var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46767;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46767","0","מה האונאה בתנורו של עכנאי?","24/11/16 14:59","כג חשון","תשע"ז","14:59","אור חדש",""...אמרה ליה קום קטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב
אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה! תנו רבנן המאנה את הגר..."


ברור שהסיפור הארוך והמרתק הובא לכאן בשביל המסר החמור המופיע בסופו "כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה!" המתקשר למשנה הדנה באונאת דברים, לאגדתות שלפני ואחרי הסיפור.

אומנם כלל לא ברור מה בדיוק האונאה עליה דיברה אמא שלום, מי אונה את מי בדברים? הרי ר"ע שבישר לר"א שנידוהו עשה זאת ברגישות המקסימלית ורק ברמז ולא בדיבור בישר לו הבשורה הקשה. וכן ר"ג שנענש כאן כלל לא היה באותו מעמד?

לכן נראה שאונאת הדברים נעשתה במקום אחר, היכן?
לפי דעתי זה התרחש כאן:
"באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו"
מה הכוונה שלא 'קיבלו תשובותיו' ולמה עשו זאת? (אין הכוונה שדחו ראיותיו אלא פשוט 'לא קיבלו את הטענות- לא היו מוכנים כלל להקשיב לר"א!!)
אומנם למה נהגו חכמים בצורה כ"כ מוזרה ביחס לר"א ונסיונו לנהל דיון תורני בבית המדרש?
לזאת ענה ר"ג (שיזם את המהלך) באומרו "רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל"
כלומר הוראתו הנשיאותית 'להחרים' את ר"א ולא להקשיב לו כלל נבעה מרצונו 'למעט מחלוקות בישראל'
אך למה דוקא כלפי ר"א הוצאה ההוראה החריגה?
נבין זאת מדברי הבת קול "מה לכם אצל ר''א שהלכה כמותו בכ''מ" כלומר היה ברור לכל שיש כאן אדם שכח שכלו גובר על כל חכמי דורו יחד וזה מכריח שההלכה תהיה כמותו!
דבר זה היה הרסני לעולם ההלכה!
בדור ההוא הצליחו עמ"י להגיע להכרעה בנוגע לשאלה היסודית שפילגה את העם במשך דורות "אי אזלינן בתר רובא- ב"ה או בתר ב''ש דהוו חריפי טובא", ההכרעה היתה שיש להעדיף את הרוב- ב"ה על החריפות.
כשנעמד ר"א היחיד באמצע הבית מדרש והחל להוכיח לכל שהוא (היחיד והחריף) הצודק והרוב טועים היה כאן למעשה נסיון לשנות את ההוראה שהלכה כב"ה ולחזור לקבל שיטת ב"ש (שהיה מהם- שמותי). דבר זה לשיטת ר"ג היה עלול להיות הרסני לעולם התורה ולכן הורה להחרים את ר"א ולא לשמוע לו כלל.
אבל היתה כאן 'אונאת דברים'. חסימת ר"א מלדון בד"ת בפני חבריו היתה הדבר החמור ביותר שניתן לעשות לאדם בעוה"ז (כל עמל אדם לפיהו) וכלפי שמיא היה גלוי שהיה ראוי לר"ג להביא למצב שדברי ר"א יוכלו להשמע ובכ"ז לא לפגוע בהכרעת ההלכה כב"ה (שביסודה היתה בגלל שהקדימו דברי ב"ש לדבריהם- הפך מעשה ר"א שאטם אוזניו לר"א). כשלונו של ר"ג להביא למצב האידיאלי של היכולת לשמוע כל העמדות התורניות הביא בדורו למיתתו בטרם עת ולמעשה גם בנו אחריו נהרג באותו עוון.","458","","2717","True","True","False","","921","213.151.53.59","0","0","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46770","46767","כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש","24/11/16 15:09","כג חשון","תשע"ז","15:09","דוד כוכב","רש"י: "והביאום ושרפום לפניו".

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו (מסכת סוכה פרק ב משנה ט).","125","","2717","True","True","False","","212","213.151.58.84","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46776","46767","עצם הנידוי. מחלוקת לא מחייבת נידוי","24/11/16 16:09","כג חשון","תשע"ז","16:09","Almuaddib","רבן גמליאל נידה - משום שרצה להכרית את המחלוקת, כפי שמובא משמו באמירתו כשהגל בא להטביע את הספינה.
מעמדו של ר"א, אחרון השמותים, היה כה איתן, והניסים שחולל במהלך הויכוח היו עלולים לגרור אחרים לדרכו ההלכתית, ולחדש את המחלוקת.

מנגד, עומד ר"א המנודה. וכי כאשר "נימנו וגמרו" בכל מחלוקת אחרת, נידו את החולק? זה דבר יוצא דופן עד מאד (ע"ע עקביא בן מהללאל).

