var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=52119;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("52119","0","עיקר מצות ישוב הארץ בנהנה מיגיע כפיו","09/08/17 20:25","יז אב","תשע&quot;ז","20:25","זילבר פדואל","בסוגייתנו ,מובא במרגליות הים אות ט' <br />בשם שו'ת אבני נזר <br />שהיושב בא&quot;י ומתפרנס מאשר יקבל מחו&quot;ל לא קיים עיקר מצות ישוב א&quot;י (אלא) רק אם יתפרנס מיגיעי כפו בא&quot;י אז ירכש לו סגולת הארץ.<br /><br />רצ&quot;ב צילום דבריו<br />וההמשך בהודעה הבאה (סליחה על איכות הצילום)","504","jpg","2474","True","True","False","","1232","82.81.31.217","0","0","סנהדרין|כד ע&quot;א","0-jpg"),new Message("52120","52119","המשך מרגליות הים אות ט","09/08/17 20:26","יז אב","תשע&quot;ז","20:26","זילבר פדואל","","504","jpg","2474","False","True","False","","434","82.81.31.217","0","52119","סנהדרין|כד ע&quot;א","0-jpg"),new Message("52121","52120","אמנם האבני נזר עצמו קצת מסייג","09/08/17 20:32","יז אב","תשע&quot;ז","20:32","זילבר פדואל","הנה הציטוט המלא <br />שו&quot;ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן צה <br /><br />תשובה מבן המחבר להרה&quot;ק מהר&quot;י זצ&quot;ל מפילעוו <br /><br />שו&quot;ת אבני נזר חלק חושן משפט סימן צה <br /><br />ח) שם הקשה על דברי כ&quot;ק אבי אדמו&quot;ר הגאון שליט&quot;א האם ישיבת ארץ ישראל באכילה תליא מילתא עכ&quot;ד. אנכי הרואה אשר במחילת כ&quot;ק שליט&quot;א לרגלי טרדותיו ורגשת נפשו בחיבת הקודש לא שם לבו במתינות להבין דברי כ&quot;ק אבי הגאון אדמו&quot;ר שליט&quot;א הנחמדים מפז. ומוכרח אני לשנות פרק זה כדי להבינו הדברים כהווייתן. הנה כ&quot;ק אבי אדמו&quot;ר הגאון שליט&quot;א חידש לנו דעיקר מצות ישיבת ארץ ישראל היא אם מתפרנס מן ההכנסה אשר יש לו בארץ ישראל אבל אם הוא מקבל צדקה מאנשי חוץ לארץ אינו מקיים המצוה בשלימות. וחילא דידי' הוא מהא דקיימא לן (גיטין מ&quot;ה ע&quot;א) עבד שברח לא&quot;י יצא לחירות לגמרי ואפי' ירצה הרב לעלות ולהשתעבד בו בארץ ישראל או למוכרו שמה אינו רשאי. והדבר הוא פלא הן מצד הסברא והן מדיוקא דקרא דבשלמא להחזירו לרבו שבחוץ לארץ ניחא דנמצא העבד מתבטל על ידו מישיבת ארץ ישראל אבל אם ירצה הרב גם כן לעלות למה יפקע ממונו. וגם מדיוקא דקרא אין ראי' רק שלא להסגירו לאדוניו שבחוץ לארץ דהא באדוניו שבחוץ לארץ משתעי קרא. [וכ&quot;ק שליט&quot;א כתב הטעם שבא&quot;י הוא מקום אדנות הי&quot;ת וכשהעבד מדבק עצמו בזה בטל ממנו כח אדנות אחר. ואין הטעם הזה מספיק דא&quot;כ אף אם האדון עולה עמו נמי נימא הכי]. ותירץ עפ&quot;י מה דאיתא בפרק האשה (פסחים פ&quot;ז ע&quot;א) דאין עבד אוכל פסח רק מפסח שהמנהו רבו עליו. והוא פלא כי אין אכילתו מפסח של אחר נגד עבדות רבו כלל. ופירש משום דאכילת פסח מורה במה שאוכל משלחן גבוה והוזמן לשלחן גבוה [כי אין הפסח נאכל אלא למנויו] שהוא עבד ה' וע&quot;כ מזונותיו משלחן השי&quot;ת ולא עבדי מצרים. וא&quot;כ אם עבד אוכל מפסח של עצמו הרי זה מורה שמזונותיו משלחן ה' שלא באמצעות רבו והעדות שקר שהרי מזונותיו משל רבו ומזונותיו משלחן ה' ע&quot;כ באין לו באמצעות רבו ע&quot;כ אינו אוכל רק מפסח שהמנהו רבו שזה יורה שמזונותיו באין