var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4868;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","57"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","38"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4868","0","כהן משיח","07/11/10 14:37","ל חשון","תשע"א","14:37","מתפעל","דף ו,ב משנה: "הורה כהן משיח לעצמו שוגג ועשה שוגג מביא פר שוגג ועשה מזיד מזיד ועשה שוגג פטור שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת ב"ד לצבור:

דף ו,ב גמרא שוגג ועשה שוגג מביא פר פשיטא אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון שהורה ושכח מאיזה טעם הורה ובשעה שטעה אמר הריני עושה על דעת הוראתו דמהו דתימא כיון דאילו מתידע ליה [שמא] הדר ביה כמזיד דמי ולא לחייב קמ"ל: מזיד ועשה שוגג כו': מנא ה"מ דתנו רבנן (ויקרא ד) לאשמת העם הרי משיח כצבור <שיכול> והלא דין הוא

דף ז,א גמרא צבור מוצא מכלל יחיד ומשיח מוצא מכלל יחיד מה צבור אין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה אף משיח לא יהא חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה".

כמה הערות:

א: מדוע נוקטת המשנה ובגמרא וברמב"ם את הביטוי כהן "משיח" ? למה לא משוח?

ב: הגמרא שואלת שזה פשיטא שכהן משיח שהורה לעצמו ועשה בהוראת עצמו חייב בקרבן המיוחד. ולכאורה איפה כאן הפשיטות? ממתי בכלל כהן משיח יש לו סמכות להורות? ומדוע הוא מורה לעצמו ולא שואל את בי"ד? והרי לא מצינו למשל שדיין אחד מהסנהדרין של 71 יורה לעצמו ויעשה על פי פסק עצמו שיצטרך להביא קרבן מיוחד.
אז יש כאן חידוש גדול של התורה ולומדים זאת ע"י הפסוק: "לאשמת העם" שהתורה מדברת בדומה לפרשת של אשמת העם, פר העלם דבר של ציבור.
זה נקרא פשיטא?

ג: קשה לי הדמיון בין כהן משיח שהורה לעצמו ולבין כשהציבור עושה בהוראת בי"ד.
הרי מה הדין כשבי"ד מורה להיתר במזיד, והיחיד לא עושה על פיהם בגלל ההוראה שלהם אלא שנתחלף לו חלב בשומן, למדנו לעיל במשנה (ד' ע"ב) שחייב היחיד כשבה או שעירה כדין חטאת רגילה. "מזידין ועשו שוגגין מביאין כשבה ושעירה". ואם כן הכהן המשיח אינו כלל כמו בהוראת בי"ד שכאן אומרת המשנה שאם הכהן היה מזיד בהוראתו אבל אכל חלב לא בגלל הוראתו אלא בשוגג, היינו שהתחלף לו בשומן, הרי הוא פטור מכל וכל.
אז קודם כל צריך להבין למה שלא יביא חטאת רגילה, ויותר קשה שהרי יש לנו לימוד מיוחד שדינו יהיה כמו בציבור וזה לא תואם.","148","","4923","True","True","False","","1280","80.74.114.58","0","0","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4887","4868",""הוא בחלב והן בדם"","08/11/10 10:54","א כסלו","תשע"א","10:54","מתפעל",""הוא בחלב והן בדם מהו?
מי אמרינן בטעמייהו הא פליגין, או דלמא כיון דשוין בקרבן בתר קרבן אזלינן תיקו".

לא מתחיל להבין את האיבעיא של הגמרא.
כיצד יתכן וקרבן על חלב יעבוד עבור דם?
מה יהיה למשל בסתם יהודי ששגג ואכל חלב ודם, חשב שזו ארוחה כשרה ולבסוף התברר שהיו שם חלב ודם,
זה הדין של שמות מוחלקים שכל איסור זוקק קרבן לעצמו.
ולמה לא אומרים שזה אותו קרבן חטאת כשבה או שעירה?
למה דוקא כאן בהוראה אנחנו לא מתחשבים בכלל של שמות מוחלקין?
ראינו גם איבעיא כזו בב' הוראת של בי"ד, חלב ודם אם מצטרפים מיעוט למיעוט לחייב.
ובכלל, מדוע שקרבנם שווה יהיה מודד למשהו?
אם קרבן פסח הוא כבש אז נגיד שניתן לצאת בו גם ידי אשם?
מה הקשר?","148","","4922","True","True","False","","166","80.74.114.58","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4889","4868","[ללא נושא]","08/11/10 16:08","א כסלו","תשע"א","16:08","עציוני","א. הכהן המשיח הוא לשון הפסוק: אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם

