var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46552;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46552","0","הערות ברשי","07/11/16 04:16","ו חשון","תשע&quot;ז","04:16","שמואל דוד","א) בבא מציעא מ: מתני' המפקיד חבית אצל חבירו ולא יחדו לה בעלים מקום כו' <br /><br />ובגמרא מא. תרגמה רבי יעקב בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לגוזלה תרגמה ר' נתן בר אבא קמיה דרב שנטלה ע&quot;מ לשלוח בה יד במאי קמיפלגי בשליחות יד צריכה חסרון מאן דאמר לגוזלה קסבר שליחות יד צריכה חסרון ומ&quot;ד לשלוח בה יד קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון <br /><br />ועיין רש&quot;י וז&quot;ל  שליחות יד - שחייבו הכתוב עליו אפילו נאנסה כדכתיב (שמות כב) ומת או נשבר או נשבה [וגו'] שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו וגו' דמשמע הא שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבייתה:<br />צריכה חסרון - לא הוי שליחות יד להעמידה ברשותו אלא א&quot;כ חסרה: <br /><br />ובהמשך הגמרא; איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד צריכה חסרון וחד אמר שליחות יד אינה צריכה חסרון<br /><br />ועיין רש&quot;י וז&quot;ל שליחות יד - שחייבו הכתוב עליו ואפי' נאנסה כדכתיב או נשבר או נשבה וגו' שבועת ה' תהיה אם לא שלח דמשמע הא אם שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבייתה:<br />צריכה חסרון - וכל זמן שלא חסרה לא קמה ברשותיה להתחייב באונסיה:<br />וצריך ביאור מדוע חזר רש&quot;י ומפרש עוד הפעם מש&quot;כ ממש  לעיל בסמוך. ועוד צל&quot;ע מדוע בפעם השני השמיט תיבת &quot;ומת&quot; מהפסוק.<br />גם יש שינויים קלים בין מש&quot;כ בב' ד&quot;ה צריכה ודוק' וצע&quot;ק ולא מצאתי מי שהעיר בזה.<br /><br />ב) שם בגמרא ; תסתיים דרב הוא דאמר שליחות יד אינה צריכה חסרון דתניא רועה שהיה רועה עדרו והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף ובא ארי ודרס פטור הניח מקלו ותרמילו עליה חייב כו' <br />ומדרב סבר שליחות יד צריכה חסרון לוי סבר שליחות יד אינה צריכה חסרון מאי טעמא דלוי א&quot;ר יוחנן משום ר' יוסי בן נהוראי כו'<br />וברש&quot;י כתב וז&quot;ל לוי - בר פלוגתיה סבר אין צריכה חסרון:<br />אינו מובן כוונתו בזה וצע&quot;ק<br /><br />החותם בכבוד,","595","","2729","True","True","False","","817","63.143.226.235","0","0","בבא מציעא|מא ע&quot;א",""),new Message("46594","46552","אפשר לומר","10/11/16 04:27","ט חשון","תשע&quot;ז","04:27","אלף בית רשי","א) בפעם הראשונה המחלוקת העיקרית היא איך להסביר המשנה, פירוש שהעובדות ידועים לנו מדברי המשנה  אלא סיבת הדין לא ידועה וכל אחד הסביר אחרת ע&quot;כ גם הסבר הפסוק עצמו לא מחייב ששליחות יד מחייב חיסרון כי הרי ר&quot;נ אומר שנטלה ע&quot;מ לשלוח בה יד וכפי שרש&quot;י מסביר ג&quot;כ ע&quot;מ לקחת מקצת, ולדבריו  שייך לקרוא לנטילה הראשונית שבמציאות הוא שלח את ידו, (ובמילים אחרות זה כאילו שאמר ששלח את ידו ע&quot;מ לשלוח ידו) רש&quot;י מצטט את כל הפסוק + פעמיים וגו' כי לא מתכווין להדגיש שום מילה בפסוק שמרמזת ששליחות יד מוכרח להיות הגדרה של חיסרון ממש וע&quot;כ כותב רש&quot;י &quot;הא שלח&quot; שיכול להתאים לשני השיטות כי כאן הגמרא לא מנסה להסביר מה יעשה המ&quot;ד שאומר שאין צריכה חסרון עם משמעות הפסוק, וכן רש&quot;י אומר בד&quot;ה חסרון שזה לא &quot;שליחות יד&quot; כי הם הרי חולקים במה מתכוין הפסוק באומרו שליחות יד, בפעם השניה אין מדברים על עובדה מסוימת וכן לא על הסבר הפסוק ולשון שלח יד ומשמעותו  (וכן מדויק שאינו חולק על משמעות הפסוק מלשון רש&quot;י בד&quot;ה משונה שליחות יד כו'. כלומר אינה דומה לזו שזו נאמרה לצורך ולא משתמע אלא בחסרון אבל של שומר שכר נאמרה שלא לצורך &quot;משמעות שבה &quot;אלא לדרשה וללמד שאינה צריכה חסרון ) אלא על הדין עצמו וכפי מסקנת הדברים לומד זאת בגלל שזה פסוק מיותר, וע&quot;כ רש&quot;י לא מביא את כל לשון הפסוק (מדלג גם על תיבת מת וגם על בין שניהם ולא כותב וגו' בסוף) ומטרת רש&quot;י להדגיש את המילים שמהם מוכחת המשמעות ששליחות יד זה עם חסרון - &quot;אם&quot; לא שלח, שהיה צ&quot;ל שבועת ה' תהיה וכו&quot; שלא שלח ידו, אם שזה מילת תנאי לבחון מה הייתה שליחות ידו שתהיה שליחות יד ממשית עם חסרון , וע&quot;כ רש&quot;י מסיים הא &quot;אם&quot; שלח, ובד&quot;ה חסרון כותב רש&quot;י וכל זמן שלא חסרה וכו' כי כמו שהוסבר שזה מחלוקת על הדין עצמו ולא על משמעות המילים שליחות יד.<br />ב) סגנון זה של המימרא בשמם של רב ולוי, איתמר רב ולוי חד אמר וכו' מופיע עוד פעמיים בדינים אחרים במסכתינו בעמוד מה: וכן במסכת יומא סו: והדבר המעניין שבשני המרומות האחרים לא ידוע מי אומר כך ומי אומר כך וכמדומני שהגמרא גם לא דנה בכך ויתכן שלכך רמז רש&quot;י שמדגיש כאן את אמירת הגמרא ומאחר שנמצא שרב הוא זה שאומר שצריך חסרון אז לוי החולק עליו (ונחשב לבר פלוגתיא במקומות נוספים) סובר שאין צריך","278","","2726","True","True","False","","191","24.200.181.62","0","46552","בבא מציעא|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);