var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60082;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60082","0","האם &quot;תרי רובי בחד מנא ליכא&quot;?","25/12/18 19:41","יז טבת","תשע&quot;ט","19:41","אליצפן","בתלמוד (חולין דף כח עמוד ב) &quot;אמר רב פפא: תרי רובי בחד מנא <span class='bordeaux'><b>ליכא</b></span>. &quot;<br /><br />ומה יאמר רב פפא על הפסוק מישעיהו (מד טז-יז)? <br /><br />(טז) <span class='bordeaux'><b>חֶצְיוֹ </b></span>שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל <span class='bordeaux'><b>חֶצְיוֹ </b></span>בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר:<br />(יז) <span class='bordeaux'><b>וּשְׁאֵרִיתוֹ </b></span>לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יסגוד יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>הרי שלפי הנבואה 1&gt; 1/2+1/2</b></span>","502","","1951","True","True","False","","749","77.127.10.76","0","0","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60084","60082","זה גופא ראיה","25/12/18 20:48","יז טבת","תשע&quot;ט","20:48","אור חדש","לכך שלא ניתן באמת לחלק לחצאים את השלם אלא ל'בערך חצאים' עד שאף ישאר שארית או עכ&quot;פ ה'חצאים' לא יהיו 'שווים'","458","","1951","True","True","False","","105","213.151.55.26","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60087","60082","ראה בעל המצודות","25/12/18 21:42","יז טבת","תשע&quot;ט","21:42","אבי גרינבלט","ראה גם מלבי&quot;ם <br />לפי מי השאלה שהועלתה כאן ?","539","","1951","True","True","False","","89","95.86.72.42","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60100","60082","לשון &quot;חצי&quot;","26/12/18 13:12","יח טבת","תשע&quot;ט","13:12","כדי","בהרבה מקומות משמעותה &quot;חלק&quot; ולאו דווקא חצי ממש.<br />כמו לשון חז&quot;ל &quot;חצי שיעור אסור מה&quot;ת&quot;, שלרוב הפוסקים היינו חלק מהשיעור, ולאו דווקא חציו (אמנם עי' בספר נפש חיה להג&quot;ר ראובן מרגליות סי' שכח ס&quot;ג שהביא בשם כמה פוסקים דסברי דדווקא חצי שיעור אסור ולא פחות).<br />והגם דקיי&quot;ל לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד (קלז:), ראה ברד&quot;ק (שמואל ב יט, מא) שכתב כן אף על לשון מקרא, וז&quot;ל: חצי עם ישראל - קצת עם ישראל, שהרי אמר אחר כן וכל ישראל באים אל המלך, אם כן אותם שעברו עמו מישראל מעטים היו ולא היו אלא אותם שהיו בין בני יהודה שעברו עמו בברחו... ולשון חצי ומחצה ומחצית אינו אלא חלוק החלק מהכלל, פעמים הוא חלק כחלק בשוה וזהו ברוב, ופעמים אינו בשוה, כמו: &quot;חציו שרפתי במו אש&quot;. וכן אומר: &quot;עד צואר יחצה&quot; והצואר אינו חצי הגוף בשוה וממנו ולמעלה אינו אלא קצת מעט מהגוף. עכ&quot;ל. הרי שמביא ראיה לפירושו מהפסוק עצמו שממנו הקשית (אמנם הוא כתב &quot;שרפתי&quot; והכוונה לפסוק סמוך באותו הענייין שם).<br />וגם בפירושו שם בישעיה רמז לדעתו בעניין, שכתב: ר&quot;ל מקצתו. ע&quot;כ. אך כאן לא האריך להוכיח שיטתו.","249","","1950","True","True","False","","347","109.64.31.76","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60101","60082","על אותו חצי ששרף באש - צלה בשר.","26/12/18 13:35","יח טבת","תשע&quot;ט","13:35","Almuaddib","אתה קורא את הפסוק לא נכון. על חציו של אותו עץ - החצי ששרף במו אש, על חצי זה - צלה בשר והתחמם.