var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46357;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46357","0","להגדרת &quot;זכין לאדם&quot;","18/10/16 00:55","טז תשרי","תשע&quot;ז","00:55","איתן","שנינו בברייתא<br /><span class='lightYellow'><b>כיצד אמרו התורם שלא מדעת תרומתו תרומה? הרי שירד לתוך שדה חבירו, וליקט, ותרם שלא ברשות - אם חושש משום גזל אין תרומתו תרומה, ואם לאו תרומתו תרומה.<br /> ומנין הוא יודע אם חושש משום גזל ואם לאו? הרי שבא בעל הבית ומצאו, ואמר לו &quot;כלך אצל יפות&quot; - אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה, ואם לאו אין תרומתו תרומה.<br />ליקטו הבעלים והוסיפו עליהן - בין כך ובין כך תרומתו תרומה.</b></span><br /><br />כתב על זה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=61&hilite='>תרומת הדשן (סימן קפח)</a> שהתורם עבור חבירו - זכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו, והופך בכך לשלוחו לתרום. בתנאי שבאמת אנו יודעים שזכות הוא לו.<br />ומה שסוגייתנו שצריך שימנה אותו שליח מראש - כיון שבשעת מינוי השליחות לא ידוע לנו שבעל הפירות מעוניין בכך.<br /><br />עיינו במקור, כי קיצרתי. (ועיינו גם בסוגיית נדרים ל&quot;ו ע&quot;ב)<br />והוסיף וכתב תרה&quot;ד כי גם לגבי גט אישה כך: מוכח ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=2&massechet=296&amud=236&fs=0'>יבמות קי&quot;ח ע&quot;ב</a> שאם ברור לנו שזכות לאישה להתגרש, כגון במקום קטטה או ייבום - נעשה המקבל שלוחה אף שלא מדעתה.<br /><br />מה שיוצא מדין הפרשת תרו&quot;מ הנ&quot;ל הוא ש&quot;זכין לאדם&quot; אין פירושו רק &quot;ניתן לתת לאדם מתנות&quot;, אלא אף &quot;ניתן לעשות בשמו של אדם פעולות&quot;, כגון להקנות תרו&quot;מ ומעשרות, כמובן במגבלה שאנו יודעים שזכות הוא לו.<br />יש לזה השלכות מרחיקות לכת אבל לעת עתה די במה שכתבתי.","123","","2755","True","True","False","","1325","213.151.43.34","0","0","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46375","46357","ויש חולקין","19/10/16 22:28","יז תשרי","תשע&quot;ז","22:28","דוד כוכב","ראה כאן בהגהת הגר&quot;א שלרמב&quot;ם ולגר&quot;א רק לצורך מצוה זכות הוא לו.<br /><br />וכן בענין זיכוי גט לאשה, מובא בשו&quot;ע שיש בזה מחלוקת ראשונים. ולחולקים מוכח שם ביבמות קי&quot;ח ע&quot;ב דוקא ההיפך - שגם במקרים שנדמה שברור לנו שזכות לאישה להתגרש, עדין אין זה זכות ברורה.","125","","2754","True","True","False","","155","213.151.62.65","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46387","46357","אגב הנושא","20/10/16 07:38","יח תשרי","תשע&quot;ז","07:38","שמעיה","אולי ידוע לאי מי מן החכמים, אם ניתן להקנות 'מתנה על מנת להחזיר' שלא מדעת המקבל מדין 'זכין'. הצדדים: א. בסיכום הסופי יש למקבל זכות, מאחר ובלא התחייבות ההחזרה אין לו כלום בעוד עתה זכה ברכוש לזמן מה; ב. אין אפשרות להתחייב בעבור אחרים מדין 'זכין' על אף שעל ידי כן הוא מרוויח.","593","","2753","True","True","False","","62","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46380","46375","המשך 1 - הרמב&quot;ם","19/10/16 23:57","יז תשרי","תשע&quot;ז","23:57","איתן","נעבור כעת לשיטת הרמב&quot;ם (גם בזכות הרב כוכב).