var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46470;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46470","0","איזו מן שכירות/שאלה היא זו?","31/10/16 22:20","כט תשרי","תשע&quot;ז","22:20","אליצפן","התלמוד (בבא מציעא דף לה עמוד ב): &quot;אמר רבי זירא: פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר. <br /><br />היכי דמי? אגרה מיניה מאה יומי, והדר שיילה מיניה תשעין יומי. הדר אגרה מיניה תמנן יומי, והדר שיילה מיניה שבעין יומי, ומתה בתוך ימי שאלתה. <br /><br />דאכל שאלה ושאלה מיחייב חדא פרה. <br /><br />אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מכדי חדא פרה היא, עיילה ואפקה, אפקה משכירות ועיילה לשאילה, אפקה משאילה ועיילה לשכירות! <br /><br />כמה שאלות בנדון:<br />1. אם השוכר מוכן לשלם כמה פעמים על אותה תקופת שכירות למה שהשואל לא ישלם כמה פרות (&quot;פרה פרה&quot;) על תקופות ההשאלה?<br />2. איזה אדם בר דעת שוכר, ומשאיל ואח&quot;כ שוב שוכר ושוב משאיל ושוב שוכר, ומשלם 3 ו-4 פעמים על אותה תקופת שכירות?<br />3. ובכלל למה הוא משאיל למשכיר? שיבטל את השכירות ישלם על התקופה ששכר, וכשהבעלים יסיימו את השימוש שישכירו לו שוב. מה כל &quot;המשחק&quot; הזה? איזה בר דעת נוהג כך, שהתלמוד דן במקרה מוזר כזה?","502","","2737","True","True","False","","881","85.64.155.28","0","0","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46473","46470","דברי רבי זירא הם כדי לחדד את ההבנה","01/11/16 09:52","ל תשרי","תשע&quot;ז","09:52","Almuaddib","בשיטתו הפורמליסטית של תנא קמא במשנה.","107","","2736","True","True","False","","207","209.88.198.77","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46600","46473","חז&quot;ל אינם עוסקים בהיפותזות?","12/11/16 21:54","יא חשון","תשע&quot;ז","21:54","אליצפן","הדברים המובאים בתלמוד אינם שעשועים אינטלקטואלים אלא רק דברים הקיימים במציאות.<br /><br />הנה מקור לדברי: (בבא מציעא דף מו עמוד א) &quot; - <span class='bordeaux'><b>ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי, דלית ליה ולא כלום!</b></span> ?!<br /> <br />רש&quot;י (שם) &quot;איכפל תנא כו' - <b>נתעסק התנא וטרח להורות לנו הלכה בדבר שאינו מצוי</b>, <br /><br />מכאן <span class='bordeaux'><b>שאין </b></span> דברי רבי זירא כדי לחדד את ההבנה,","502","","2725","True","True","False","","191","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46699","46473","חז&quot;ל כן עוסקים בשאלות לא מעשיות","21/11/16 13:17","כ חשון","תשע&quot;ז","13:17","אחיקם קשת","לפחות לדעת תוס' דלקמן:<br /><br />א. הגמרא חולין ע. עוסקת בשאלות על חולדה שבלעה את הבכור קודם שנולד והקיאה אותו, וכן הדביק שני רחמים זה לזה והבכור יצא מזה לזה. תוס' כתובות ד: כותב על כך:<br /><br />כמה דברים אשכחן דלא שכיח ומיירי בהן הש&quot;ס לדרוש ולקבל שכר כדאמרינן בפרק המקשה (חולין ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו? הדביק שני רחמים ויצא מזה לזה מהו? <b>אף על פי שלא יבא לעולם </b><br /><br />ב. ובדומה לזה בגמרא יבמות קב: ששואלת על שני מנעלים זה על גב זה, ותמהה על כך &quot;ומי איכא כה&quot;ג&quot; תוס' מביא את הגמרא הנ&quot;ל בחולין ולכן מפרש אחרת בגמרא, שאין כוונתה של הגמרא לשאול שהמקרה לא מעשי.