var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=60867;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("60867","0","באין כאחת","26/02/19 21:27","כא אדר א","תשע"ט","21:27","אחיקם קשת","סוגיית "באין כאחת" היא סוגיא יסודית וידועה. אלא שהמושג "באין כאחת" תמוה מעיקרו.
דומה כי אין עוד סוגיא שיש בה חידוש הגיוני עצום כמו סברת "באין כאחת", ואין עוד סברא שיש עליה תמיהה מבחינת כללי ההיגיון, כמו הכלל "באין כאחת".
מעט אחרונים דנו בכלל זה ובגדריו, ומעט עוד יותר נגעו בשורש התמיהה על סברא זו.
אכן בחז"ל ובמפרשים לא דנו במפורש במושגים "סיבה" ו"מסובב " ובכלליהם הדקים, אך ברור וידוע הוא שהבנת סברות התורה היא חלק ממצוות לימוד תורה, והמצב שבו לומדי הסוגיא מקבלים את הסברא "באין כאחת" כמובנת מאליה וכדברי נביאות, בלי לבררה עד תומה, שכביכול סברא זו מובנת לכל, מוכיח שסוגיא זו היא כ"מת מצווה" שמצווה עלינו לעסוק בה.
במאמר זה נדון בתמיהות על כלל זה, בשיטות השונות, ואף נביא הסבר הגיוני לסוגיא זו, ע"פ כללי ההיגיון המקובלים וע"פ המושגים הלמדניים הידועים.

לקריאת המאמר כולו ניתן להוריד את הקובץ המצורף.","510","pdf","1889","True","True","False","","730","31.44.128.91","0","0","גיטין|עז ע"א","0-pdf"),new Message("60869","60867","למה תמוה? גם את"ל שלא באין כאחד זה חידוש","26/02/19 22:30","כא אדר א","תשע"ט","22:30","דוד כוכב","הרי בכלל שיד פלוני כיד רבו לא נאמר אם כיד רבו שלהבא או שלעבר.

ויש מאן דאמר שאינו כיד רבו.

ולעצם העניין, הסברה היא שקניין צריך גילוי דעת מעשי. וקניין שטר נעשה במסירת שטר ראיה לרשות הקונה, בו יוכל להוכיח את הקניין.
כשם שמבואר בהסבר זה למה אין בעיה הכיצד נעשה קנין נגד רצון הקונה, כך מבואר למה אין בעיה שאין לקונה עדין יד ברגע ה"קניין".","125","","1889","True","True","False","","210","95.86.122.120","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60880","60869","אבל זה לא מה שהגמרא אומרת","27/02/19 06:20","כב אדר א","תשע"ט","06:20","אחיקם קשת","הגמרא לא אומרת שהיא חולקת על מ"ד כיד רבו.
היא לא אומרת ש"כיד רבו" זה רבו שלהבא (דבר שגם מצד הסברא תמוה)
והיא לא אומרת שזה קשור לכך שלא צריך כאן דעת קונה.

היא אומרת שכן צריך שהיד תהיה באותו הרגע של העבד, והפתרון הוא "גיטו וידו באין כאחת". וזה בוודאי תמוה מבחינת כללי ההיגיון, כפי שהעיר בית האוצר ואחריו המידות לחקר ההלכה, שהובאו במאמר.","510","","1888","True","True","False","","84","31.44.128.91","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60882","60880","דומני שהרמב"ן במלחמות","27/02/19 10:23","כב אדר א","תשע"ט","10:23","המכריע","בפרק מרובה כבר מעיר את זה בסגנונו.
לגבי כל גניבה שקונה ביאוש ושינוי רשות או שינוי השם (מהסוג שקורה על ידי חלות), כשמקדיש עדיין יש רק יאוש דלא קני, אלא שאם ההקדש יחול יהא אז תוספת של שינוי השם או רשות שיש בכוחה להקנות.
בטח עמדו בזה כבר רבים לפני בית האוצר, אלא שהיו זמנים שהרהורים מסוג זה לא היו מועלים על הכתב, כידוע.
ויש על זה מגיד משנה מפורסם, לגבי מקדש בגזל. (שאם זה חל כביכול רגע אחרי הקידושין, אזי זה טלי קידושייך מע"ג קרקע).
אולי זה מובא במאמר. התעצלתי לפתוח.
בישיבות מסתובב הסבר של ר' שמעון. אולי זה קיים בשערי יושר או בשיעורים..","199","","1888","True","True","False","","319","213.151.61.203","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60896","60880","היינו הך, כאחד=שלהבא","28/02/19 05:43","כג אדר א","תשע"ט","05:43","דוד כוכב","נכון שצריך שהיד תהיה באותו הרגע של העבד.
אך כבר אמר האבן עזרא: "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין...", והשאלה היא אם אותו הרף עין הוא כעבר או כעתיד.
הנטייה הטבעית שלך לראות את נקודת ההווה מושפעת מהעבר הסמוך (כדומה להגיון של חזקה). אך לכי תדוק אין לכך הכרח, והתובנה של "באין כאחד" משמעותה שהפעולה שתפעל מכאן ולהבא כבר פועלת ברגע ההווה.

