var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53424;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53424","0","היה לו ללמוד ולא למד","14/11/17 14:28","כה חשון","תשע"ח","14:28","עלי","היא הסיבה לחייב אדם אפילו גוי שאומר מותר על דבר אסור מתוך שלא למד.
ברם הרי יש מצבים רבים בחיי בני אדם רבים שאפילו ללמוד לא היתה להם הזדמנות, אם כן כיצד נקבע כלל גורף כזה ? האם לא היה לגמרא לומר שהאומר מותר יש לבחון אם היה יכול ללמוד ולא למד או שלא היתה לו אפשרות ללמוד ואזי פטור כי אנוס ?!.
מדוע פסקו בפשטות לגבי כל גוי בלי לבחון את מצבו, ובכלל, אם כדבריי, יוצא שאולי אין כלל מחלוקת - אם היה לו ללמוד ולא למד - חייב, ואם לא היה יכול ללמוד - פטור ?
ברם יש לברר מה הכוונה במלים 'היה לו ללמוד ולא למד' ומה היה צריך ללמוד, באיזה מין לימוד מדובר ?
יתכן והכוונה לומר שהסיבה שגוי כמו גם גר תושב נהרגים אפילו על שגגות, היא מפני שלא למדו להיזהר כלל במעשיהם ולא אכפת להם לגרום נזק או אף מיתה לזולתם ולכן שגגתם כזדון נחשבת, ובעת המשפט יש לכן לדון אם נזהרו במעשיהם כמו יהודים או כלל לא וזה הגורם הקובע אם ייענשו,
כי זכורני שלאבי ז"ל היה עובד ערבי שהוא גידל ולימד אותו מילדות את המקצוע שלו, ותחילה היה בור גמור ולא ידע כלום ולא נזהר בכלום, אך במשך השנים למד מאבי ז"ל דרכי בני אדם ונעשה מהוגן יותר ( לא לגמרי אך הרבה יותר מבתחילה ), כמו שרואים הרבה אצל ( חלק מ)הערבים שחיים עימנו שבהדרגה לומדים מאיתנו להתנהג יותר בדרך ארץ,
וזהו שהכתוב בא בטענה לאבימלך שהיה לו בתור מלך ללמוד דרך ארץ יותר משאר העם שלו ואעפי"כ לא למד ולא היה אכפת לו שאנשי עירו שאלו את אאע"ה מי היא לו שרה ולא שאלו אותו על עסקי או"ש ומזה נולד חששו של אברהם שמה יהרגוהו ונאלץ לשנות ולומר שאחותו ואם כן יש להיזהר שמא אין דבריו מדויקים והיא אשתו.","209","","2361","True","True","False","","1006","194.114.146.227","0","0","מכות|ט ע"א",""),new Message("53430","53424","יש דברים שאפשר וחובה ללמוד גם לבד","15/11/17 08:57","כו חשון","תשע"ח","08:57","דוד כוכב","שמונה פרקים לרמב"ם פרק ו:
הדברים המפורסמים אצל בני האדם כולם שהם רעות, כשפיכות דמים, וגניבה, וגזל, והונאה, והזק למי שלא הרע, וגמול רע למיטיב, וזלזול הורים, וכיוצא באלה. והן המצוות אשר יאמרו עליהן החכמים עליהם השלום: "דברים שאלמלי לא נכתבו ראויים היו לכותבן", ויקראון קצת חכמינו האחרונים אשר חלו חולי 'המדברים': 'המצוות השכליות'. ואין ספק כי הנפש אשר תתאווה לדבר מהם ותשתוקק אליו - היא נפש חסירה, וכי הנפש המעולה לא תתאווה לדבר מאלה הרעות כלל, ולא תצטער בהימנעה מהן.","125","","2360","True","True","False","","173","95.86.70.88","0","53424","מכות|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);