var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58904;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58904","0","עבד עברי ועבד כנעני","20/10/18 22:27","יא חשון","תשע"ט","22:27","אסי","אני מנסה ללמוד את הגמרא בקידושין הדנה בעבד עברי ואני לא מבין משהו עקרוני... אודה על הבהרות במידת האפשר:
1) אם אדון פגע בעבד כנעני ב 24 ראשי אברים העבד יוצא לחירות, בניגוד לעבד עברי בו במקרה של פגיעה האדון חייב לשלם לו פיצויים על פגיעה והוא ממשיך לעבוד. מדוע יש הבדל בין שני תוצאות של הפגיעות לכאורה אפשר לחשוב שעדיף אף לעבד עברי במידה ונפגע מאדוניו להשתחרר ? ברור שאפשר לחשוב גם ההפך (שלמרות פגיעת האדון בעבד בעברי מובטחת לו עבודה) ... הסיבות לדינים הנ"ל... לא מובנות לי
2) מדוע התורה תומכת הנישואים של העבד העברי לכנענית הרי מדובר בנישואי תערובת ממש! (גם התורה מכנה אות ה"אשתו"
בברכה
א","728","","2021","True","True","False","","751","176.231.1.125","0","0","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58906","58904","תשובות","20/10/18 23:53","יא חשון","תשע"ט","23:53","דוד כוכב","1) עבד עברי דומה לשכיר, אלא שקיבל את כל התשלום מראש. ואדם שפגע בשכירו חייב לשלם לו את נזקו, אולם הסכם העבודה ביניהם לא השתנה.
ואילו עבד כנעני קנוי לאדון בלא תלות בהסכם כספי ביניהם.
2) שפחה הכנענית שמותרת לעבד עברי היא רק כזו שעברה גיור לשום עבדות. היא חייבת במצוות ככל אשה עברית.","125","","2021","True","True","False","","201","95.86.69.134","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58912","58904","ל2","21/10/18 10:59","יב חשון","תשע"ט","10:59","אור חדש","טעית בשאלתך
התורה כלל לא תומכת בסוג כזה של נישואין אלא רק מאפשרת אותו
'אם אדוניו יתן לו אשה' זה לשון דיעבדית וכלל לא מציינת שהדבר רצוי בעיני התורה (בניו מאשה זו כמובן לא נחשבים לשלו או כישראלים אלא הם עבדי האדון כמו אימם ולא נחשבים כישראל עד שישתחררו)
כמובן תוכל לשאול "למה הדבר מותר בכלל אף בדיעבד?"
תשובה טכנית:
זו זכות ממונית שיש לאדון כלפי שפחתו- שתלד לו בנים שיהיו לו עבדים, כיוון שמותר לו להרבות בבנים אלו הרי שעבדו העברי יכול לקיים התר זה
שאלת המשך:
אז למה דוקא העבד עברי ולא כל ישראל?
תשובה:
מההבדל בין עבד כנעני, (שכידוע טובל לעבדותו ומתחייב במצוות ככל ישראל(ית) שאינם בני חורין לעצמם (בזמן התורה האשה היתה משועבדת לבעלה מה שאף פטר אותה ממצוות עשה כלפי הקב"ה)) לבין ישראל גמור ניכר שהמעלה המבדילה בין עבד לישראל היא רמת חרותו להשתעבד לקב"ה בלבד.
לכן עבד המחוייב לרבו וכן אשה ישראלית פטורים ממצות מסויימות אך ברגע שמשתחרר העבד הריהו מיד הופך לישראל רגיל כיוון שאין לו עוד את חסרון החרות.
ממילא מובן שישראל שירד מדרגת חרותו הגמורה ונמכר לעבד (הגם שברוב הדינים זה יותר שכירות, בכ"ז שמו הוא עבד ויש לזה משמעויות נוספות) הרי שיראל זה ירד ממדרגת 'ישראל גמור' וע"כ אין עוד תהום פעורה בינו לבין שפחה זו ויכול לשאתה ולהוליד ממנה ילדים שדרגתם לא שונה מהותית מדרגתו כעת.
