var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4643;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","71"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","47"),new MostViewed("107110","יין או שכר","שמואל דוד","05/05/24 05:32","595","44")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4643","0","קושיה בהבנת דברי רש"י","26/10/10 14:08","יח חשון","תשע"א","14:08","אבינועם","רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם...
ר' יוחנן ור''ל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם...
תניא כוותיה דרב ושמואל כל איסורין שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם
תניא כוותיה דר' יוחנן ור''ל כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם
בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודת כוכבים אלא טבל מ''ט כהיתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי
(ותניא) נמי הכי במה אמרו טבל אוסר בכל שהוא במינו שלא במינו בנותן טעם:


רש"י:
במה אמרו טבל איסורו במשהו במינו. אמרו אבל שלא במינו בנותן טעם משום דבמינו איכא למימר כהיתירו כך איסורו אבל בשלא במינו ליכא למימר הכי אלמא טעמא משום הכי הוא:

האם מישהו יכול להסביר לי את דברי רש"י המודגשים?","45","","4945","True","True","False","","1152","84.229.138.81","0","0","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4658","4643","הצעה","26/10/10 22:20","יח חשון","תשע"א","22:20","משיב מאורות דף היומי","אלמא טעמא משום הכי הוא:

פירוש לפירוש: הרי לך ראיה שטעם הדין שבטבל מב"מ במשהו, כך הוא, כלומר בגלל שחטה אחת פוטרת כל הכרי ולא בגלל טעם אחר, דרק טעם זה מהווה סיבה חלק בין מב"מ למבשא"מ.","142","","4945","True","True","False","","191","85.130.130.141","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4659","4643","בריטב"א מבואר אחרת מרש"י","26/10/10 22:45","יח חשון","תשע"א","22:45","הראל","בריטב"א מבואר שהגמרא הביאה את המשנה הזו כסיוע נוסף לשיטת ריו"ח ור"ל [בנוסף ל"תניא כוותיה" שהובא קודם לכן] - ודלא כרש"י שביאר שיש מכאן ראיה לטעם הדין.","46","","4945","True","True","False","","184","84.229.138.81","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4662","4658","תוספת ביאור","27/10/10 00:11","יט חשון","תשע"א","00:11","ברוך","דומה כי עדיין נותר מקום להתגדר, מדוע דווקא אם הטעם הוא משום שחיטה אחת פוטרת את כל הכרי, אזי מחלקים בין מין במינו למין בשאינו מינו.

לענ"ד ניתן להציע כך:
ר' יוסף ענגל באתוון דאורייתא מציע שאיסור טבל נובע מאיסור התרומה המעורב בחולין (ותולה זאת במחלוקת ראשונים ואף אמוראים, ואכמ"ל). אם נקבל הצעה זו, דברי הגמרא הם כפתור ופרח. שהרי, מדוע תאסור התרומה, אשר יכולה להסתכם בחיטה אחת, כרי שלם?
אין זאת אלא שחידשה תורה חידוש מיוחד, שבטבל אין אומרים ביטול, והתרומה שלא נתרמה אוסרת במינה אפילו בכלשהו. וזו כוונת הגמרא - שכן מצינו שחיטה אחת פוטרת את כל הכרי.

אמנם, חידוש זה של התורה לא נאמר אלא במינו, ולא בשאינו מינו. ועל כן משמצינו שיש חילוק בין מינו לשאינו מינו, הרי שזה תניא דמסייע שאכן זהו הטעם.","86","","4944","True","True","False","","206","87.70.214.111","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4670","4662","תשובה","27/10/10 16:34","יט חשון","תשע"א","16:34","משיב מאורות דף היומי","שאם הטעם משום דבר שיש לו מתירין אין לחלק בכך.","142","","4944","True","True","False","","158","82.166.18.134","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4671","4662","קושייה, ואולי פירכה?","27/10/10 17:57","יט חשון","תשע"א","17:57","משיב מאורות דף היומי","הרעיון שלך מאוד מבריק, אבל, קשה לי על עצם הרעיון :

א. אם הראייה שבטבל מב"מ במשהו, הוא מזה גופא שהתורה חידשה דין טבל, למרות שיש רק חיטה אחת של תרומה, ואע"כ שאוסר את כל הכרי, [רעיון שכשלעצמו טעון ביאור, כי עדיין לא חל שם תרומה על החיטה, ולמה שהיא תאסור את הכל], אבל בכל אופן,

ב. לדבריך היה צריך להיות הוכחה מוחצת מכאן, ומה"ת, שביין היתר שנפל ביין איסור, או להיפך, ונפלו גם מים, [או קודם או אח"כ], בין הגדילו באיסור בין הגדילו בהיתר, שלא אומרים שהמים מבטלים את היין נסך, והכל מותר.

