var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47390;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47390","0","בעיות שניתן לכאו' לפושטן","02/01/17 12:32","ד טבת","תשע"ז","12:32","אור חדש","שאל שתי פרות לעשות בהן פרוטה מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל ואיכא או דלמא זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא
תי' שלא פשט שכמו שבפרה אחת לא חילקנו בין שמנה לרזה שלכולן די בפרוטה כך בשתי פרות (שזה פשוט יותר רכוש) אין נ"מ.

א''ל רב עיליש לרבא האומר לעבדו צא והשאל עם פרתי מהו תיבעי למ''ד שלוחו של אדם כמותו תיבעי למאן דאמר שלוחו של אדם אינו כמותו תיבעי למ''ד שלוחו של אדם כמותו...
הבעיה שכאן תמוהה ביותר
מה לי השאיל לו פרתו מה לי השאיל עבדו בשניהם רכושו משאיל לו ולא שייך בזה שאילה בבעלים???","458","","2678","True","True","False","","651","213.151.53.59","0","0","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("47392","47390","יש הוו"א בשאלות אלו","02/01/17 14:36","ד טבת","תשע"ז","14:36","אבי גרינבלט","שאלה א. האם צריכה להיות השאלה השווה פרוטה לכל חפץ/בהמה אם לאו. לא ממש שייך מימדי החפץ/פרה לענין.
שאלה ב. עבד כנעני אינו כמו פרה לענינים שונים אעפ"י שהוא אכן רכושו של הבעלים. די אם נראה את דברי הרמב"ם לגבי היחס אל העבד :
"מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך; ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן. הרי הוא אומר "כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גברתה". וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים; לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה. ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עִמו בנחת, וישמע טענותיו. וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עִמדי... הלוא בבטן עושני עשהו, ויכוננו ברחם אחד" (רמב"ם הל' עבדים ט,ז) , הנובע מכאן שבודאי ישנה הוו"א לשאלה וכפי שאכן עונה רבא לעיליש ועבד אינו כפרה ומייצג את הבעלים.","539","","2678","True","True","False","","167","81.218.132.64","0","47390","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("47393","47392","אין קשר","02/01/17 14:41","ד טבת","תשע"ז","14:41","דוד כוכב","העבד פה אינו בתפקיד הפרה אלא בתפקיד הבעלים.","125","","2678","True","True","False","","147","213.151.59.241","0","47390","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("47395","47393","הבהרת השאלות","02/01/17 16:08","ד טבת","תשע"ז","16:08","אור חדש","שאלה א:
לכאו' פשוט שהשאלה הינה אם נוצר כאן יחס של שואל משאיל בין הבעלים לשואל החפץ, הצד שהיחסים שבין שניהם תלויים גם בחפץ/ים המושאל/ים תמוה ומשולל הגיון
דוגמה- האם הגיוני שכמות החדרים בדירה תקבע אם השכירות שחתמתי מול המשכיר חלה או לא, פשוט שהכל תלוי בשאלה כיצד נערך החוזה שביננו ולא בכמות החדרים/ דירות שבחוזה!

שאלה ב:
הגמ' אומרת ששאלתה גם למ"ד ששלוחו של אדם אינו כמותו, כלומר לא מצד שהעבד מייצג את בעליו כשליח שואלים כאן אלא מצד שהוא ידו.
מה כוונת השאלה, בפשט שהעבד בטל לבעליו יותר מאשר שליח למשלחו כנראה כיוון שהוא ממונו ממש.
אבל לפי הגיון זה כל חפץ יהיה כידו של בעליו (כמו שאכן אומרים בחצרו וכליו לעניין קנין) ואם כן בכל שאלה נאמר שהיא תמיד בבעלים, דבר מופרך לחלוטין.","458","","2678","True","True","False","","125","213.151.53.59","0","47390","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("47398","47395","שאלה ב - אולי כיוונת לשאלת תוס'","02/01/17 17:58","ד טבת","תשע"ז","17:58","אבי גרינבלט","תוד"ה באומר , צט,א
"ואע"פ שעבדו מוליכה לא הוי שאילה בבעלים והא דאמרינן יד עבד כיד רבו היינו שנשאל הרב עצמו עם הפרה ושלח עבדו במקומו וכיון שבמקום בעלים לא חשיב כבהמה אבל הכא ששואל את עבדו הוה ליה כשואל שתי פרות דעבדו כבהמתו דמי"","539","","2678","True","True","False","","110","95.86.70.69","0","47390","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("47407","47398","תודה רבה","02/01/17 20:02","ד טבת","תשע"ז","20:02","אור חדש","הסוגיות אכן צריכות להלמד יחד.
ואכן תימה על הסוגיה בצה שהתקיימה בזמן אחר צט שדנו בזה שוב","458","","2678","True","True","False","","92","213.151.53.59","0","47390","בבא מציעא|צו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);