var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62358;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62358","0","למה חטאות מתות (מה הטעם)?","12/08/19 09:07","יא אב","תשע"ט","09:07","אליצפן","עם סיום הפרק העוסק בחטאות (המומתות) עולה השאלה, למה הן מתות?

בהמות אחרות שהוקדשו לקורבן ובסוף לא הוקרבו, נפדות או מוקרבות בצורה כזו או אחרת, אפילו אשם שהוא קרבן על חטא דוגמת החטאת (שגם היא באה על חטא) לא מומת אלא נפדה לאחר שהומם ואילו החטאות על כל הנגזרות שלהן, מומתות.

אמנם זו הלכה למשה מסיני אולם מה הטעם להלכה זו דווקא בחטאת (בניגוד למשל לאשם)?","502","","1721","True","True","False","","705","77.126.103.97","0","0","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62360","62358","האם בכוונה כתבת בחטאות המומתות ולא המתות","12/08/19 11:04","יא אב","תשע"ט","11:04","יהודי_קדום","?

בגוף ההודעה כתבת: "עם סיום הפרק העוסק בחטאות (המומתות) עולה השאלה, למה הן מתות?".","233","","1721","True","True","False","","172","79.180.22.234","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62363","62358","מדוע באשם הרועה אין שאלה ?","12/08/19 15:41","יא אב","תשע"ט","15:41","אבי גרינבלט","האם בהלמ"מ יש בהכרח הסבר לוגי ?","539","","1721","True","True","False","","93","37.26.149.218","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62384","62358","מאותו טעם שלחטאת מקריבים נקבה","13/08/19 23:27","יב אב","תשע"ט","23:27","דוד כוכב","כתב רשב"ם בראשית לא, לח: "ואילי צאנך - דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים". הרועים נמנעים מלאכול את הנקבות כדי לא לפגוע בילודה, אך מספר הזכרים אינו משפיע כי זכר אחד יכול להפרות בקבות רבות.

וכן הביא בספר קול אליהו על אגדות על הש"ס:
"בבא בתרא (דף ט"ז ע"ב) ר"ש ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חליש דעתיה אמר ליה אבוה רבייה בא לעולם, אמר ליה בר קפרא תנחומין של הבל ניחמך אביך וכו' אלא אשרי למי שבניו זכרים וכו' ע"כ. ונצרך לדעת מה היא הנחמה שנחמו אביו ובמה נחמו, ומאי אמר ליה בר קפרא שהניחום הוא של הבל, ונראה להסביר הענין, דבאמת יותר טובה לעולם כשנולדה נקבה יותר משנולד זכר על דרך משל אם יש עשרה זכרים ומאה נקבות יכול כל זכר ליקח עשרה נקבות ואם יולד עוד זכר לא נולד רביה בעולם רק מה שהוא נולד וניתוסף איש אחד בעולם, דהא הזכרים שהיו כבר בעולם יכלו ליקח כל הנקבות ואין העולם צריכין להזכר שנולד מעכשיו, אבל אם נולדה נקבה הרי עוד בא רביה לעולם מה שלא היה בתחילה, אבל למי היא הטובה ע"כ צ"ל דלהעולם יש יותר טובה כשנולדה נקבה, אבל להאב שנולד לו יש לו יותר טובה כשנולד לו בן זכר משום שזכר אחד יכול לישא כמה נקבות ויהיה לו זרע מכל אחת ואחת, לאפוקי כשנולדה לו נקבה אין לו זרע רק מהנקבה אחת ותו לא, ולפי זה יש לומר דזהו הניחום שנחמו אביו רבייה בא "לעולם", רצונו לומר שלעולם יש יותר טובה כשבא לעולם נקבה דרבייה בא מחדש מה שלא היה בתחילה, ובר קפרא אמר לו תנחומין של הבל ניחמך אביך, משום דהטובה היא רק להעולם אבל לך היה הטובה יותר כשהיה נולד לך בן זכר והזכר ישא נקבות הרבה ויהיו לו בנים מרובים, לכן אשרי למי שבניו זכרים. (שנות אליהו בסוף מס' ביכורים)".

