var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47162;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47162","0","כמה הערות והארות","20/12/16 06:13","כ כסלו","תשע"ז","06:13","שמואל דוד","יום ג לפרשת וישב

א) פד. יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר
וברש"י חזייה ריש לקיש - שהיה לסטים
מה כוונתו בזה וצ"ע

ב) האם "יומא חד" בגמרא הכוונה ליום אחד לאחר זמן או דילמא הכוונה ליום אחד מיד
והנה גרסינן בבבא מציעא פד: קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו "יומא חד" אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא 
וברש"י נפק לבי מדרשא - אותו היום שלא עיכבתו אשתו
ודוק בזה וצ"ע

ג)פד: כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא
צ"ב כוונתה בהא שאמרה "לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין" 
וכי לא ידעה כמה זמן היה מונח בעלייה וצ"ע

ד) פד: יומא חד חד מעלי יומא דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה למערתא דאבוה כו' 
וברש"י לבני בירי - שם כפר אחד שהיו "קרובין" 
ובהגהות הב"ח ס"א קרוביו וס"א קבורים
נא לבאר כוונתו

החותם בכבוד רב,","595","","2692","True","True","False","","792","174.200.10.119","0","0","בבא מציעא|פד ע"א",""),new Message("47164","47162","תשובות","20/12/16 09:47","כ כסלו","תשע"ז","09:47","דוד כוכב","א) בתחילת המעשה לא מפורש בגמרא שר"ל טרם היה אז חכם מפורסם, והיה צורך להחזירו למוטב, ורש"י נצרך לבאר כמו שבפעמים רבות מבאר רש"י "מפרש לקמן".

ב) "יומא חד" יכול להיות בכל זמן. בכל מקרים אלו זה היה לאחר זמן.
מה שכתב רש"י: "נפק לבי מדרשא - אותו היום שלא עיכבתו אשתו" אין כוונתו לומר ש"יומא חד" היה באותו יום, אלא כוונתו לפרש שהגמרא חוזרת עכשיו לתאר מה קרה באותו היום שאשתו מרדה ויכל אז לצאת לבית המדרש.

ג) לא ידוע לנו משך הזמן המדויק, כי חכמים לא נתעסקו בו כלל, וידע זה נמסר רק אשה מפי אשה.

ד) השאלה היא למה רבנן פנו דוקא לבני בירי?
לגירסה שלנו - כי הם היו קרובים לשם.
לס"א קמא - כי הם היו קרובי משפחתו של רבי אלעזר ברבי שמעון.
לס"א בתרא - כי מלאכתם היתה לקבור, כלשון מסכת סנהדרין דף כו ע"ב: "הנהו קבוראי דקבור נפשא ביום טוב ראשון של עצרת, שמתינהו רב פפא".","125","","2692","True","True","False","","169","95.86.66.25","0","47162","בבא מציעא|פד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);