<br /><br />מהשאר - עשה פסל.<br /><br /><br />אגב, הרס&quot;ג מתרגם כאן חציו = חלקו, ובצורה שונה מעט: <br /><br /><span class='bordeaux'><b>בעד מא אחרק בעצ'הא באלנאר ואכל אללחם טביכ'א עלי בעצ'הא או ישוי שואא פשבע מנה ואצטלי בעצ'הא וקאל הד'א אלתאכ'י אד' דפית ושערת באלנאר</b></span><br /><br />ובתרגום חופשי חוזר לעברית:<br /><br /><i>אחרי ששרף את חלקו</i> (או: <i>מקצתו</i>) <i>באש ואכל בשר מבושל במקצת, או צלה צלי ושבע ממנו, והתחמם בחלקו(או: |נטוי|מקצתו</i>, כלומר בחלק מהעץ) <i> ואמר: זוהי האחוה - גם התחממתי וגם ראיתי אור באש </i>","107","","1950","True","True","False","","176","82.81.160.69","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60085","60084","לפי הפסוקים חצי ועוד חצי זה פחות משלם","25/12/18 21:24","יז טבת","תשע&quot;ט","21:24","אליצפן","","502","","1951","False","True","False","","119","77.127.10.76","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60086","60085","כי","25/12/18 21:28","יז טבת","תשע&quot;ט","21:28","אור חדש","ברור לפס', ולחז&quot;ל, שאין דבר כזה ששברת משהו לשני חלקים שכ&quot;א בדיוק 50%<br />וזה מ.ש.ל.","458","","1951","True","True","False","","80","5.102.255.89","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60102","60101","ברור כי הפרשנים רוצים לתרץ את אי השוויון","26/12/18 14:52","יח טבת","תשע&quot;ט","14:52","אליצפן","שהרי ברור להם כי חצי + חצי זה אחד ולא פחות. לכן בגלל ההמתמטיקה הם &quot;מקטינים&quot; את החצי <span class='bordeaux'><b>לחלק</b></span>.","502","","1950","True","True","False","","154","77.127.10.76","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60106","60102","זה לא 'הפרשנים רוצים'","26/12/18 15:51","יח טבת","תשע&quot;ט","15:51","אור חדש","זה הפשט של הפס', אם מישהו מדבר איתך על חצי+ חצי =1 ומשהו אז בוודאות הוא לא דיבר איתך במושגים שמלמדים בשיעור הנדסה בכיתה ד' אלא במשמעות של 'חלק' <br />לפי חז&quot;ל ניתן להבין גם שגם בימהם (ומסתמא בתק' העתיקה כ&quot;ש) היה נראה בלתי מציאותי שיתקיים בכלל מצב של 'חצי' במשמעות של 50% וגם שנדע לזהותו בהתקיימו לכן שאלתך לא מתחילה והיא נובעת נטו מאנכרוניזם","458","","1950","True","True","False","","121","213.151.55.26","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60107","60106","אולי הנביא רוצה ללמד אותנו איך הם עובדים","26/12/18 16:04","יח טבת","תשע&quot;ט","16:04","אליצפן","אולי הנביא רוצה ללמד אותנו איך הם עובדי הע&quot;ז כל כך נמשכים להבלים האלו?<br /><br />הנה הוא לוקח גזר עץ. חציו שורף באש, ומהחצי השני בשר יצלה. <br /><br />ואעפ&quot;כ נשאר לו ממנו  לעשות פסל, משמע יש כוחות על טבעיים באותו פסל ולכן הוא סוגד לו. ומתפלל אליו ומשתחווה לו ואומר לו הצילני .....","502","","1950","True","True","False","","164","77.127.10.76","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב",""),new Message("60108","60107","תפתח את הפסוק","26/12/18 16:09","יח טבת","תשע&quot;ט","16:09","אור חדש","בתנך<br />תגלה נפלאות","458","","1950","True","True","False","","100","37.26.148.192","0","60082","חולין|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);