<br />ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=2&massechet=298&amud=72&fs=0'>נדרים ל&quot;ו ע&quot;ב</a> הסתפקה הגמרא<br /><span class='lightYellow'><b>איבעיא להו: התורם משלו על של חבירו - צריך דעתו או לא?<br />מי אמרינן כיון דזכות הוא לו - לא צריך דעת, או דלמא מצוה דיליה היא וניחא ליה למיעבדיה?</b></span><br />הזכות שיש לבעל הפירות בכך שאחר יתרום עבורו, משל התורם, היא החסכון הכספי. והסביר הר&quot;ן  <span class='lightYellow'>כיון דזכות הוא לו לא צריך דעת. דזכין לאדם שלא בפניו ומסתמא הוי ליה כשלוחיה </span><br />אמדן הדעת של בית הדין שפעולה מסויימת, שמעשה מסוים, היא זכות לאדם - יכול להפוך את עושה המעשה אפילו לשלוחו לפעול עבורו. והגמרא הסתפקה האם החסכון הכספי הוא זכות לאדם או שאולי הוא מעוניין לקיים את המצווה בעצמו למרות ההוצאה הכרוכה בכך.<br />הגמרא לא הכריעה בספק זה.<br /><br />להלן לשון הרמב&quot;ם, בפרק ד' מהלכות תרומות,<br />סימנתי בצבע שונה את הנוגע לענייננו<br />הלכה א<br /><span class='lightYellow'><b>עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות </b>שנאמר כן תרימו גם אתם לרבות שלוחכם ואין עושין שליח עכו&quot;ם שנאמר גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית:</span><br />הלכה ב<br /><span class='lightYellow'><b>חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה.</b> החרש. והשוטה. והקטן. והעכו&quot;ם שתרם את של ישראל ואפילו ברשותו. <b> והתורם את שאינו שלו שלא ברשות הבעלים. אבל התורם משלו על של אחרים הרי זו תרומה ותיקן פירותיהם.</b> וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה: </span><br />הלכה ג<br /><span class='lightYellow'><b>התורם שלא ברשות </b> או שירד לתוך שדה חבירו וליקט פירות שלא ברשות כדי שיקחם ותרם. <b>אם בא בעל הבית ואמר לו &quot;כלך אצל יפות&quot;: אם היו שם יפות ממה שתרם - תרומתו תרומה, שהרי אינו מקפיד. ואם לא היו שם יפות - אין תרומתו תרומה, שלא אמר לו אלא על דרך מיחוי. </b> ואם בא בעל הבית וליקט והוסיף בין יש לו יפות מהן בין אין לו תרומתו תרומה:</span><br /><br />כלומר:<br />1) אדם יכול לתרום משלו על של חבירו, <br />2) אדם יכול לתרום משל חבירו על של חבירו, אם התברר לאחר מכן שבעל הפירות מסכים, ואין צורך שימנה אותו מראש כשליח.<br /><br />האחרונים דנו מהיכן למד הרמב&quot;ם לפסוק כך, והאם, כשבעל הפירות הסכים (&quot;כלך אצל יפות&quot;) האם חלה התרומה משעה שהפריש או משעה שהסכים, ועוד דקדוקים בדבריו, ואני מה שרציתי להראות כאן הוא שתרומת הדשן לא לבד, גם ברמב&quot;ם נראה - לפחות לכאורה - שזכיה אינה מצטמצמת להקנות לזולת אלא מאפשרת אף לקחת ממנו. כגון כאן לקחת ממנו את המעשרות ולתתם לכהן.