var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50869;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50869","0","במס' חולין מ"ה","03/07/17 08:51","ט תמוז","תשע"ז","08:51","אליעזר מ ש","אלו טריפות וכו' ניקב הלב לבית חללו וכו' טרפה . ובגמרא אבעיא דרבי זירא אם חלל גדול או גם חלל קטן, ולמסקנה גם ניקב לחלל קטן - טריפה. כמה הסברים מהו חלל גדול ומהו חלל קטן:
1] לפי הרמב"ם :בלב יש 4 או 5 חללים: העליה הימנית, החדר הימני, העליה השמאלית, החדר השמאלי, ואפשר גם לומר שהתחלת אבי העורקים הרחב המחוברת בצורה קשיחה לחדר השמאלי, היא עוד חלל בלב. הדם זורם דרך פתח מהעליה הימנית לחדר הימני הקטן יותר, וזהו: החלל הקטן. שכיון שהעליה והחדר פתוחים זה לזה ודם זורם מזה לזה, זה נחשב לחלל אחד. ודם עורקי עם חמצן זורם מהריאות לעליה השמאלית, ומשם לחדר השמאלי -דרך פתח, ומשם להתחלת אבי העורקים, ומשם מוזרם לכל הגוף . וזהו: החלל הגדול, שכיון שהם פתוחים זה לזה ,ודם זורם מזה לזה, נחשב לחלל אחד. לעומת זאת, בין הצד הימני של הלב שבו החדר והעליה (הימניים) ובין הצד השמאלי שבו החדר והעליה השמאלים, ומחובר להם אבי העורקים ,יש מחיצה אטימה, ואין שום מעבר דם מזה לזה ,ולכן נחשב לשני חללים.
[ו'קנה הלב במשהו' המשך אבי העורקים, או עורק הריאה היוצא מהצד הימני לריאה]
2]לפי פ' רש"י, יש בלב חלל גדול וסביבו חללים קטנים. הכוונה -חלל גדול,החדר השמאלי. וחללים קטנים-שאר החללים, העליה השמאלית, התחלת אבי העורקים, החדר הימני, והעליה הימנית. [ויש פירוש שיש שם עוד חללים קטנים-בספר: שיחת חולין]
3]ברשב"א: יש שם חלל אחד גדול באמצע ושני חללים קטנים משני הצדדים, אפשר לומר חלל אחד גדול באמצע-החדר השמאלי עם העליה השמאלית הפתוחה אליו, ושני חללים קטנים(יחסית)מצד אחד התחלת אבי העורקים ומצד שני החדר הימני והעליה הימנית.","610","","2495","True","True","False","","796","147.236.34.10","0","0","חולין|מה ע"ב",""),new Message("50870","50869","אכן הבנת הלב בימי קדם היא סוגיא מעניינת","03/07/17 15:24","ט תמוז","תשע"ז","15:24","אביגדור","אוסיף על דבריך.
ממשמעות פשט הגמרא נראה כי בלב יש שני חללים - "חלל גדול" ו"חלל קטן". וכן משמע מפירוש המשנה לרמב"ם שם (חולין פ"ג מ"א). אם כי אפשר לפרש בה שיש יותר, שחלק מהם גדול/ים וחלק קטן/ים.
הרשב"א (בתורת הבית הקצר בית ב שער ג תחילת דף לב.) חידש שבלב יש שלושה חללים. וכן פסקו בעקבותיו הטור והשו"ע יו"ד סי' מ סע' א.
כמובן שהקשו על הרשב"א מה מקורו. שכן בגמרא אין סיבה להסביר שיש בו שלושה (כנסת הגדולה, הובא בהגהות והערות על הטור שם). ואכן כמובן שידוע לנו היום שהמציאות אינה שיש בו שלושה חללים.

אלא ששוב, הכרת הידע בעבר תועיל לנו להבין את דבריו.
תפקידו של הלב, כמו אברים פנימיים נוספים, והבנת המערכות הבסיסיות בכלל, לא היה ברור (תמצות של תפקידי אברים שונים מובא בברכות סא: - ריאה שואבת משקים, כבד כועס, טחול שוחק, קיבה ישנה - כל אלו מתאימים לדברי חכמי האומות בזמנם, מהמצרים דרך היוונים ועד הרומאים).