ועל דרך האמת העניין הוא כך:
כמפורש בגמ' מדאו' האיסור לשאת נכריות נאמר רק בעובדות אלילים ולא בכאלו שקיבלו 7 מצוות וכד' ובטח לא בשפחה שאף קיבלה מצוות נוספות (ולכן שאלתך לא מתחילה באמת ברמת הדאו' בהבנת הפסוקים, כלומר לתורה לא היה בעיה שישראל ישא אשה שלא נולדה לאמא לא יהודיה בתנאי שהיא מקיימת מצוות ולא עובדת ע"ז, כל חידוש פרשת העבדים רק שהילדים והאשה שייכים לאדון ולא לע"ע וממילא גם נראה שמדאו' אין לישראל בן חורין לבזבז זרעו על אשה שילדיה לא יהיו שלו לעולם)","458","","2020","True","True","False","","137","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58948","58904","התורה נותנת תשובה פשוטה לשאלתך השנייה","24/10/18 07:26","טו חשון","תשע"ט","07:26","קותי","שמות כא
(ה) וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי:
התורה נותנת מקום לרגש האהבה האנושי גם לאנשים שנמצאים בתחתית הסולם החברתי.
הפועל אהב כאהבה בין אישית מופיע רק בספר בראשית איש ואישה אב ובנו אם ובנה
מספר שמות ואילך אהבה היא רק לה'. המופע לעיל הוא היחיד שמכיר באהבה בין אישית עד סוף התורה.
התורה אינה מצפה מאיתנו להיות רובוטים.
אנחנו לא שמים לב לתיאור הציני והקוטבי של התורה האדון אינו מתייחס לעבד ולשפחה כבני אנוש אלא כאינקובטור להבאת ולדות והנה בתחתית הסולם מתפתח אלמנט אנושי שהתורה נותנת לה מקום של כבוד.","217","","2017","True","True","False","","189","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59117","58904","בין נישואי תערובת לעבד עברי ושפחה כנענית","06/11/18 05:29","כח חשון","תשע"ט","05:29","קותי","הנה דוגמא לנישואי תערובת
שופטים יד
(א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:
(ב) וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה:
(ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי:
אבל עבד עברי אחרי שהוליד ממנה בנים רשאי להגיד
שמות כא
(ה) ... אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי:
ברור שבדין עבד עברי התורה אינה תומכת בנישואי תערובת
אהבה לפני ואהבה אחרי הם שני דברים שונים לחלוטין","217","","2004","True","True","False","","277","79.178.7.56","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58915","58906","שחרור עבד עברי ועבד כנעני","21/10/18 11:31","יב חשון","תשע"ט","11:31","אסי","ועדיין לא ברור למה השוני בשחרור העבדים השונים לאחר פציעתם של הבעלים.
למה עבד עברי קיבל את התשלום מראש ? וגם אם קיבל את התשלום - היה אפשר לחשוב שאם הבעלים פגע בעבד כנעני (אחרי הכל עבר גיור חלקי) יפצה אותו הבעלים על כך ואף ישחרר אותו .
יכול להיות שדרך אחת לראות זאת היא שבמקרה שעבד עברי נפגע ע"י הבעלים - הבעלים לא רק משלם לו סוג של "פיצויים" אלא תפוקת עבודתו אמורה לרדת לדוגמא אם נפגע שאיברי גופו החיוניים, ועד רבה במקרה כזה אם ישתחרר יכול להיות שאף אחד לא ירצה לקחת אותו ... כי הוא עלול להיות נכה! (לכן יש כאן הגנה טובה לעבד)
במקרה של עבד כנעני הבעלים בעצם נענש כי עתה יצטרך לרכוש עבד כנעני אחר (ועדיין קשה למה לא ניתנים פיצויים לעבד הכנעני שכאמור עבר גיור חלקי)...
