var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58764;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58764","0","ממחרת השבת - ממחרת יו"ט מנין לרמב"ם?","14/10/18 20:14","ה חשון","תשע"ט","20:14","אליצפן","התלמוד במסכת מנחות דפים סה וסו, מביא 8 הוכחות מתנאים שונים למה המשמעות של ממחרת השבת זה ממחרת יו"ט ראשון של פסח ולא כדעת הבייתוסין - ממחרת שבת בראשית.
אולם למרבה הפלא, הרמב"ם (בהלכות תמידין ומוספים פרק ז' הלכה יא) מביא הוכחה שונה מכל ההוכחות שבתמוד:
"כָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי אֵלּוּ הַטּוֹעִין שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁהֵן אוֹמְרִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא כג,יא) הוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שַׁבַּת יוֹם טוֹב; וְכֵן רָאוּ תָּמִיד הַנְּבִיאִים וְהַסַּנְהֶדְרִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהָיוּ מְנִיפִין אֶת הָעֹמֶר בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
וַהֲרֵי נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (שם כג,יד), וְנֶאֱמַר: "וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי" (יהושע ה,יא); וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתוֹ הַפֶּסַח בַּשַּׁבָּת אֵרַע, כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ הַטִּפְּשִׁים, הֵיאַךְ תָּלָה הַכָּתוּב הֶתֵּר אֲכִילָתָן לֶחָדָשׁ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ הָעִקָּר וְלֹא הַסִּבָּה, אֶלָּא נִקְרֹה נִקְרָה? אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁתָּלָה הַדָּבָר בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח, הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁמָּחֳרַת הַפֶּסַח הִיא הָעִלָּה הַמַּתֶּרֶת אֶת הֶחָדָשׁ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל אֵי זֶה יוֹם הוּא מִימֵי הַשָּׁבוּעַ.
מניין לו לרמב"ם ההוכחה הזו?","502","","2042","True","True","False","","713","77.125.110.128","0","0","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58771","58764","הלחם משנה שם:","15/10/18 11:24","ו חשון","תשע"ט","11:24","אור חדש","הלכה יא
[יא] ונאמר ויאכלו מעבור הארץ וכו'. זו היא ראיית רבינו ז"ל וראויה אליו וכתבה סמ"ג בסי' קצ"ט:
ודוגמא לזה מצאנו בשאלה מנין שפק"נ דוחה שבת בגמרא","458","","2041","True","True","False","","95","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58778","58764","קודם כל, כל הכבוד לך על ההבחנה היפיפייה","15/10/18 14:57","ו חשון","תשע"ט","14:57","יהודי_קדום","ועכשיו, לפי הבנתי כך אפשר ליישב את שאלתך מתוך דברי הרמב"ם:
1.
מובא בויקרא כג, י-יד:
(י) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־ קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן: ....
(יא) וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְיָ֖ לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן:
(יד) וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם:
היינו חוקת התורה קובעת "....לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ .... עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן....".
2.
יהושע ודאי שמר על חוקת התורה כמובא ביהושע ה, י-יא:
וַיַּחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּגִּלְגָּ֑ל וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בָּעֶ֖רֶב בְּעַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ: וַיֹּ֨אכְל֜וּ מֵעֲב֥וּר הָאָ֛רֶץ מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח מַצּ֣וֹת וְקָל֑וּי בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
עכשיו נעשה הקבלה :
א. בתורה נאמר (ויקרא כג,יא): מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת
ב. ביהושע נאמר: מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח [נתון שיהושע מקיים את חוקת התורה]
ג. הפסח הוא בי"ד לכן מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח הוא ט"ו.
ד. אצל יהושע לא נאמר ממחרת השבת
מסקנה:
ט"ו בניסן הוא תמיד ממחרת השבת, ויכול ליפול בכל יום של השבוע (נא להתעלם מבד"ו) !
מ.ש.ל.
.","233","","2041","True","True","False","","152","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58805","58764","מהיכן בבבלי או ירושלמי","16/10/18 12:19","ז חשון","תשע"ט","12:19","אור חדש","לקח הרמבם את הלכות הגלגלים שביסודי התורה ?","458","","2040","True","True","False","","86","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58807","58764","יש"כ על השאלה !","16/10/18 13:04","ז חשון","תשע"ט","13:04","אבי גרינבלט","א. דרך הרמב"ם בהרבה מקומות להביא דרשה שלא נמצא בחז"ל או שנמצא דרשה אחרת
ב. הדרשה שהביא הרמב"ם נמצא במדרש לקח טוב פ' אמור (ציין לזה בספר קרית מלך)
ג. לגופו של ענין עמדו האחרונים בזה ויישבו בכמה אופנים א' האופנים שכתבו שבכדי להוכיח לבייתוסים במקום להתחיל להתווכח על דרשות חז"ל עדיף לומר שמפי השמועה למדו ושנתקבל כך בכל דור ודור ולכן הביא מיהושע ששם רואים שכך היה מקובל מדור דור והכל בבחינת דע מה שתשיב לאפיקורס.","539","","2040","True","True","False","","143","81.218.144.99","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58773","58771","זו בדיוק השאלה, מנין לרמב"ם הטעם הזה.","15/10/18 12:25","ו חשון","תשע"ט","12:25","אליצפן","הרמב"ם כתב (קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו, (לפסיא) ח"א סימן ק"מ)
ודע, שכל הדברים הסתם שבו - תלמוד ערוך הוא בפירוש: בבלי או בירושלמי או מספרא או משנה ערוכה או תוספתא - על אלו סמכתי ומהן חברתי!
