var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59711;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59711","0","דין ברירה,האם אין נ"ט?","11/12/18 22:23","ג טבת","תשע"ט","22:23","davida","כאשר אומר ש2לוגים יהיו תרומה,עשרה מעשר ראשון וכו'
גם אם נאמר ברירה,עדין התרומה והמעשר ראשון נתנו טעם בין חולין שהוא שתה,והרי אין 60 לביטול.

כיצד אין בכך בעיה?","667","","1969","True","True","False","","576","107.167.105.94","0","0","חולין|יד ע"א",""),new Message("59713","59711","איזה טעם ניתן כאן ?","12/12/18 07:19","ד טבת","תשע"ט","07:19","אבי גרינבלט","הכל אותו יין ואותו הטעם","539","","1968","True","True","False","","68","37.26.148.228","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59726","59711","לא","12/12/18 09:16","ד טבת","תשע"ט","09:16","אור חדש","כל המולקולות של התרומה, יחד עם מולקולות הריח והטעם הובררו לעמוד בצד מסויים של הכד ולכן לא שייך בזה ערבוב","458","","1968","True","True","False","","112","89.138.206.196","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59729","59711","על קושיא זו מתרץ השפת אמת באופן נפלא","12/12/18 09:26","ד טבת","תשע"ט","09:26","יהודי_קדום","כך מובא בדף על הדף חולין דף יד עמוד א:

על קושיא זו מתרץ השפת אמת באופן נפלא, והוא טוען, שכאן בעניינו אין שום איסור, משם שאותם חלקים שעזבו את שני הלוגין ונבלעו בשאר היין, נתברר למפרע שאותם חלקים אינם תרומה, שהרי אותו אדם אמר מפורשות כי רק השני לוגין שישארו בסופו של דבר בתחתית החבית, הם הם התרומה, מה שפרש מהם במשך אותם ימים, יתברר הדבר למפרע שהחלק שפרש אינו תרומה, אין זה ככל משקה אסור המתערבב בהיתר, כל משקה אסור, איסורו הוא בעצם, כך יין נסך יין של כלאים וכד', יין של כלאים או נסך כל הפורש ממנו אוסר, בענייננו איסור היין הוא איסור של תרומה, והתרומה תלויה בפיו של התורם, ברגע שהתורם אומר שרק שני הלוגין שישארו בסופו של דבר רק הם יהיו תרומה, כל מה שפירש מהם במשך הזמן יתברר למפרע שלא היה תרומה, ושוב אין לאסור את היין שבחבית עכ"ד ודפח"ח [=ודברי פי חכם חן] . ","233","","1968","True","True","False","","166","79.177.59.82","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59790","59711","יש שתי סיבות מדוע אין כאן בעיה בנותן טעם","13/12/18 09:07","ה טבת","תשע"ט","09:07","Almuaddib",".


1.

דין נותן טעם שייך רק במין שבאינו מינו. אם נפלה טיפת חלב על בשר יש מה לדון בדין נותן טעם, לא אם נפלה טיפת חלב לתוך חלב.

ועל כן כך גם כאן. יין המתערב באותו היין בדיוק - אין בכך כלל דין של נותן טעם. איזה טעם הוא נותן בו? והרי טעמו של היין לא השתנה בכלל לאחר שנשפך לתוכו אותו היין בלבד.

ועיין פסחים מד: "שטעם כעיקר".


2.

עוסקים אנו כאן בדין ברירה. בדיעבד מתברר כי זה, הנותר, הוא שהופרש. כך גם כאן, בדיעבד מתברר - אם כך הוא לא היה מעורב במה שנישתה, כי הרי עינינו הרואות כי לא התערב אלא נותר בקנקן.