והסברתי את הסברה בזה, שאין כאן צורך בפועל יוצא גמור שהיד תפעל פעולה מתוך מצבה ברגע זה הנובע ממצבה שהיה עד עתה. אלא במציאות שמעתה ואילך יד זו תחזיק בראייה שהיא שגמרה את הקניין באותו רגע.","125","","1887","True","True","False","","183","95.86.122.120","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60883","60882","נדמה לי שכוונתך","27/02/19 11:15","כב אדר א","תשע"ט","11:15","אחיקם קשת","לחידושי הגר"ש שקופ ב"מ כג. שמחלק בין הקנאה לבין הסרת המניעה. חילוק שהובא במאמר בשם הרבה אחרונים (בזכותך הוספתי גם אותו אז יישר כוח).
[התגובה מתייחסת כמובן לסוף דבריך]","510","","1888","True","True","False","","83","31.44.128.91","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60897","60896","האם תאמר כך גם בחצר של הקצות?","28/02/19 06:34","כג אדר א","תשע"ט","06:34","אחיקם קשת","הנותן שטר מתנה על חצר לתוך אותה חצר? לדבריך, למה לא?

ואוסיף. התמיהה אינה רק מסדר הזמנים, אלא גם מהתלות של הסיבה במסובב שלה. אני מעתיק מהמאמר:

חשוב להדגיש שהתמיהה על "באין כאחת" אינה רק מסדר הזמנים, דהיינו שאם ב' קרה רק לאחר א' כיצד א' קרה לאחר ב'. אלא מעצם הקשר של סיבה ומסובב.
ונבאר: גם אם נאמר (ואכן דנו על כך) שמסובב חל בדיוק באותו הרגע של הסיבה, ולא לאחריה, עדיין האפשרות של "באין כאחת" תמוהה. שכן גם אם מבחינת סדר הזמנים א' וב' יכולים לחול באותו רגע ממש – כיוון שכל אחד מהם צריך סיבה כדי לחול, השאלה היא למה בכלל שאחד מהם יחול, וממילא למה חלים שניהם (ונחזור ללשונו של הרמב"ם במילות ההיגיון: "הנה אנחנו נאמר בסיבה שהוא יותר קדומה מן המסובב... אע"פ שהם כולם יחד").
מפאת דקות הנושא נבהיר זאת ע"י משל מהעולם הגשמי . אם צד ימין של הגלגל יעלה כלפי מעלה, ממילא צידו השמאלי ירד כלפי מטה. וכמובן גם להיפך, אם הצד השמאלי ירד, ממילא הימני יעלה. ברור לנו שעליית הימני וירידת השמאלי קורות באותו רגע ממש. אעפ"כ, פשוט וברור שגלגל לא יתחיל להסתובב מעצמו בלי סיבה חיצונית, רק מפני שעליית צידו הימני וירידת צידו השמאלי יגרמו זה לזה, ויהיו "באין כאחת" ...","510","","1887","True","True","False","","81","31.44.128.91","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60900","60897","בסיפא ביארת במדוייק את התשובה לרישא","28/02/19 08:16","כג אדר א","תשע"ט","08:16","דוד כוכב","(קצות).
בנותן שטר מתנה על חצר לתוך אותה חצר אין גטו וידו באין כאחד, אלא ידו באה רק שלב אחד נוסף אח"כ. כי מנין שיש קשר בין אותה חצר לבין הקונה, אולי המוכר שומר עדיין את השטר בחצירו? מי בכלל נותן רשות לקונה להכנס לחצר כדי לקחת ולהראות את השטר?
מה שאין כן במשחרר, אין צורך לתת ליד שהיתה עצמאית, אלא ליד שמחזיקה מעתה בשטר המעיד שהיא עצמאית.","125","","1887","True","True","False","","177","95.86.122.120","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60905","60900","אשמח לעוד הבהרה","28/02/19 09:53","כג אדר א","תשע"ט","09:53","אחיקם קשת","בהנחה שכדבריך לעיל "התובנה של "באין כאחד" משמעותה שהפעולה שתפעל מכאן ולהבא כבר פועלת ברגע ההווה",
למה לא לומר זאת על חצר במתנה?

ואם בעבד אתה אומר ש"אין צורך לתת ליד שהיתה עצמאית, אלא ליד שמחזיקה מעתה בשטר המעיד שהיא עצמאית",
למה בחצר במתנה לא תאמר זאת?

שאלת על חצר מתנה "מי בכלל נותן רשות לקונה להכנס לחצר כדי לקחת ולהראות את השטר?" (מלבד מה שברור לך ששטר שנקנה מועיל גם אם הוא נשרף רגע אח"כ ולא יכלו להראותו),
למה לא תשאל "מי בכלל נתן לעבד יד לעניין לקנות את השטר"?

