var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=47882;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("47882","0","למי מגיע אפריון","23/01/17 12:37","כה טבת","תשע"ז","12:37","אור חדש","אמרו... משום ריש לקיש הלכה כר''ש אמרוה קמיה דשבור מלכא אמר להו אפריון נמטייה לרבי שמעון:
מה היה כל כך מיוחד בהוראתו זו של ר"ש שזכה להתלהבותו של שבור מלכא מפסקו?
נחזור לביאור רש"י על המשנה:

כל שעליון יכול לפשוט ידו וליטול הרי אלו שלו. כדאמר ר''מ הואיל ומעפרו היא חייה: והשאר של תחתון. ועליון הוא גופיה אפקורי מפקר להו לגביה שגנאי הוא לו ליטול רשות ליכנס לתוך של חבירו וללקוט:

ר"מ ור"י נחלקו בדין למי ראוי לתת הירק הגדל מקרקע של עליון והנמצא בתוך חלקו של תחתון
שאלה זו לא ניתן באמת לפתור בצורה אמיתית שהרי מידת האמת מכירה בזכותם של העליון והתחתון בבצורה שווה ביחס לירק זה (כך סיכם ר"מ עצמו)
במקרה כזה הנסיון להכריע את הדין עפ"י התורה יוצר מצב קשה ביותר, יוצא שאם נקבע שהאמת התורנים עם ר"מ יצא שהאמת שעם ר"י מקופחת וכן להפך, בכל פסק יצא שגם התורה נאלצת להיות 'לא לפי האמת' וגם החלוקה לא ממש הוגנת.
כאן בא ר"ש בהצעה שכולה חן:
במקום להכירע הדין מתוך הב"מ ננסה רגע להבין את 'הנפשות הפועלות' של הסיפור.
בבדיקה כזו מתברר שגם אם נפסוק כר"מ כלל לא יווצר מצב שהתחתון מפסיד לגמרי שהרי כלל לא סביר שהעליון ינסה לקבל את הירקות שסמוכים לתחתית הגדר וממילא מעצמו יפקיר חלקם לשכנו.
מסתבר שדיונים שונים המתנהלים בב"מ ללא בחינת המציאות אלא רק מתוך בחינת דיני וסברות התורה מובילים למצב קשה ובלתי פתיר ואילו ההתחשבות במציאות בתוך ההלכה מובילה למצב הרמוני שנותן לכל אחד חלקו בלא הצורך בדין הקשה!","458","","2656","True","True","False","","840","213.151.53.59","0","0","בבא מציעא|קיט ע"א",""),new Message("47885","47882","ואני בעוניי תמה","23/01/17 13:38","כה טבת","תשע"ז","13:38","עלי","על הדיון במשנה.
א. הרי אם הירק נזרע, לא יתכן שהעליון זרעו, הרי אינו יכול להיכנס לגנה התחתונה ולתחוב את הזרע לכותל, ממילא בעלות על הזרע יכולה להיות רק לתחתון ! כבר יש לו יתרון ראשון.
ב. בנוסף, מדוע מתעלמים מכך שהנוף גדל באויר חצרו של התחתון, הרי בלי מקום זה ( ובלי להתחשב ביניקת האויר, וקשה, מדוע מתעלמים מיניקה זו המתאפשרת בזכות התחתון ?) לא היה הירק יכול לצמוח ?
ג. ועוד, הרי מה ששורש הירק גדל בקרקע, אבל בעומק הקרקע של העליון ומן הסתם אין העליון משתמש בעומק הקרקע ואינו חסר משימוש בעומק הקרקע, אם כן התחתון נהנה והעליון אינו חסר, אם כן יכול התחתון לטעון ש'זה נהנה וזה אינו חסר', אין לעליון מה למנוע מהתחתון ליהנות מהשימוש בקרקעו בגידול הירק ( אחרת תהא זו מדת סדום ) !
ד. מה שגנאי לעליון להיכנס לרשות התחתון לקטוף את הירק ( רש"י ), גם גנאי לו לזרוע את הירק וממילא כטענה א.
ה. אפילו להתכופף לתוך אויר גינת התחתון כדי לקטוף אין לו זכות וממילא איך הוא טוען לזכות על הירק ?
ו. אם נאמר שמדובר בירק שנזרע מאליו, יכול התחתון לטעון שלא נוח לו בכך ורוצה לעוקרו כדי שלא יצמח באוירו אלא אם ירויח מכך, והרי אין העליון יכול לעכבו מזה, ושוב חזרנו לטענה ג שגם אם העליון יטען שגם הוא רוצה להרויח מכך שהירק גדל בקרקעו, אבל יטען התחתון שזו קרקע שאינו רגיל להשתמש בה ואינה נהנה ממנה בד"כ ורק התחתון יכול ליהנות ממנה, ולכן צריך הירק להיות שייך לתחתון !
אשמח לתגובות מה ניתן לענות על טענות אלו !","209","","2656","True","True","False","","199","95.86.94.67","0","47882","בבא מציעא|קיט ע"א",""),new Message("47886","47885","תשובות","23/01/17 13:42","כה טבת","תשע"ז","13:42","אור חדש","נזרע מאיליו
כל טענות העליון יכול לטעון התחתון כנגדו וכן להפך כך סיכם ר"מ מחלוקתו עם ר"י","458","","2656","True","True","False","","117","213.151.53.59","0","47882","בבא מציעא|קיט ע"א",""),new Message("47887","47885","המממ","23/01/17 13:46","כה טבת","תשע"ז","13:46","Almuaddib","אז ככה:

א. מי אמר שהירק נזרע? צמח לו שם. צמח מזרע שהרוח העיפה ממרחקים.

ב. מתעלמים מהנוף, משום שאין לצמח קיום בלא השרשים, ומהם הוא יונק. הם לא ידעו ולא הכירו את מעגל חילוף הגזים המתבצע בתאי העלים של הצמח. אפילו מעגל קרבס עדיין לא היה ידוע אז.

ג. כל הקרקע של העליון - עד לעומק האדמה היא שלו. גם אם אינו משתמש בה - זו הקרקע שלו. אנו בדיני קניין עסקינן. את התמיהה שלך של "זה נהנה וזה אינו חסר", הרי תוכל לשאול גם הפוך - הרי התחתון אינו משתמש באוויר, ומה אכפת לו שהעליון ישתמש באווירו?

ד. ע"ע א' לעיל.

הא. אתה סותר את עצמך, הרי טענת ש"זה נהנה וזה אינו חסר"! מה אכפת לתחתון שזה מתכופף מעט לאווירו?

ו. שוב אתה חוזר לאותה סתירה עצמית שהוזכרה לעיל בהא. אתו ברשיעי עסקינן?","107","","2656","True","True","False","","202","209.88.198.77","0","47882","בבא מציעא|קיט ע"א",""),new Message("47892","47887","תשובות","23/01/17 21:53","כה טבת","תשע"ז","21:53","עלי","כל הדיון שהעליתי לא העליתי אלא כדי שנבחן היטב את הדברים, כי למשל לא קבלתי תשובה על עניין מקום צמיחת הצמח, שהרי ברור שיניקת הצמח וכל כח גידולו באים מהקרקע, על זה אין כל ויכוח, אבל מאידך ללא מקום לגדול באויר חצירו של התחתון לא היה הצמח גדל. האם לתת לו מקום לגדול אינו נחשב ? והרי כבר כתבתי שיכול היה התחתון לטעון שאילו רצה יכול היה למנוע את גדילת הצמח באויר חצירו !
מאידך, מה שיניקת הצמח וכח גידולו באים מהקרקע שעד התהום שייכת לבעל הגינה העליונה, ואין ויכוח על בעלותו עליה, ואי אפשר להפוך את טענת 'זה נהנה וזה אינו חסר' גם לצד השני כי אויר חצר שתפוס מפריע לשימוש באויר זה לדבר אחר ואילו שימוש בעומק הקרקע אינו מפריע כי אין לה כל שימוש אחר כלל. זו הסיבה שדווקא התחתון הינו המשתמש העיקרי באויר החצר ולכן מפריע לו כהוגן ששכנו מכניס ידיו לחצירו ולשכן העליון גנאי הוא לעשות זאת, משא"כ השימוש בקרקע עצמה שהתחתון לא נכנס לקרקע שכנו אלא הצמח מאליו צומח בה ללא יוזמתו. לו הייתי התחתון והיה העליון 'מאיים' שיחפור בקרקע ויעקור את שרשי הצמח הייתי אומר לו - בבקשה, טרח וחפור - אבל מחצירך ולא מצד הכותל, כי אינו דומה קושי העקירה מלמעלה שיכול להיות חפירה של נניח שנים שלשה מטרים לעקירה של כמה ס"מ מהכותל !
על השאלה מי אמר שהצמח נזרע, מראש התייחסתי לשתי האפשרויות !
דומה עלי הדבר למי שיש לו דירה ובית שאינם כלל בשימוש ובא חבירו ונכנס אליה והשתמש בה. כך נכנס הצמח לעומק קרקע חבירו שאינו יכול להשתמש בה כלל ובאמת בד"כ אינו משתמש בה, וגדל בה.
גם לי ברור שהחכמים התעלמו מכל הטיעונים הנ"ל וכל שרציתי הוא להבין מדוע.","209","","2656","True","True","False","","185","95.86.94.67","0","47882","בבא מציעא|קיט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);