<br />(הקישור בין תרומה לגט נשאר על אחריות תרה&quot;ד, על זה לא הבאתי רמב&quot;ם)<br /><br />ומה שכתב הרב כוכב בשם הגר&quot;א שהיינו דוקא לצורך מצוה - כוונת הגר&quot;א היא שזה שמספיק גילוי דעת &quot;כלך אצל יפות&quot;, ואין צורך במינוי שליחות מראש - זה דוקא לצורך מצוה, אך זה לא קשור להגדרת זכיה.","123","","2754","True","True","False","","343","95.86.112.68","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46381","46380","המשך 2 - גירושי אישה שנשתטתה","20/10/16 00:57","יח תשרי","תשע&quot;ז","00:57","איתן","הנושא שלנו כזכור הוא הגדרת &quot;זכין לאדם שלא בפניו&quot;. הבאתי את תרומת הדשן, ואולי גם הרמב&quot;ם, שזכייה היא לא רק היכולת להקנות לזולת, אף היכולת לפעול פעולות עבור הזולת, בשמו ובשליחותו, ואף להוציא ממנו.<br />הדבר אינו מוסכם על כל הפוסקים. מרכבת המשנה, פרק ו' מגירושין, חולק נמרצות: &quot;זכין <b>ל</b>אדם שמענו, זכין <b>מ</b>אדם לא שמענו&quot;. גם קצות החושן סובר כמוהו (בשו&quot;ע הלכות זכייה, אינני יודע מקום מדויק).<br />אבל רוב הפוסקים חולקים עליהם וסוברים כפי שאמרנו, שאף אפשר לזכות <b>מ</b>אדם.<br />אין צריך לומר שמדובר שיתברר לבית הדין שמדובר בזכות גמורה.<br /><br />הנושא עלה לדיון במקרים של אישה שנשתטתה. כידוע שוטה אינה יכולה להתגרש. והמצב הוא שבעלה רוצה לגרשה, ולשלם את כתובתה, ולשאת אישה אחרת איתה יוכל לחיות. מה שנהגו לעשות היה להשליש ביד שליח גט וסכום הכתובה, ואם תחזור לאיתנה - ייתן לה השליח את הגט. (צירפו לזה היתר מאה רבנים לשאת אישה על אישתו).<br />הבעיה בכך היא שאם כעת לא ניתן לגרשה - גם לא ניתן למנות שליח על כך. (למדנו זאת בגיטין, כמדומני פרק שביעי, שניתן למנות שליח רק על מה שבידו לעשות כעת). והפתרון הוא שהיות והגירושין האלו הם זכות לבעל - לכן יכול השליש, לכשתחלים האישה - לתת לה את הגט.<br /><br />דן בזה ה<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1447&st=&pgnum=362&hilite='>נודע ביהודה תניינא אבן העזר סי' קכו</a>,<br />והחתם סופר באריכות רבה ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14665&st=&pgnum=16'>שו&quot;ת אבן העזר סימן י&quot;א</a> דחה דברי המרכה&quot;מ הנ&quot;ל,<br />ועוד אחרונים שמהם נזכיר את <b>הרב אליישיב</b>, בקובץ תשובות ח&quot;א סי' קעז, <br /><span class='lightYellow'><b>אודות שליח הולכה שמת בטרם נתן את הגט, שאם יתברר שאכן זו זכות גמורה לבעל - אין מניעה לזכות את הגט עבור הבעל, למרות שהמזכה לא התמנה כשליח להולכת הגט. והלכה למעשה הסכים עמו הגרצ&quot;פ פראנק ז&quot;ל בספרו הר צבי אה&quot;ע ח&quot;ב סי' קנה, (ולא חשו לסברת הגרי&quot;א ז&quot;ל שאם מינה שליח לא יועיל זיכוי מפני הקפדת הבעל על שליחות דווקא).</b></span><br /><br />וכן <b>ציץ אליעזר</b> חלק ה' סי' כג <br />הוא הביא ראיה מסוגיא אחרת: אדם נמצא ער&quot;פ בשעה חמישית, ולפניו חמץ של חבירו שעוד מעט קט ייאסר וילך לאיבוד.<br />מסתבר שגם לפי המרכה&quot;מ הנ&quot;ל, יהיה מותר למכור את החמץ הזה לנכרי ולתת את הכסף לבעל החמץ, הרי זה השבת אבידה. אבל האם יהיה מותר למכור את החמץ ולקחת הכסף לעצמו, בטענה שפרט לכך שהחמץ כבר כמעט נחשב כאבוד - עוד  מזכה את החבר בכך שמצילו מ&quot;בל ייראה&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>ובפרט מהראיה מחמץ ששם הרי חבירו יפסיד לגמרי חמצו ועל ידי המכירה הרי מרויח הדמים תמורת החמץ,</b></span><br />(וכי יכול למכור