ובכן, אריסטו סבר שיש בלב שלושה חללים (שער השמיים מאמר ט ד"ה ונשוב לבאר צורת גוף הלב, אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך לב וכלי דם הערה 121). ואע"פ שגלינוס הוכיח בניסוי פומבי שאפילו לפיל יש רק שני חללים (נבחר דווקא פיל בגלל הדעות שהיו שלבעלי חיים קטנים יש שני חללים ולגדולים יש שלושה), המשיכו להחזיק בדעת אריסטו.
וכן במקרים נוספים בימי קדם, ואפילו בתחילת העת החדשה, לא תמיד הדעה הנכונה היא שהתקבלה (למשל השיטה שהארץ במרכז), זאת גם במקרים שהיו לדעה זו הוכחות נראות לעיין. מאידך, לפעמים באמת הדעה החדשה היתה זו המוטעית (למשל, שנת החמה ע"פ קופרניקוס פחות מדויקת מקודמיו, וכן גם אחרי תלמי היו שחזרו לשנת החמה של 365 ורבע בדיוק, למשל שיטת שמואל בגמרא עירובין נו.).

בכלל, תפקידו של הלב לא היה ברור גם במפרשים וגם אצל אומות העולם. יש מהראשונים ומהאחרונים שכתבו שמהלב יוצא אוויר חם ונכנס אליו אוויר קר (אבן עזרא בראשית ב-ז, רד"ק בראשית ב-ז ד"ה ויפח, חכם צבי סי' עז ד"ה גם). ואכן עד גלינוס סברו שהחדר השמאלי של הלב מזרים אוויר דרך אב העורקים כדי לצנן את הדם. ואע"פ שגלינוס הוכיח שאינו כן, רוב חכמי העולם העתיק וימי הביניים המשיכו לסבור כך (אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך לב וכלי דם פרק ב).","571","","2495","True","True","False","","190","95.86.127.210","0","50869","חולין|מה ע"ב",""),new Message("50881","50870","ידעו תפקיד הלב ...","04/07/17 11:10","י תמוז","תשע"ז","11:10","אליעזר מ ש","לשלוח הדם לכל הגוף דרך העורקים. ורמב"ם כתב 'בפרקי משה':שהעורקים שופכים דם לורידים 'קצתם לקצתם' .ומשמעות הלשון הזו כמו ב'ואהבת לריעך כמוך'[סה"מ] שכתב יאהבו בני ישראל 'קצתם לקצתם'. כלומר, הדם מועבר על ידי העורקים לכל מיני מקומות, ושם העורקים השונים מעבירים אותו לורידים השונים.(דלא כמו שפירשו המלהב"ד שחלק מהעורקים מעבירים דם לורידים)[למעשה -מחזור הדם הגדול-וכן מ"ש שכל הדם הזורם תמיד לעורקים, חוזר ללב בתנועה סיבובית] ומכל מקום, הידע שתפקיד הלב להזרים דם עשיר ברוח חיים=חמצן, לכל הגוף, היה ידוע היטב מימי קדם. ודברים אלו מתחברים עם דברי הרופא הגדול האנגלי ויליאם הרוי שגילה מחדש את מחזור הדם [שנת שע"ו1616]שכתב שגלינוס התכוון במקור לדבריו, ורק אחר כך הועתק ופורש שלא נכון. ולפי זה ידעו היטב כבר אז שהלב מזרים דם עם רוח החיים=החמצן לכל הגוף, והדם חוזר דרך הורידים ללב וכו' ובעצם גם חלק מהרופאים בימי הביניים שהייתה להם דעה מוטעית בעניין -[שלא סברו שהדם העורקי חוזר לורידים וכו'] ידעו כעיקרון, שתפקיד הלב להזרים דם עשיר ברוח החייים לכל הגוף [רק טעותם הייתה בעניין החזרה לורידים. או שחלק טעו וסברו שיש בתוך העורקים -דו נתיבי,- לאויר ולדם, וכך הם זורמים במקביל. אבל ראינו שהרמב"ם וכנראה עוד רופאים לא טעו בזה. ]ועניין זה גם בפי' על התורה עה"פ: 'כי נפש הבשר בדם הוא', ובדברי הראב"ע שם. כמו כן יש עוד להאריך בזה.(וכן הרמב"ם קורא לכל כלי דם ראשיים, ורידים ועורקים-'מזרק גדול'. ו'המזרק הגדול' בה' הידיעה הוא: 'אבי העורקים', על שם שהלב מזרים ודוחף וזורק דרך שם את הדם העשיר בחמצן[הבהיר יותר ו'תוסס' ו'אידי', ויחסית קל יותר מהדם הורידי, כיון שנמסך בו הרוח=החמצן שהתמזגה בו - כמבואר כל זה ב'פרקי משה' לרמב"ם] לעורקים הראשיים ומשם לעורקי המשנה וכו' להביאו לכל חלקי הגוף להחיותם, 'כי נפש הבשר בדם היא'. וזה היה ידוע מימי קדם עוד לפני הרמב"ם. ו3 הפ' שהבאתי והסברתי הם גם בספר: "ערוך השולחן". וראה עוד בספר: "שיחת חולין". ואין שום טעות בדברי הפירושים .כמו כן הדברים שכתבת בשם הראב"ע, כנראה כוונתו שזה עוד תפקיד ללב, ולא שסבר שזה כל תפקידו. וידוע שכבר היפוקרטס ידע שיש מעברים נסתרים בין העורקים לורידים וכו' [תפקיד הלב להזרים דם דרך העורקים לכל הגוף, זה נראה בחוש.]","610","","2494","True","True","False","","263","199.203.37.197","0","50869","חולין|מה ע"ב",""),new Message("50882","50870","ומשמעות הגמרא ברורה לפי הפירושים","04/07/17 11:11","י תמוז","תשע"ז","11:11","אליעזר מ ש","","610","","2494","False","True","False","","173","199.203.37.197","0","50869","חולין|מה ע"ב",""),new Message("50898","50881","דברי אבן עזרא וגלינוס בעניין הלב והנשימה","04/07/17 13:14","י תמוז","תשע"ז","13:14","אביגדור","אני לא יודע למה גלינוס "התכוון במקור", כלשונך.

