var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47722;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","54")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47722","0","החזרת משכון - מי צריך לבוא למי?","18/01/17 23:49","כ טבת","תשע"ז","23:49","צבי שביט","המשנה אומרת "ומחזיר את הכר בלילה, ואת המחרישה ביום".
בחבורה בה אני לומד דף יומי התלבטנו בשאלה האם חובתו של המלוה לבוא לביתו של הלווה כדי להחזיר לו בגד יום ביום ובגד לילה בלילה, או הלווה הוא זה שצריך לבוא לביתו של המלוה כדי לקחת את המשכון.
אני טענתי שהלווה הוא זה שצריך לבוא למלוה, משלוש סיבות:
1 - המלוה עשה טובה ללוה בכך שהלוה לו כסף. הלווה לא עמד בהתחייבותו ולא פרע את החוב בזמן שנקבע. לא מתקבל על הדעת שנטריח את המלווה לבוא בכל יום ללוה כדי להחזיר את המשכון.
2 - המשכון נועד להפעיל לחץ על הלווה שיפרע את חובו, ולכן הוא זה שצריך לטרוח.
3 - חובת החזרת המשכון ללוה היא רק כאשר אין לו בגד אחר. המלווה לא אמור לדעת אם ללוה יש בגד נוסף או לא, ולכן מסתבר שהלווה צריך לבוא למלוה ולבקש ממנו את המשכון.
היו שטענו כנגדי שהלשון "מחזיר" משמעותה שהמלוה הוא זה שצריך לדאוג להחזיר.

בדקתי באינצקלופדיה התלמודית בערך "השבת עבוט", אבל לא ראיתי שום התייחסות לשאלה זו. גם ברמב"ם אין התייחסות לשאלה.

האם מישהו יודע על התייחסות לשאלה זו?","601","","2661","True","True","False","","799","31.44.131.1","0","0","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47724","47722","נ"ל דעבד לוה לאיש מלוה","19/01/17 01:00","כא טבת","תשע"ז","01:00","דוד כוכב","והרוצה את הרב יבוא אליו.

סע' 3 אינו שייך כשהמלוה יודע שהלוה נצרך.
אולם הלוה רשאי לוותר על קבלת העבוט, ואם אינו בא הרי ויתר.
פירוש "מחזיר" / "השב תשיב" - לידי הלוה, אם בא לקבלו.","125","","2660","True","True","False","","175","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47731","47722","החובה מוטלת על המלווה","19/01/17 10:43","כא טבת","תשע"ז","10:43","Almuaddib","ראשית, כפי שכבר אמרו לך, לשון התנאים היא "ומחזיר". ולא רק לשון המשנה היא זו, אלא שכך גם לשון התורה עצמה, שהמצווה היא "השב תשיב לו את העבוט" וכן "עד בוא השמש תשיבנו לו".

שנית, מלשון הדברים בדף של היום, גבי אשה אלמנה, וכפי שכתב רש"י שם במפורש: "שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית". המלווה הוא המגיע לביתה, ולא ההיפך.

ושלישית, ראה שמצוות עשה היא, המוטלת על המלווה: כך בתורה וכך בפוסקים, עיין ברמב"ם, כך בשו"ע, ועוד. ואיך תהיה זו מצוות עשה המוטלת על המלווה, אם היא תלויה במעשה של הלווה - בכך שהוא צריך לבוא לבית המלווה?



ומהסברות שלך, תוכל גם לסבור בדיוק ההיפך, שהרי אם הדבר מוטל על הלווה, יתבייש לבוא לביתו של המלווה בכל ערב לבקש משכונו, ונמצא שהלז עובר על שכיבה בעבוטו.


לגבי סיבה 2 שלך, הרי כבר עליה נכתב במפורש בגמרא, שאם כן הוא שמחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו, ולוקח אותו בעת שאינו צריך לו--מה יועיל המשכון? וענו - כדי שלא יישמט החוב בשביעית; ולא ייעשה מיטלטלין אצל בניו, אלא ייפרע מן המשכון אחר שמת הלווה.","107","","2660","True","True","False","","154","82.81.160.69","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47898","47722","עזוב תעזוב - עמו","24/01/17 14:38","כו טבת","תשע"ז","14:38","דוד כוכב","אמרו במשנה מסכת בבא מציעא דף לב ע"א: "הלך וישב לו, ואמר: הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק פרוק - פטור. שנאמר: עִמּוֹ".

ובבית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף ח ע"ב הביא דין זה לאופנים אחרים של הצלת ממונו, וכתב: "כל שאינו מסייע, אין לאחרים חובה בהצלת ממונו יותר ממנו". הוי אומר שהסברה הנלמדת מהפסוק נכונה גם בשאר מעשי חסד.