חמץ חבירו, להצילו בכך מאיסור בל יראה, ולקחת הכסף לעצמו? – כנראה שכן:)<br /><span class='lightYellow'><b>הנה מצינו שגם הגאון רי&quot;א מקאוונא ז&quot;ל בספרו באר יצחק חאו&quot;ח סי' א' הרבה להוכיח הוכחות חזקות מדברי הראשונים דלא כדברי המרכבת המשנה [וכן הקצוה&quot;ח שם] אלא דאף היכא שמוציאין הממון מרשות בעל הממון שייך ג&quot;כ זכות היכא שהוי אומדנא דאנן סהדי שרוצה בזה, ובפרט היכי דנעשה הזכות ע&quot;י בית דין דיותר אלים זכות הנעשה בב&quot;ד מזכות הנעשה שלא ע&quot;י ב&quot;ד דסתמא דמילתא אדם מסכים ע&quot;ד הב&quot;ד עיין שם בדבריו הארוכים הנאמרים בטוטו&quot;ד.</b></span><br /><br />יש גם <b>חזו&quot;א</b> שאומר כך (איני יודע מיקום מדוייק), שיש כמה סוגיות בהן רואים שזכייה היא לא כמו הבנת המרכה&quot;מ אלא במשמעות הרחבה יותר שהבאנו.","123","","2753","True","True","False","","454","95.86.112.68","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46382","46381","לסיום - חידוש עצום","20/10/16 01:32","יח תשרי","תשע&quot;ז","01:32","איתן","אחר הדברים והאמת האלה.<br /><br />כל מה שכתבתי עד כה רציתי לעורר לב המעיינים לתוצאה מרחיקת לכת שיוצאת מסוגייתנו, אך מוסכמת על רוב ככל האחרונים, פרט לקצה&quot;ח ומרכה&quot;מ הנ&quot;ל, והיא שאפשר לתת גט לאישה גם אם גדרי שליחות לא קיימים במלואם, זאת מדין &quot;זכין&quot;.<br />המקרים בהם דיברנו, החל מתרומת הדשן והמשך דרך החם סופר ושאר האחרונים, היו כאשר הבעל קיים וממנה שליח אך יש בעיה בקבלת האישה.<br /><br />אבל כעת נדון במקרה אחר.<br />לפני מספר שנים, בשנת תשע&quot;ב כמדומני, באה אישה אל בית הדין בצפת וביקשה מהם להתירה מעגינותה היות ובעלה צמח, אין שום סיכוי שיתעורר. <br />בית הדין הנ&quot;ל חידש חידוש עצום, על בסיס כל הנ&quot;ל, שלא רק שניתן לומר מה שאמר תרומת הדשן &quot;זכות לאישה לקבל גט&quot;, ולא רק מה שאמר החת&quot;ס &quot;זכות לבעל שיתנו בשמו את הגט שנתן ביד השליש&quot;, ולא רק מה שציטט הרב אליישיב &quot;זכות לבעל שימנו  שליח במקום השליח שמת, כדי שייתן את הגט&quot;,<br />אלא אף - &quot;זכות לבעל שנצווה בשמו לסופר לכתוב ולעדים לחתום ובלי ידיעתו לתת בשמו גט לאשתו&quot;.<br /><br />החידוש הוא עצום, ובודאי חלק מהלומדים זוכרים את הפולמוס שהתעורר, <br />אבל הדברים מיוסדים על יסודות איתנים וזכו להסכמת ת&quot;ח גדולים כדוגמת הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט&quot;א.<br /><br />כפי שמתבקש בשאלה כה חמורה, כהיתר אשת איש, ובחידוש כה גדול - פסק הדין הוא ארוך. הוא נמצא יחד עם פסקי דין רבים אחרים באתר &quot;דעת&quot;, בקישורים הבאים:  <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1054'>תיק 861974/2</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1055'>המשך 1</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1056'>המשך 2</a><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1057'>המשך 3</a><br /><br />כדי למנוע תקלות, סייג בית הדין את חידושו בצורה מאוד נחרצת, כדי שלא ילמדו את ההיתר הזה למקום שאינו שייך. והביא ראיות רבות, כפי שיווכח כל הקורא את פסק הדין..