למה נידוי? מדוע החברים בדלים ממנו?

זהו הצער שציערוהו - זוהי האונאה שכאן.","107","","2717","True","True","False","","184","209.88.198.77","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46795","46767","משנתו של רבי אליעזר בפרקי אבות ב-י","24/11/16 23:15","כג חשון","תשע"ז","23:15","זילבר פדואל","רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעוֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ","504","","2717","True","True","False","","221","82.81.31.217","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46772","46770","וזאת למה עשו","24/11/16 15:14","כג חשון","תשע"ז","15:14","אור חדש","והאם "לא קיבלו" לא חמור יותר?","458","","2717","True","True","False","","104","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46779","46770","מעין זה מפורש בירושלמי","24/11/16 16:54","כג חשון","תשע"ז","16:54","אחיקם קשת",""ולית ר' אליעזר ידע שאחרי רבים להטות? לא הקפיד אלא על ידי ששרפו טהרותיו בפניו".
ופירש קרבן העדה: "שהיה להם לחוש לכבודו שהוא זקן ולשרפו שלא בפניו וכו'".
אם כי שם ההדגשה עם מה הקפיד, ולא מודגש שזו אונאה.","510","","2717","True","True","False","","94","212.76.117.92","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46774","46772","לפרסם שאין הלכה כמותו","24/11/16 15:17","כג חשון","תשע"ז","15:17","דוד כוכב","לא קיבלו כי לא השתכנעו. זו חובה.","125","","2717","True","True","False","","130","213.151.58.84","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46775","46774","אם כן צדקו ואין זו אונאה","24/11/16 15:32","כג חשון","תשע"ז","15:32","אור חדש","בכ"מ לא אונאת דברים
למה לא קיבלו דבריו?
אם היו להם דחיות תורניות יכל או לסותרן או לקבלן, לא היה מגיע למצב של הוכחות מוזרות לולא הדרך של מו"מ רגיל נחסמה בפניו","458","","2717","True","True","False","","112","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46781","46775","זאת אונאה כי העליבו אותו.בלשון המעטה","24/11/16 18:26","כג חשון","תשע"ז","18:26","הודו_כי_טוב","יש הבדל בין הונאה לאונאה","207","","2717","True","True","False","","374","79.183.35.37","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46777","46776","מסכים כמעט בהכל","24/11/16 16:12","כג חשון","תשע"ז","16:12","אור חדש","מלבד דבר אחד
אני מחפש את אונאת הדברים שהביאה למותו של ר"ג.
גם אתה וגם הרב כוכב מציעים אונאות כלליות שניתן להתווכח אם אכן יש בהן דין אונאה (הרי נידו כי היה הכרח לכך וממילא לא מסתבר שיש בזה עונש, אחרת כל ב"ד יתחייבו מיתה על הנענש!!)","458","","2717","True","True","False","","139","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46778","46777","הנידוי - הוא הוא אונאת הדברים","24/11/16 16:21","כג חשון","תשע"ז","16:21","Almuaddib","עצם העובדה שדוחים את עמדתו של מישהו, ומכריעים - הכרעה הלכתית - הפוך מדעתו, זו לא אונאת דברים.

הכרעה כזו גם לא מחייבת נידוי. וכי פעם אחת הכריעו כרוב ולא כיחיד?!

אלא שכאן היה גם נידוי.

ר"ג, לשיטתו, עשה מעשה נדרש. שים לב שלפי ההסבר שלי לפניכן, הוא לא נדרש בגלל ר"א עצמו, אלא כדי למנוע מאחרים לנהוג כבית שמאי.

ר"א, מהצד שלו, מרגיש כי נענש בעונש החמור ביותר (או חברותא או מיתותא! ), בלי שהיה צדק בענישה זו. מבחינתו - ודאי שציערו אותו צער רב.

שים לב גם למה שלקה העולם (בזיתים וכו'). כלומר - כבר ראינו שהיתה אונאה של ר"א, ושהעולם כולו מושפע מכך.