גם אם אני צודק לא מצאתי לכך הסמכתאות במפרשים השונים...","728","","2020","True","True","False","","136","176.231.1.125","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58921","58915","תשובות","22/10/18 09:56","יג חשון","תשע"ט","09:56","דוד כוכב","למה עבד עברי קיבל את התשלום מראש?
- כי כל ההיתר להמכר לעבד עברי הוא רק בשני אופנים:
או שהוא גנב ואין לו מה לשלם להשיב את הגניבה, לכן התשלום המתקבל בשעת קנייתו משמש להחזר החוב.
או שאין לו כלום להתפרנס, והאדון משלם את ערכו בשעת קנייתו.
בעקירת שן אין לרוב שום ירידה בתפוקת העבודה. וגם ערך העבד כמעט ואינו משתנה בזה.
העבד הכנעני מקבל פיצוי הולם מאוד - את חרותו.","125","","2019","True","True","False","","197","95.86.69.134","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58924","58921","[ללא נושא]","22/10/18 18:53","יג חשון","תשע"ט","18:53","אסי","תודה ובכל זאת הוסיף ואשאל.
עבד עברי שנמכר לא בגלל גניבה. את סכום הרכישה מקבל העבד היהודי בנוסף למחובותיו הנוספות של האדון לעבדו כגון אוכל וכו ?","728","","2019","True","True","False","","90","176.231.10.56","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58933","58924","ראה את לשון הרמב"ם בהלכות עבדים פרק א, א","23/10/18 15:45","יד חשון","תשע"ט","15:45","דוד כוכב",""ואינו רשאי למכור את עצמו ולהצניע את דמיו או לקנות בהם סחורה או כלים או ליתנם לבעל חוב אלא אם כן צריך לאכלן בלבד, ואין אדם רשאי למכור את עצמו עד שלא ישאר לו כלום ואפילו כסות לא תשאר לו ואח"כ ימכור את עצמו".
אדם רשאי למכור את עצמו לעבד עברי רק כשהוא במצב נואש והוא זקוק לדמיו לאוכל כדי להתקיים.
ובלי קשר לדמים, האדון חייב להאכיל את העבד בזמן עבדותו.","125","","2018","True","True","False","","192","95.86.126.46","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59026","58933","לא ברור לגמרי הרמב"ם","28/10/18 22:31","יט חשון","תשע"ט","22:31","אסי","1) "ולהצניע את דמיו או לקנות בהם סחורה או כלים או ליתנם לבעל חוב אלא אם כן צריך לאכלן בלבד" - מה הכוונה - לפני המכירה או אחריה ?
2) יש מקורות למעמד המכירה - איך זה מתבצע ? איך לקבע המחיר ? (לא עם בית דין עקב גניבה... אלא ישירות ?
3) אם אני מבין נכון ע"ע מקבל סכום עבור המכירה והאדון צריך לזון אותו ואת משפחתו.
א) האם ניתן לומר שכל עלות המחייה של ע"ע ומשפחתו היא על האדון ?
ב) מה מותר לע"ע לעשות עם דמי מכירתו ומתי ?