<br /><br />מי שקרא עד כאן יודע כבר את הבסיס. אני מקווה שהייתי ברור.<br />לא באתי לעורר כאן פולמוס. כבר היו בעבר פולמוסים בפורום ולא היתה בהם כל תועלת. <br />אפשר ואף רצוי לדון בדברים, כדרכה של תורה בראיות לכאן ולכאן לגופו של עניין.<br /><br />אבל דומני, שמי שיקרא את פסק הדין ימצא שיש להם בסיס, ואף בסיס איתן, גם אם הוא עצמו חולק עליהם מכח ראיות מוצקות שלדעתו יש לו.","123","","2753","True","True","False","","473","95.86.112.68","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46383","46382","אשמח","20/10/16 03:00","יח תשרי","תשע&quot;ז","03:00","שמעיה","מאוד אם תצרף את פסק הדין כקובץ ווארד או פי די אף. מאחר ואין לי גישה לאתר הנ''ל.","593","","2753","True","True","False","","65","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46385","46383","ושמחת בחגיך","20/10/16 06:10","יח תשרי","תשע&quot;ז","06:10","הודו_כי_טוב","","207","docx","2753","False","True","False","","297","79.178.177.201","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א","0-docx"),new Message("46386","46385","יישר כח מעומק הלב","20/10/16 07:33","יח תשרי","תשע&quot;ז","07:33","שמעיה","תזכה לשמחת המועד וששון החג.","593","","2753","True","True","False","","58","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46390","46387","אפשר, ראה במסכת פאה ה משנה ב ובברטנורא","21/10/16 00:07","יט תשרי","תשע&quot;ז","00:07","דוד כוכב","","125","","2752","False","True","False","","155","213.151.62.65","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46393","46390","מדהים <img src='/icon/14.gif'>","21/10/16 01:19","יט תשרי","תשע&quot;ז","01:19","שמעיה","בהחלט מקור ברור, וגם נקודת מוצא מצויינת לחיפושים (תוך הנחה שכל מי שדן בענין הזכיר את דברי הברטנורא הללו)","593","","2752","True","True","False","","67","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46394","46393","אלא שמקורו של הברטנורא","21/10/16 01:31","יט תשרי","תשע&quot;ז","01:31","שמעיה","הלא הוא הרמב''ם בפירוש המשניות מפרש בנותן לעני ולא במזכה לו, ולכן אין להוכיח ברורות.","593","","2752","True","True","False","","60","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46397","46394","גם ברמב&quot;ם זה הפירוש","21/10/16 06:44","יט תשרי","תשע&quot;ז","06:44","דוד כוכב","שכן מה עושים אם העני אינו שם?<br />ובברטנורא פירש וכתב זאת להדיא.","125","","2752","True","True","False","","161","213.151.62.65","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א",""),new Message("46407","46397","לענ''ד","21/10/16 15:49","יט תשרי","תשע&quot;ז","15:49","שמעיה","אין זו טענה: מה עושים אם העני אינו שם - מאחר וכל זה הוא רק טענת 'לדבריכם' שטען ר''א לרבנן וכמבואר שם בברטנורא. ובשל כך, יתכן וטענתו הוא: לדבריכם עליו להביא עני ולהקנות לו את השדה במתנה על מנת להחזיר...","593","","2752","True","True","False","","57","195.60.235.58","0","46357","בבא מציעא|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);