ב. הגמרא מבינה שהמשנה לא באה לחדש את דין פר כהן משיח, אלא לדון בתנאים המחייבים אותו. ידוע לנו כבר שכהן גדול מביא פר על שגגתו, ועכשיו באים לפרט מתי חל הדין הזה ומתי לא. על רקע זה, ברור שאם הורה בשוגג ואכל בשוגג אין לך מקרה שהוא יותר שוגג מזה, וברור שמקרה זה כלול בדין פר על השגגה (רק המקרים האחרים במשנה - הורה במזיד ואכל בשוגג או להיפך אינם פשיטא - פה לא ברור האם לדון מקרה זה כשוגג או לא).

ג. גם כאן, הדיון הוא לא על עצם החיוב אלא על התנאים להבאת פר. ביחס לכך מחדשת הגמרא שכהן מביא פר באותם תנאים שציבור מביאים פר - כאשר ההוראה היתה בשוגג.

בקיצור: התשובה לסעיפים ב-ג היא אותה תשובה: הגמרא לא דנה בדיני כהן גדול אלא בדיני פר כהן גדול.","159","","4922","True","True","False","","209","132.70.40.183","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4917","4889","יישר כח - כמה הערות","09/11/10 16:05","ב כסלו","תשע"א","16:05","מתפעל","לגבי א: אכן ראיתי היום בפסוק. והשאלה שלי אם כן נכונה לגבי התורה. למה משיח?
אולי מפרשי התורה עומדים על זה?

ב: אם תשים לב, בתורה לא כתוב שהכהן חטא בגלל הוראתו. אין מילה על הוראה.
ואם כן, בהחלט יש מקום למשנה לחדש את דין פר כהן משיח בהוראה.
היה אפשר ללמוד בפשיטות אם לא המשנה, שיחיד שחטא מביא כשבה וכו' וכהן גדול מביא פר.

ג: אני לא כל כך מבין את תשובתך. ברור שדנים בדיני פר כהן גדול. אבל למה שיהיה הבדל ברמת העיקרון במקרה שההוראה היתה במזיד והוא עשה בשוגג?
למה ביחיד מביא כישבה ובכה"ג פטור לגמרי?
לא ראיתי שיש בגמרא לימוד מיוחד על כך. זה לא נראה לך מוזר?","148","","4921","True","True","False","","168","80.74.114.58","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4920","4917","הסבר","09/11/10 18:21","ב כסלו","תשע"א","18:21","עציוני","ב. בתורה כתוב (או לפחות כך הבינו חז"ל את הפרשה) שכה"ג מביא פר על שגגתו, בדומה לפר העלם דבר של ציבור. בציבור, הפר מובא כאשר בי"ד הורו והציבור עשו על פיהם. בכה"ג אין את הפיצול הזה - הוא מורה לעצמו (מן הסתם אין צורך בהוראה פורמלית - הוא פשוט חושב שכך הדין) ועושה על פי דעתו. ניתן לדון מה החלק החשוב יותר- ההוראה או העשיה, ובהתאם מה בדיוק צריך להיות בשוגג, אבל דבר אחד ברור: אם הוא גם הורה בשוגג וגם עשה בשוגג, זה מקרה שאין מה להסתפק בו והוא בודאי כלול בפרשה, ממאי נפשך. לכן זה פשיטא.

ג. ההשואה בין פר העלם דבר לפר כה"ג היא ששניהם באים על השוגג. רק כאן יש השואה. בנוגע למזיד (או מקרים אחרים שאינם עונים לדרישות להבאת פר), אין שום דין מיוחד לציבור שניתן להשוות אליו, ויש את דין היחיד. בנוגע לדין זה רש"י מצטט את הגמרא בדף יא שמביאה מיעוט מיוחד "מעם הארץ - פרט למשיח".","159","","4921","True","True","False","","223","77.124.167.65","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4927","4920","טוב, אז נשאר לנו ענין המשיח","10/11/10 07:52","ג כסלו","תשע"א","07:52","מתפעל","הסתכלתי במפרשים רש"י, רמב"ן , רשב"ם וספורנו
אף אחד לא מבאר למה משיח ולא משוח.

