var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60715;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60715","0","עיון מעניין ברש"י על חלל חרב","06/02/19 23:07","א אדר א","תשע"ט","23:07","יהודי_קדום","אומר רש"י בדף עא עמוד ב (אחד לפני האחרון):
טמאה - טומאת מת וכלי מתכות המיטמאין במת הרי הן כמת דאמר מר (לעיל /חולין/ דף ג) חרב הרי הוא כחלל.

הפסוק בתורה המדבר על חלל חרב הוא: וְכֹ֨ל אֲשֶׁר-יִגַּ֜ע עַל-פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל-חֶ֨רֶב֙ אוֹ בְמֵ֔ת אֽוֹ-בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם אוֹ בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים (במדבר פרק יט פסוק טז).

מעניין שרש"י לא מזכיר כלל בפירושו לפסוק זה את דין חלל חרב, אלא עושה זאת במסכת פסחים דף יד עמוד ב.
הנה כל פירושו לפסוק בתורה: על פני השדה. רבותינו דרשו (חולין עב.) לרבות גולל ודופק, ופשוטו, על פני השדה שאין שם אהל, מטמא המת שם בנגיעה.

כאמור, את ההסבר על דין חלל חרב מביא רש"י במסכת פסחים דף יד עמוד ב על דברי הגמרא שאמרה:
בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, והויא ליה אב הטומאה,
כך אומר שם רש"י:
"בחלל חרב - הקיש חרב לחלל, מתכת שנגע במת הרי הוא אבי אבות הטומאה כמת עצמו , ושנגע בטמא מת - הרי הוא אב הטומאה כמוהו. גזירת הכתוב הוא במתכת אצל טומאת מת, ולא אצל שאר טומאות".

המשך בהודעה הבאה....","233","","1909","True","True","False","","697","79.182.114.182","0","0","חולין|עא ע"ב",""),new Message("60716","60715","המשך... חרב - הרי זה כחלל","07/02/19 06:53","ב אדר א","תשע"ט","06:53","יהודי_קדום","(המשך זה בא בנפרד כי שישה צפו בהודעה הראשית)
גם על הברייתא בנזיר דף נג עמוד ב - שגם בה נאמר: " חרב - הרי זה כחלל"- רש"י לא מזכיר כלל את הדין המיוחד שחרב שנגעה במת מטמאת כמת עצמו בכל פרטי הדין [1] :
אומרת שם הגמרא:
אמר לך ריש לקיש: לעולם דלית ביה עצם כשעורה, ואפ"ה רחמנא רבייה; דתניא: וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת - על פני השדה - זה המאהיל על פני המת, בחלל - זה אבר מן החי ויש לו להעלות ארוכה, חרב - ה"ז כחלל, או במת - זה אבר הנחלל מן המת, או בעצם אדם - זה רובע עצמות, או בקבר - זה קבר סתום,


כפי שהובא בהודעה הראשונה, איני יודע מדוע לא פירש רש"י בתוך הפסוק שחרב מטמאת כדין שהמת מטמא אלא אמר זאת רק בפסחים דף יד עמוד ב.
וכן איני יודע מדוע בנזיר דף נג עמוד ב לא פירט/פירש רש"י את: "חרב - הרי זה כחלל" .

==========================
[1]

הסבר מפורט מוצאים בתוספות שם:
חרב הרי הוא כחלל - דכלי מתכות הנוגעים במת נעשים אבי אבות הטומאה כמת עצמו לטמא אדם הנוגע בו מטמא טומאת שבעה כנוגע במת עצמו או לטמא אדם הבא באהל אשר החרב בתוכו טומאת שבעה כבא אל אהל המת
","233","","1908","True","True","False","","198","79.182.114.182","0","60715","חולין|עא ע"ב",""),new Message("60735","60715","הודעה מאלף בית רשי:","10/02/19 19:28","ה אדר א","תשע"ט","19:28","יהודי_קדום","רשי על נזיר כנראה אינו רש"י!!!
לגבי החילוק בפירושו על התורה שאינו מכיר את ענין מתכת אצל חלל דאינו קשור לפש"מ, ומה שכותב מדרשו לגבי על פני השדה מפני שאינו מגזירה שוה להבדיל מחלל חרב, אלא שנלמד מריבוי, ואף על זה כתב רש"י פשוטו.
ולגבי האריכות בפסחים דווקא כי הוא האיזכור הראשון בש"ס בענין זה, וכאן לא חש להאריך וכתב בקצרה מפני שבתחילת מסכתינו כבר נאמר דבר זה בגמרא עצמה ולא חש להאריך","233","","1905","True","True","False","","183","79.182.114.182","0","60715","חולין|עא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);