תודה!","728","","2013","True","True","False","","84","176.231.8.186","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58949","58948","לא קשור לשאלה","24/10/18 09:27","טו חשון","תשע"ט","09:27","אור חדש","שאל למה מותר בכלל לאדון לתת את השפחה לע"ע מלכתחילה
ברור לשואל ולכל יהודי אורטו' בימנו שאהבה לבד לא יכולה להתיר נשיאת גויה חלילה","458","","2017","True","True","False","","95","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58951","58949","אינך מבין מדוע התורה לא מתחשבת בדעתך","24/10/18 11:48","טו חשון","תשע"ט","11:48","קותי","העניין הוא שאתה צריך להתחשב בדעתה של התורה
ונגזר מהתורה זה מה כתבתי
היא הרי איננה גוייה כי הוטבלה לגירות
לכן השאלה לגבי נישואי גויה מאהבה אינה שאלה.","217","","2017","True","True","False","","191","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58952","58951","מה בדיוק דעתי קשורה לכאן","24/10/18 11:52","טו חשון","תשע"ט","11:52","אור חדש","רק הסבתי תשומת ליבך לעובדה שהשואל שאל למה מותר ליהודי זה לשאת שפחה בעוד שליהודי לא עבד הדבר אסור
וודאי שהתשובה היא לא 'כי הוא אוהב אותה לעת שחרורו אחר שאדונו נתנה לו ללא בדיקה אם אוהב אותה או לא מלכתחילה"
תשובתך לא תשובה כלל מכמה וכמה סיבות","458","","2017","True","True","False","","91","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58953","58952","התורה הבינה שמי שנמכר בגנבתו","24/10/18 12:11","טו חשון","תשע"ט","12:11","קותי","צריך להחזיר את חובו לנגנב גם באופן הזה
שהרי האדון צריך לכלכל אותו ואת משפחתו
התורה גם חזתה את מה שיכול לקרות בהמשך
והכירה בכך שהוא יכול לאהוב את אשתו השפחה הכנענית","217","","2017","True","True","False","","168","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58955","58953","מה הסיפור הזה שייך לאשכול?","24/10/18 12:15","טו חשון","תשע"ט","12:15","אור חדש","האם מותר לישראל בן חורין לשאת שפחה? תשובה-לא!
האם הדבר מותר לע"ע? תשובה- כן!
מה ההבדל בין השניים?
אני לא רואה שום קשר בין השאלות שלעיל לבין מה שכתבת","458","","2017","True","True","False","","112","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58956","58955","להלן השאלה בתחילת האשכול","24/10/18 12:25","טו חשון","תשע"ט","12:25","קותי","2) מדוע התורה תומכת הנישואים של העבד העברי לכנענית הרי מדובר בנישואי תערובת ממש! (גם התורה מכנה אות ה"אשתו"
על כך באה התשובה
הולדת צאצאים לאדון מהשפחה הם תמורה על כך שהאדון זן את אשתו ובניו
האדון אינו רשאי לתת לעבד עברי רווק שפחה כנענית
ישראל אינו רשאי לשאת שפחה כמו שכוהן אינו רשאי לשאת גרושה.","217","","2017","True","True","False","","259","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58957","58956","התקדמנו","24/10/18 12:36","טו חשון","תשע"ט","12:36","אור חדש","ב"ה עניין האהבה נעדר סוף סוף מדבריך
להבנת שאר דבריך:
השאלה הינה ביסודה למה התורה מתירה נישואי תערובת בין ישראל לשפחה (למרות שהדבר אסור בסתם)?
אתה עונה-"הולדת צאצאים לאדון מהשפחה הם תמורה על כך שהאדון זן את אשתו ובניו"
מה הקשר בין השאלה לתשובתך שעוסקת בתשובה לשאלה שלא נשאלה "למה בני השפחה שייכים לאדון"?
אולי כוונתך שאין כלל בעיה שישא אישה זו ולכן היה מצופה שגם היא וגם בניה יהיו שייכים לו ולא לאדון ועל כך ענית "לא כי האדון זן אותם"
א- זה לא קשור לשאלה המקורית
ב- זה לא הגיוני
ג-לא נכון שמותר בסתם לשאת אותה ללא החידוש שכאן (ושעליו השאלה)
הסבר לב'- גם את אשתו היהודיה ובניו היהודים של הע"ע האדון חייב לזון אך זה בטח לא נותן לו שום בעלות עליהם, ובכלל איך בדיוק נתינת מזון למישהו מקנה אותו לזן מניין שטות זו?
כתבת גם:
"האדון אינו רשאי לתת לעבד עברי רווק שפחה כנענית
ישראל אינו רשאי לשאת שפחה כמו שכוהן אינו רשאי לשאת גרושה."