אבל יש כאן עוד רבדים רבים ועמוקים בסיפור זה, ותקצר כעת היריעה מלרדת אליהם אף כפי שילוק הכלב מן הים.","107","","2717","True","True","False","","169","82.81.160.69","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46782","46777","תפילתו של ר"א הביאה למותו של ר"ג","24/11/16 18:33","כג חשון","תשע"ז","18:33","הודו_כי_טוב","לא האונאה עצמה","207","","2717","True","True","False","","268","79.183.35.37","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46790","46777","אונאת דברים אינה דוקא בדיבורים","24/11/16 20:37","כג חשון","תשע"ז","20:37","דוד כוכב","לשון הברייתא בגמרא:
"תנו רבנן: לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר... רבי יהודה אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך".
הרי שגם תליית העינים על המקח בשתיקה בכלל אונאת דברים, ודוקא על כך נאמר "ויראת מאלהיך" הכתוב באונאת דברים דוקא.","125","","2717","True","True","False","","175","213.151.58.84","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46780","46778","אם לא קיבל הכרעת הרוב היה מוצדק הנידוי","24/11/16 17:39","כג חשון","תשע"ז","17:39","אור חדש","וממילא אין לנו לחוש לקפידתו כפי שלא יעלה על הדעת שהב"ד יחושו לקפדת הנענשים אם עושים עפ"י הדין, ברור שגם משמיא לא יענישו ב"ד כזה.
לדבריכם ר"ג החמיר על ר"א שלא מן הדין וללא הצדקה ונימוק וע"כ נענש, זאת קשה לי מאד לקבל.","458","","2717","True","True","False","","130","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46784","46782","האונאה פתחה הדלת לכניסת התפילה","24/11/16 18:55","כג חשון","תשע"ז","18:55","אור חדש","מהי אותה אונאה?
האם זה שנקטו פעולות נדרשות לשם שמירת עולם התורה?!?

האומנם ביישוהו בפניו 'סתם בשביל להעליב'?!?????
לדעתי חלילה לומר כן","458","","2717","True","True","False","","147","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46785","46784","אז למה לדעתך עשו זאת בפניו ?","24/11/16 19:07","כג חשון","תשע"ז","19:07","הודו_כי_טוב","חוץ מזה גם החרם גרם לו להקפיד
ואולי אונאת דברים היא גם בחרם הקש ששבר ...
עד שלא בא רבי עקיבא להודיע היה "שקט תעשייתי"
גם לא כתבתי שהעליבו אותו דוקא זאת פשוט עובדה
היתה גם בת קול שאמרה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים
והלכה כבית הלל"
- מה על זה אומר רבי יהושע ?

אם בפטירתו לא היו מבטלים את החרם אז הוא היה מוחרם עד היום ?
כמו שפינוזה להבדיל ?","207","","2717","True","True","False","","343","79.183.35.37","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46788","46785","עשו זאת בפניו כדי להבהיר ההלכה","24/11/16 19:22","כג חשון","תשע"ז","19:22","אור חדש","שלא יבוא מישהו ויגיד ש'אילו היה ר"א שם לא היו שורפים כי באמת הלכה כמותו'

שאר דבריך לא הבנתי","458","","2717","True","True","False","","104","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46791","46790","זה לא הנקודה העיקרית","24/11/16 20:54","כג חשון","תשע"ז","20:54","אור חדש","השאלה מה חשב לעצמו ר"ג כשעשה מה שעשה?
לפי מה שהבנתי מדבריך לא היה לו הצדקה לבושה שעשה לר"א (אם היה נצרך לעשות זאת בשביל הצלת ההלכה בלבד לא היה נענש, ככל ב"ד שלא נענש על הפגיע בחייב)","458","","2717","True","True","False","","137","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46792","46791","תשובה בקישור הבא:","24/11/16 21:11","כג חשון","תשע"ז","21:11","דוד כוכב","כאן.

שליחותו ההסטורית של רבן גמליאל היתה לחדש ולבסס את הנהגת נשיאות זרע מלכות בית דוד. היתה לכך חשיבות עצומה לעם ישראל.
אלא שתוך כדי פועלו החשוב קרה מספר פעמים שפגע בכבוד גדולי החכמים רבי אליעזר ורבי יהושע. ובדרכו זו המשיך גם בנו (מסכת הוריות דף יג ע"ב).