<br /><br />ג. מעין זה על שאלתו של רבי ירמיה - ב&quot;ב כג: רגלו אחת תוך נ אמה ואחת חוץ, ועל דא אפקוהו, אומר תוס': <br />אין לפרש משום <b>דבעי מילתא דלא שכיחא <u>כלל </u></b>דהיכי איתרמי דרגלו אחת תוך חמשים ורגלו אחת חוץ לחמשים בצמצום <b>דהא אשכחנא דמתניתין נמי בכהאי גוונא איירי </b>דקתני מחצה על מחצה יחלוקו<br /><br /><br /><br />בנוסף לזה, במשך הדורות ושינויי המציאות השונים יכולים לקרות בפועל דברים שלא עלה בדעת אדם בעבר שיקרו. השאלה על שני רחמים יכולה להיות דומה לשאלות בהפריות מלאכותיות בימינו, אדם עם שני ראשים שתוס' מנחות לז. כתב שאין בעוה&quot;ז כלל - יכול לקרות, וגם שאלות על למה אדם השאיל והשכיר והשאיל וכו' - יכולות לקרות, הן, או דומות להן.","510","","2716","True","True","False","","171","213.151.41.217","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46636","46600","שים לב למילה &quot;תנא&quot;","13/11/16 20:04","יב חשון","תשע&quot;ז","20:04","אור חדש","ההלכה- משנה לא אמורה לעסוק בדברים בלתי סבירים אולם אחר שיש משנה וודאי שצריך לבררה עד הסוף","458","","2724","True","True","False","","97","213.151.53.59","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46705","46699","אתה מקשה מתוספות על התלמוד?","21/11/16 22:06","כ חשון","תשע&quot;ז","22:06","אליצפן","אני מביא לך מקור מהתלמוד ואתה מקשה עלי מתוספות?<br /><br />אתה רואה שאת ר' ירמיה סילקו מבית המדרש כאשר שאל שאלה היפותטית!!! הווי אומר חכמים לא דנים בשאלות סרק ובמקרים לא מציאותיים.<br /><br />יתר על בהמשך הסוגיא התלמוד (מ ע&quot;א) שואל: &quot;וכי בשופטני = שוטים  עסקינן&quot;? הווי חכמים לא מבזבזים זמן ומבטלים תורה בשביל לברר סברות של שוטים אלא רק על דברים מציאותיים, של אנשים מן הישוב, ולא של תמהוניים!!","502","","2716","True","True","False","","204","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46721","46699","חיזוק לדברי כבודו...","22/11/16 13:48","כא חשון","תשע&quot;ז","13:48","אבי גרינבלט","מובא בהקדמה לספר &quot;חשוקי חמד&quot; על בבא קמא לרב יצחק זילברשטיין שליט&quot;א","539","gif","2715","True","True","False","","156","81.218.132.64","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב","0-gif"),new Message("64289","46699","הנה הוכחה מן התלמוד שאין עוסקין","20/11/19 14:05","כב חשון","תש&quot;פ","14:05","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת נדה דף כו עמוד ב <br /><br />בעא מיניה רבי יוסי בן שאול <span class='bordeaux'><b>מרבי</b></span>: המפלת דמות עורב ושליא מהו? אמר ליה: אין תולין אלא בדבר שיש במינו <span class='bordeaux'><b>שליא. <br /><br />קשורה</b></span> בו מהו? <span class='bordeaux'><b>אמר ליה: דבר שאינו שאלת</b></span>. <br /><br />הרי מכאן שרבי יהודה הנשיא לא עונה על שאלות היפותטיות. התלמוד אחר כך מקשה אמנם על רבי, שיש מקרים כאלו במציאות ולכן השאלה היתה במקומה, אולם לא סותר את דברי רבי <span class='bordeaux'><b>שאין משיבין על דבר שאינו</b></span>.","502","","1622","True","True","False","","176","77.125.13.240","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46709","46705","הרב אחיקם","21/11/16 23:23","כ חשון","תשע&quot;ז","23:23","שמעיה","כנראה התכוון שישנה גישה של חכמי התוספות שהבינו אחרת ממעלת כבודו את שלל המקורות שהביא, כאשר לצורך ביסוס גישה זו אף הובאו מספר סוגיות בש''ס אשר כן דנים בשאלות לא מציאותיות.<br />את סילוקו של ר' ירמיה מסבירים חכמי התוספות - כמה מפתיע - באופן אחר ממסקנתו של כבודו (בפרט ששם לא מדובר בשאלת סרק כלל וכפי שהוכיחו שם מן המשנה).","593","","2716","True","True","False","","91","195.60.235.58","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46713","46705","אשתדל מאוד להשיב בעדינות כדרכה של תורה..","22/11/16 10:10","כא חשון","תשע&quot;ז","10:10","אחיקם קשת","משה קיבל תורה מסיני, אבל שם המסורת רק התחילה. המשנה היא שלב נוסף. הגמרא היא שלב נוסף. אבל לא אחרון. יש ראשונים. ויש גם אחרונים.