var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44989;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44989","0","איני מלמד את בני אלא תורה","08/06/16 21:17","ב סיון","תשע&quot;ו","21:17","שלמה שטרסברג","דברי ר' נהוראי שאינו מלמד את בנו אלא תורה ניתן להבינם כשיטת רשב&quot;י בברכות שאדם ילמד רק תורה ולא יעסוק במלאכה וזו המדרגה הגבוהה ביותר <br /><br />כידוע ר' ישמעאל חלק שם על רשב&quot;י וממהלך הגמרא עולה ששיטתו היא אולי לבודדים שהרי הרבה עשו כרשב&quot;י ולא עלתה בידם<br /><br />מפורסמים דברי החתם סופר במסכת סוכה ביחס לאתרוג הכושי שם הוא אומר שבחו&quot;ל גם ר' ישמעאל מודה לרשב&quot;י כי שם אין ערך למלאכה וככל שמוסיף העולם ביניים מוסיפה עבודת השם חורבן<br /><br />אבל בא&quot;י שעבודת הקרקע גופא מצוה לאכול פרותיה הקדושים סובר ר' ישמעאל שחובה לעסוק במלאכה ומי שיאמר לא אזרע מפני עסק התורה דומה למי שיאמר לא הניח תפילין מפני עסק התורה וכ' ואפשר שאותו דין גם בשאר אומנויות של פיתוח העולם<br /><br />והינה ראיתי בביאורו של החתוס' לפרשת שופטים שחזר על עיקרון דבריו ביחס לחשיבות של עבודת הקרקע בא&quot;י אלא ששם ישנם שני שינויים אחד מהם שהוא כותב שהוא הדין לשאר אומנויות שיש בהם משום יישוב העולם ולא משאיר את הדבר בספק<br /><br />וההבדל השני והבולט ששם הוא כותב את דבריו בייחס לדברי ר' נהוראי ובייחס לדברי רשב&quot;י עצמו ולא בייחס לדברי ר' ישמעאל<br /><br />ורציתי לשאול אם יש מהלומדים החשובים שיכול ליישב את הסתירה בדבריו או שיתכן שחזר בו ואז חשוב לדעת האם חידושיו למסכת סוכה נכתבו לאחר פרושו לתורה ואז תהיה הדרכתו רק לרוב העולם ולא לאלו שהם במדרגה גבוהה כרשב&quot;י וכ' <br /><br />או שמא דבריו במסכת סוכה קדמו לפרושו לתורה ואז יצא שדבריו למסקנה נאמרו לכו&quot;ע או שמא יש לחלק<br /><br />הודה מאוד לכל מי שיודע דבר בעיניין זה","205","","2887","True","True","False","","1040","95.86.122.73","0","0","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("44995","44989","תוכל להעתיק הפירוש לפרשת שופטים?","09/06/16 00:12","ג סיון","תשע&quot;ו","00:12","דוד כוכב","גם בסוכה דף לו ע&quot;א הזכיר להדיא את ר' נהוראי:<br />&quot;אבל כשאנו מפוזרי' בעו&quot;ה בין או&quot;ה וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה ר&quot;י לרשב&quot;י וע&quot;ז אנו סומכי' על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה היינו בח&quot;ל וכנ&quot;ל&quot;.","125","","2886","True","True","False","","196","213.151.56.48","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("44999","44989","עיין מהרש&quot;א בחידושי אגדות ותנוח דעתך","09/06/16 01:48","ג סיון","תשע&quot;ו","01:48","amdavid","ושמה רואים מה זו הבנה אמיתית ופשט אמת בדברי הגמרא<br /><br />ובקיצור: <br />מניח אני כל אומניות מלעסוק בהן קבע, ואיני מלמד את בני <b>לעסוק בקביעות</b> אלא בתורה,<br />ושאר האומניות - שמ&quot;מ הרי חייב ללמד את בנו אומנות - איני מלמדו (לעסוק בהן) אלא עראי.<br /><br />וזו הגישה הנכונה הפשוטה וההלכתית לסוגיית תורה ועבודה:<br />עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי","175","","2886","True","True","False","","295","109.66.185.10","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("44998","44995","דברי החתם סופר בפרשת שופטים לעומת סוכה","09/06/16 01:46","ג סיון","תשע&quot;ו","01:46","שלמה שטרסברג","<b>דברי החתם סופר בפרשת שופטים</b><br />מי האיש וכ' בית כרם ואשה......ונ&quot;לבזמן שישראל שרוים על אדמתם מצוה לאסוף דגנך לא לצורך פרנסתו דצדקו דברי רשב&quot;י ודברי ר' נהוראי , אלא משום מצות ישוב א&quot;י ומשו&quot;ה היה בועז זורה גורן השעורים ואלישע שנים עשר צמדים לפניו. ולא לבד עבודת קרקע אלא לימוד כל האומנות משום ישוב וכבוד א&quot;י שלא יאמרו לא נמצא בכל א&quot;י סנדלר ובנאי וכדומה ויביאום מארצות רחוקים ע&quot;כ היה לימוד כל אומנות מצוה.