var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44873;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44873","0",""...ואוי לו למי שבניו נקיבות"","31/05/16 23:32","כג אייר","תשע"ו","23:32","אשבח","אומרת הגמרא:
"אשרי מי שבניו זכרים, ואוי לו למי שבניו נקיבות".

שוטנטיין מביא שאמירה זו מצוטטת בקצרה גם בסנהדרין ק: מספר בן סירא.

כיון שהספר (בתרגום י. ז. פרנקל) בידי צילמתי את דברי בן סירא ואני מצרפם כאן.","507","pdf","2891","True","True","False","","1328","93.172.255.128","0","0","קידושין|פב ע"ב","0-pdf"),new Message("44874","44873","הערה על טעות סופר שמצאתי ב'דף על הדף'","01/06/16 08:03","כד אייר","תשע"ו","08:03","אשבח","בציטוט דברי המאירי בקידושין דף פב עמוד ב על "אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקיבות" (כרך יג עמוד שצה).

המקור:
בבית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף פב עמוד ב הוא:
"...וכן אי איפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות ואף על פי שפשוטו של דבר כך הוא יש להוסיף בפירושו שבניו נקבות שהזכרים פחותים וחסירים ואשרי מי שבניו זכרים שנמצא בהם השלמות המכוון בהם על זה נאמר גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו אמן אמן"

אך הגרסא
המצוטטת ב- 'דף על הדף' - על הדף של היום - אינה נראית כפירוש המאירי:
"כתב המאירי, 'אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות, ואף על פי שפשוטו של דבר כך הוא, ‏יש להוסיף בפירושו, ש"בניו - נקבות" שהנקבות פחותים וחסירים, ואשרי מי שבניו זכרים שנמצא ‏בהם השלמות המכוון בהם, על זה נאמר גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו אמן אמן', [מכאן הסבר 'דף על הדף', אשבח] דהיינו, ‏אשרי מי שבניו מתנהגים כזכרים, ואוי לו למי שבניו חסרים ומתנהגים כנקבות".‏

הט"ס היא שבמקום שהזכרים פחותים וחסירים נכתב ב'דף על הדף': שהנקבות פחותים וחסירים.

ט"ס זו אינה מופיעה
ב'דף אל הדף' בבבא בתרא דף טז עמוד ב :
כתב המאירי (קידושין פב, ב), כתב המאירי, 'אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניך נקבות, ואף ‏על פי שפשוטו של דבר כך הוא, יש להוסיף בפירושו, שבניו "נקבות" שהזכרים פחותים וחסירים, ‏ואשרי מי שבניו "זכרים" שנמצא בהם השלמות המכוון בהם, על זה נאמר גיל יגיל אבי צדיק ויולד ‏חכם ישמח בו אמן אמן', דהיינו, אשרי מי שבניו מתנהגים כזכרים, ואוי לו למי שבניו חסרים ‏ומתנהגים כנקבות".‏","507","","2890","True","True","False","","575","93.172.136.92","0","44873","קידושין|פב ע"ב",""),new Message("44929","44873","איזה פסוק מבן סירא ?","03/06/16 17:11","כו אייר","תשע"ו","17:11","הודו_כי_טוב","לצערי לא מצאתי למרות קראתי את המצורף
לא ברור לי למה חז"ל אוסרים לקרוא פרקים יפים אלהם","207","","2888","True","True","False","","223","46.19.86.137","0","44873","קידושין|פב ע"ב",""),new Message("44930","44929","מותר לקרא, רק לא בציבור כקריאת התורה","03/06/16 17:52","כו אייר","תשע"ו","17:52","דוד כוכב","","125","","2888","False","True","False","","133","213.151.56.48","0","44873","קידושין|פב ע"ב",""),new Message("44931","44929","פסוקים י עד יז בפרק מב ושלושה אחרונים","03/06/16 18:29","כו אייר","תשע"ו","18:29","אשבח","בפרק מג.
על השפה המיוחדת של בן סירא והמחלוקת על איסור קריאתו ב"נ אחרי שבת.","507","","2888","True","True","False","","226","37.26.147.147","0","44873","קידושין|פב ע"ב",""),new Message("44936","44930","עוד... בן סירא מובא הרבה בש"ס ובמדרשים","04/06/16 22:07","כז אייר","תשע"ו","22:07","אשבח","בציטוט וכאסמכתא, למשל:
חגיגה דף יג עמוד א
מכאן ואילך - אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות.
כתובות דף קי עמוד ב
רשב"ג אומר כו'. מאי בודק? כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים. כתוב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, והאיכא שבתות וימים טובים! כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים. בן סירא אומר: אף לילות; בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו - ממטר גגים לגגו, ומעפר כרמו לכרמים.
מסכת בבא בתרא דף צח עמוד ב
דלא דרכא דחתנא למידר בי חמוה; כדכתיב בספר בן סירא: הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חקת סימן א
מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל כשהיה אוכל לחם ראה שני צפרים מתנצים זה עם זה הרג אחד מהן את חברו הלך והביא עשב והניחו על פיו והחיהו, הלך אותו האיש נטל אותו עשב שנפל מן הצפור הלך להחיות בו את המתים כשהגיע לסולמה של צור מצא אריה מת מושלך בדרך והניח אותו העשב על פיו והחיהו עמד הארי ואכלו, מתלא אמר בן סירא טב לביש לא תעביד ובישא לא ימטי לך,


ועוד....","507","","2887","True","True","False","","323","79.181.165.17","0","44873","קידושין|פב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);