מאחר ובדיעבד מתברר, בדיעבד מתברר כי לא היתה כלל תערובת כלשהי, הרי מה שנותר - הוא-הוא מה שהופרש.","107","","1967","True","True","False","","160","82.81.160.69","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59717","59713","טעם של תרומה ומעשר שאסורות לישראל","12/12/18 07:48","ד טבת","תשע"ט","07:48","davida","","667","","1968","False","True","False","","57","107.167.104.91","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59718","59717","מן הדין , בטל ברוב","12/12/18 08:01","ד טבת","תשע"ט","08:01","אבי גרינבלט","והוסיפו חכמים את דין "נותן טעם" וכאן משתלב גם דין "ברירה" ומקרה של חוסר בכלים וכדומה ולכן התירו.","539","","1968","True","True","False","","95","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59784","59726","בנ"ט כל המולקולות נדבקות בטעם, א"א להפרי","13/12/18 00:03","ה טבת","תשע"ט","00:03","davida","","667","","1967","False","True","False","","80","107.167.105.53","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59730","59729","זו חסידות אמיתית , נפלא !","12/12/18 09:59","ד טבת","תשע"ט","09:59","אבי גרינבלט","משולבת בלמדנות מופלאה של השפת אמת
יש"כ גדול","539","","1968","True","True","False","","96","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59731","59730","השפת אמת","12/12/18 10:06","ד טבת","תשע"ט","10:06","אור חדש","וודאי היה גאון גדול בנגלה ובנסתר אומנם כאן זה הסבר פשט שכל מי שלומד הסוגיה בנחת מבין מדעתו ללא צורך בלמדנות מיוחדת","458","","1968","True","True","False","","97","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59732","59731","לא כ"כ פשוט לענ"ד","12/12/18 10:09","ד טבת","תשע"ט","10:09","אבי גרינבלט","יש כאן חידוש שלמרות שיש בזה איסור , אין בזה איסור .
לענ"ד זה כן חידוש אולי רק עבורי....וכתבתי רק את דעתי וכמובן , לא חייבים להסכים וגם זה בסדר גמור.","539","","1968","True","True","False","","109","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59733","59732","לא הבנתי יש איסור ואינו","12/12/18 10:16","ד טבת","תשע"ט","10:16","אור חדש","כוונתי שהדבר פשוט הינה שזו המשמעות הפשוטה של 'הוברר שזו התרומה ולא שאר מה שהיה בכד' ממילא בפשט לא שייך שאלת התערובת, כי זה פשט משמעות הביטוי עליו דנים

הערתי כי קיבלתי מרבותיי (ובראשם הגאון הרב שפירא זצ"ל) שחורבן גדול בא לעולם על שעושים את הקטנים גדולים וממילא מקטינים הגדולים וכמו שנכון ביחס לת"ח כך נכון גם ביחס לדבריהם לדעתי","458","","1968","True","True","False","","100","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59734","59733",""שעושים את הקטנים גדולים" , כלומר ?","12/12/18 10:17","ד טבת","תשע"ט","10:17","אבי גרינבלט","","539","","1968","False","True","False","","79","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59735","59734","תופעה בעולם","12/12/18 10:19","ד טבת","תשע"ט","10:19","אור חדש","שכל רב בי'כ נהיה הרב הגאון וכד' ומטשטשים המדרגות שבין הת"ח","458","","1968","True","True","False","","96","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59736","59735","מה הקשר לדברים שלנו ?","12/12/18 10:20","ד טבת","תשע"ט","10:20","אבי גרינבלט","בספר "התורה המשמחת" על הגרש"ז זצ"ל מובא סיפור מוכר שהרב זצ"ל ישב בחתונה עם פרופ' לב והתפלא בהלצה כי לא ידע שחזרנו לתקופת הגאונים שהרי כל מי שעלה לברך מן הסתם "זכה" בתואר הגאון וכו'
מה הקשר לדברי השפת אמת וחידושו ?","539","","1968","True","True","False","","104","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59737","59736","כתבתי בסיפא","12/12/18 10:22","ד טבת","תשע"ט","10:22","אור חדש","שהטעות של להוסיף "הגאון" למי שאינו, דומה לטעות של הוספת "גאוני" לתרוץ פשוט, בשני המקרים מיטשטשת ההבחנה החשובה בין המדרגות השונות","458","","1968","True","True","False","","95","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59738","59737","הוספת את מה שלא כתבתי","12/12/18 10:23","ד טבת","תשע"ט","10:23","אבי גרינבלט","אם הצלחתי להבין את שאלתו של רש"י (לדוגמא) האם זה אומר שרש"י לא חידש לי כלום ?","539","","1968","True","True","False","","105","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59739","59738","[ללא נושא]","12/12/18 10:26","ד טבת","תשע"ט","10:26","אור חדש",""נפלא ולמדנות אמיתית"