ובשו"ת פרי יצחק (ח"ב סי' נ"ט) כתב, שפשוט מסברא שכשהבעלים יכולים לבדם אין כלל מצוות עזוב תעזוב ואין צורך בפסוק למעט, כי כל יסוד המצוה הוא כשאינו יכול לעשות לבדו.

מכאן נלמד גם להשבת העבוט, אם הלווה יכול לבוא לביתו של המלוה, אין על המלוה חובה לטרוח עבור הלווה בדבר שהוא יכול לעשות בעצמו.

אך אם הלווה נצרך לעבוט אך יש לו קושי להגיע למלוה, על כך מסיימת שם המשנה: "אם היה זקן או חולה - חייב".
ובזה מבואר לשון רש"י במסכת בבא מציעא דף קטו ע"א: "משיאה שם רע - שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית". שהרי נשים יקרות אין דרכן לצאת מבתיהן (ראה בשו"ע חו"מ יא, ה), ודינה כזקן וחולה.","125","","2655","True","True","False","","224","95.86.121.75","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47725","47724","עדיין יש לעיין","19/01/17 03:15","כא טבת","תשע"ז","03:15","המכריע","אילו זו היתה מצוה ממונית גרידא מסתבר שאין חובה על המלוה בטירחה. אבל מכיון שזו מצוה, יתכן שזה כמו טירחא בכל מצוה המוטלת על המחוייב בה. ומובא ברמ"א דהוי מצוה שמתן שכרה בצידה (נפ"מ שאין כופין), כלומר שאין זה בגדר תביעה ממונית שאז ודאי כופין ונפרעין ממנו בעל כרחו.

וקצת משמע כן מהא דאלמנה אתה משיאה שם רע בשכנותיה , שהמלוה בא אצלה ולא היא אצלו.

וכאמור, עדיין יש לעיין.","199","","2660","True","True","False","","254","164.138.116.46","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47736","47725","אלא שאילו היתה מצוה גם בטרחה","19/01/17 12:53","כא טבת","תשע"ז","12:53","דוד כוכב","- היה צריך להשמיענו זאת להדיא - בתורה במשנה בגמרא ובפוסקים.","125","","2660","True","True","False","","148","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47733","47731","יישר","19/01/17 12:12","כא טבת","תשע"ז","12:12","אור חדש","","458","","2660","False","True","False","","76","213.151.53.59","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47747","47736","באיזו מצווה נזכרת הטירחה בפני עצמה?","19/01/17 15:26","כא טבת","תשע"ז","15:26","המכריע","בסוכה ותפילין וכו', זה מובן מאליו, על מי שמוטלת המצוה מוטלת הטירחה הכרוכה בה.","199","","2660","True","True","False","","244","164.138.116.46","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47758","47747","אינו דומה","19/01/17 22:52","כא טבת","תשע"ז","22:52","דוד כוכב","במסכת בבא מציעא דף לב ע"א:
"הלך וישב לו, ואמר: הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק פרוק - פטור. שנאמר עמו".

מאי טעמא דקרא בזה? מאי נ"מ אם טורח הוא עמו או שלא? למה לא יטרח במצוה מכל מקום?
ההבדל הוא שהמצוה היא בין אדם לחברו, ואינו צריך להתאמץ בה יותר מחברו עצמו.
וכעין טעם זה טעם זקן ואינה לפי כבודו. וראה דעת הרא"ש שהובאה בסוף קישור זה.
וכי יכול לוה לומר למלוה היות שמצוה עליך להלוות לי טרח ובא לביתי להלוותני? והשבת העבוט רק מכח ההלואה באה.","125","","2660","True","True","False","","163","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47837","47747","ישנו סיפור","22/01/17 22:32","כד טבת","תשע"ז","22:32","יאירה","פעם הזדמן איזה יהודי עני לביתו של החפץ חיים. הוא אירח אותו בסבר פנים יפות, הגיש לו אוכל והציע לו את מיטתו לישון. היהודי הזה התרגש מאוד ואמר, שהוא יכול לעשות את זה בעצמו, בטענה, שלא ראוי לרב כך כך גדול לשרת אותו. והחפץ חיים השיב לו: "זאת המצווה שלי"! למחרת בבקר האורח קם להניח תפילין והחפץ חיים ניגש אליו והביע רצון לעזור לו, השיב האורח: "זאת המצווה שלי"!","192","","2657","True","True","False","","233","62.0.119.104","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47759","47758","פריקה וזקן אינם דומים","19/01/17 22:58","כא טבת","תשע"ז","22:58","המכריע","דכל ענין הפריקה היא לסייע לו, ובפרט זקן, יש בזה טעם גמור, דאין ענין לתורה שיאבד זה את שלו כדי להציל את של חבירו, ואם כבודו יקר בעיני עצמו טפי מממונו, לא נאמר לזה לאבד את כבודו כדי להציל ממון חבירו.

ואף בשני אלו בעינן קרא כדי לפטור.