<b> ורשב&quot;י ור' נהוראי מיירי כשאנו מפוזרים בין האומות</b> ויש בהם אומנים מרובים ולא צריך לנו...<br /><br /><b><br />. חתם סופר מסכת סוכה דף לו עמוד א </b><br />  <b>נלע&quot;ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא&quot;י ורוב ישראל שרויין שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א&quot;י ולהוציא פירותי' הקדושי' </b>ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ובועז זורה גורן השעורי' הלילה משום מצוה <b>וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה ה&quot;נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה ואפשר אפילו שארי אומניו' שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצוה</b> אבל כשאנו מפוזרי' בעו&quot;ה בין או&quot;ה וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן מודה ר&quot;י לרשב&quot;י וע&quot;ז אנו סומכי' על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה היינו בח&quot;ל וכנ&quot;ל","205","","2886","True","True","False","","733","212.76.119.48","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("45000","44999","יישר כוח אבל אין זה נוגע לסתירה בחתו&quot;ס","09/06/16 02:05","ג סיון","תשע&quot;ו","02:05","שלמה שטרסברג","יישר כוח ואני מצרף את ביאורו של המהרש&quot;א ואת ביאורו של הפנ&quot;י לסתירה לכאורה בין דברי ר' נהוראי לבין המצוה על האדם ללמד את בנו אומנות <br />אך אין זה נוגע לשאלה שאני שאלתי בייחס לסתירה לכאורה בדברי החתו&quot;ס<br /><br />ר' נהוראי דקאמר נמי לקמן מניח אני כל אומנות שבעולם כו' אלא תורה, ודאי דלא פליג, וצריך כל אדם ללמוד אומנות. אלא דהכי קאמר מניח אני הקביעות של כל האומנות ואני מלמדו תורה בקבע ואומנות עראי. וזה שאמר דהאומנות אינו עומד לאדם אלא בילדותו שאז הוא בכחו לקבוע לו אומנות כבדה, אבל כשבא לידי זקנה או חולי אינו יכול לעשות מלאכה כל כך כדי פרנסתו. אבל התורה אינה כן דע&quot;י התורה המלאכה נקיה וקלה שיכול לעשות גם בימי זקנה מתברכת לו וזה וזה נתקיים בידו. ,<b> מהרש&quot;א</b><br /><br />לכאורה נראה דר' נהוראי לית ליה הא דאמרינן לעיל בפרק קמא [דף כ&quot;ט ע&quot;א] דחייב אדם ללמד בנו אומנות, ואמרינן נמי בפרקי אבות [פרק ב' משנה ב'] &quot;כל תורה שאין עמה מלאכה ודרך ארץ סופה בטילה&quot;. אלא דלמאי דפרישית בסמוך אתי שפיר, דלא פליג. דודאי מידת כל אדם ללמוד תורה ודרך ארץ דאין כל אדם זוכה לכך שיהא מלאכתו נעשית ע&quot;י אחרים, ואם כן חס ושלום אפשר שיבוא לידי לסטיות או לידי בזיון התורה. אמנם ר' נהוראי כלפי עצמו אמר כן, לפי שראה שבנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בענין שיהא תלמיד חכם גמור וצדיק גמור שמלאכתו יהא נעשית ע&quot;י אחרים, ומשום הכי אמר דמניח כל אומניות שבעולם ואינו מלמדו אלא תורה ואין לו לחוש לפרנסתו בתורה עם דרך ארץ כיון שמלאכתו יהא נעשית ע&quot;י אחרים, ד&quot;גם במעלליו יתנכר נער&quot; (משלי כ, יא) &quot;גם כי יזקין לא יסור ממנה&quot; (משלי כב, ו). ומסיק ואזיל שהתורה משמרתו מכל רע בענין שאין לו לחוש שע&quot;י יסורין שיבואו עליו יצטרך לבטל מתורה, שהרי התורה מצילתו מכל רע ואף מיסורין, כדאיתא בברכות [ה' ע&quot;א]. ועוד דאף אם אפשר שע&quot;י זקנה ויסורין של אהבה יבטל מתלמוד תורה, אעפ&quot;כ יאכל מפירות התורה שלמד בילדותו כמו שפרש&quot;י. פני יהושע,","205","","2886","True","True","False","","303","212.76.119.48","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("45003","45000","ראיות לדברי המהרש&quot;א והפני יהושע","09/06/16 09:22","ג סיון","תשע&quot;ו","09:22","דוד כוכב","- שלא חילקו בין מקום למקום בחובת לימוד אומנות.<br /><br />א. רבי ישמעאל ורשב&quot;י התגוררו שניהם בא&quot;י, ונחלקו.