ישנם מאות מ"מ בש"א שלגביהם הביטוי מדוייק
הפי' הזה לדעתי חייב להשאר כרמת סף הנדרשת מכל תלמיד שבא ללמוד הגמרא, בטוחני שבעצמך אילו היית טורח להבין מדעתך ולא ישר פונה עם שאלתך לפורום היית מבין שזה פשט העניין
הפיכת ההבנה לעניין מופלא מוריד את הדרישה מהלומדים הרגילים","458","","1968","True","True","False","","111","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59741","59739","לא אני פתחתי את הדיון....","12/12/18 11:10","ד טבת","תשע"ט","11:10","אבי גרינבלט","אבל נרגעתי שהבעיה בי ולא בשפת אמת חלילה....","539","","1968","True","True","False","","84","81.218.144.99","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59750","59739","באמת שאיני יודע איך לעכל את דבריך:","12/12/18 14:07","ד טבת","תשע"ט","14:07","יהודי_קדום","קראתי שוב ושוב, במיוחד מהמילה '' בטוחני... '', ואיני יכול למצוא הסבר הגיוני לדרישתך/דעתך למידרג הלימוד, ההבנה וההשקעה שאתה מודד לאחרים. במיוחד אני דוחה, בלשון המעטה, את קביעתך לאחרים מתי לפנות בשאלה בפורום. אסתפק בכך.","233","","1968","True","True","False","","166","37.26.149.128","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59751","59750","כפשוטם","12/12/18 14:39","ד טבת","תשע"ט","14:39","אור חדש","אני מצפה שדברים פשוטים שלא מזקיקים שום גאונות מעבר להבנת הנקרא ישארו בגדר כזה ועניינים מסובכים של חישוב של התאמת סוגיות ארוכות עם סתירות ייחשבו לקשים
קביעת ההתייחסות שלנו כלפי המשימות העומדות מולנו קובעת גם את רמת ההצלחה בביצוע המשימה -כידוע-
לכן, לדעתי לפחות, לא רק שאין לתת ביטוי של 'גאונות' לפירוש פשוט אלא הדבר אף מזיק במיוחד בדור שגם כך התרגל ש'מאכילים אותו בכפית' וסף ה'שבירה' שלו נמוך במיוחד -כידוע-

*אוכל כמובן למצוא תימוכין לכל ה'כידוע' אך דומני שכל מי שקשור קצת לתחום החינוך מכיר זאת","458","","1968","True","True","False","","99","37.26.147.178","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59753","59751","לחשוב ולנהוג כך זו זכותך, אבל חובתך לא","12/12/18 14:56","ד טבת","תשע"ט","14:56","יהודי_קדום","לדרוש כאן מחברים בפורום לנהוג לפי דעתך או לחנכם.
ואלה דברים כפשוטם.
אני מניח ששמת לב שפירשת במילותיך וברובד שפת ימינו (''... מולקולות... '' וכו') כפירושו של השפת אמת. את מעלתך זו, שכוונת לדעת גדול, צריך בהחלט לציין ולשמוח בלי שייפגע הטוהר בדברי ר' אבי גרינבלט שנעמו לי עד מאוד.","233","","1968","True","True","False","","150","37.26.149.128","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59755","59753","אבהיר אם כן","12/12/18 15:06","ד טבת","תשע"ט","15:06","אור חדש","מה שכתבתי היה דעתי בלבד ולא דרישה או חיוב כלפי מישהו כאן בפורום או בכלל (וממילא אין לי כמובן שום סמכות לדרוש כאן משהו...)
אם חלילה נראה למישהו שהיה כאן פגיעה כלשהי בכבודו של מאן דהו הריני מודיע שכלל לא זו היתה זו כוונתי חלילה אלא כל תכלית כתיבתי היתה לעורר לצורך להבחין בין המדרגות השונות שבין הת"ח(כפי שהורוני רבותי) ובין דבריהם שהרי למיטב ידיעתי כאשר הופכים עניין קל הבנה ל'משימה קשה שלא שווה לכל נפש' הרי מיידית קהל רב מרים ידיו ואומר 'אז זה לא בשבילי' וזו וודאי תוצאה לא רצויה לכו"ע","458","","1968","True","True","False","","99","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59785","59784","לא הבנת כנראה","13/12/18 00:29","ה טבת","תשע"ט","00:29","אור חדש","אין צורך להפריד כלום
הוא מגדיר שבדיוק כל אותן המולקולות הנותרות הן הן התרומה ולא אף מולקולה מאלו ששתה כבר לכן לא שייך כאן ערבוב דיבוק ונ"ט","458","","1967","True","True","False","","112","89.138.206.196","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59792","59790","הטעם הראשון בעיתי","13/12/18 09:59","ה טבת","תשע"ט","09:59","אור חדש","לר"י מין במינו חמור יותר ולא בטל כלל
גם לחכמים צריך 60 כדי לבטלו כפי שילמדנו רבא בהמשך המסכת","458","","1967","True","True","False","","90","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59793","59792","גם למי שמין במינו לא בטל - זה לא בנ"ט","13/12/18 10:28","ה טבת","תשע"ט","10:28","Almuaddib","אין שום שייכות לדין "נותן טעם" כאשר עוסקים בשני דברים שהם אותו הטעם.


