var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58624;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58624","0","למה לא ישנו האמוראים בסוכה?","30/09/18 03:32","כא תשרי","תשע"ט","03:32","אור חדש","ת''ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה הולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום ובין בלילה כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דרגלא לבי ריש גלותא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין
רש"י:
הולכים לדבר מצוה פטורין ביום ובלילה. אף על פי שאין הולכין אלא ביום ומשום דטרידים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה פטורין מן המצוה: שלוחי מצוה אנן. שבאנו לשמוע הדרשה ולהקביל פני ריש גלותא: ארקתא. על שפת הנהר:

למרות פשט ההוראה של הבריתא שההולך לדבר מצווה פטור מהסוכה גם בזמן שלא עסוק במצווה בפועל (ובזה שונה דינו מההולך לדבר רשות) בכ"ז ראו הראשונים לצמצם הפטור ככל הניתן למצב שיש חשש שאכן תפגע המצווה מההתעסקות בסוכה, כך ברש"י שכאן וכך בשה"ר והפוסקים על סוגיה זו.
אומנם כמובן שבפשט הסוגיה הדבר לכאו' נכנס בקושי רב, הרי אנו מכירים את ר"ח ורבה בר רב הונא כגדולי האמוראים ואילו הריש גלותא שבדורם לא מוכר לנו כאמורא ואנו רק יודעים עליו שהיה חותנו של ר"נ ובתו ילתא היתה 'אשה חשובה'.
האם הקבלת פני אדם כזה למחרת היום אכן מצדיקה פטור מסוכה בלילה? וכן מה העניין של 'לשמוע דרשה' וודאי לא מהריש גלותא שמעו הדרשא שהרי היה זה תפקידם של ראשי הישיבות למסור השיעור של ה'ריגלא' ואם כן למה זה שלמחרת ישמעו שיעור תורני מאמורא עמית פוטרם כעת ממצוות הסוכה?

שאלה נוספת (שלדעתי טומנת גם את התשובה): לעיל בדף י' ע"ב מסופר ש:
אתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה רב נחמן אמר כשרה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי פסולה רב חסדא ורבה בר רב הונא איקלעו לבי ריש גלותא אגנינהו רב נחמן בסוכה שנוייה מופלגין ממנה ארבעה טפחים אשתיקו ולא אמרו ליה ולא מידי אמר להו הדור בהו רבנן משמעתייהו אמרו ליה אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין מן הסוכה

כלומר שלא היתה שום מניעה למצוא סוכה בעיר סורא ואף ר"נ עצמו, שהיה ה"רב נחמן. אב בית דין היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו:[רש"י שם]", היה מוכן לארח את גדולי הדור בסוכתם ובוודאי שגם כך רבים וטובים אחרים מהעיר
מדוע אם כן בשנה האחרת (כמסופר בדף כו) הם לא הואילו להכנס לעיר ולישון שם, האומנם היה הדבר פוגע ביכולתם 'להקביל פני הר"ג'?

אלא שלדעתי התשובה הינה שלא ביקור נימוסין בלבד ערכו האמוראים בסורא ובטח שלא באו לקבל פני רבם (כרש"י שם) שהרי לא היה הר"ג ביחס אליהם אלא כתלמיד במקרה הטוב ואף ע"ה במקרים רבים אחרים
למה אם כן טרחו לצאת מסוכתם בחג ולהטלטל עד סורא מושב הר"ג?
נראה שעשו זאת בשליחות מצווה כלומר היו שלוחי קהילתם לדבר מצווה או כלש' דומה היו הם 'שלוחי ציבור' שבאו להשתדל אצל הר"ג על ענייני קהילתם
וכיוון שהיה ר"נ גדול ונגיד בבית הר"ג וכל משימתם היתה להשתדל אצלו לטובת קהילת וודאי לא רצו לפגוע בר"נ (ובכך בשליחותם) וממילא הבינו שאם ההקפדה על הלכ' סוכה תגרום להם לסכסוך עם ר"נ פסקו את דינם שמצוותם פוטרתם מהסוכה אך לא כי 'יהיו עייפים בלבד' למחרת אלא כי כעת הצלחת שליחותם דרשה שלא להסתכסך עם ר"נ, ממילא ברור גם למה בשנה האחרת לא נכנסו ללון בסוכת אדם אחר בעיר שתהיה כשרה גם לשיטתם, הרי היה בכך פגיעה בר"נ שהזמינם וזאת לא יכלו לעשות מחמת שליחותם

מועדים לשמחה","458","","2043","True","True","False","","872","109.186.53.87","0","0","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58629","58624","דבריך אינם נכונים כלל ועיקר","02/10/18 10:12","כג תשרי","תשע"ט","10:12","Almuaddib","ראשית, שים לב לדברי הגמרא:

"...כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא כי הוו עיילי בשבתא דרגלא..."