<br />אמנם הראשונים אינם בדרגת הגמרא, אבל עאכו&quot;כ שגם אנחנו לא בדרגתם...<br />גם כשיש לנו הוכחה מגמרא מסוימת, היא יכולה להיות נכונה ויכולה גם להיות לא נכונה, כדרכה של תורה. אך כשאנו רואים דברים מפורשים של הראשונים, אנו מחויבים לדבריהם. כמובן שמותר ומצווה עלינו לדון בדעת ראשונים אחרים, ואם נמצא שראשונים אחרים חולקים עליהם - הדבר בוודאי אפשרי (ומסתבר מאוד שכך הוא המצב) אבל בוודאי שגם כשיש מחלוקת לא נתעלם משיטה מסוימת בראשונים, בוודאי לא מתוס' בכמה מקומות.<br />כמו שאנחנו לא לומדים הלכות שבת רק מתוך החומש, אלא אנו צריכים את המשנה ואת הגמרא. כך אנו גם לא יכולים להעצר בגמרא בלי הראשונים והאחרונים.<br />וכבר מפורש &quot;אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים&quot; (מיותר לציין שהכוונה שם &quot;ראשונים&quot; אינה לבעלי התוס', אבל הרעיון זהה)","510","","2715","True","True","False","","115","213.151.41.217","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46714","46713","הרמב&quot;ם פסק אחרת.","22/11/16 10:30","כא חשון","תשע&quot;ז","10:30","אליצפן","אִם לָמַד אֶחָד מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא, <span class='bordeaux'><b>וְנִתְבָּאֵר לְבֵית דִּין אַחֵר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו</b></span> שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט <span class='bordeaux'><b>הַכָּתוּב בַּתַּלְמוּד</b></span> - אֵין שׁוֹמְעִין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא לְמִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה לִדְבָרָיו, בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן.<br /><br />כלומר אם התלמוד סותר את דברי כל מי אחריו אין שומעים לו בין אם הוא מהגאונים, בין מן אם הוא הראשונים כולל <span class='bordeaux'><b>בעלי התוספות</b></span>.<br /><br />האם התוספות חולקים על הרמב&quot;ם בנקודה זו?","502","","2715","True","True","False","","178","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46715","46714","אני קצת מתפלא עליך","22/11/16 10:36","כא חשון","תשע&quot;ז","10:36","אחיקם קשת","האם כ&quot;כ ברורה לך ראייתך מגמרא מסוימת, וכ&quot;כ פשוט לך לדחות את ראיות התוס' מהגמרא בחולין, ונראה לך שלתוס' לא היה איזה יישוב על הגמרא שאתה הבאת ממנה ראיה?<br />האם זה דומה ל&quot;בית דין&quot; שעליו דיבר הרמב&quot;ם? האם ידיעותינו בגמרא ועומק סברתנו מדיע לכפות רגליהם של התוס'? או לכפות רגליהם של ה&quot;בית דין&quot; שעליו התכוון הרמב&quot;ם?<br />אם כל אחד מאיתנו ידחה את כל דברי הראשונים ע&quot;פ מה שנראה לו מוכח מגמרא מסוימת, אנה אנו באים? <br />דברי האחרונים מלאים בקושיות על דברי הראשונים, האם בגלל זה הם דחו את דבריהם להלכה (חוץ מבמקרים מסוימים מאוד בבחינת יוצא מן הכלל המעיד על הכלל)?","510","","2715","True","True","False","","96","213.151.41.217","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46716","46715","נשיב לך מתוך דברי הרמב&quot;ם עצמו.","22/11/16 11:21","כא חשון","תשע&quot;ז","11:21","אליצפן","הקדמת הרמב&quot;ם למשנה <br /><br />&quot;וההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ&quot;ל הספיקו במקום כולם, לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, <span class='bordeaux'><b>וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו</b></span>, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים. <span class='bordeaux'><b>אבל </b></span>המצוים לכל הגאונים הרי הם <span class='bordeaux'><b>נבדלים כפי הבדל בינתם, והאיש הנבון הבקי בתלמוד יכול להכיר תכונת כל גאון וגאון מדבריו ופירושיו</b></span>.