ודבר, שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... וכיוצא בזה.
ודבר, שהוא מפלפולי, - אומר בפירוש: "יראה לי" או "אני אומר", מכאן אתה למד
מאחר ובמקרה שלנו הרמב"ם אינו אומר "יראה לי" או "אני אומר", הרי שזה לא ראייה משלו (כסברת ה"לחם משנה") אלא חייבת להיות משל חז"ל.
ראיה לדבר, הסמ"ג (בעשין סימן קצט), מביא בשם רבינו משולם ברבי קלונימוס שראיה לדבר מפסח גלגל" ואח"כ מציין כי גם הרמב"ם הביא ראייה זו.
ר' משולם ברבי קלונימוס, חי למעלה ממאה שנה לפני הרמב"ם. הוא חי באשכנז, וספק עם הרמב"ם ראה את כתביו. עצם העובדה שבשני מרכזי תורה מרוחקים זה מזה מובאת אותה ראייה, מראה כי יש מקור קדום לה, וזו איננה ראייתם לא של ר' משולם ולא של הרמב"ם.
אז היכן זה בחז"ל?","502","","2041","True","True","False","","148","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58774","58773","[ללא נושא]","15/10/18 12:33","ו חשון","תשע"ט","12:33","אור חדש","א: לכל כלל יש יוצאים ממנו וייתכן שגם כאן היה מסברתו ובכ"ז לא ציין זאת במפורש
ב: אין שום מניעה ששני ת"ח יכוונו לאותה סברא ישרה וקרה לי עשרות פעמים שהסברתי בסוגיות כאחד הראשונים טרם ראיתיו
ג: מקובל לומר (שמעתי מפרופ' הנשקה) שהיו לרמב"ם קבצים של מדרשי הלכה תנאיים שלא הגיעו אלינו ובכללם חלקים ממכילתא דרשב"י ואולי נלקח משם","458","","2041","True","True","False","","113","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58775","58774","שאל את פרופ' הנשקה האם התשובות שלך","15/10/18 13:00","ו חשון","תשע"ט","13:00","אליצפן","עומדות ב"מבחן הרמב"ם"?
חוץ מזה - למה לתת טעם שונה מן התלמוד כאשר יש לא טעם אחד אלא 8 טעמים?
אין זה כי יש קושי בטעמי התלמוד והרמב"ם מצא בחז"ל משכנע יותר שעומד במבחן הדורות יותר מטעמי התלמוד.","502","","2041","True","True","False","","170","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58776","58775","לא ראיתיו כבר המון שנים","15/10/18 13:23","ו חשון","תשע"ט","13:23","אור חדש","כתבתי כאן 3 תשובות שונות ולא ברור לי מה רצונך בהערתך","458","","2041","True","True","False","","92","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58790","58776","אני מתכוון לתשובה א'","15/10/18 21:54","ו חשון","תשע"ט","21:54","אליצפן","","502","","2041","False","True","False","","133","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58789","58778","השאלה איננה הבנת הוכחת הרמב"ם","15/10/18 21:52","ו חשון","תשע"ט","21:52","אליצפן","השאלה איננה הבנת הוכחת הרמב"ם, אלא מדוע הרמב"ם לא מביא לפחות אחת מן ההוכחות ה"טובות" שבתלמוד, שהתלמוד עצמו מעיד עליהם "כולהו אית להו פירכא, בר מתרתי תנאי בתראי בין במתניתא קמייתא בין במתניתא בתרייתא דלית להו פירכא;
ובמקום זה הוא מביא הוכחה שלא נמצאת בתלמוד.
לכן הנושא הוא מנין מצא אותה בחז"ל?","502","","2041","True","True","False","","165","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58791","58789","לכן הוא הרמב''ם 
","15/10/18 21:59","ו חשון","תשע"ט","21:59","יהודי_קדום","האם הבנת כמוני את הוכחתו?
הרמב''ם לא פסק דין מדעתו אלא הבהיר דעת חכמים בהבנתו שאין לנו.","233","","2041","True","True","False","","141","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58792","58790","אהה","15/10/18 22:01","ו חשון","תשע"ט","22:01","אור חדש","הרמב"ם שהבאת לעיל מדבר על מקורות להלכות שכתב, כאן מדובר בנושא אחר- נתינת טעם להלכה ובזה דרכו של מורנו הרמב"ם ז"ל היתה תמיד להביא הראיה היותר פשוטה לדין גם אם היא לא זו ש'נפסקה' או אף לא זו שנא' בגמ'.
אם תרצה מקור להנהגה זו של נתינת טעם מחודש לדין קיים אז הוא נמצא בסוגיית הגמ' בדין פק"נ וראה במגילה הביטוי "טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צני קרי" בהקשרו.","458","","2041","True","True","False","","126","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58797","58791","הרמב"ם לא למד בבריסק","16/10/18 07:20","ז חשון","תשע"ט","07:20","אליצפן","כל מה שהוא אומר לקוח מדברי חז"ל, דברים ערוכים ומפורשים (לא פלפולים לא סברות ולא אוקימתות).