לו משלחן ה' באמצעות רבו. ולפי זה יתבאר למה כשברח לארץ ישראל נפקעה ממנו אדנותו של רבו. כי אם עדיין תהי' אדנותו עליו יבואו לו מזונותיו משל רבו שבחו&quot;ל שבאין באמצעות שר הארץ ועיקר מצות ישיבת ארץ ישראל להיות השפעתו ע&quot;י השי&quot;ת בעצמו לא באמצעות שר הארץ. וע&quot;כ אף אם רבו רוצה לעלות אחריו לארץ ישראל מכל מקום מה שישב עד עתה בארץ ישראל לא היתה המצוה בשלימות כי לא קיים עיקר המצוה עד ביאת רבו לארץ ישראל. ומזה מוכח שמה שאמרה תורה לא תסגיר וגו' שהטעם הוא שיקיים מצות ישיבת ארץ ישראל בשלימות ע&quot;כ הפירוש שלא להחזירו לאדנותו כלל. ומזה יצא לדון דה&quot;ה כל היושבין בארץ ישראל ומתפרנסים מחוץ לארץ אין זה עיקר המצוה. והנראה מדברי כ&quot;ק שליט&quot;א שחשב שכ&quot;ק אבי אדמו&quot;ר הגאון שליט&quot;א למד הדין דהיושבין בארץ ישראל ומתפרנסין מחוץ לארץ אינם מקיימים המצוה בשלימות שמפסח למדו. <u>וחס ושלום לא עלה על דעתו לומר כן. וכי ישיבת ארץ ישראל אינה אלא לאכילה אתמהה. </u>רק מעבד למדו. והדמיון מפסח הוא לבאר הא דלא תסגיר ומהא דלא תסגיר הביא ראי' לנידון דידן. <span class='bordeaux'><b>ומ&quot;מ לא אמר חלילה שאינה מצוה כלל דסוף סוף ניזון מפירות א&quot;י ומאוירא דא&quot;י רק שאינו עיקר המצוה כמו אם יש לו פרנסה מא&quot;י: <br /></b></span>","504","","2474","True","True","False","","369","82.81.31.217","0","52119","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52122","52121","ומצאתי עוד : אבני נזר חלק יו&quot;ד סימן תנד","09/08/17 20:49","יז אב","תשע&quot;ז","20:49","זילבר פדואל","התשובה ארוכה מאד (14 עמודי A4 ! )<br />והנה ראש הדברים והסיכום:<br /><br />הלכות ישיבת ארץ ישראל. <br /><br />שאלה. בדבר אשר מקרוב נתרבו קוני אדמה בא&quot;י אשר במשך איזה שנים יוכלו להתפרנס ממנה כשר הדבר למיעבד הכי ומחויבין אנו לעשות כן. או לא: <br />...<br /><br />א) קיצור דברים הנ&quot;ל. <span class='bordeaux'><b>עיקר מצות ישיבת א&quot;י היא בהיות לו פרנסה מריוח א&quot;י אבל אם נשלח לו מעות מחו&quot;ל במתנה מאנשי חו&quot;ל לענ&quot;ד אין זה עיקר מצות ישיבת א&quot;י בשלימות ומ&quot;מ הוא מקיים מצות ישיבת א&quot;י: </b></span><br /><br />ב) וכשאני לעצמי הי' נ&quot;ל כי אין מצות ישיבת א&quot;י רק באיש צדיק שאם הי' כל ישראל כמותו הי' נגאלים, או כשהאיש צדיק אף אם האשה אינה צדיקת מאחר שהיא טפילה לו. וכיוצא בזה י&quot;ל בשרבו איש צדיק והוא כייף לי' וסר למשמעתו דאז א&quot;י קולטתו אגב רבו, או בשעכ&quot;פ ספק לו אם איש צדיק הוא אבל אם שלש אלה לא יעשה יציאתו מח&quot;ל לא&quot;י חנם אין כוסף ונחת רוח ביציאתו: <br /><br />ג) אך אין כן משמעות הפוסקים אלא דבא&quot;י שכבשו עולי בבל איך שהוא. מצוה לעלות ולישב בא&quot;י. ולמ&quot;ד לא קידשה לעתיד לבוא ואין מצות התלויות בארץ כגון ספק ערלה וכלאי הכרם נוהגין בארץ רק מדרבנן. מצות ישיבתה ג&quot;כ מדרבנן. ולדעת רוב הפוסקים דקידשה לעתיד לבוא מצות ישיבתה מה&quot;ת. אך בארצות שלא כבשום עולי בבל אין מצוה רק סברא. בזה שבו תלוי אם איש צדיק הוא או טפל לצדיק כנ&quot;ל או&quot;ק ב' יש סברא. אבל אם אינו בגדר זה אין כאן סברא. וע&quot;כ בארצות שכבשום עולי בבל למ&quot;ד לא קידשה לעתיד לבוא אם איש צדיק הוא