ועוד שאלה,
האם באמת כהנים בבית שני שלא נמשחו בשמן המשחה, לא היה להם דין פר כהן משיח?
נמשח או לא נשמח זה לעיכובא? או שכהן משיח זה רק כינוי לכהן גדול ותו לא.
כי אם כצד השני, מתעצמת התמיהה מדוע בחרה התורה לכנותו כהן משיח ולא כהן גדול כפי הפשטות בתורה. הכהן הגדול מאחיו.","148","","4920","True","True","False","","186","80.74.114.58","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4932","4927","מחלוקת תנאים","10/11/10 08:12","ג כסלו","תשע"א","08:12","עציוני","בבית שני היו הכהנים מרובי בגדים אך לא משוחים

מתני' ואיזהו המשיח המשוח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות (יא ע"ב)
...מתניתין דלא כרבי מאיר דאי ר''מ הא תניא מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דברי ר''מ ולא הודו לו חכמים (יב ע"א)","159","","4920","True","True","False","","233","132.70.40.183","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4951","4927","תשובה מוסמכת לענין המשיח","11/11/10 20:33","ד כסלו","תשע"א","20:33","עציוני","הנה תשובה שקיבלתי מן האקדמיה ללשון העברית:

משקל פָּעִיל משמש גם הוא בתפקיד של בינוני פעול (לצד תפקידים נוספים שלו), כמו למשל במילה 'נשיא' - שנישאו אותו.
הנה קטע מתוך מאמרו של משה בר-אשר על המילה 'ידיד', מתוך ספר היובל לעמוס חכם:

[...] לא מן הנמנע שהקריאה יָדִיד היא העומדת ביסוד פירושיה הקדומים במקרא [...] במשמעות 'אָהוּב'. אין לשלול את הדעה כי הם תפסו את הצורה יָדִיד כצורות רבות השקולות במשקל פָּעִיל. הללו כוללות בין השאר שמות תואר ושמות תואר מועצמים, ואין צריך לומר צורות בינוני סביל של בניין קל גם במקרא וגם בלשון חכמים (ומהן צמחו חלק משמות התואר ושמות התואר המועצמים). אפשר שהקדמונים ראו ביָדִיד צורה דומה לצורות הבינוני הסביל במשקל פָּעִיל, בדומה לצורת הבינוני קָרִיא – החלופה של קָרוּא – המשתקפת בצירוף "קְרִאֵי מועד / קְרִיאֵי העדה" (במדבר ט"ז, ב; כ"ו, ט), והבינוני שָׂנִיא – החלופה של שָֹנוּא – הנתון בצורת הנקבה "(לַ)שְּׁנִיאָה" (דברים כ"ב, טו), והבינוני שָׁלִיחַ (גיטין פ"ג מ"ו) – החלופה של שָׁלוּחַ – ודומיהן.","159","","4919","True","True","False","","257","77.124.167.65","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4934","4932","יישר כח","10/11/10 08:42","ג כסלו","תשע"א","08:42","מתפעל","לא הגעתי לשם עדיין.

אז לפי רבי מאיר, מדוע כותבת התורה כהן משיח ולא כהן גדול?

וגם ניתן לשאול מה הדין בסגן ובמשוח מלחמה ובכהן שעבר. אולי הסוגיא שם בי"ב מדברת על זה?","148","","4920","True","True","False","","157","80.74.114.58","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4935","4934","נשאיר אותך במתח","10/11/10 08:48","ג כסלו","תשע"א","08:48","עציוני","שתהיה לך יותר מוטיבציה להגיע מהר לדף יב ולהמשיך להתקדם בקצב של הלוח ...","159","","4920","True","True","False","","217","132.70.40.183","0","4868","הוריות|ז ע"א",""),new Message("4936","4935","","10/11/10 09:07","ג כסלו","תשע"א","09:07","מתפעל","הדפים של הוריות ממש ארוכים.

תודה רבה

ובהצלחה רבה בהמשך בקדשים.","148","","4920","True","True","False","","133","80.74.114.58","0","4868","הוריות|ז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);