במקרים בהם הדבר הוא מהבנתו, הוא מציין זאת במפורש:
ודע, שכל הדברים הסתם שבו - תלמוד ערוך הוא בפירוש: בבלי או בירושלמי או מספרא או משנה ערוכה או תוספתא - על אלו סמכתי ומהן חברתי! ודבר, שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש: הורו הגאונים... וכיוצא בזה. ודבר, שהוא מפלפולי, - אומר בפירוש: "יראה לי" או "אני אומר", מכאן אתה למד....
במקרה שלנו הרמב"ם אומר זאת בסתם לכן זה מאמר חז"ל. השאלה היא איפה?","502","","2040","True","True","False","","161","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58796","58792","גם בטעמי הלכות הרמב"ם נאמן למקורות חז"ל","16/10/18 07:15","ז חשון","תשע"ט","07:15","אליצפן","ואינו מביא טעמים משלו. הוא אומר זאת בתשובה שצטטתי "ודע, שכל הדברים הסתם שבו - תלמוד ערוך הוא בפירוש... "","502","","2040","True","True","False","","157","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58799","58796","אתה נטפל להערות צדדיות","16/10/18 10:38","ז חשון","תשע"ט","10:38","אור חדש","המתאימות לדעותיך
ומתעלם מכל הראיות לכך ששיטתך לא נכונה
בהצלחה עם זה","458","","2040","True","True","False","","90","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58802","58799","לאחר שלמדתי את שאלת אליצפן וניסיתי להשיב","16/10/18 11:18","ז חשון","תשע"ט","11:18","יהודי_קדום","עליה יכולני לומר שיש לשאלת אליצפן בסיס חזק.
איני כאן להגן על מי שכבר ידוע כמעמיק בלימוד מה גם שאינו נצרך להגנה מכל סוג, אליצפן לא השתכנע מהתשובות שניתנו כאן וגם לא מתשובתי בה השקעתי זמן ומחשבה. למען האמת ולמרות שלי נראית תשובתי, עדיין מקננת בי התחושה של אליצפן.
התשובה לשאלה צריכה להיות 0 או 1.","233","","2040","True","True","False","","146","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58804","58802","דומני שלא ירדת לתכלית כוונתו","16/10/18 12:02","ז חשון","תשע"ט","12:02","אור חדש","כדרכו של אליצפן הוא מנסה לבסס דעתו הנפסדת שתורת אמת היא רק כזו שבה לא 'אומרים שום דבר שלא קיבלנו ממקור קדום' כדברי ר"א על עצמו(הגם שגם עליו נא' שדרש דברים שלא שמעתן אוזן מעולם ואכמ"ל), וניסה למשוך גם את הרמב"ם לאותה שטות שאחזה בו ולמנוע ממנו לחדש דברים בעצמו בלא שהדבר יהיה מפורש באלפי כוכביות (וגם אם היה כך בוודאי היה מתעלם מזה כפי שמתעלם מ99% מהש"ס הבנוי על סברות)
כמובן שכמו שבכל מקום אחר הנחתו לא נכונה הרי שגם בענייני הרמב"ם (שאותו למדתי כמה פעמים על הסדר מאז הבר מצוה שלי בערך) דרישתו זו לא צודקת היא ויוכיחו על כך עשרות מקרים בהם הנו"כ של הרמב"ם מציינים שטעמי הדינים ברר הרמב"ם כפי דעתו","458","","2040","True","True","False","","96","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58806","58804","לא המשכתי לקרוא מתחילת השורה השניה בגוף","16/10/18 12:55","ז חשון","תשע"ט","12:55","יהודי_קדום","ההודעה, מהמילה 'הנפסדת' (תרתי משמע...) - אין דעתי כדעתך.","233","","2040","True","True","False","","128","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58808","58805","מחילה, נושא הגלגלים אינו ממין העניין.","16/10/18 13:16","ז חשון","תשע"ט","13:16","יהודי_קדום","ולא בגלל שהוא בעייתי לעומת המדע הידוע היום.
אני בטוח שלא התכוונת להוכיח שהרמב"ם כתב הלכות כלשהן מעצמו - לא יצלח הדבר!
מדע, רפואה וכדו' למד הרמב"ם גם עמים וחכמי אומותיהם כמו היוונים.","233","","2040","True","True","False","","171","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58816","58805","אתה חושב שהרמב"ם מתכוון שם לאסטרונומיה?","16/10/18 15:18","ז חשון","תשע"ט","15:18","אליצפן","הוא אומר בפרוש בסוף פרק רביעי שזה מעשה מרכבה ומעשה בראשית אז ברור לך שזה סתרי תורה. שמפוזרים בחז"ל בעיקר במסכת חגיגה.