הדברים נכונים כמובן אך לא מובן לי מה הם מוסיפים לדיון?","458","","2017","True","True","False","","130","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58958","58957","הנה נתקדם עוד קצת","24/10/18 13:19","טו חשון","תשע"ט","13:19","קותי",""השאלה הינה ביסודה למה התורה מתירה נישואי תערובת בין ישראל לשפחה (למרות שהדבר אסור בסתם)?"
התורה אינה מתירה נישואי תערובת התורה מתירה לייצר עבדים כנענים לאדון
מדוע מתירה התורה לייצר עבדים כנענים?
כי התורה מפצה את האדון על כך שהיא חייבה את האדון לזון את אשתו ובניו של העבד העברי
הוכחה שהוולדות הם לאדון כפיצוי על שזן את אשתו ובניו של העבד העברי היא בכך
שהאדון אינו רשאי לתת לעבד עברי רווק שפחה כנענית כי אין לו הוצאות על הזנת אשתו ובניו שהרי הוא רווק.
לעניין האהבה
השמטתי כדי שנתקדם אבל זה נשאר כתוב בתורה","217","","2017","True","True","False","","296","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58960","58958","נתקן עוד קצת","24/10/18 13:46","טו חשון","תשע"ט","13:46","אור חדש","השואל שאל למה רצוי בעיני התורה לע"ע לקיים יחסים עם שפחה דבר האסור ליהודי סתם
תשובתך "אין כאן עידוד אלא זה רק התר מצד שמותר לאדון להרבות בעבדיו'
ובכן בדיוק תשובה זו כתבתי באשכול זה לעיל כאן
כמובן עדיין יש לדון למה זה מותר דוקא לע"ע ולא לכל ישראל ולזאת התייחסתי בהודעתי הנ"ל...
אתה שואל שאלה חדשה:
"מדוע מתירה התורה לייצר עבדים כנענים?"
תשובתך הלא מובנת הינה:
"כי התורה מפצה את האדון על כך שהיא חייבה את האדון לזון את אשתו ובניו של העבד העברי"
למה תשובתך לא נכונה:
כי אין שום קשר בין העובדה שהאדון חייב לזון אשתו ובניו היהודים של הע"ע לשאלה אם לע"ע מותר לשא שפחה, עניין ממוני של האדון לא יכול כשלעצמו להתיר איסור של העבד, אין בזה שום סברא!
אומנם התשובה הנכונה הינה כמובן:
מותר לו להרבות לעצמו עבדים משפחתו בדיוק כפי שמותר לו להרבות עדר של עגלים מפרתו וכבשים מצאנו, לא צריך לזה שום התר מיוחד.
וכיוון שהדבר הותר מותר לו לנצל לשם כך את עבדו הישראלי כי התורה זיכתה לו את הע"ע לעניין זה (כלומר לסתם ישראל אסור למסור זרעו להרבות נכרים ואילו לייצר עבדים לישראל לא אסרה התורה לעבדו של אותו אדון שמצד שיש לו זיקה ממונית לאדון ואף נחשב גופו קנוי לו הרי לא נחשב כמעשה שלו אלא כהתר האדון)
למה א"כ יש הבדל בין רווק לבעל ילדים?
קודם כל כי זו ההלכה!
ניתן לתת לזה טעם מסתבר:
כי הישראל מצווה מצד עצמו בפר"ו ולכן קודמת זכותו להוליד ישראלים לזכותו של האדון לנצלו להוליד לו עבדים ע"כ אם כבר קיים פר"ו מחוייב לאדון ואם טרם קיים מחויב למצוות הפר"ו של עצמו וזה דוקא מאשה ישראלית כשרה","458","","2017","True","True","False","","122","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58961","58960","זה הפך להיות מורכב מידי","24/10/18 14:02","טו חשון","תשע"ט","14:02","קותי","אתייחס רק למשפט הבא
"למה א"כ יש הבדל בין רווק לבעל ילדים?
