var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54235;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","35")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54235","0","מדוע לא חלק ריש לקיש על ר' יוחנן?","08/01/18 15:19","כא טבת","תשע&quot;ח","15:19","לינקוש","פוסט של ורד נעם, שהתפרסם בקבוצת &quot;יומי&quot; בפייסבוק:<br /><br /><span class='darkYellow'><b>מדוע לא חלק ריש לקיש על ר' יוחנן? או: האומנם לא חלק?</b></span><br /><br />ואמר רב נחמן אמר שמואל: טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן - חייב. אמר לו רבי יצחק: יישר, וכן א&quot;ר יוחנן. מכלל דפליג עליה ר&quot;ל? איכא דאמרי: מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה; איכא דאמרי: מישתא הוה שתי ליה ושתיק ליה (מ ע&quot;א).<br />ר' יצחק מתפעל מהמסורת שמסר רב נחמן בשם שמואל, ומעיר שגם ר' יוחנן בארץ ישראל סבר כן.<br />רש&quot;י מפרש &quot;מכלל דקא פליג עליה ר&quot;ל?&quot; – &quot;בעיא הוא דקא בעי גמרא&quot;. כלומר הסתמא הוא שתוהה אם ייחוס דעה זו לר' יוחנן לבדו מלמד שר&quot;ל חלק עליה.<br />את התשובה: מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה, מפרש רש&quot;י מלשון שהייה: &quot;כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר' יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח&quot;כ היה חולק עליו ובתוך כך יצא רבי יצחק זה מבהמ&quot;ד ולא שמע אם נחלק עליו&quot;. ומסתבר שלפי רש&quot;י גם תשובה זו היא משל סתמא דגמרא.<br />את ה&quot;איכא דאמרי מישתא הוה שתי&quot; רש&quot;י מפרש שריש לקיש &quot;שתה מיא בבי מדרשא כי אמרה ר' יוחנן להא מילתא&quot;, ולפיכך לא יכול היה לדבר.<br />אולם המעיין בר&quot;ח ימצא פירוש אחר: &quot;פירוש מישהא שהי – יגע היה, ולפיכך לא השיב&quot;.<br />פירושו של הר&quot;ח, כמצוי הרבה, יסודו במסורת הגאונים.<br />וכך השיב גאון אנונימי, אולי רב האי גאון, בפירוש קטע זה, והעתקתי בדילוגים, ראו עוזי פוקס, תלמודם של גאונים עמ' 471:<br /> &quot;וששאלתם הא דאמ' שמואל... אין, מישחא הוה שחי ליה ושתיק ליה... מאי פירושה. ... אמ' ליה ר' יצחק לרב נחמן יישר כוחך בהא שמעתא כי אמת היא וכן אמ' ר' יוחנן. אמ' ליה רב נחמן מיכלל שאתה שמח בשמועה שנאמרה משם שמואל כר' יוחנן, ידענו דפליג ר' שמעון בן לקיש.<br />אמ' ליה ר' יצחק הין, כך היה הדבר אלא שבאותה שעה דאמרה ר' יוחנן לשמעתא היה ריש לקיש שתוי יין ושתק ולא הוזכרה חלוקתו. ואיכא דאמרי מישהא הוה שהי ליה, שהיה ריש לקיש יגע ביותר באותה שעה ומיגיעתו לא יכל לדבר ולפי כך שתק, שיגיעה כזאת נקראת בלשוננו שיחיא.<br />ואשר כתבתם &quot;מישדא הוה שדי ליה&quot; טעות הוא... וגם כן הלכה כשמואל... וכל שכן רובה דמתניתא כשמואל רהטין&quot;.<br />כמה עניינים מתחדשים כאן: <br />א. שואלי הגאון גרסו כנראה בשאלתם לכתחילה &quot;מישדא הוה שדי&quot;, כנראה תיקון מוטעה של השורש הנדיר שח&quot;י/ שה&quot;י לשורש המצוי שד&quot;י – לזרוק, שאכן חסר משמעות כאן. <br />ב. הגאון מפרש מהשורש שח&quot;י שבארמית גלילית פירושו עייפות (סוקולוף בבלית עמ' 1114, א&quot;ילית עמ' 544), ומוכר גם בסורית ומנדעית. הביטוי &quot;שהי פהי&quot; המוכר לנו מהמדרשים במובן של בטלנות מקורו גם כן בשורש זה. [האם השימוש בארמית א&quot;י כאן מלמד שמסורת מארץ ישראל לפנינו? אם כן, אין זו מסורת הירושלמי, כפי שיתברר להלן].