&quot; <br /><br />1. האם הרי&quot;ף היה &quot;בית דין&quot;?<br />2.. האם הרמב&quot;ם היה &quot;בית דין&quot;?<br />3. איך הרמב&quot;ם מעיז לחלוק על הרי&quot;ף?<br />4.. אתה רואה שגם גאונים יכולים לפעמים לטעות. ואם התלמוד אומר אחרת - התלמוד מנצח ולא דברי הגאונים וק&quot;ו דברי רבותינו הראשונים (כולל בעלי התוספות).","502","","2715","True","True","False","","186","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46717","46716","חבל לי על חוסר ההבנה","22/11/16 11:34","כא חשון","תשע&quot;ז","11:34","אחיקם קשת","לא התכוונתי בכלל שמדובר ב&quot;בית דין&quot; עם דיינים מסויימים. התכוונתי שהרמב&quot;ם התכוון כמובן למלאכים בדרגותיהם של הראשונים, שהם יכולים לחלוק זה על זה. <br />מישהו העלה בדעתו שהרמב&quot;ם לא יכול לחלוק על הרי&quot;ף? מאיה עלתה ההו&quot;א הזו בכלל??<br />מכאן ועד לחשוב שבמקרה שאתה מבין גמרא מסוימת באופן מסוים, זו ראיה שראשונים טעו - המרחק עצום, ובוודאי לא עלה על ליבו של הרמב&quot;ם או של אף אחד אחר.<br />בכל עולם התורה היהודי לדורותיו, הבסיס הוא כבוד והכנעה בפני הדורות הקודמים.<br />וכי הבקיאות שלנו במגרא דומה לזו של התוס'? כמה בכלל אנו מצליחים להגיע לידיעותיהם? להבין את עומק דבריהם? <br /><br />שים לב, אם את דבריי בהודעה הקודמת לא הבנת נכון, האם אתה בטוח כל כך שאת הגמרא שהבאת אתה כן הבנת נכון? אולי גם שם טעית בהבנה? ועל סמך הבנתך זו אתה דוחה את דברי התוס' המפורשים בכמה מקומות... וכך אתה חושב שהרמב&quot;ם רצה...<br /><br />גם קצת לא מובן לי לשם מה לנו בכלל לדון בינינו בפרט, ובעולם התורה בכלל, אם את דברי התוס' אתה מבטל במחי יד על סמך הבנתך, מה לי או לאחרים להביע את דעתינו? מה הם יועילו או יורידו נגד מה שאתה מבין כהוכחה מגמרא?...<br /><br />אוסיף - לא חלילה לפגיעה באף אחד, אלא להדגשת חשיבות העניין, שכבר דרשו &quot;אם ראשונים כמלאכים&quot; - מי שמבין שהראשונים כמלאכים - הרי הוא בן אדם, ומי שחושב שהראשונים הוא בן אדם כמותו... וכו'....","510","","2715","True","True","False","","102","213.151.41.217","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46718","46717","איך הרי&quot;ף חולק על הגאונים?","22/11/16 11:41","כא חשון","תשע&quot;ז","11:41","אליצפן","איך הרמב&quot;ם מחלק ציונים לגאונים?","502","","2715","True","True","False","","141","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46719","46718","ראשונים וגאונים נחשבים לאותה תקופה","22/11/16 12:53","כא חשון","תשע&quot;ז","12:53","אחיקם קשת","לעניין זה.<br />נ.ב. (אולי זה לא נ.ב. אלא העיקר...) הביטוי &quot;מחלק ציונים&quot; לא מתאים ולא מכבד את אלו שעליהם נאמר &quot;את ה' אלקיך תירא&quot; לרבות תלמידי חכמים.<br /><br />מעניין לעניין, אני כותב את זה בכלל בנושא זה מפאת חשיבותו, לא אישית כלפי מישהו.<br />אנו אומרים בתפילה &quot;נפשי כעפר לכל תהיה&quot; ומייד אח&quot;כ &quot;פתח ליבי בתורתך&quot;. הענווה היא הבסיס ללימוד תורה, כמפורש בכמה מקומות. אני מניח שלא יהיה איש חינוך עם ניסיון שיחלוק עלי, שכשמגיע תלמיד שרואים כבר ביום הראשון שיש לו גאווה (אתה רואה את זה במבט שלו מההתחלה), אתה כבר יודע שאין לו סיכוי באמת ללמוד. תוכל ללמד אותו &quot;חומר&quot; (במחילה על הביטוי הלא מתאים), אבל &quot;ללמוד&quot; הוא לא יוכל (הרבה פעמים זה אשמת הוריו שהטביעו בו את הגאווה, אבל זה כבר עניין אחר).