<br /><br />ב. הפסוקים שנחלקו בפירושם עוסקים ביושבי א&quot;י.<br /><br />ג. במסכת שבת דף לג ע&quot;ב: &quot;נפקו. חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף&quot;. ומערת רשב&quot;י היתה בא&quot;י.<br /><br />ד. גם בחו&quot;ל מצינו לחכמים שעסקו באומנות, רב פפא במסכת פסחים דף קיג ע&quot;א בשיכרא, קרנא במסכת כתובות דף קה ע&quot;א בהשקיית שדהו, רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע במסכת גיטין דף עג ע&quot;א במסחר, ועוד.<br /><br /><br />המסר שבדרוש החתם סופר מתוק מדבש ורווּי בחיבת ארץ ישראל, והוא חיווהו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה.","125","","2886","True","True","False","","179","213.151.56.48","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב",""),new Message("45005","45003","התיחסויות לדברי החתם סופר","09/06/16 09:56","ג סיון","תשע&quot;ו","09:56","שלמה שטרסברג","גם בעיני הכיוון שאתה אומר נראה אמיתי על אף שבפועל ישנה סתירה ואשמח לדעת אם יש דרך לברר מה מהפרושים קדום יותר ומה מאוחר יותר<br /><br />לעצם דבריו של החתם סופר אכן הם מתוקים מדבש ויש בהם הרבה עוצמה ואהבת א&quot;י <br />מייצר הדבר שיש שניסו לצנזר את דבריו במסכת סוכה כיוון שלא התאים להשקפת עולמם<br /><br />מצרף התייחסות של שנים מגדולי ישראל לדברי החתו&quot;ס<br /><br /><b>שו&quot;ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מח - קונ' אורחות המשפטים פרק יב </b><br />מסתבר, שדברי הח&quot;ס מכוונים לאלה אשר מתעסקים ועושים חוליהם על טהרת הקדש ועוסקים בעבודת האדמה לשם שמים לשמו ולשמה, אבל הדברים כשלעצמם אשר משמיענו בזה הח&quot;ס הרי נפלאים מאוד ומסולאים בפז ונדמה שחובב ציון גדול ביותר שבמציאות לפי המושג בדורנו, שהוא עם זה גם יהודי חרדי, לא היה מעיז להעלות על דעתו ומכל שכן להוציא מפיו דברים כאלה ועל אחת כמה להעלות על הכתב הגות לב מקוריים כאלה, לבוא ולומר, שאם אומר אדם בא&quot;י לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, שהרי זה דומה כמי שאומר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, מפני שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים? ואם אנו שומעים בכל זאת כדברים האלה מפורש יוצאים בקדושה ובטהרה מפי הקנאי הגדול לוחם מלחמת ד' ביד חזקה בדור העבר ורבן של ישראל רבינו החתם סופר ז&quot;ל, הרי יש בהם בהרבה לאין ערוך כדי להוסיף עוז ועצמה, עידוד ונוחם בידי אחינו החרדים לדבר ה' המתאגדים באגודות במטרה להאחז על אדמת הקודש לעבוד את אדמתה ולהוציא פרי הלולים. <br /><br /><b>ספר &quot;אם הבנים שמחה&quot; (פרק שלישי, לב) </b> :<br /> והדברים מבהילים כל רעיון, עד כמה הוקיר רבנו מלאכת ישוב הארץ, עד דקפסיק ותני שבארץ ישראל אסור לעשות כר' נהוראי וכרשב&quot;י וחביריו ללמוד רק תורה ולנטוש את הארץ, אלא החיוב לעשות כר' ישמעאל, לעסוק בישוב הארץ, מפני שזה גופא מצוה. והמשיל לזה - כאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. וכן בשאר אומניות שיש בהם ישוב העולם, הכל בכלל מצוה זו. שכך פסק ראש הפוסקים, מגדולי הפוסקים האחרונים, רבנו ה&quot;חתם סופר&quot;, שנתקבלו פסקיו כמשה מפי הגבורה, ומאן ספין ומאן יהיר ומאן רקיע לזלזל בדבר שרבנו החת&quot;ס הגביה ערכו כל כך למעלה ראש, עד שהשוה עבודת האדמה בארץ ישראל למצות עשה דתפילין שאדם הישראלי מניח בכל יום, ובלי מצות עשה דתפילין אינו בר ישראל כלל, והוא מן היורדים ואינם עולים, כמבואר בראש השנה. על כן, בושה וכלימה תכסה פניהם של אלו המזלזלים במצות עשה של ישוב הארץ בטעמים בדויים ודחויים. ודבריהם בטלים ומבוטלים נגד דברי רבנו החת&quot;ס ז&quot;ל, ולית צריך להשגיח בהן כלל וכלל, ודוק.","205","","2886","True","True","False","","368","212.76.119.48","0","44989","קידושין|פב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);