כי הווי עיילי - משמעות הדבר כי אין המדובר במאורע חד-פעמי. הם עשו זאת כמה פעמים. כאשר היו באים בשבת של הרגל, לא פעם אחת כאשר באו.


שנית, שים לב כי אתה מבסס את מגדל הטענות שלך על הקביעה - קביעתך שלך - כי "הריש גלותא שבדורם לא מוכר לנו כאמורא ואנו רק יודעים עליו שהיה חותנו של ר"נ ובתו ילתא היתה 'אשה חשובה".

אתה כל כך מתבסס על כך שמדובר באחד מראשי הגלות שלא היה תלמיד חכם, שכלל לא עצרת לשאול את עצמך האם כך הוא.

בין החוקרים הדבר שנוי במחלוקת, שכן היו שסברו כי אותו ריש גלותא, אביה של ילתא, היה לא אחר מאשר רבה בר אבוה, מגדולי אמוראי בבל - עיין סדר הדורות בערך על רב נחמן.
אך גם אם לא היה זה רבה בר אבוה, וכי כל ראשי הגלות היו עמי ארצות? והרי שמואל היה כפוף למר עוקבא, שהיה אמורה - וריש גלותא!



בסיפור השני, לצערי נראה כי עשית בלגן שלם.

ראשית, למה סורא? מהיכן קפצה לך סורא למעשה זה?

שנית, הרי כל המעשה עוסק במחלוקת על נויי הסוכה. רב נחמן ניסה לגרום להם להודות שהוא צודק - בכך שהלינם בסוכה שהיא לפי שיטתו, והם - כתגובה לכך - לא חזרו לישון בסוכתו, כדי שלא יאמרו הקהל שהם ישנו בסוכה שנויה כפסיקת ר"נ.","107","","2041","True","True","False","","223","82.81.160.69","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58633","58629","תודה","02/10/18 11:40","כג תשרי","תשע"ט","11:40","אור חדש","להערותיך:
ראשית- זה טורף חידושי- שיש לקרוא הסיפורים לפי הסדר ואז מובן למה אחרי שבפעם הראשונה כמעט והסתכסו במחלוקת עם ר"נ העדיפו להבא להמנע ממצב בעייתי זה מעיקרא ולכן נמנעו מלהכנס לעיר וללון בסוכות הכשרות ששם

שנית-
א-על הצד שלא היה גדול הדור (רוב הסיכויים שכך) לא ברור מה השליחות בקבלת פניו
ב- גם על הצד שהיה אכן רבם לא מובן כיצד שנה בסוכה בעיר תפגע ביכולתם להקביל פני הרב למחרת ולמה עדיף לשם כך לישון על גדת הנהר (רקתא דסורא)

שאר הערותיך לא ברורות לי","458","","2041","True","True","False","","138","217.132.4.54","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58651","58629","רבה בר אבוה ריש גלותא היה חמיו של ר"נ","03/10/18 20:53","כד תשרי","תשע"ט","20:53","דוד כוכב","ראיות לכך בקישור זה.","125","","2040","True","True","False","","167","212.76.111.204","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58634","58633","אכן, תורפת 'חידושך' היא שאין לו בסיס","02/10/18 12:02","כג תשרי","תשע"ט","12:02","Almuaddib","1.
הקביעה שלך לסדר כרונולוגי בין שני הסיפורים, טעונה ביסוס - ביסוס שלא טרחת לנסות ולהביא. אני שב ומזכיר את הנוסח - הסיפור שהבאת ראשון, עוסק במשהו שקרה כמה פעמים, לא במקרה אחד.

2.
הנימוק 'הסטטיסטי' שלך, ש"רוב הסיכויים" שלא היה גדול הדור, מביך. אינך יודע מי הוא היה, ולפחות לפי דעת חלק מהחוקרים והמלומדים - היה גדול הדור. אבל אתה מעדיף סטטיסטיקה - שכלל אינה רלבנטית. הסטטיסטיקה שלך היא של מאות שנים, ואנחנו עוסקים במקרה בדיד.

3.
שאלתי על 'סורא' לא היתה סתמית. ההתייחסות שלך לסורא - כפי שמופיע גם כאן, מעידה על חוסר הבנה מוחלט.

רב חסרא ורבה בר רב הונא, שניהם חיו בסורא. אם ריש גלותא היה בסורא, הם לא היו צריכים לישון מחוץ לסוכתם או לביתם. הם היו ניגשים אליו בבוקר.
השינה - כמתואר הסיפור הראשון שהבאת, לא היתה בסורא, אלא על גדת נהר סורא. נהר סורא הוא אחד מהנהרות הרבים שהיו בבבל, וכאשר לנו על גדתו רב חסדא ורבה בר רב הונא, לא בקרבת העיר סורא עשו זאת - כאמור - הם התגוררו בסורא.
מהתאורים שיש, קשה לדעת מה היה מקומו של נהר סורא, ובמפות מצויינים נתיבי מים שונים בתור נהר סורא, או נהר סורא העליון, וכן הלאה. השינה על גדת הנהר לא היתה אקט של מחאה, אלא פשוט - תינה בדרך, דרך שארכה יותר מיום ודרשה לינת לילה.