השווה את דבריו לכתר מלכות של ר' שלמה אבן גבירול ותראה שיש לשניהם מקור משותף קדום, בתורת הנסתר.","502","","2040","True","True","False","","153","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58811","58807","קודם הציטוט המלא ממדרש "לקח טוב"","16/10/18 14:15","ז חשון","תשע"ט","14:15","אליצפן","פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק טז
ממחרת הפסח בששה עשר בניסן, דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי (יהושע ה יא), מכאן תשובה לאומרים ספירת העומר ממחרת השבת שהוא שבת בראשית,
שהרי הכתוב אומר ממחרת הפסח, ולא ממחרת השבת, ואם תאמר אותה השנה חל יום ראשון של חג המצות להיות בשבת, לפיכך כתב ממחרת הפסח, תשובתך בצידך וכתוב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון (שם ד יט), דע והבן שחמשה עשר שחל להיות בשבת ידוע שראש חודש היה שבת, ואם ר"ח היה שבת בעשירי בו שני בשבת, וכתיב עברו בקרב המחנה וצוו העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים (שם א יא), נמצא תחלת ההכרזה ותחלת הכנת צידה ביום שבת שהוא שמיני לחודש, וכי לא מצא יהושע להכרזה אלא ביום שבת,
הלכך אי אפשר להיות חמשה עשר ביום השבת, ואם תאמר הלא מחרת הפסח הוא חמשה עשר בניסן, שהרי הפסח בארבע עשר הוא נשחט, דע כי ממחרת נקרא אפי' ליום שני, כגון הפסח נאכל בלילי ט"ו ובוקרו של י"ו הוא מחרתו של לילי ט"ו לכך נקרא יום ששה עשר ממחרת הפסח,
ודומה לזה הענין ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (ש"א ל יז), למחרת לא נאמר, אלא למחרתם של נשף ושל ערב, ונקרא מחרתו של נשף של מעלה,
ואם תאמר והא כתוב בפרשת אלה מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר לג ג), והוא בחמשה עשר, הבן כי עיקר הכתוב מה כתוב ויסעו מרעמסס בחודש הראשון בחמשה עשר יום לחודש הראשון (שם), וממחרתו שהוא ששה עשר יצאו כולן ולא נשאר שם אחד מישראל, עד שנתקבצו מאליהם מרעמסס ומגושן ומכל ערי פרעה, עבר כל יום ט"ו וממחרתו יצאו ביד רמה, ללמדך שהתורה צריכה דקדוק ועיון להשוות הפסוקים, לקיים מה שנאמר משפטי ה' אמת צדקו יחדו (תהלים יט י),
למדנו שממחרת השבת הוא ממחרת הפסח, וא"ת היאך מצינו לט"ו שנקרא פסח על אכילתו, דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש (שמות יב ח), וכתיב ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' (שם שם יא), הנה לך כי לילי ט"ו נקרא פסח, ומחרתו הוא יום מחרת ליום אחד הוא י"ו, לפי שלא הספיקו כולן לצאת עד יום י"ו:","502","","2040","True","True","False","","165","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58812","58807","למה הרמב"ם בחר דווקא הוכחה זו?","16/10/18 14:25","ז חשון","תשע"ט","14:25","אליצפן","נראה לי שלרמב"ם אין בעייה עם הבייתוסין אלא עם הקראיםף ועם הסברו של ריה"ל בכוזרי.
ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמ ג' סעיף מא) בהתעמתו עם הקראים כותב:
"ואמור שלא נחלוק עם הקראים במה שהם טוענים עלינו מן המובן ממלת ממחרת השבת ועד ממחרת השבת שהוא מיום ראשון, ואחר כן נאמר שאחד מן הכהנים או השופטים או המלכים, הרצוים עם דעת הסנהדרין וכל החכמים ראה כי הכונה מן המספר ההוא לשום חמשים יום בין בכורי קציר שעורים ובכורי קציר חטים, ושמירת שבעה שבועות שהם שבע שבתות תמימות, ונתן לנו דמיון בתחלת יום מהשבוע, לומר אם תהיה ההתחלה מהחל חרמש בקמה מיום ראשון תגיעו עד יום הראשון, להקיש ממנו שאם תהיה ההתחלה מיום שני נגיע עד יום שני. והחל חרמש מונח אלינו בכל עת שנראה שהוא ראוי נתחיל בו ונספר ממנו. וקבעו אותו שיהיה יום שני של פסח, ולא יהיה בזה סתירה לתורה, והתחייבנו לקבלו לתורה, מפני שהוא מן המקום אשר יבחר ה' עם התנאים הנזכרים. ושמא היה זה בנבואה מאת הבורא, ויכול להיות, ונהיה נקיים מבלבול המבלבלים."
נגד זה יוצא הרמב"ם ומביא הוכחה שמעולם לא היה ממחרת שבת בראשית אלא תמיד מהפעם הראשונה בהסטוריה זה היה ממחרת הפסח (ממחרת יו"ט).","502","","2040","True","True","False","","202","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58810","58808","הסבר","16/10/18 14:00","ז חשון","תשע"ט","14:00","אור חדש","טענת אליצפן היתה שבגלל שכ' הרמב"ם שכל דבריו שהביא בסתם במשנה ת' מבוססים על חזל הבין שהכוונה שלא ייתכן שירשום בסתם דבר שאין לו מקור בחז"ל
הנחתו זו סתרתי בכך שהבאתי הפניה להלכות שידוע לנו שאין מקורן בחז"ל כלל (כידוע זה נלקח מספרו של אריסטו) ומ.ש.ל.","458","","2040","True","True","False","","107","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58814","58811","חובר לא הרבה לפני חיי הרמב"ם...","16/10/18 14:43","ז חשון","תשע"ט","14:43","אור חדש","","458","","2040","False","True","False","","104","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58815","58811","נפלא! נראה שזכיתי לכוון לעיקר דברי","16/10/18 15:02","ז חשון","תשע"ט","15:02","יהודי_קדום","הלקח טוב ברישא כשעשיתי את ההקבלה בין ממחרת השבת שבתורה לממחרת הפסח של יהושע!!!!!