<br /><br />ומעשה לפני כמה עשרות שנים (שוב ח&quot;ו לא מכווון אישית, רק בשביל המסר הכללי), ביהודי מפורסם בעל גאווה גדול, שהיה חובש כיפה אך לא האמין בכל העיקרים כדרך קבלתנו במשך הדורות... והחזיק מעצמו בקיא ברמב&quot;ם (כמובן שבמשנה תורה הוא לא היה כ&quot;כ בקיא...) ובעוד &quot;מקורות היהדות&quot; (שוב מצטער על הביטוי). ודרכו כמובן היתה לדחות את כל דברי הראשונים... פעם בשיעור שלו נכנס אליו תלמיד עם יראת שמיים. לאחר שאותו מלמד חלק כדרכו בעזות פנים על ראשונים, הביא אותו תלמיד ראיה נגד דברי המלמד הנ&quot;ל. הנ&quot;ל שלא התברך במידת הענווה צעק על אותו תלמיד &quot;איך אתה תלמיד צעיר מעיז להתווכח איתי? מי אתה בכלל? אתה לא מכיר אותי? אתה לא יודע כמה אני בקיא במקורות?&quot;<br />לא היה צריך יותר מזה בשביל שיבינו שאר התלמידים את הסתירה שבדרך שכזו...","510","","2715","True","True","False","","74","213.151.41.217","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46720","46719","שוב נאלץ להשתמש בדברי הרמב&quot;ם ולחלוק עליך","22/11/16 13:13","כא חשון","תשע&quot;ז","13:13","אליצפן","הקדמת הרמב&quot;ם למשנה תורה:<br /><br />כָּל הַחֲכָמִים שֶׁעָמְדוּ אַחַר חִבּוּר הַתַּלְמוּד וּבָנוּ בּוֹ, וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בְּחָכְמָתָם - הֵם הַנִּקְרָאִים '<span class='bordeaux'><b>גְּאוֹנִים'</b></span>. וְכָל אֵלּוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁעָמְדוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאֶרֶץ שִׁנְעָר וּבִסְפָרַד וּבְצָרְפַת - לִמְּדוּ דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד וְהוֹצִיאוּ לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹתָיו וּבֵאֲרוּ עִנְיָנָיו, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ עֲמֻקָּה דַּרְכּוֹ עַד לִמְאֹד. וְעוֹד, שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי מְעֹרָב עִם לְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת; לְפִי שֶׁאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הָיְתָה בְּרוּרָה לַכֹּל בְּשִׁנְעָר בְּעֵת שֶׁחֻבַּר הַתַּלְמוּד, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, וְכֵן בְּשִׁנְעָר בִּימֵי הַגְּאוֹנִים - אֵין אָדָם מַכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן עַד שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ.<br />וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת שׁוֹאֲלִין אַנְשֵׁי כָּל עִיר וָעִיר לְכָל גָּאוֹן שֶׁיִּהְיֶה בִּימֵיהֶם לְפָרֵשׁ לָהֶם דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁבַּתַּלְמוּד, וְהֵם מְשִׁיבִים לָהֶם כְּ<span class='bordeaux'><b>פִי חָכְמָתָם</b></span>, וְאוֹתָם הַשּׁוֹאֲלִים מְקַבְּצִים הַתְּשׁוּבוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶן סְפָרִים לְהָבִין מֵהֶם.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>וּבַזְּמַן הַזֶּה תָּכְפוּ צָרוֹת יְתֵרוֹת</b></span>, וְדָחֲקָה שָׁעָה אֶת הַכֹּל, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמֵינוּ וּבִינַת נְבוֹנֵינוּ נִסְתַּתְּרָה - לְפִיכָךְ אוֹתָן הַפֵּרוּשִׁין וְהַהֲלָכוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת שֶׁחִבְּרוּ הַגְּאוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהֵם דְּבָרִים מְבֹאָרִים, <span class='bordeaux'><b>נִתְקַשּׁוּ בְּיָמֵינוּ, וְאֵין מֵבִין עִנְיְנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָּא מְעַט בְּמִסְפָּר</b></span>; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר <span class='bordeaux'><b>הַתַּלְמוּד עַצְמוֹ, הַבַּבְלִי וְהַיְּרוּשַׁלְמִי, וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְהַתּוֹסֶפְתּוֹת</b></span>, שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּעַת רְחָבָה וְנֶפֶשׁ חֲכָמָה וּזְמַן אָרֹךְ, וְאַחַר כָּךְ יִוָּדַע מֵהֶם הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וְהַמֻּתָּרִים, וּשְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה הֵיאַךְ הוּא.