קודם כל כי זו ההלכה!"
מה השכל מאוחרי ההלכה הזאת?
לשיטתך זה בסך הכול עניין ממוני ובכל עניין ממוני יש שכל!!","217","","2017","True","True","False","","275","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58962","58961","לא הבנתי הערתך","24/10/18 14:40","טו חשון","תשע"ט","14:40","אור חדש","מה מורכב?
נתתי טעם מסתבר להלכה והשבתי על שאר השאלות שעלו במהלך הדיון","458","","2017","True","True","False","","77","37.26.147.248","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58963","58962","הרחקת לכת עם מצוות פו"ר","24/10/18 15:00","טו חשון","תשע"ט","15:00","קותי","זה אינו נתמך הפסוקים
ראה רש"י משפטים כ"א ג'
בגלל שאשתו נכנסת עמו הוא מקבל שפחה כנענית בפסוק ד'
כדי לפצות את האדון על שזן את אשתו ובניו.","217","","2017","True","True","False","","321","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58964","58963","אדרבה","24/10/18 15:04","טו חשון","תשע"ט","15:04","אור חדש","ראה רש"י לפס' ד
" {ד} אם אדניו יתן לו אשה. מכאן, שהרשות ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים. "
זה נלמד מפס' זה ללא הקשר לדין של פס' ג'.
מה שכתבתי היה רק נסיון לתת טעם לדין זה שנאמר ללא הטעמה(ולכן שום טעם לא ייתמך מפס' אלו), תרצה תקבל לא תרצה תדחה בראיה או תתן טעם יותר מתיישב","458","","2017","True","True","False","","98","37.26.147.248","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58965","58964","המילה "אם" מקשרת את פסוק ד","24/10/18 15:33","טו חשון","תשע"ט","15:33","קותי","עם פסוק ג'.
האדון זכאי לפיצוי אבל אינו חייב לתת לו שפחה כנענית כמו רוב "אם" שבתורה.","217","","2017","True","True","False","","261","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58966","58965","לא מכיר המצאה כזו","24/10/18 15:53","טו חשון","תשע"ט","15:53","אור חדש","ש'אם' זה בהכרח לקשר לנאמר מקודם ולא פתיח שבא להורות שההמשך זה רק התר ולא חיוב למשל
יש מקור לחידושך זה?
גם מה קשור 'פיצוי' על מה שהתורה חייבה אותו?
וגם למה הפיצוי צריך לבוא בדרך 'איסור' ולא שיתן שפחתו לעבדו הכנעני? ובכלל ממתי מפצים על עניין ממוני בהתר של איסור?","458","","2017","True","True","False","","121","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58967","58966","מנין לקחו החכמים את ההתניה שרק אם","24/10/18 18:13","טו חשון","תשע"ט","18:13","קותי","יש לעבד העברי אשה נותנים לו שפחה כנענית?
רק מהסמיכות של פסוק ג' ופסוק ד'
על מה שהתורה אומרת מותר זה מותר ועל מה שאומרת אסור זה אסור
אחות אשתו אסורה . מתה אשתו אחותה מותרת
זה מה אמרה תורה","217","","2017","True","True","False","","268","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58968","58967","נראה שדרשו סמוכים...","24/10/18 20:49","טו חשון","תשע"ט","20:49","אור חדש","אם חזרת לטעון שהנימוק לדין שעליו שאל פותח האשכול זה "כי כך התורה קבעה!" אז אני מבין שחזרת בך מכל שכתבת לעיל ולזאת אני מסכים בהחלט","458","","2017","True","True","False","","115","93.173.249.92","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("58969","58968","ממש ממש לא חזרתי בי.","24/10/18 22:09","טו חשון","תשע"ט","22:09","קותי","","217","","2017","False","True","False","","239","109.66.66.116","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59040","59026","תשובות","30/10/18 11:31","כא חשון","תשע"ט","11:31","דוד כוכב","1) כשהכסף בידו ואין לו מה לאכול.