וכו' יש כאן מצוה דרבנן וסברא. ואם לא כן יש מצוה דרבנן לבד. וכן בישיבת ירושלים על שאר א&quot;י אין כאן מצוה ר סברא אם איש צדיק הוא כו' ובדין הכל מעלין במה שהוא רק סברא דעת מהר&quot;מ דהוא יכול לכוף אותה אם רוצה לש&quot;ש. אבל היא לא תוכל לכוף אותו [ובא&quot;י ג&quot;כ דעת מהר&quot;מ דהיא אינה יכולה לכוף אותו משום דס&quot;ל לא קידשה לעתיד לבוא ובדרבנן רק הבעל יכול לכוף דיפה כח הבעל מכח האשה]: <br /><br />ד) וכל מה שאמרנו מענין ישיבת א&quot;י היינו שאם עלה מקיים אח&quot;כ בישיבתה מצוה השקולה כנגד כל המצות. אבל אין חיוב לעלות. מ&quot;מ נראה שהעלי' לא&quot;י היא כמו הלובש בגד בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית. ואם אינו לובש בעידן ריתחא ענשינן. כ&quot;כ י&quot;ל בזה אם אינו עולה בלי טעם. ואינו מוכרח. אך באם ישיג רשות מהממשלה לעלות שוב מצוה עליו לעלות ולהתיישב שמה. ובלבד שיתיישב שמה בתוך קיבוץ אנשים מישראל הכשרים: <br /><br />ה) ולדינא הצריך לענינינו למה דקי&quot;ל כרוב הפוסקים דקידשה לעתיד לבוא אם עולה ויהי' לו מצב פרנסה שם כמו שהוא בזמנינו זה מקיים בישיבתה מצוה ששקולה ככל המצות. ומ&quot;מ אין עליו חיוב לעלות רק כשמשיג רשות מהממשלה. ובלבד שיתיישב שמה בתוך קיבוץ אנשים מישראל הכשרים. ובכן מצוה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה ענינים א' לגוף העלי' שתהי' חפשית. ב' אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל וביחוד למצות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם ואם יהי' הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' לענין קדושת הארץ וברכותי' כי ע&quot;י קיום המצות בא&quot;י בפרט מצות התלויות בארץ ירבה בה קדושה וברכה כי מצות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצות תתחזק נשמתו כן הארץ בקיום מצוותי' יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלוי' בקדושתה כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלקית. וא&quot;כ לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ כן יהי' ברכת ד' בפירותי'. <span class='bordeaux'><b>ואפי' להאנשים היושבים בחו&quot;ל הוא מצוה גדולה לקנות נחלה בא&quot;י. ובפרט אם יהי' להם מזה פרנסה אף אם ישבו בחו&quot;ל נחשב קצת כאלו יושבים בא&quot;י.</b></span> ובכן אתם קציני וגבירי ישראל אשר יש לאל ידכם להשתדל בהשגת רשיון ולהוציא את הרעיון הנכבד הזה אל הפועל. עליכם המצוה הגדולה הזאת ואין קץ לשכר המסייעים בזה הן בהשתדלות הרשיון והן בעיקר קניות הנחלות. ומד' נבקש עזר חפץ ד' בידינו יצליח ובקול רנה ותודה בית ד' נעלה בשנת &quot;כי בא העת לחננה&quot; לפ&quot;ק: <br /><br />נאום הק' אברהם.","504","","2474","True","True","False","","275","82.81.31.217","0","52119","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52145","52122","מאי שנא מיששכר וזבולון?!","10/08/17 09:30","יח אב","תשע&quot;ז","09:30","דוד כוכב","ודאי שמקיים מצות ישוב א&quot;י, וגם התורם מחו&quot;ל משתתף במצוה.<br />ורצונו לומר שלא קיימה בשלמותה המלאה, ואחוזים בו עדין חבלי חו&quot;ל.","125","","2473","True","True","False","","248","95.86.114.164","0","52119","סנהדרין|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);