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>הרי שהרמב&quot;ם מחלק בין תקופת הגאונים לתקופת הראשונים.</b></span>","502","","2715","True","True","False","","189","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46722","46720","גאונים וראשונים","22/11/16 15:09","כא חשון","תשע&quot;ז","15:09","אחיקם קשת","בקטע שהבאת מובא שהיתה אז ירידת הדורות, אך לא ראיתי שראשונים לא יכולים לחלוק על גאונים. <br />על כל פנים הרא&quot;ש סנהדרין פרק ד סימן ו הביא שהראב&quot;ד סובר שהראשונים לא יוכלים לחלוק על הגאונים, והרא&quot;ש סובר שכן.<br />מדבריהם של כמה וכמה ראשונים שחלקו על הגאונים מוכח שהם סוברים שהדבר אפשרי. בניגוד לאחרונים שכמעט ולא חלקו על ראשונים אם לא במקרים מיוחדים שבהם גדולי עולם יחידי סגולה חלקו על ראשונים, וגם בזה פעמים רבות דבריהם לא התקבלו להלכה.<br />יש להוסיף שבסוף כל התקופות הללו נחתם חיבור שכל עם ישראל הסתמך עליו: משנה, גמרא, טור או שו&quot;ע (השאלה מה בדיוק הגבול בין הראשונים לאחרונים). בסוף תקופת הגאונים לא היה בדיוק דבר כזה.<br /><br />כל זה לעניין הנקודה הפרטית הזו.<br />לעצם הדיון, במקרים שבהם כן היה מעבר תקופות ברור - תנאים, אמוראים, ראשונים, אחרונים - ברור שבעיקרון אין לחלוק על הדורות הקודמים (אם לא יוצאים מן הכלל, כמו כל כלל אחר שיש לו יוצאים מן הכלל).","510","","2715","True","True","False","","115","95.86.127.56","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46726","46720","הרמב&quot;ם דיבר רק על רוב אנשי זמנו","22/11/16 23:21","כא חשון","תשע&quot;ז","23:21","דוד כוכב","וכלשונו: &quot;נִתְקַשּׁוּ בְּיָמֵינוּ, וְאֵין מֵבִין עִנְיְנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָּא מְעַט בְּמִסְפָּר&quot;.<br />אולם אותם המעטים, והרמב&quot;ם עצמו בכללם, היו חולקים על הגאונים.<br />כך כתב בשו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן קלח:<br />&quot;וכל דבר שיימצא לאחד הגאונים, שלא נדע סבתו בו, צריך לומר עליו כמו שאמרו ז&quot;ל לא מקרע תקרעוניה ולא מגמר תגמרון מיניה&quot;.<br />ובשו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן שי:<br />&quot;כל מאמר שימצא לאחד מן הגאונים ז&quot;ל המפורסמים בהוראה ולא נמצא עליהם ראיה ברורה לא נדחה אותם ולא נטעה אומרם אבל נאמר אפשר שיש לו ראיה ואין ראוי לנו שנסמוך על אותו מאמר ולא נעשה בו עד שיתבאר לנו סבתו&quot;.<br />ובשו&quot;ת הרמב&quot;ם סימן שיז:<br />&quot;תשובה ודאי שכך אמרו הגאונים ז&quot;ל כמו שקבלתם, אבל אין הדברים נראין כך...&quot;.","125","","2715","True","True","False","","176","213.151.58.84","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46742","46721","לא בשמים היא!","23/11/16 19:21","כב חשון","תשע&quot;ז","19:21","אליצפן","מחר (ב&quot;מ נט ע&quot;ב) נלמד באריכות שאין מערבים תורה שמימית עם תורה ארצית.<br /><br />בבית המדרש הארצי סילוק את ר' ירמיה בגלל שאלות היפותטיות.  זה שבישיבה של מעלה מצאו לזה מקום, המציאות שם שונה ולכן גם כללי הלוגיקה שונים.