כך הבאתי בסוף דברי שם:
עכשיו נעשה הקבלה :
א. בתורה נאמר (ויקרא כג,יא): מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת
ב. ביהושע נאמר: מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח [נתון שיהושע מקיים את חוקת התורה]
ג. הפסח הוא בי"ד לכן מִמָּֽחֳרַ֥ת הַפֶּ֖סַח הוא ט"ו.
ד. אצל יהושע לא נאמר ממחרת השבת
מסקנה:
ט"ו בניסן הוא תמיד ממחרת השבת, ויכול ליפול בכל יום של השבוע (נא להתעלם מבד"ו) !
מ.ש.ל.
קישור לכל התגובה","233","","2040","True","True","False","","161","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58813","58812","בדומה לכך","16/10/18 14:41","ז חשון","תשע"ט","14:41","אור חדש","במאמרו זה של ר' דוד הנשקה","458","","2040","True","True","False","","155","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58817","58812","היכן ראית שיש להרמב"ם בעיה גם","16/10/18 15:19","ז חשון","תשע"ט","15:19","יהודי_קדום","עם ריה''ל?
חד משמעית אין!
אם התכוונת למה שהדגשת בדברי ריה''ל '' וקבעו אותו שיהיה יום שני של פסח, ולא יהיה בזה סתירה לתורה, והתחייבנו לקבלו לתורה, מפני שהוא מן המקום אשר יבחר ה' עם התנאים הנזכרים. ושמא היה זה בנבואה מאת הבורא, ויכול להיות... '' הרי דע שיש לקרוא קטע זה כחלק מהתקפתו על דעת הקראים שכך הם חושבים ובשום אופן לא דעת ריהל!","233","","2040","True","True","False","","147","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71810","58814","זה מופיע גם בה"גהרבה לפני הרמב"ם","03/05/20 08:18","ט אייר","תש"פ","08:18","אליצפן","ספר הלכות גדולות סימן עא - הלכות מנחות עמ' תרסה
.... דבר אחר שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבועות דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת והוא יום טוב כדכתיב ביהושע (יהושע ה, י) ויחנו בני ישראל בגלגל וגו' וסמיך ליה (שם יא) ויאכלו מעבור הארץ וגו',...
וגם בה"ג לא המציא את זה זה כבר מופיע במגילת תענית .
מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון
רבי יהודה אומר כתוב אחד אומר ממחרת השבת וכתוב אחד אומר ממחרת הפסח מה ממחרת שנאמר להלן מאחר יום הראשון של פסח אף ממחרת שנאמר כאן ממחרת יום טוב הראשון של פסח.
.","502","","1475","True","True","False","","174","77.125.31.34","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58818","58816","אתה מבטל את כל דבריו","16/10/18 15:48","ז חשון","תשע"ט","15:48","אור חדש","והופך דברים מפורשים שכ' בספרו העממי לדברים חסרי פשר לחלוטין?!?
לענייננו:
"וראיתי להקדים קודם שאתחיל בפירוש הלכה, פרקים מועילים, יידע מהם האדם הקדמות.
ויהיו לו גם כן כמפתח למה שאני עתיד לפרש.
ודע: שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש,
אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים,
אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד וזולתם - מחיבוריהם,
ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם...
ושמע האמת - ממי שאמרה."
הקורא המשוחד יקרא רק את השורה בה מצהיר הרמב"ם ש"ודע: שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד וזולתם
ויטען 'הנה שוב חזר הרמב"ם על צורת הלימוד הנכונה 'מותר רק ללקט מחכמת הקדמונים ואסור לבדות שום דבר מחודש מדעתך' '
אומנם זה וודאי טעות חמורה בהבנת העניין שהרי מסקנת הרמב"ם הינה כזו: "ושמע האמת - ממי שאמרה."
כלומר גם פילוסוף יווני שחי בדור הרמב"ם יכול להוות אסמכתא לדבריו ובתנאי היחיד שיהיו דבריו 'דברי אמת', כ"ש שהרמב"ם עצמו שיהודי כשר וחכם גדול היה, יכול לגלות לנו דברי אמת ואין כלל חשיבות מבחינה זו לשאלה מי ומתי גילה האמת לראשונה אלא המדד היחיד למסקנה הינו 'האם הדבר אמיתי או לא' ולא 'האם זה כבר נאמר בדורות הקודמים'","458","","2040","True","True","False","","104","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58820","58817","יש לרמב"ם כמה בעיות","16/10/18 16:25","ז חשון","תשע"ט","16:25","אליצפן","1. שמחדשים הלכה על פי נבואה. לפי הרמב"ם נביא כזה מיתתו בחנק.
2. שפעם היו מקריבים את העומר כמו פרוש הבייתוסים וזה לא משמעות פרוש הכתוב הלכה למשה מסיני. לפי הרמב"ם דבר כזה לא ייתכן
3. שמלך יכול להתערב בפסיקת הלכות. - רק סנהדרין פוסקת הלכות ואוי לו למלך שמתערב.
וזו רשימה חלקית
כך שדברים כאלו מזעזעים את הרמב"ם ולכן הוא עוזב את כל נימוקי התלמוד ומביא את הנימוק בפסיקתא זוטרתא, כהשגה סמויה על דברי ריה"ל","502","","2040","True","True","False","","148","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58819","58818","אתה מביא ציטוט מפרוש הרמב"ם למשנה","16/10/18 16:18","ז חשון","תשע"ט","16:18","אליצפן","ואני מתייחס לדברי הרמב"ם בתשובתו לגבי דבריו בספר "משנה תורה". אז נא לא לבלבל.