2) המחיר משתנה על פי היצע וביקוש, ולפי כשירות העבד.
3) נכון. רמב"ם הלכות עבדים פרק ג הלכה א:
"כל עבד עברי הרי האדון חייב במזונות אשתו הנשואה לו... וכן חייב במזונות בניו ובנותיו".
א) ההוצאות המחויבות.
את קושיתך הקשה בספר קרבן אִשֶּׁה (מארם צובא לפני יותר מ200 שנה) בהלכות עבדים פרק א הלכה א:
"[א] מוכר עצמו וכו'. ולדידי קשה דהיכי משכחת לה שיצטרך הדמים לאכלן, דרבו חייב במזונותיו מכאן ואילך וחייב להשוותן לו במאכל ומשתה, כמ"ש הרב לקמיה, ואי מזונות שחייב לאחרים מקודם לכן, היינו ליתנם לבע"ח, ואי מזונות אשתו ובניו שהיו לו בשעת מכירה, גם אלו הרב חייב במזונותיהם כמ"ש בפ"ג, וצריך תלמוד".
אמנם קושיה זו כבר נשאר ותירץ לפני כ500 שנה בשו"ת הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם) הלכות עבדים פרק א הלכה א:
"[א] שאלת ממני על מה שכתב הרב ואינו רשאי למכור את עצמו להצניע את דמיו או לקנות בהם סחורה או כלים או ליתנם לבעל חובו אלא א"כ צריך לאכלן בלבד וכו'. וקשיא לך והלא משעה שנמכר האדון חייב במזונותיו ומזונות אשתו ובניו דכתיב ויצא מעמך הוא ובניו עמו וכן כתב ז"ל פ"ג.
תשובה יכילנא לשנויי לך כגון שהתנה עמו הקונה שלא לזון אותו ולא אשתו ובניו דכל תנאי שבממון תנאו קיים דומיא דשאר וכסות דיכולין להתנות עליהם אפילו אחר שנשאת וכל שכן הכא שיכול להתנות קודם שיקנהו אבל שינויי דחיקי לא משנינן דהא אינו רשאי קאמר אבל אם עבר ומכר עצמו ונתן דמיו לבעל חובו מכור הוא והקונה חייב במזונותיו ומזונות אשתו ובניו ולישנא דלאכלן לאו דוקא וה"ק אלא א"כ צריך לאכול ואפשר שכך היא גרסתו ז"ל. אי נמי כגון שהיה גרגרן ביותר ולא יספיקו לו מזונות שנותן לו רבו שהרי אין רבו חייב אלא להשוותו לעצמו במאכל ומשקה שנאמר כי טוב לו עמך והשתא אתי שפיר לשון לאכלן כי הוא צריך לאכול הדמים כלומר לקנות מאכל בדמיו והיינו המאכל היתר שהוא צריך ואפי' לפי פירוש זה אם עבר ומכר עצמו ופרע חובו מכור הוא ורבו חייב במזונותיו".
ולכאורה אפשר גם לתרץ שכיון שאין לו מה לאכול זכאי למכור את עצמו לעבד עברי והוא אוכל אז על שולחן אדונו. אלא שהוא גם זכאי לדמי מכירתו והוא שומר אותם. ולא ישתמש בהם עד לאחר שש שנים או היובל כשישתחרר, אם עדין לא יהיה לו מה לאכול.
