var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47639;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47639","0","מציאות החיים של דיני שכיר","16/01/17 11:32","יח טבת","תשע&quot;ז","11:32","אור חדש","הדינים של תשלום שכר השכיר המבוארים במשנתנו יובנו יותר טוב אם נזכור שמציאות החיים בזמן מתן התורה (וכך נמשך גם בזמן חז&quot;ל) הינה שהשכיר היה רגיל לעבוד מצאת החמה עד השקיעה, תמורת יום עבודה מלא זה היה מקבל שכר שהיה במקרה הטוב יותר מכדי צורכי מזונו (ומזון ביתו) לאותו היום, במקרה הגרוע הפועלים היו עובדים תמורת מזונם בלבד (נראה שדבר זה התורה ניסתה לבטל בהוראה שהפועל יכול לאכול כאוות נפשו מהתוצרת החקלאית שבה עוסק (זו היתה עיקר הפרנסה בזמנם) בלא תלות בשכר העבודה שיקבל),  למעשה היו שנהגו לסכם עם הפועל שלא יקבל שכר מעבר למזונו.<br />במידה ובעה&quot;ב לא היה משלם לפועל מיד בסוף היום את שכרו הרי שבמקרים רבים הפועל היה חוזר הביתה ללא יכולת לקנות אוכל לו ולבני ביתו, למחרת היה יוצא לעבודה רעב ועובד שוב עבודה פיזית קשה. מציאות כזו יכלה להביא למצב של סכנת נפשות לו ולבני ביתו, התורה מתארת זאת במילים 'אליו- לשכר יומו- השכיר נושא נפשו' ולכן הזהר מאד שלא להלין שכרו. <br />ממילא ברור שמקרה ששכיר היה מוותר על שכרו במשך יותר מיום היה מקרה מאד יוצא דופן ולא מקובל לכן החזקה ששכיר משתלם בזמנו היתה חזקה מאד. בימנו מקובל שהתשלום מגיע לעיתים אחרי 'שוטף +60' ולכן כמובן הדין יהיה שונה.","458","","2663","True","True","False","","649","213.151.53.59","0","0","בבא מציעא|קיב ע&quot;א",""),new Message("47645","47639","בכלל לא היה ברור לי...","16/01/17 15:27","יח טבת","תשע&quot;ז","15:27","עלי","מתוך הלימוד הבנתי לכאורה שונה מאד מ'אור חדש'. הוא כתב :<br />'במידה ובעה&quot;ב לא היה משלם לפועל - מיד בסוף היום - את שכרו, הרי שבמקרים רבים הפועל היה חוזר הביתה ללא יכולת לקנות אוכל לו ולבני ביתו, למחרת היה יוצא לעבודה רעב ועובד שוב עבודה פיזית קשה. מציאות כזו יכלה להביא למצב של סכנת נפשות לו ולבני ביתו, התורה מתארת זאת במילים 'אליו- לשכר יומו- השכיר נושא נפשו' ולכן הזהר מאד שלא להלין שכרו'. <br />ואילו אני בעניותי הבנתי שהאיסור של בל תלין הוא רק בסוף המשמרת הבאה ונמשך שניה, כלומר שניה לפני לא עשה בעה&quot;ב שום עבירה ושניה אח&quot;כ אם לא שלם - עבר עברה, כלומר פועל יום מקבל שכרו אפילו בסוף הלילה - בבקר, ולאו דווקא מיד בסיום העבודה בסוף היום - בערב. אילו היה חיוב לשלם לפועל מיד בסיום העבודה, הרי לכאורה צריך היה הדין להיות שיהיה נחשב בעה&quot;ב מיד כבר בערב כמלין שכרו בכל רגע ורגע שאינו משלם את השכר המגיע לפועל ורק כנפטר מהחיוב ומעונש כשמשלם, שהרי אל השכר הזה נושא הפועל את נפשו ובלי השכר יהיה רעב ומעונה, כלומר, הפועל יודע שאין לו לצפות שבעה&quot;ב ישלם לו מיד בערב אלא שישלם מתי שירצה עד הבקר. ( גם בימינו מי שמקבל שכרו לאחר חודשיים וחצי יודע שלפני כן אין לו לצפות כלל שישלמו לו לפני הזמן הזה אלא אם במקרה מתחשק למעביד ( למשל לקראת חגים ), אבל גם יודע שבהגיע זמנו המעביד אינו מעז לאחר בתשלום כי עלול להיענש ולכן מצפה לתשלום בזמן - בדיוק לאחר חודשיים וחצי ).<br />יבהיר נא לי אפוא 'אור חדש' דבריו מחדש...","209","","2663","True","True","False","","162","95.86.111.204","0","47639","בבא מציעא|קיב ע&quot;א",""),new Message("47649","47645","ההבדל בין חיוב למתחייב","16/01/17 16:09","יח טבת","תשע&quot;ז","16:09","אור חדש","חייב לשלם השכר מיד בסוף העבודה (וחיי הפועל תלויים בכך וממילא חזקה עליו שידרוש שכרו מייד) ובכ&quot;ז לא מתחייב משום בל תלין עד שיעבור עונה אחת ולרב שתים בשכיר יום.<br />למשל החיוב לקרוא ק&quot;ש הינו מעה&quot;ש עד 4 שעות ביום ועובר על חיוב זה רק אחרי השני האחרונה של השעה ה4. <br />כמובן שאם המנהג היה לשלם רק <b>בסוף </b>הזמן החוקי (כהצעתך) ממילא הפועל היה מראש נערך לכך ותמיד שומר לעצמו מלאי של אוכל ליום אחד עד שיקבל שכרו שתמיד מגיע באיחור של יום.","458","","2663","True","True","False","","101","213.151.53.59","0","47639","בבא מציעא|קיב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);