הנה הפתיח שלו בתשובתו לרבי פנחס הדיין מאלכסנדריה (תשובות הרמב"ם ליפסיא סימן קמ דף כו ע"א) בו השיב לו הרמב"ם בזה"ל:
וזה שאמרת שתמצא בחיבור (משנה תורה) דברים הנסתרים מפני שהם בלא ראיה לא היה לך לומר כן אלא אלו היה בחיבור דברים שהוצאתי אותן מפלפולי ומדעתי וכתבתי אותם סתם לא הבאתי עליהם ראיה, וזה לא עשיתי מעולם. ודע שכל הדברים הסתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבבלי או בירושלמי או מספרא וספרי, או משנה ערוכה ותוספתא עליהן סמכתי ומהן חברתי, ודבר שהוא מתשובת הגאונים אומר בפירוש "הורו הגאונים" וכו' ודבר שהוא מפלפולי אומר בפירוש "יראה לי" שהדבר כך וכך וכו' שהודעתי בתחילת החיבור שכולו מתלמוד בבלי וירושלמי וספרא וספרי ותוספתא.","502","","2040","True","True","False","","159","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58821","58819","הכוונה כאן להלכות","16/10/18 16:26","ז חשון","תשע"ט","16:26","אור חדש","שיש אפשרות לסותרן בהנתן מקורן
לגבי טעמים הדבר לא שייך כלל","458","","2040","True","True","False","","90","37.26.146.193","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58822","58820","תן בבקשה דוגמא "להשגה סמויה" על ריה"ל","16/10/18 17:01","ז חשון","תשע"ט","17:01","יהודי_קדום","בדברי הרמב"ם.
אולי יפקחו עיניי....","233","","2040","True","True","False","","180","79.183.62.174","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58823","58821","ראה תשובה של אבי גרינבלט שמצא את המקור","16/10/18 17:06","ז חשון","תשע"ט","17:06","אליצפן","כך שאפילו טעמי הלכות אין הרמב"ם אומר מעצמו אלא ממקורות שקדמו לו.
לולי הנחת יסוד זו לא היה מר גרינבלט טורח ומוצא את המקור.","502","","2040","True","True","False","","165","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58828","58822","זה פשוט שתול בתוך דברי הרמב"ם","16/10/18 21:39","ז חשון","תשע"ט","21:39","אליצפן","כָל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי אֵלּוּ הַטּוֹעִין שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁהֵן אוֹמְרִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" (ויקרא כג,יא) הוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ חֲכָמִים שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שַׁבַּת יוֹם טוֹב; וְכֵן רָאוּ תָּמִיד הַנְּבִיאִים וְהַסַּנְהֶדְרִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהָיוּ מְנִיפִין אֶת הָעֹמֶר בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
מפי השמועה ולא החלטה של בית דין במהלך הדורות.
ראו תמיד בכל דור ודור - ולא התחדש במהלך אחד הדורות
כל זה כנגד דברי ריה"ל שאומר שאיזה בית דין במהלך הדורות שינה ממוצ"ש למוצאי יו"ט.","502","","2040","True","True","False","","169","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58824","58823","המקור היה בן הדור שלפני","16/10/18 17:11","ז חשון","תשע"ט","17:11","אור חדש","הרמבם
לא הבנתי למה לדעתך מותר למישהו בדור לפניו 'לחדש' טעם ואילו לרמבם עצמו הדבר נאסר
דבר זה משולל כל סברא מקור והגיון","458","","2040","True","True","False","","94","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58826","58824","הדברים במדרש "לקח טוב" אלו דברי חז"ל","16/10/18 21:24","ז חשון","תשע"ט","21:24","אליצפן","הם נאספו וסודרו בדורות מאוחרים יותר, אבל המקור שלהם הוא קדום. מהתקופה בה חכמים היו רשאים לדרוש דרשות.
בתקופת הרמב"ם כבר אין מחדשים דרשות. מה גם שהרמב"ם מעיד במפורש כי במשנה תורה הכל זה דברי חז"ל ואם זה דברי גאונים אזי הוא מציין זאת בפרוש.","502","","2040","True","True","False","","196","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58827","58826","יש מקור לדבריך?","16/10/18 21:38","ז חשון","תשע"ט","21:38","אור חדש","שבעל המדרש לא שילב שם שום דרשה משלו?
לשונו שונה מאד מלש' חזל וברור לכן שזה לא ציטטות של ליקוטים בלבד (לי לפחות הדבר ברור כשמש)","458","","2040","True","True","False","","114","213.151.55.26","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58832","58827","מתוך ויקיפדיה.","17/10/18 07:45","ח חשון","תשע"ט","07:45","אליצפן","מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים.
אין לי כרגע אפשרות לצטט לך מאמרים מלומדים בנידון, והוכחות טובות יותר.
אך אוסיף הערה על המדרשים "המאוחרים" האלו. גם ילקוט שמעוני הוא מדרש "מאוחר". הסיפור הבא: "מלמד שחיאל עשאו נבוב ושמו אותו בתוכו ואמרו לו כשתשמע את הקול מיד חתה האש אשר בידך והדלק מתחתיו מיד זימן הקב"ה נחש ונשכו ומת" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז ריד).