וכן יכול לאכול בזמן שהוא עבד, ומשום מה האדון אינו זנו, משום שאין לאדון, או משום שהאדון נסע או חולה או שפשע.","125","","2011","True","True","False","","193","95.86.126.46","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59121","59117","מה ההוכחה בדיוק?","06/11/18 08:29","כח חשון","תשע"ט","08:29","אור חדש","מה בדיוק דעת ה'תורה' על מעשה שמשון? (חיובית- תואנה הוא מבקש)(ובכלל בחז"ל סברו שגייר אותה קודם (אומנם כבר כ' שלא נראה כך ואכמ"ל))
והיכן מצאת שהתורה 'מתירה' לעבד לומר משהו? הוא אומר מה שחושב וכתוצאה מכך עבדותו מואכת עד 'לעולם', האם זה נתינת לגיטמציה לענין?","458","","2004","True","True","False","","108","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59126","59121","הוכחה? שאין דמיון לנישואי תערובת","06/11/18 09:30","כח חשון","תשע"ט","09:30","קותי","בנישואי תערובת הוא הולך אחרי עיניו ותאוות ליבו
ובעבד עברי הוא יודע מניסיון שהיא אשה שמתאימה לו
הלגיטימציה? שהוא נשאר בבית אדונו עם אשתו ובניו.","217","","2004","True","True","False","","264","109.65.121.108","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59127","59126","מה הוכחת?","06/11/18 09:33","כח חשון","תשע"ט","09:33","אור חדש","שאם מתאהב יהודי בגויה כי למד לידה כמה שנים (חודשים) באוניברסיטה וראה כמה נפלאה היא וכו' אזי מותר לו לשאתה כי 'אהבה מתירה נישואין עם נכרית'?!?
אתה מבין מה שיוצא תחת ידיך?","458","","2004","True","True","False","","132","37.26.149.181","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59128","59126","ובכלל","06/11/18 10:01","כח חשון","תשע"ט","10:01","אור חדש","השפחה 'מותרת' לע"ע מיד כשהאדון מחליט לתתה לו בלי בכלל לשאול את העבד אם נושאת חן בעיניו או לא ולפני שהספיק לחיות עמה או להכירה כלל.
לכן גם לשיטתך אין שום קשר בין הדין הזה למה שניסית להעמיס בו","458","","2004","True","True","False","","112","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59129","59127","אני מבין שאתה כופר בדין עבד עברי","06/11/18 10:02","כח חשון","תשע"ט","10:02","קותי","דין עבד עברי אינו מלמד על גויה
זה פשוט כי בשפחה כנענית אין איסור של יסיר את בנך
מי שלומד באוניברסיטה ומתאהב בגויה אינו הולך לחפש היתר בעבד עברי
כך שאין חשש ללמוד את התורה כפי שניתנה מבלי לחשוש מאקטואליה","217","","2004","True","True","False","","327","109.65.121.108","0","58904","קידושין|ב ע"א",""),new Message("59130","59129","אתה התחלת בשטות זו","06/11/18 10:12","כח חשון","תשע"ט","10:12","אור חדש","ואני כדרכי רק ניסיתי להראות לך שדרכך מוטעה היא
אתה ניסית לענות על שאלת השואל ששאל "למה התירה התורה לעברי להוליד ילדים מלא ישראלית?" בכך ש"הוא אוהב אותה"
כבר ציינתי לעיל שאם היית עונה כמוני שאין באמת מדאו' איסור לשאת מי שלא מסירה אותו ולכן אין כאן כל חידוש של 'התר נישואי תערובת' אזי לא הייתי טורח לענות לך
אלא שבמקום לקבל את ההסבר שלי (שנראה שאתה מודה לו) ניסית לדחוף כאן את האהבה שכביכול יש לה כח כלשהו להתיר ביאה אסורה וזה גם לא נלמד מדין ע"ע שהרי שם האדון נותן לו אותה ללא הסכמתו (ואהבתו) כלל, וגם (ועל זה עיקר טרחתי בתשובותי לך) זו אמירה חמורה ביותר בהבט האקטואלי וכידוע לכל מי שמכיר את יהדות חו"ל שטענתך שלעיל היא העומדת ביסוד ההתבוללות גם בקהילות ה'דתיות'","458","","2004","True","True","False","","130","213.151.55.26","0","58904","קידושין|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);