אבל כאן, כמו שאכן הדגשתי בתחילת דבריי, הנידון הוא האם זו מצוה ממונית כמו שכתבת, או מצוה בעלמא.","199","","2660","True","True","False","","230","212.76.96.196","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47763","47759","שאלתי: האם מצוה למלוה לטרוח ללוה להלוותו","20/01/17 00:55","כב טבת","תשע"ז","00:55","דוד כוכב","האם מצוה על הנותן צדקה לטרוח לקראת המקבל? ושאר בעלי חסד.
ואם לאו, מאי שנא משיב העבוט? היכן מצינו חילוק ביניהם בלשון התורה ובספרים?","125","","2659","True","True","False","","128","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47768","47763","אמנם יש חילוק","20/01/17 11:36","כב טבת","תשע"ז","11:36","דוד כוכב","הלואה, צדקה, וחסד, אין בהם שיעור קצוב, מה שאין כן השבת העבוט.
אך אין בחילוק זה סברה לחלק לענין מי יקדים לקראת מי.","125","","2659","True","True","False","","137","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47848","47837","מהחפץ חיים נלמד שיש בכך מצוה","22/01/17 23:51","כד טבת","תשע"ז","23:51","דוד כוכב","מהנהגת רובם של חכמים נלמד שאין בכך חובה.","125","","2657","True","True","False","","135","212.76.103.44","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47899","47898","עירבת מין בשאינו מינו","24/01/17 15:35","כו טבת","תשע"ז","15:35","Almuaddib",""שנאמר עמו" - זה אכן מתאים לעזוב תעזוב. "השב תשיבנו לו" - "עמו" לא נאמר כאן.

ועוד, מה הקשר בין לשכב בעבוטו לבין הצלת ממונו? מה עניין שמיטה להר סיני?

הקישור שאתה עושה למצוות עזוב תעזוב, מלאכותי וחסר הגיון.

====

על כרחך, המלווה מחוייב להשיב, גם אם הלווה לא בא אל ביתו לבקש. וראה מה כתב הנשר הגדול בספרו:

"...הא למדת שהממשכן את העני דבר שהוא צריך לו ולא החזירו לו בזמנו, עובר משום שלשה שמות:
משום לא תבוא אל ביתו,
ומשום השב תשיב לו את העבוט,
ומשום לא תשכב בעבוטו. ..."

הרי שפרט למצוות ל"ת של 'לא תשכב', יש מצוות עשה ברורה - 'השב תשיב'. מצווה זו מוטלת על המלווה. וכי קיומה של המצווה תלוי בבקשתו של הלווה? סברות רבות אתה מביא, וכולן פורחות באוויר - שהמצווה שרירה וקיימת - ומוטלת על המלווה!","107","","2655","True","True","False","","199","82.81.160.69","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א",""),new Message("47900","47899","כבר כתבתי","24/01/17 16:48","כו טבת","תשע"ז","16:48","דוד כוכב","דין "עִמּוֹ" נאמר בפריקה וטעינה, אבל סברת הדין נכונה בכל סיוע לזולת, וכמשמע בלשון המאירי. לכן יש ללמוד ולהרחיב את הדין מסברה ובבנין אב.
ואם בעזרה כך, קל וחומר בסיוע למי שכלל אינו נצרך - שאין לו כלל צורך במסייע. ואת עצם איפשור הפגישה לצורך השבת העבוט יכול לעשות הלווה הנצרך בעצמו. ועל המלווה קיימת רק החובה לשחרר את החפץ.
צריך לזכור שהשבת העבוט אינה מצוה טכנית חסרת הגיון. זהו חסד, וחסד זה בעצמו נגזר מהחסד של ההלואה הראשונה.

* מה הקשר בין לשכב בעבוטו לבין הצלת ממונו - שניהם חסד וסיוע בממון לנצרך. לכן זה נקרא צדקה - וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' (דברים כד, יג). ומכאן הרי לומדים שהמלווה קנה את גוף המשכון, ולכן בהשבתו הוא למעשה נותן צדקה.

* מה הדין אם הלווה אומר למלווה: הלילה אל תחזיר, אני אסתדר. האם חייב המלוה להחזיר בכל זאת? ודאי שלא.
ומה אם הלווה אומר למלווה: הלילה כן תחזיר, אבל אני אהיה בתל אביב, רוץ אחרי לשם. האם המלוה חייב לטרוח ולהחזיר? ודאי שלא.
טענתי היא שאם הלווה אומר למלווה: "תחזיר תחזיר, אבל לא בא לי לצאת מהבית, תגיע אתה אלי", זה ממש כמו שני המקרים הקודמים - הלווה למעשה מוותר. ולא על מקרים כאלו דיבר הרמב"ם, אלא על מקרים שהלווה כן עושה את מה שביכולתו, והמלוה הוא שממאן להשיב.","125","","2655","True","True","False","","163","95.86.121.75","0","47722","בבא מציעא|קיג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);