הסיפור הזה לא מופיע בשום מדרש אחר אלא רק בילק"ש (שנכתב מאוחר יותר (כנראה במאה ה-13). והנה מתברר כי בבית הכנסת בדורה אירפוס, שבנייתו נשלמה כנראה בשנים 244–245, בתקופת התלמוד, והוא כוסה בעפר בשנת 256, יש ציור קיר המראה את אליהו בהר הכרמל עם נביאי הבעל והמזבח, שמאחוריו מציץ דמות אדם ונחש לידו.
מה שמלמד שהרבה מסורות קדומות של מדרשי חז"ל הועברו בע"פ במשך מאות שנים עד שהועלו על הכתב באוסף מדרשים כביכול "מאוחרים".","502","","2039","True","True","False","","195","77.124.70.14","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71812","58828","יסלחו לי כל הכותבים הנכבדים דלעיל, אבל :","03/05/20 09:52","ט אייר","תש"פ","09:52","עלי","כדי להוכיח כרמב"ם, לא די בהוכחה שהובאה, מפני שאם בשנה בה נכנסו ישראל לארץ ישראל, נפל ערב חג המצות=יום הקרבת קרבן הפסח בערב שבת, ממילא ממחרת השבת היה גם ממחרת חג הפסח, למרות שהפסח הוקרב ביום שישי אבל היות ונאכל בשבת ונחוג עם חג המצות בשבת, הרי שממחרת הפסח יכול להיחשב גם ממחרת השבת, ואם כן לא ניתן ללמוד מזה לשאר שנים שבהן חג הפסח אינו נופל בשבת.
ואולם מציטוט סדר עולם רבה, גם אם יש בו אי דיוקים רבים, יוצא שבשנת כניסת ישראל לארץ ישראל, אכן נפל חג המצות=חג הפסח - בשבת ( וההקרבה היתה ביום שישי ).
לכן היה צורך להוכיח גם ממקורות אחרים שממחרת השבת אינו ממחרת שבת בראשית אלא ממחרת הפסח. אין ספק שהרמב"ם צודק לעצם העניין אך כאמור, זו הוכחה בלתי מספקת...
והרי כאן הציטוט מסדר עולם רבה פרק יא לנוחותכם :
'בעת ההיא אמר ה' אל יהושע )יהושע ה ב(, באחד עשר בניסן, ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות )שם ה ג(. בארבעה עשר בניסן שחטו ישראל את פסחיהן, שנאמר: ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח וגו' )שם ה י(, בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר: ויאכלו מעבור הארץ וגו' )שם ה יא(, אחר הפסח בעשרים ושנים בניסן וסבתם את העיר וגו', ויהי ביום השביעי וגו' )שם ו(, רבי יוסי אומר יום השבת הייתה מלחמתה של יריחו'","209","","1475","True","True","False","","117","194.114.146.227","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("58833","58832","ברור שהיה תח מלא תורה","17/10/18 07:53","ח חשון","תשע"ט","07:53","אור חדש","כמובן שלא זו השאלה ששאלתי","458","","2039","True","True","False","","92","141.226.157.160","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71818","71812","זה מדרש לקט טוב מפורש שלא חל בשבת","03/05/20 11:27","ט אייר","תש"פ","11:27","אליצפן","פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק טז
ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי (יהושע ה יא), מכאן תשובה לאומרים ספירת העומר ממחרת השבת שהוא שבת בראשית, שהרי הכתוב אומר ממחרת הפסח, ולא ממחרת השבת, ואם תאמר אותה השנה חל יום ראשון של חג המצות להיות בשבת, לפיכך כתב ממחרת הפסח, תשובתך בצידך וכתוב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון (שם ד יט), דע והבן שחמשה עשר שחל להיות בשבת ידוע שראש חודש היה שבת, ואם ר"ח היה שבת בעשירי בו שני בשבת, וכתיב עברו בקרב המחנה וצוו העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים (שם א יא), נמצא תחלת ההכרזה ותחלת הכנת צידה ביום שבת שהוא שמיני לחודש, וכי לא מצא יהושע להכרזה אלא ביום שבת?!, הלכך אי אפשר להיות חמשה עשר ביום השבת, ","502","","1475","True","True","False","","165","77.125.31.34","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71821","71818","אם כן היא מחלוקת","03/05/20 13:41","ט אייר","תש"פ","13:41","עלי","בין לקח טוב שהוא מדרש מאוחר מתקופת הראשונים לסדר עולם רבה שהוא אמנם מדרש תנאים אולם כבר כתבו בקורות רבות על הכתוב בו מבחינה היסטורית.
נראה לענ"ד שאין שום הכרע בכתוב עצמו מתי באמת חל פסח בשנה הראשונה לכניסתם לארץ ולא הראיה של בעל לקח טוב ולא הלימוד של בעל סדר עולם רבה יכולים להכריע לכאן או לכאן ( וראה שהוכחת בעל סדר עולם היא מהכתוב במלחמת יריחו שהיום השביעי הכתוב בהקפת העיר הוא שבת וגם זו 'הוכחה' אפשרית ולא מוכרחת ), ואני לא באתי לומר אלא שנראה לענ"ד שההסבר לכך שבגמרא חיפשו הוכחות לכך שממחרת השבת הוא ממחרת יו"ט הראשון של פסח ולא ממחרת שבת בראשית היא מפני שנקטו ששיטת סדר עולם רבה אפשרית ולכן אין הוכחה חותכת מהכתוב לפירוש כמו שכתב הרמב"ם.
