var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60099;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60099","0","מהו 'ציבור' מדאו'?","26/12/18 11:44","יח טבת","תשע"ט","11:44","אור חדש","... והתם מ''ט דרב דכתיב {במדבר ט-י} איש איש כי יהיה טמא לנפש איש נדחה ואין ציבור נדחין:
רש"י:
דכתיב איש איש כי יהיה טמא.
ידחה לשני ופלגא נהי דרובא לא מיקרי מיהו מכלל יחידין נפקי להו ולא מידחו:

תי' לדברי רש"י כ"ע לא הגיעו הטמאים לגדר 'מחצה' הינם בגדר יחידים בלבד ולא מתמעטים מדחיה לפסח שני אולם לכאו' היה צריך לדרוש 'יחידים נדחים ולא ציבור/ קהל שהם במינימום 10 יהודים, כמפורסם, כלומר למה לא דרשנו מפס' זה שעד 10 טמאים נדחים אך מ10 ומעלה לא ידו עוד שהרי כבר אינם יחידים אלא גדר 'קהל' להם?

תשובה
כל דיני מנין/ קהל הינם רק מדרבנן* בעלמא ואילו מדאו' מושג זה לא קיים כלל! ולכן מדאו' יש או יחידים או 'כלל ישראל'- כל הציבור (ורובו ככולו) (או עכ"פ שבט שלם שגם נקרא קהל מדאו')

*כל הדינים הנוגעים לתפילה וברכות הינם בוודאי מדרבנן שהרי גם את"ל שיש תפילה מדאו' הרי שזה רק כציווי על היחיד לעבוד ה' בלבו בלא קשר כלל לגדרי זמן מקום ומניין
גם 'קידוש ה' המחלק בין רבים ליחידים זה בפשטות הידורים במצווה ולא חילוקים דאו'","458","","1956","True","True","False","","640","213.151.55.26","0","0","חולין|כט ע"א",""),new Message("60111","60099","מדאורייתא","26/12/18 20:44","יח טבת","תשע"ט","20:44","דוד כוכב","כתובות עה. וגיטין מו.
סנהדרין עד:

קרית ספר הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח
"כל דבר שבקדושה לא יהא אלא בתוך עדה מישראל שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה מה להלן עשרה אף כאן עשרה וזהו מדאוריתא לענין מצות קידוש השם יתברך".","125","","1956","True","True","False","","194","212.76.124.202","0","60099","חולין|כט ע"א",""),new Message("60112","60111","קשים דבריו מאד","26/12/18 20:47","יח טבת","תשע"ט","20:47","אור חדש","המצווה של קידוש ה' וודאי נוהגת גם בפחות מי' ענייני קדושה של תפילה כל כולם דרבנן ולא שייך שיהיה בהם גדר דאו' כלל","458","","1956","True","True","False","","119","93.173.49.87","0","60099","חולין|כט ע"א",""),new Message("60115","60112","וכך דברי הרמב"ם בזה:","27/12/18 08:08","יט טבת","תשע"ט","08:08","אור חדש","ד כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם. וְאִם הָיָה בַּעֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בָּרַבִּים כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. וְאֵלּוּ הֵן הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין מַעֲלָה עַל מַעֲלָתָן. וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תהילים מד-כג) 'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה'. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהילים נ-ה) 'אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח'. וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר וְעָבַר וְלֹא נֶהֱרַג הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וְאִם הָיָה בַּעֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בָּרַבִּים וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁהִיא חִלּוּל הַשֵּׁם.

וכמובן יש בזה מחל' ראשונים בפרטי הדינים אך לא יימצא א' שיטען שהמצווה מוגדרת רק ביחס ל' מישראל בדווקא אלא בפשטות, כפי שכתבתי בהודעתי הראשית, זה רק גדר של 'הידור מצווה' (שכלל לא ברור שהוא דאו' כשאר הידורים..)

בד"כ מקובל לייחס להאר"י ז"ל את הקישור בין מצוות קידוש ה' לבין אמירת קדושה וכד' שבתפילה, ראה מ"ב (חייו מוכלים בחיי המבי"ט)","458","","1955","True","True","False","","124","213.151.55.26","0","60099","חולין|כט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);