אני יודע מה הבינו גדולי ישראל מדבריו ופסקו על כך להלכה בסוגיות החמורות ביותר.
זו לשון שער השמיים - אבא של הרלב"ג וחתנו של הרמב"ן, שעל ספרו זה הסתמכו ראשונים ואחרונים רבים לסוגיות בענייני הטבע (מאמר ט, דף ל: ד"ה והתועלת):
"וכתב גאלינוס כי צורך הריאה לאויר בשביל קרירותו לא בשביל עצמו... והיא (הריאה) צריכה לקרירות להקל מעליה חמימות הקיטור... אם כן נדע כי הצורך ההוא (צורך הגוף לנשום) לקרירות האויר שיתקרר הלב ואין הצורך לאויר (עצמו)". ע"פ זה הוא מסביר שלנשום אוויר חם לא מועיל כלל, כי מטרת הנשימה היא לא האוויר אלא הקרירות.
בהמשך הוא מביא שכך כתב גם איבן רושד.

החכם צבי סי' עז הביא את שער השמיים הזה ואת האבן עזרא - שאותו הוא הבין כדברי שער השמיים ולא כמו שאתה מנסה להסביר בו: "וכ"כ הראב"ע על פסוק ויפח באפיו נשמת חיים... וכ"כ בס' שער השמים (שציטטתי לעיל, שכוונתו ברורה) שתועלת הנשימה לקרר הלב... וכל אלו דברים מוסכמים ומוחשים בלי חולק בעולם... ויגיעת בשר היא להעתיק כל הנמצא כתוב מזה בספרי החכמים ראשונים והאחרונים ומדברי כולם נלמד שהנשימה היא צורך הלב".

על תפיסה זו של הראשונים והבנתם בדברי גאלינוס הסתמך החכם צבי שם בפסיקתו שהחיים נקבעים ע"פ הלב ולא ע"פ הנשימה.","571","","2494","True","True","False","","195","213.151.41.217","0","50869","חולין|מה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);