקום הנשים למעלה על מקום האנשים גבוה ממנו כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים. וכשאצייר את העזרה בכללותה במקומו תתבאר לך עזרת נשים וזולתה משאר המקומות. ואמרו אנו ליה וליה עינינו, קצר בלשון, ונוסח אמירתם היה כך, אנו ליה משתחוים ועינינו ליה מיחלות.

אשמח לדעת דעתך !","507","","2894","True","True","False","","356","93.172.229.217","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44861","44860","ומה ההבדל ביננו...?","31/05/16 10:19","כג אייר","תשע"ו","10:19","אבי גרינבלט","הבאת את דברי הרמב"ם (ישר כוח גדול על כך) שתומכים בהבנה כי התיקון אינו הבניה הפיזית של הגזוזטראות אלא "גודל התועלת".
תיקון רוחני , לזאת היתה כוונתי מלכתחילה .
לדבריך ""התיקון הגדול" הוא בניית גזוזטרה" , וגם בדברי הרמב"ם אין במשמעו , עצם הבניה , אלא , התועלת הגדולה בדבר והמהרש"א ממש כדברי הרמב"ם .","539","","2894","True","True","False","","140","46.19.86.27","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44863","44861","ההבדל בינינו הוא שאני מבין שגם הרמב"ם","31/05/16 13:34","כג אייר","תשע"ו","13:34","אשבח","כמו הגמרא והמפרשים, אומרים שה"תיקון" הוא פיזי ואתה מבין (ובמחילה, לדעתי בטעות) שזהו תיקון רוחני.","507","","2894","True","True","False","","286","93.172.255.128","0","44835","קידושין|פא ע"א",""),new Message("44865","44863","".....עד שיבוא אליהו (יפרח)..."","31/05/16 13:57","כג אייר","תשע"ו","13:57","אבי גרינבלט","וכמובן ישר כוח על הדיון.","539","","2894","True","True","False","","175","46.19.86.155","0","44835","קידושין|פא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);