זו אגב דרכם של חז"ל ברבים מאד מפירושיהם לכתוב כך וגם במחלוקותיהם, שהם מפרשים פירוש אפשרי על בסיס הנחות יסוד וסברות שונות שאינן כתובות במקרא אלא רק על בסיס רמז בכתוב או מסורת על פה שגם היא על בסיס הנחות וסברות כאלו, ולכן פירושים הנראים לנו לעתים בלתי סבירים משקפים הנחות וסברות כאלו ואינם מוכרחים אלא אפשריים או קרובים לאפשריים.","209","","1475","True","True","False","","114","141.226.60.197","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71822","71821","יש מדרש עוד יותר קדום - מגילת תענית","03/05/20 13:57","ט אייר","תש"פ","13:57","אליצפן","רבי יהודה אומר: כתוב אחד אומר 'ממחרת השבת' וכתוב אחד אומר 'ממחרת הפסח' מה 'ממחרת' שנאמר להלן מאחר יום הראשון של פסח - אף 'ממחרת' שנאמר כאן - ממחרת יום טוב הראשון של פסח.
ומדרש "לקח טוב" בין אם הוא קדום ובין אם לו, מוכיח לוגית שפסח באותה שנה לא חל בשבת.
ובכלל אתה מטיל ספק במסורות של חז"ל, ותולה את דבריהם בסברות? מה הם למדו בבריסק.","502","","1475","True","True","False","","150","77.125.31.34","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71823","71822","איננו יודעים","03/05/20 14:40","ט אייר","תש"פ","14:40","עלי","מתי החלה מסורת פרשנית מסוימת אך ברור שלא כל הפרשנויות הן מסורת מימות משרע"ה ולפי שלעתים קרובות קיימות מחלוקות פרשניות אך בתקופות קדומות, ברור שכבר בימיהם לא היה ברור הפירוש הנכון ואז הוצרכו לסברות והנחות שונות שעל פיהם פירשו על דרך האפשר אך אין מדובר תמיד בהוכחות נחרצות או מסורת החלטית, ולעתים דבר הנלמד לדעת תנא מסויים במסורת ( שבד"כ אינו יודע אפילו מתי החלה ואז הגמרא אומרת בפשטות 'גמרא גמירי לה' ) לומד תנא אחר במידות שהתורה נדרשת בהן וכדו'.
( ובאופן בסיסי מתימטי, הסבירות שממחרת השבת היא כמו ממחרת הפסח תמיד היא לפחות שש משבע...מאידך יש סבירות של אחד לשבע ששניהם נפלו באותה שנה בשבת בראשית ואם כן אין הוכחה... כלומר מרבית הסיכויים שהרמב"ם צודק...)
ואני לא באתי אלא להסב את הלב לאפשרות האחרת...","209","","1475","True","True","False","","99","141.226.60.197","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71824","71823","מדבריך נראה שאתה מהאקדמיה.","03/05/20 15:26","ט אייר","תש"פ","15:26","אליצפן","שם כופרים במסורות והכל מאוחר והכל סברות והכל הסתברויות. אז חבל"ז על הויכוח עם האקדמיה.
נקודת המוצא שלהם היא לא מדעית אלא סתמית (בחצי פה גם לא תורה מן השמים) אז אין משיבים על טיעונים המבוססים על הנחות לא מדעיות.","502","","1475","True","True","False","","166","77.125.31.34","0","58764","מנחות|סה ע"ב",""),new Message("71827","71824","לא ולא","03/05/20 16:45","ט אייר","תש"פ","16:45","עלי","אינני מהאקדמיה.
אינני כופר במסורת. אני מאמין בתורה מהשמיים.
אבל לי אישית ברור שלא כל פרשנות מייצגת העברה ללא הפסק מתקופת משרע"ה. אילו כך היה קרוב לודאי שלא היו מחלוקות. ברור שיש פרשנויות שנוצרו בתקופות קדומות ויש גם מאוחרות, מה לא בסדר בקביעה כזו ? - יש פרשנויות שמקורן בתקופת התנאים ויש שמתקופת האמוראים וכן הלאה.
אני לא יודע למה אתה מתכוון בקביעתך שאנשי אקדמיה יוצאים מנקודת מוצא לא מדעית אלא סתמית. יש אנשי אקדמיה חילוניים ויש דתיים לא פחות ממך. זה לא קשור לאקדמאיות שלהם כלל ולא למדעיות.
אני מבין שאתה נגד קביעות שאין יסודן באמונת חכמים אך מה זה קשור לאקדמיה ומדע ?
במדעי היהדות עוסקים גם אנשים יראי שמיים ! אני חושש שאתה מערב דברים ומושגים מתוך התנגדות גורפת שאינה לעניין.
לעצם ענייננו : אינך צריך להיבהל מזה שבעל מדרש סדר עולם נוקט בגישה פרשנית מסוימת שאינה עולה בקנה אחד עם מסכת תענית או לקח טוב או הרמב"ם. כמו שאינך נבהל מכך שכמה תנאים ואמוראים חלוקים באשר לאופן הפרשנות הנדרשת כדי להוכיח שממחרת השבת הכוונה ממחרת יום טוב ראשון.
ואף אני כאמור לא באתי בדבריי אלא להראות שיתכן והסיבה אשר בגללה מצויות בחז"ל גישות אחרות מזו של הרמב"ם יש לה הסבר שיסודו עתיק מאד והגיוני מאד.","209","","1475","True","True","False","","82","194.114.146.227","0","58764","מנחות|סה ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);