וכיון דקי"ל אשר "התורה חסה על ממונן של ישראל", מבואר למה ציוותה תורה ברוב קרבנות להקריב זכר.
ואילו חטאת באה דוקא נקבה, להורות שלמרות ששגג ולמרות הקרבן, החטא גורם למיעוט של חיוּת בעולם. ומטעם זה חטאת דחויה מתה.","125","","1720","True","True","False","","172","212.76.107.249","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62361","62360","דואגין שהן תמותנה - למרות שזה באופן עקיף","12/08/19 12:14","יא אב","תשע"ט","12:14","אליצפן","כתבתי כך בכדי לחדד את השאלה","502","","1721","True","True","False","","159","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62364","62363","כי יש הבדל בין להכניס לכיפה (מצווה?)","12/08/19 17:06","יא אב","תשע"ט","17:06","יהודי_קדום","שתרעב למוות או תאכל שעורים עד ש... לבין תרעה באחו להנאתה...
מה עוד שיש דעה שחטאת המתה היא מדרבנן אף שהייתה פעם הלמ"מ.","233","","1721","True","True","False","","141","109.66.100.99","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62366","62363","ההבדל בין הלמ"מ לבין השאר זה מקור בכתוב","12/08/19 18:35","יא אב","תשע"ט","18:35","אליצפן","כך מבאר הרמב"ם בהקדמה לפרוש המשנה. כך שבעצם כל התורה היא הלכה למשה מסיני. חלק עלה כל הכתב - חמישה חומשי תורה, וחלק נדרש מתוך הפסוקים של החומשים\\ ומה שלא - נשאר כהלכה למשה מסיני.

לכן כמו שיש טעמים בכתוב וטעמים בנדרש מן הכתוב, צריך להיות גם טעמים למה שנשאר הלכה למשה מסיני.","502","","1721","True","True","False","","138","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62365","62364","רעיון ששמעתי מפי מו"ר הרב נבנצאל","12/08/19 17:53","יא אב","תשע"ט","17:53","אבי גרינבלט","הבנה מעניינת מדוע "לא תחמוד" נמצא בעשרת הדיברות כאשר אין על לאו זה אפילו מלקות.
אותו הגיון שיש בלאו זה , יש גם בלא תרצח והכל מפיו יתברך ולא בגלל שמשהו נראה לנו הגיוני ותואם את אמות המוסר והההיגיון שלנו.
מה שנראה לך "נכון" בבהמת האשם שאבדה "נכון" באותה מדה לגבי חטאת שאבדה (או מעות חטאת שאבדו ודינם לאבדון)","539","","1721","True","True","False","","110","95.86.72.42","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62367","62365","לפיכך ככל שזה יותר לא הגיוני זה יותר דתי","12/08/19 18:42","יא אב","תשע"ט","18:42","אליצפן","הרמב"ם חושב אחרת. במו"נ הוא אומר:

"יש בבני אדם, אנשים שקשה בעיניהם מתן טעם למצוות, ויותר חביב עליהם, שאין להשכיל לצווי ולאזהרה ענין כלל. ואשר הביא אותם לידי כך הוא חולי, שמצאוהו בנפשם ואינם יכולים לבטא אותו ואינם מצליחים להסבירו, והוא, שהם חושבים כי אלו היו המצוות הללו מועילות במציאות הזו ומשום כך וכך נצטוינו בהן, הרי כאלו באו ממחשבה ומרעיון בעל דעה, אבל אם היה דבר שאין להשכיל לו ענין כלל, ואינו מביא לתועלת, הרי הוא בלי ספק מאת ה', שהרי אין בינת האדם מביאה לידי דבר מזה. וכאילו אלה חלושי הדעת, האדם בעיניהם יותר שלם מעושהו, כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית מסוימת, והא-ה אינו עושה כן, אלא יצווה אותנו לעשות מה שלא תועילנו, ויזהירנו מלעשות מה שלא תזיקנו עשייתו, יתעלה ויתרומם. אלא הדבר הוא בהיפך זה... ממה שנאמר... 'אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה' (דברים ד ו). הרי באר כי אפילו החוקים, כולם מורים אצל כל העמים שהם בחכמה ותבונה. ואם היה צווי, שאין לדעת לו סיבה, ואינו מביא תועלת, ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו, או העושהו, שהוא חכם ונבון ורם המעלה, ויהיה זה מופלא בעמים?! (רמב"ם מורה נבוכים, ח"ג, פל"א, תשמ"ח עמ' שמו)","502","","1721","True","True","False","","162","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62368","62366","יש דעות מעניינות בנושא","12/08/19 18:43","יא אב","תשע"ט","18:43","אבי גרינבלט","א. ב'שיטה מקובצת' בתמורה שם (אות כא) מביא גרסה אחרת בגמרא: "חמש חטאות מתות דממיתין להם בידים", ולפיה העניין מובן יותר, שהורגים אותן בידיים בצורה שמפחיתה את סבלן.
ב. שיטה אחרת לגמרי משתמעת במאירי (קידושין נה ע"א), הכותב על בהמה שיש ספק אם היא מהחטאות המתות: "ושמא היא אחת מן החטאות המתות ותרעה עד שתמות, והוא שאמרו 'כונסה לכיפה והיא מתה מאליה' וכניסת כיפה - לאו דוקא, או שמא כיפה היתה שם מיוחדת לכך"","539","","1721","True","True","False","","107","95.86.72.42","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62370","62366","" יכולים לבטל את דין המיתה..." ראה","12/08/19 18:49","יא אב","תשע"ט","18:49","יהודי_קדום","אנציקלופדיה תלמודית כרך יד, חטאות המתות [טור תלד]

"........ ואף על פי שהלכה למשה מסיני אין שום בית דין יכול לבטלה, פירשו אחרונים, שכיון שנשתכחו בימי אבלו של משה, כשחזרו בית דין וגזרו עליהן, לא בתורת הלכה למשה מסיני גזרו, ולכן יכולים בית דין אחר לבטלן [11]. ויש מי שכתב, שהירושלמי נתכוון שאם יראו בית דין צורך שעה לבטל הלכה זו, יכולים לבטל את דין המיתה, שהוא בשב ואל תעשה, אבל אינם יכולים לתקן שיקרבו על [טור תלו] המזבח, שבקום ועשה אינם יכולים לעקור דבר מן התורה [12]....".