ראשי הגלות ישבו במקומות שונים. אם היה ריש גלותא האמור רבה בר אבוה, הרי שהוא חי, רוב הזמן, כנראה בנהרדעא - ובסוף ימיו בשכנציב. בכל אופן, אנשים שחיים בסורא, לא זקוקים לאירוח אצל אחרים כאשר הם שוהים בעיר מגוריהם.","107","","2041","True","True","False","","194","82.81.160.69","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58635","58634","[ללא נושא]","02/10/18 12:42","כג תשרי","תשע"ט","12:42","אור חדש","1- ברור שיש סדר כרונולוגי, הרי יש סיפור על כך שנקלעו באופן תדיר לר"ג ומאידך יש סיפור על מקרה בודד כזה
כל שנותר לברר זה את הסדר הכרונולוגי בין הסיפורים והאם יש השלכה מאחד לשני.

הצעתי הינה שניתן ליישב את הסתירה בין ההלכה שלא רואה אפשרות לפטור ממצוות הסוכה ללא שום הגיון רק בשל העובדה שלמחרת אתה מתכוון לקיים מצווה כלשהי לבין הסיפור המסופר על שני האמוראים
הפתרון מצוי לדעתי בסידור הסיפורים כפי שהצעתי
אין לי ראיה שכך אכן קרה ולא טענתי שיש לי ראיה כזו, מה שהצעתי זה קריאה המחברת את שני הסיפורים וממילא פותרת שאלה, הרוצה יקבל והרוצה ישאר עם תמיהתי

2- הנימוק הסטטיסטי הינו רק להעדפה בין שתי אפשרויות שמכסות את כל המקרים האפשריים ובשניהם הצעתי נותרת שרירא, אם אתה מעדיף לטעון שדווקא היה גדול הדור אתה מוזמן לקרוא כך הסיפור אך אין לזה שום סתירה למה שהצעתי לעיל

3- גם עניין השם של העיר ששכנה לגדת הנהר סורא ובה קיבל הר"ג את הבאים להקביל פניו לא משנה כלום מבחינה מהותית בהסברי כמובן","458","","2041","True","True","False","","132","217.132.4.54","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58663","58651","הכרעת במחלוקתם של קודמים בכך?","04/10/18 08:58","כה תשרי","תשע"ט","08:58","Almuaddib","כפי שכתבתי לעיל, אכן קיימת דעה כזו, והניוקים מופיעים במקור שהבאתי.

אך מנגד, ראה - למשל - את ר' היימן בעל תולדות תנאים ואמוראים, ע"ע רבה בר אבוה, בו הוא קובע שבזמנו של רב"א, מר עוקבא היה ריש גלותא.","107","","2039","True","True","False","","180","82.81.160.69","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58676","58663","אם זו הקושיה, הנה התירוץ:","05/10/18 15:13","כו תשרי","תשע"ט","15:13","דוד כוכב","רבה בר אבוה כמובן לא היה ריש גלותא במשך כל ימיו, בחלק מימי חייו שימש בתפקיד מר עוקבא.","125","","2038","True","True","False","","185","212.76.111.204","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58677","58663","תוספת","05/10/18 15:34","כו תשרי","תשע"ט","15:34","אור חדש","זה שהיה מבית הנשיא כלל לא מוכיח שהיה ר"ג בעצמו אלא רק מהמשפחה וממילא הכל מיושב כראוי","458","","2038","True","True","False","","145","89.138.237.205","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58678","58677","נשיא בישראל - ריש גלותא בבבל - כידוע","05/10/18 16:28","כו תשרי","תשע"ט","16:28","יהודי_קדום","","233","","2038","False","True","False","","188","79.183.62.174","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58679","58678","נכון","05/10/18 16:56","כו תשרי","תשע"ט","16:56","אור חדש","אך באגרת הובא שהיה 'מבית נשיא' בפשטות לא נשיא בעצמו אלא רק מיוחס למשפחה

וכן ייתכן שנשא ר"נ שתי נשים שאחת היתה ילתא והשניה בת רב'א","458","","2038","True","True","False","","126","89.138.237.205","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58680","58679","סיבכת אותי, עכשיו איך נדע מי מהילתות","05/10/18 17:14","כו תשרי","תשע"ט","17:14","יהודי_קדום","שברה 400 חביות? ","233","","2038","True","True","False","","162","79.183.62.174","0","58624","סוכה|כו ע"א",""),new Message("58684","58680","היתה אחת","06/10/18 20:30","כז תשרי","תשע"ט","20:30","אור חדש","או שהיתה בת רב"א ונהגה בגאות מצד שמשפחתה היתה ממשפחת הנשיאים

או שהיתה בת הר"ג עצמו ונשאה לאחר מות בתו של רב"א","458","","2037","True","True","False","","119","89.138.237.205","0","58624","סוכה|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);