אז יש כמה הסברים על כך באחרונים, כפי שהבאתי (ההסבר המקובל הוא חילוק בין פעולה חיובית להסרת המניעה, שגם בו לענ"ד חסר הסבר לטעם החילוק), אבל מדבריך הבנתי שאתה פשוט מתייחס לפעולה שתפעל בעתיד ככזו שחלה כבר בהווה, ולכן לא הבנתי את החילוק מחצר מתנה.","510","","1887","True","True","False","","93","199.203.227.29","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60906","60905","לענ''ד באין כאחד ב"חצר במתנה" הוא","28/02/19 15:01","כג אדר א","תשע"ט","15:01","יהודי_קדום","רק כבמקרה הבא:
הרי לא מדובר בסתם נותן מתנה, אלא מדובר בבעל שכתב גט לאשתו והניחו בחצר השייכת לו, ורק עכשיו הוא פועל פעולה נוספת: הוא כותב ונותן לה שטר המקנה לה במתנה את החצר הזו.
במצב זה גירושיה בגט - הנמצא בחצר שהיא כבר שלה - קיימים רק ברגע קבלת שטר ההקנאה לחצר. ר"ל: הגט והקנאת החצר ''באין כאחד'' מתקיים במקרה זה אך ורק כאשר מגיע לידה שטר המתנה.","233","","1887","True","True","False","","147","79.181.62.136","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60911","60905","כפי שפירטתי","28/02/19 19:33","כג אדר א","תשע"ט","19:33","דוד כוכב","נתחיל מהסוף, 'שטר שנקנה מועיל גם אם הוא נשרף רגע אח"כ ולא יכלו להראותו', משום שברגע הנתינה יכל להראותו, ומחווה זו היא היוצרת את הקנין.

כשהמוכר כותב שטר הוא עדין לא מתכוין להשתמש בו עד למסירה. כשהוא שם אותו בחצירו - עדיין אין כאן מסירה, השטר נמצא עדיין ברשותו, למרות שבשטר כתוב שיש כוונה למכור רשות זו.
אולם כשהאדון מוסרו ליד עבדו הוא לא יוכל לטעון שרק מסר לו לשומרו, כי ברור לו שהעבד ינופף בו להראות ששוחרר. כי הרי לא שייך לומר שעד שישוחרר באופן אחר - יד העבד נחשבת עדין כחצר האדון, ושמסירת גט שחרור אפשרית רק אם בא לידו אחרי שחרורו; כי אם כן כיצד ישוחרר?! ועוד שלעולם לא יוכל העבד להראות שהוא בן חורין, דילמא עדין שומר הוא את שטר אדונו! ועוד שמקרא מלא הוא (דברים כד, א) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, למרות שיד אשה כיד בעלה.

נקודה נוספת להבהרה, סברות התורה הן משפטיות בעלבתיות, הן לא פיזיקה קלאסית. וראה דוגמה בהודעה זו.","125","","1887","True","True","False","","193","95.86.122.120","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60907","60906","התייחסתי למקרה של הקצות:","28/02/19 15:20","כג אדר א","תשע"ט","15:20","אחיקם קשת","שם לא מדובר על בעל ואשתו.

קצות החושן סימן ר ס"ק ה:

ונסתפקתי בראובן שנתן שטר מתנה לשמעון על ביתו ונתן השטר תוך ביתו ואמר לו הנני נותן לך הבית עם השטר מתנה שבתוכו, מי נימא כה"ג חצירו ומתנתו באין כאחד, דכה"ג אמרו ריש פרק הזורק (גיטין עז, א ב) חצירה מה שקנתה אשה קנה בעלה, ומסיק יד דעבד כיד רבו אלא גיטו וידו באין כאחד וה"נ חצירה וגיטה באין כאחד, והרי בשעה שזרק לה הגט תוך חצירה עדיין אינו חצירה אלא ע"י הגט נעשה חצירה, וכמו גבי עבד דנעשה ידו ע"י הגט שחרור, וה"נ נעשה חצר דשמעון ע"י השטר מתנה שבחצר.
ולאחר העיון נראה פשיטא דכה"ג אינו זוכה...","510","","1887","True","True","False","","118","31.44.128.91","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60908","60907","הבנתי. אכן הדוגמא שהבאתי נכונה רק לעצמה","28/02/19 15:23","כג אדר א","תשע"ט","15:23","יהודי_קדום","","233","","1887","False","True","False","","167","79.181.62.136","0","60867","גיטין|עז ע"א",""),new Message("60912","60911","לגבי הנקודה הנוספת שבסוף דבריך","28/02/19 21:29","כג אדר א","תשע"ט","21:29","אחיקם קשת","בזה כנראה נישאר חלוקים..............","510","","1887","True","True","False","","77","31.44.128.91","0","60867","גיטין|עז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);