כשערכים שונים מתנגשים צריך לבחור באיזה מהם להעדיף. אולם דחיקת הערך שנדחה עלולה לעלות במחיר כואב. כך קרה גם ליעקב אבינו שמנע את דינה מעשו המהול, אף שצריך היה למונעה מעם הארץ רשע.","125","","2717","True","True","False","","162","213.151.58.84","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46794","46792","לא רחוק ממה שהצעתי בעצמי","24/11/16 21:23","כג חשון","תשע"ז","21:23","אור חדש","ובכ"ז יש הבדל בין הצעותינו
להצעתך אין באמת דרך למצוא את האיזון הראוי בין השאיפות הטובות והגם שר"ג עשה לגמרי לש"ש ולגמרי בהצדקה מה שעשה היה מקום לעונשו.
אני מאמין שבעולמו של הקב"ה יש מקום לבטא כל המידות בזמן ובמקום הראויים כך שהכל יצא מאוזן והעונש בא למי שלא עושה איזון זה כראוי.
להצעתי סוגייתנו מזהה באטימת האוזנים בפני תורתו של ר"א את הנקודה שבה היה טעות בהנהגת העולם של הנשיא. חז"ל לימדונו שזה גם היה שורש החורבן בדור שלאחר סיפורנו.","458","","2717","True","True","False","","133","213.151.53.59","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46837","46795","מחלוקתם בירושלמי "וכל דבריהם כגחלי אש"..","28/11/16 11:20","כז חשון","תשע"ז","11:20","אבי גרינבלט","ישנה מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר כפי שאמר רבי אילעאי בירושלמי פאה כט,א לגבי הבנת מחלוקת בין ב"ש לב"ה בנוגע לעומר שנשכח במקום "מסויים".
רבי יהושע השתמש בלשון שבועה "בתורה הזאת" שהבנתו היא הנכונה וכשבא רבי אילעאי לשאול את רבי אליעזר , הסביר אחרת מרבי יהושע.
מספר רבי אילעאי שהלך לרבי אלעזר בן עזריה לומר לו את דברי רבי אליעזר , אמר לו ראב"ע שדברי ר"א אמת : "הן הן הדברים שנאמרו למשה בחורב" !","539","","2713","True","True","False","","117","81.218.132.64","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46849","46837","זקן ממרא","30/11/16 09:49","כט חשון","תשע"ז","09:49","שוםשום","צ"ל שר"א כבר היה קרוב לגדר של זקן ממרא שנרהג ע"מ להמשיך את מסורת ישראל ואת כללי הפסק.","608","","2711","True","True","False","","65","213.8.204.46","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46854","46849",""הזקן הממרא" שלח את ר"ג לישיבה של מעלה","30/11/16 18:05","כט חשון","תשע"ז","18:05","הודו_כי_טוב","מהיכן בכלל לקחת את זה ?
זקן ממרא היה מצפצף על החרם
ובכלל זה לא היה בלשכת הגזית
והוא גם לא המשיך להורות לשיטתו הוא כן קיבל את דעת הרוב
זקן ממרא לא היה מתעקש שיקבלו את דעתו הוא היה מצפצף וממשיך בדעתו

ברוך הבא לפורום ","207","","2711","True","True","False","","206","79.180.236.37","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46863","46849","זקן ממרא","01/12/16 11:45","א כסלו","תשע"ז","11:45","אבי גרינבלט","כדי שיתקיים דין זקן ממרא צריך סנהדרין והוראה למעשה .

הוראה למעשה , ככה"נ היתה כאן שכן "באותו היום הביאו כל טהרות וכו'"
סנהדרין במילואה ובלשכת הגזית , זה כבר לא התקיים . ישב ככה"נ כחבר בסנהדרין דיבנה ("על הוראת בית דין הגדול שבירושלים חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על הוריית בי"ד שביבנה" (ספרי, פיסקא קנד)).","539","","2710","True","True","False","","132","81.218.132.64","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46856","46854","חס וחלילה","30/11/16 22:09","כט חשון","תשע"ז","22:09","שוםשום","כונתי היתה שדין זקן ממרא והסיפור עם ר"א יש להם בסיס משותף
וזה שהקב"ה נתן לחכמים את כח הפסיקה ולא משנה מה, ההלכה תהיה כך
(אשר תקראו אותם במועדם בין בזמנם ובין שלא בזמנם)
ולכאורה תמוה מה כ"כ גרוע בזקן ממרא מה כבר עשה,
הרי יש לו דעה שודאי שהיא תורנית ובאופן תאורתי יכול להיות שאם הרכב בית הדין היה שונה היה נפסק הלכה כמותו.
אבל הוא נהרג, כפי שאמרנו ג"כ כאן שלא ירבו מחלוקות בישראל.
כלומר לא בשמים היא ואין כאן צודק ולא צודק אלא יש מה נעשה להלכה, וכאן ר"א ניסה להוכיח שמשמים חובים כמוהו ואמרו לו חכמים לא מענין אותנו ההלכה היא כפי שהרוב אומרים. ובזה זה דומה לזקן ממרא שמאותה סיבה שהורגים זקן ממרא בשביל שיבינו שלא כל אחד יכול לעשות מה שבא לו, סברה זו הכריחה את רבנן כאן לנדות את ר"א.
זאת היתה כונתי וזה מב שאני חושב ואין לתלות הסירחון אלא בי, ואם אתה חושב שאני טועה אשמח להבין למה
וכמובן לקבל את דעת הרוב
וברוכים הותיקים","608","","2711","True","True","False","","111","213.8.204.46","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א",""),new Message("46861","46854","מקור לדבריך שהוא לא המשיך להורות כשיטתו","01/12/16 09:22","א כסלו","תשע"ז","09:22","דוד כוכב","בסוגיה זו.","125","","2710","True","True","False","","115","213.151.58.84","0","46767","בבא מציעא|נט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);