============
[11] . מרה"פ שם. וע"ע הנ"ל ציון 89. ועי' כעי"ז בחי' הגרי"ז הלוי יומא עמ' כו, שחטאות המתות הן מההלכות שהוחזרו ע"י עתניאל בן קנז ולפיכך יכולים ב"ד אחר לבטלן.
[12] . נועם ירושלמי שביעית פ"א, וע"ע יש כח ביד חכמים לעקור כו'. ועי' נועם ירושלמי שבת שם ויפה עינים הוריות ו ב ומקדש דוד קדשים סי' יט אות ב עוד פירושים בירושלמי.","233","","1721","True","True","False","","159","79.177.41.226","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62369","62367","כיצד אתה כותב על הרב נבנצאל ???????","12/08/19 18:44","יא אב","תשע"ט","18:44","אבי גרינבלט","פשוט מזעזע ,דורש ממך למחוק מיד את הדברים!!
מעבר לתוכן הלא ראוי אתה גם סותר את עצמך מיניה וביה אבל זה "כסף קטן"....","539","","1721","True","True","False","","112","95.86.72.42","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62371","62367","מה כללת במילה "שזה" שבכותרת?","12/08/19 18:59","יא אב","תשע"ט","18:59","יהודי_קדום","ומה המסקנה המובעת במילה לפיכך?
(כנראה שאפשר להגיע להבנה שלא התכוונת אליה...)","233","","1721","True","True","False","","140","79.177.41.226","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62373","62369","אני רק מצטט את הרמב"ם","12/08/19 22:09","יא אב","תשע"ט","22:09","אליצפן","הוא לא הכיר את הרב נבנצאל.","502","","1721","True","True","False","","157","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62374","62370","אני מחפש טעם להלכה הזו.","12/08/19 22:11","יא אב","תשע"ט","22:11","אליצפן","","502","","1721","False","True","False","","141","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62375","62373","הכותרת שלך, די בזה","12/08/19 22:13","יא אב","תשע"ט","22:13","אבי גרינבלט","יש עוד הרבה להביא מהרמב"ם במיוחד ביחס לתלמידי חכמים.
מאמין שאם תחפש , תמצא.","539","","1721","True","True","False","","119","95.86.72.42","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62383","62374","[ללא נושא]","13/08/19 19:49","יב אב","תשע"ט","19:49","אור חדש","שלא להותיר שריד לחטאו אחר שנתכפר ולא יאמרו זו הבהמה שהפריש פל' לחטאו הלז","458","","1720","True","True","False","","120","37.26.149.208","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62380","62375","הנה עוד ציטוט מהרמב"ם","13/08/19 07:30","יב אב","תשע"ט","07:30","אליצפן",""כבר רציתי לא לדבר בזה הציווי, לפי שהוא מבואר, וליודעי גם כן שדברי בו לא יאותו לרוב הגדולים בתורה, ואולי לכולם; אבל אומר ולא אחוש, מבלי לשאת פנים למי שקדם ולא למי שנמצא. (פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ד משנה ו )","502","","1720","True","True","False","","161","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62381","62380",""אשריך"","13/08/19 07:33","יב אב","תשע"ט","07:33","אבי גרינבלט","וגם לא ממין הענין","539","","1720","True","True","False","","97","37.26.147.164","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62385","62383","אז למה לא גם באשם?","14/08/19 07:25","יג אב","תשע"ט","07:25","אליצפן","למה חטאת העוף אינה מתה?","502","","1719","True","True","False","","144","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62386","62385","עוף לא ניכר","14/08/19 12:36","יג אב","תשע"ט","12:36","אור חדש","אשם שייך לבין אדם לחברו ובזה יש ענין לפרסם התשובה","458","","1719","True","True","False","","94","5.102.212.82","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62387","62386","יש 6 סוגי אשמות","14/08/19 16:44","יג אב","תשע"ט","16:44","אליצפן","אשם מעילות, נזיר, מצורע, תלוי כולם זה בין אדם למקום רק אשם גזילות ושפחה חרופה זה בין אדם לחברו.

4:2 לטובת בין אדם למקום.","502","","1719","True","True","False","","150","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62388","62387","[ללא נושא]","14/08/19 16:47","יג אב","תשע"ט","16:47","אור חדש","נזיר מצורע לא ממש על חטא יותר כפרה
תלוי אין זכרון לזה
מעילות דומה לגזל חברו","458","","1719","True","True","False","","114","5.102.212.82","0","62358","תמורה|כד ע"א",""),new Message("62389","62388","לפי הרב קוק יש משהו בדבריך.","14/08/19 17:23","יג אב","תשע"ט","17:23","אליצפן","ונגד כל הירוס, שבא מצד כל כח, אפילו כח יחידי, בחיים המתיחשים באיזה צד לעניני הקבוציות, באים האשמות לכפר ולחבר, לסדר את סדרי הקדושה המתאימה להחיים הכלליים בכל מדרגותיהם.....

עולת ראיה על שלמי צבור ואשמות","502","","1719","True","True","False","","179","77.126.103.97","0","62358","תמורה|כד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);