<br />ג. הגאון מפרש שלא הגמרא היא השואלת ועונה, אלא לפנינו המשך השיחה בין רב נחמן לרבי יצחק.<br />ד. לפי פירוש זה, ריש לקיש לא שתה מים אלא היה שתוי יין. לשון אחר – לדברי ר' יצחק הוא היה עייף או שיכור.<br />ה. נימוק הפסיקה של הגאון מעניין – ריבוי המקורות התנאיים בסוגיה שלפי פשוטם תומכים בשיטתו של שמואל, שהיא לכאורה גם שיטת ר' יוחנן, שהמודה במין אחד חייב שבועה.<br />וכעת נשוב ונשאל: האומנם שתק ריש לקיש? ובכן, לפי הירושלמי המקביל מסתבר שממש לא.<br />תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת שבועות פרק ו דף לז טור א /ה&quot;ב<br /> רבי אמי בשם רבי יוחנן ,מתניתא בטענו חיטים והודה לו בשעורים, אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל *פטור* (כצ&quot;ל גם בי' כתובות ועיין פ&quot;מ) [...] רבי חייה בשם רבי יוחנן לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בשעורים, אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים *פטור*.","58","","2305","True","True","False","","1138","46.121.45.16","0","0","שבועות|מ ע&quot;א",""),new Message("54236","54235","(המשך)","08/01/18 15:19","כא טבת","תשע&quot;ח","15:19","לינקוש","ריש לקיש אמר, לא יהא דבר (פ&quot;מ: כלומר הא לאו מילתא דאמרת) &lt;מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים, אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל חייב&gt; [הגהתי לפי המקבילה בכתובות, ראו פ&quot;מ] כהדא דריש לקיש: חד בר נש אזל בעי מידון קמי רב דהוה מטען לחבריה חיטין שעורין וכוסמין [והלה הודה לו על מין אחד]. אמר ליה רב: המתן עד דיגלגל עלך כל דבעי ובסופא תישתבע על כולן. [ומכאן שרב מחייב בשבועה את המודה במין אחד, וכר&quot;ל].<br />במלים אחרות, לפי הירושלמי ר' יוחנן סבר דווקא שטענו חטים ושעורים והודה לו במין אחד – *פטור*, והוא כשיטת ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן בבבלי, וכמו שמסיקה הגמרא דידן: &quot;אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן&quot;. ועל שיטה מוחלפת זו של ר' יוחנן חלק ריש לקיש גם חלק, בלשון החריפה: &quot;לא יהא דבר!&quot;, ורב פסק הלכה כמותו. ובכן – הסוגיות מוחלפות, אבל מצד ההלכה לבסוף יוצא שהירושלמי מתאים לפסק הגאון. הגאון פסק כר' יוחנן לפי מסורת ר' יצחק בתחילת סוגית הבבלי (חייב), אלא שבירושלמי שיטה זו מיוחסת דווקא לר&quot;ל, וגם שם הלכה כמוהו.","58","","2305","True","True","False","","239","46.121.45.16","0","54235","שבועות|מ ע&quot;א",""),new Message("54243","54236","ביאור חדש לשהי ושתי, בפורום לשון","08/01/18 23:24","כא טבת","תשע&quot;ח","23:24","דוד כוכב","","125","","2305","False","True","False","","189","95.86.70.108","0","54235","שבועות|מ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);