<br /><br />כבר החת&quot;ס פסק שמי שמערב נסתר עם נגלה (קרי קבלה עם הלכה) זה כמו חורש בשור וחמור יחדיו. אלו שני מישורים מקבילים שלעולם לא יפגשו.<br /><br />לענייננו: הקו החורז את כל התלמוד הוא שדנים רק בנושאים מציאותיים יהיו נדירים כמה שיהיו אבל לא בנושאים חסרי בסיס מציאותי.<br /><br />יש הבדל בין מקרים נדירים הבאים מן הטבע כמו כל המקרים שבעלי התוספות מביאים, לבין דיונים העוסקים בהתנהגותם של בני אדם ששם לא עוסקים בשוטים למשל, ולא בבני אדם העושים מעשים משונים שאין שום רציונל מאחוריהם.<br /><br />ואפילו את ר' ירמיה סלקו מבית המדרש על שאלה בגוזל עם &quot;רגל פה רגל שם&quot;, ק&quot;ו שחז&quot;ל לא יתנו מקום לעוסקים בהתנהגויות חריגות של בני אדם.","502","","2714","True","True","False","","216","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46729","46726","כשהרמב&quot;ם אומר מעט הוא מתכוון לעצמו.","23/11/16 08:01","כב חשון","תשע&quot;ז","08:01","אליצפן","למשל הקדמה לפרק חלק: &quot;והכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם כת, אלא כמו שיאמר לשמש &quot;מין&quot; ורק היא <span class='bordeaux'><b>יחידי</b></span>.&quot;<br /><br />אתה מכיר עוד מאן דהו בסביבתו של הרמב&quot;ם שהיה בעל שעור קומה בימיו?<br /><br />אל חכמי לוניל התוודה הרמב&quot;ם שנים רבות לאחר שכתב את משנה תורה או פרוש המשנה, ורק מהם התפעל, שסוף סוף מצא ת&quot;ח בעלי שעור קומה שהשאלות שלהם הם רציניות, למרות זאת, גם להם ענה, למה הוא צודק ואיפה טעותם או אי תשומת לבם לדברי חז&quot;ל.","502","","2714","True","True","False","","196","85.64.155.28","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46731","46729","אכן כדבריך - את חכמי לוניל העריך כחכמים","23/11/16 08:46","כב חשון","תשע&quot;ז","08:46","דוד כוכב","והערות בין חכמים תמיד יש.","125","","2714","True","True","False","","159","213.151.58.84","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("46760","46742","אני רק רוצה להזכיר שוב שתוס' פירשו אחרת","24/11/16 12:16","כג חשון","תשע&quot;ז","12:16","אחיקם קשת","תוספות מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב: (סוגיית רבי ירמשיה עם רגלו אחת וכו') <br /><br /><b>אין לפרש משום דבעי מילתא דלא שכיחא כלל</b> דהיכי איתרמי דרגלו אחת תוך חמשים ורגלו אחת חוץ לחמשים בצמצום <b>דהא אשכחנא דמתניתין נמי בכהאי גוונא איירי</b> דקתני מחצה על מחצה יחלוקו ונראה לרבינו תם דמשום הכי אפקוהו משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מחמשים אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא.","510","","2713","True","True","False","","87","79.178.116.203","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב",""),new Message("64290","64289","[ללא נושא]","20/11/19 15:19","כב חשון","תש&quot;פ","15:19","אור חדש","המקסימום שתוכל להוכיח מכאן זה שאם נראה למשיב שהשאלה לא מציאותית מותר לו לענות שזה לא מעשי<br />מניין ראייתך שלעולם לא דן רבי (ומניין הראיה על שאר התנאים והאמוראים?) בשאלות כאלה?<br />ולעצם הנדון- רבי לא אמר שהשאלה לא מציאותית ולכן לא ידון בה אלא אמר 'המציאות הזו לא אפשרית' <br />כלומר- להבנתו שדבר שיש במינו שליא בא עם שליא ודבר שאין במינו לעולם לא יבוא עם שליא וכן שאם שליא קשורה בולד הרי שבא ממנה בהכרח יוצא שלא ייתכן להנחות הנ&quot;ל שיווצר מציאות כפי ששאל ר&quot;י, לא שלא רוצה לדון בזה אלא מכריע שלפי הנחותיו זה לא יקרה","458","","1622","True","True","False","","131","213.151.55.26","0","46470","בבא מציעא|לה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);