ג. שהרי בטבל שהתערב באינו מינו, הדין הוא בנותן טעם, למרות שיש באינו מינו כדי לבטל את החיטה אחת שאסרה את כל הכרי. ומזה שמשערים בכל הטבל, מוכח מה"ת נגד כל השיטות בדף עג' א' ועמוד' ב', שהאינו מינו צריך לבטל את כל הטבל ולא רק את החיטה האוסרת.

אלא מהא ליכא למישמע מינה, אם לא טעיתי באיזשהו מקום בשאלה.","142","","4944","True","True","False","","441","82.166.18.134","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4672","4671","שמא יש להציע","27/10/10 18:29","יט חשון","תשע"א","18:29","ברוך","כי אין ללמוד מטבל ליין נסך, כיוון שסיבת האיסור במשהו שונה. ביין נסך, מפאת חומר האיסור, נאסרת התערובת כולה. אמנם, היין המותר אינו הופך לאסור, אלא שהתערובת נאסרת מחמת מיעוט יין נסך שבה. ועל כן יש מקום לדון מתי נוכל לבטל את מעט האיסור שלא במינו, על פי השיטות השונות.
אמנם בטבל, חידוש התורה הוא שחיטה אחת של תרומה בכח, מגדירה את כל הכרי כאיסור טבל. ואין זה משנה כמה חיטים של חולין נוסיף לכרי זה. ומכיון שכך, כל התערובת מוגדרת כאיסור טבל, ולא רק מיעוט מתוכה.

לגבי דבריך, שתי הערות:
א. טענתך כי אילו סיבת האיסור היתה משום דבר שיש לו מתירין לא היה מקום לחלק בין מינו לשאינו מינו. אמנם, כך דעת מקצת מן הראשונים, אך רוב מכריע סובר לא כך, וכן נפסק בשולחן ערוך יו"ד קב,א:
"כל דבר שיש לו מתירין, כגון ביצה שנולדה ביום טוב, שראויה למחר, אם נתערבה באחרות, בין שלימה בין טרופה, אינה בטלה אפילו באלף... ואם נתערבה בשאינה מינה, בטלה בס'".
ועיין נו"כ שם לטעם הדבר.

ב. כיצד אתה מבין את הטעם שנזכר בגמרא, משום שחיטה אחת מתירה את כל הכרי?","86","","4944","True","True","False","","243","84.229.166.243","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4673","4672","הערות","27/10/10 18:39","יט חשון","תשע"א","18:39","משיב מאורות דף היומי","א. תשובתך מעלה סתירה פנימית בעצם המושג:

זה גופא שהחיטה אחת של תרומה היא רק בכח [שלדעתי אין כזה דבר], היה צריך לגרום שלא לתת שם של איסור על כל הכרי, למרות שאינה בטילה.

מה פתאום שהתור תגדיר שכל הכרי נאסר, הרי אין כאן דין חנ"נ של מב"מ, [והראיה מיי"נ], ועוד שזה רק תרומה בכח ולא בפועל.

ב. וגם את"ל שהגדר בכח אינו סיבה שלא להגדיר את הכל כאיסור, עצם הרעיון שהכל איסור נוגד את הסברא של אי ביטול.

הערה א: התכוונתי לענות על שאלתך לגבי דעת רש"י בלבד. אני צריך לבדוק בביצה מה הוא סובר.

הערה ב: אני לא יודע, לא חשבתי על זה.","142","","4944","True","True","False","","214","82.166.18.134","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב",""),new Message("4674","4672","ועוד הערה","27/10/10 19:39","יט חשון","תשע"א","19:39","משיב מאורות דף היומי","לדעתי צריך לקחת בחשבון את המשקל של החידוש שלך.

כלומר, אתה כרגע מחדש חידוש גדול בפשט הגמרא, שהוא שדרוג של היסוד של האתוון דאור'. כלומר אתה מתקדם עוד עם הרעיון שלו לנקודה נוספת.

אבל אם כדי להעמיד את החידוש שלך, אתה חייב לחלק מאוד בדוחק בין גדר האי ביטול ביי"נ לגדר האי ביטול בטבל, וזה כבר סיבה ללמוד בגמ' כמו רש"י במקום לחדש חידושים.

עצם הנטיה מפירושי הראשונים היא כבר צעד נועז... ולא פשוט, ומה גם בכזה מחיר של חילוק בין גדר המב"מ ביי"נ לזה של טבל...","142","","4944","True","True","False","","213","85.130.130.141","0","4643","עבודה זרה|עג ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82707);