האחד לא נותן טעם בשני, משום שזהו טעמו.


אתה עובר כרגע לדיני תערובות, להבדלים בגישה לגבי מין במינו, וזה כבר דיון אחר לגמרי.","107","","1967","True","True","False","","155","82.81.160.69","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59794","59793","דבריך כמובן","13/12/18 10:36","ה טבת","תשע"ט","10:36","אור חדש","הגיוניים
אולם מה לעשות שתערובת מין במינו זו סוגיה ארוכה הכוללת בה גם התייחסות לשאלת 'נ"ט' וממילא לכך כיוון השואל שאלתו
ע"כ די לנו בתשובה הפשוטה שמדובר כאן בדין בררה ו'הוברר' שרק הנותר הוא התרומה בלא שניתערב כלל","458","","1967","True","True","False","","110","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59798","59794","חוששני שטעית כאן","13/12/18 13:01","ה טבת","תשע"ט","13:01","Almuaddib","הגדרת מין במינו היא דבר אסור שנתערב בדבר מותר, ושניהם ממין אחד, ואי אפשר לטעום את התערובת כדי לדעת אם האיסור נתן טעם במותר.

דוגמא: בשר נבלה בבשר שחוטה.","107","","1967","True","True","False","","153","82.81.160.69","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59799","59798","באיזו נק'?","13/12/18 13:07","ה טבת","תשע"ט","13:07","אור חדש","ראה נא גמרתנו דף צז ע"ב (ותן דעתך לכך ששיעור ס' הינו הגבול ל'נתינת טעם' כמבואר שם)","458","","1967","True","True","False","","98","37.26.147.171","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59809","59799","אבל בדיוק מגמרא זו הוכחתי את דברי!","13/12/18 15:00","ה טבת","תשע"ט","15:00","Almuaddib","הרי במפורש נקבע שם כי במין במינו - ליכא למיקם אטעמא!


"...דאמר רבא: אמור רבנן בטעמא, ואמור רבנן בקפילא, ואמור רבנן בששים.

הלכך; מין בשאינו מינו; דהיתרא - בטעמא, דאיסורא - בקפילא.

ומין במינו, דליכא למיקם אטעמא, אי נמי מין בשאינו מינו דאיסורא דליכא קפילא - בששים.
"



זה בדיוק מה שכתבתי לך לעיל, אין עניין של נותן טעם כאשר עוסקים במין שבמינו.


וראה גם בפירוש הרמב"ם למשנה על משנה זו:

"...לפי שהכלל אצלנו מין במינו באחד משישים, ובשאינו מינו - בנותן טעם..."","107","","1967","True","True","False","","177","209.88.198.77","0","59711","חולין|יד ע"א",""),new Message("59811","59809","[ללא נושא]","13/12/18 15:10","ה טבת","תשע"ט","15:10","אור חדש","העובדה שבמין במינו ליכא למיקם אטעמה זה מושכל פשוט ולא צריך ראיה
בכ"ז במצב של איסור והתר בעלי אותו טעם ההלכה הינה שמתייחסים לאיסור כאילו נתן טעם בהתר ולכן כ"ע אין 60 נגד האיסור אוסר את ההתר כיוון ש'יש בכוחו לתת טעם בהתר'
ואכמ"ל, יובן יותר כשנגיע לשם בע"ה","458","","1967","True","True","False","","103","213.151.55.26","0","59711","חולין|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);