var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=64174;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("64174","0","הגהת הגר"א כ ע"א עם פירוש אור אליהו","11/11/19 19:10","יג חשון","תש"פ","19:10","אוריאל שלמוני","אשמח לתגובות הערות והארות","605","pdf","1631","True","True","False","","751","213.151.49.163","0","0","נידה|כ ע"א","0-pdf"),new Message("64199","64174","מסכים מאד","12/11/19 23:20","יד חשון","תש"פ","23:20","מאור צוברי","גיסי היקר. נהנתי","805","","1630","True","True","False","","78","80.246.140.168","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64202","64174","ר"מ לפני ר"ע","13/11/19 00:40","טו חשון","תש"פ","00:40","דוד כוכב","מסכת פאה פרק ח משנה ה
מסכת ערלה פרק ג משנה ז
מסכת כלים פרק יז משנה ה","125","","1629","True","True","False","","190","213.151.62.142","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64212","64202","[ללא נושא]","13/11/19 10:12","טו חשון","תש"פ","10:12","אוריאל שלמוני","לגבי המשנה בפאה שם אין מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי מאיר, אלא רבי מאיר חלק על ת"ק לגבי שיעור השעורים שנותנים בגורן לעניים, ורבי עקיבא חלק על ת"ק לגבי שיעור הדבלה.
לגבי המשנה בערלה אפשר לומר שקודם הובאה המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים כהמשך למשנה הקודמת, ואז הוסיפה המשנה את דברי רבי עקיבא שהוסיף על דברי חכמים.
לגבי המשנה בכלים אפשר לומר שהמשנה הביאה את דברי רבי עקיבא לאחר דברי רבי מאיר ורבי יוחנן בן נורי, כיוון שדברי רבי עקיבא כוללים יחד את דברי רבי מאיר ורבי יוחנן בן נורי.","605","","1629","True","True","False","","98","213.151.49.163","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64214","64212","לא יותר פשוט לומר שאין כלל: הגדול קודם?","13/11/19 12:44","טו חשון","תש"פ","12:44","דוד כוכב","למה לטעון טענה ולנסות לתרץ אותה בדוחק?
(ואדרבה, ר"מ הוא סתם משנה ונשנה ראשון, ור"ע דרכו היתה בכמה מקומות לומר את דבריו באחרונה).","125","","1629","True","True","False","","184","213.151.62.142","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64215","64214","[ללא נושא]","13/11/19 13:01","טו חשון","תש"פ","13:01","אוריאל שלמוני","יתכן שבאמת אין זו קושייא חזקה וכלל מחייב (וכמו שאכן נקט הערוך לנר "קצת קשה"), אלא כיוון שבתוספתא יש גירסא אחרת יש להגיה בברייתא בגמ' כמו בתוספתא.","605","","1629","True","True","False","","92","213.151.49.163","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64260","64214","ראיה מתוס' שיש להקדים את הרב לתלמיד","18/11/19 12:13","כ חשון","תש"פ","12:13","אוריאל שלמוני","כתבו תוס' סוטה ד ע"א:
"בן עזאי אומר - האי דמקדים בן עזאי לרבי עקיבא אף על גב דרבי עקיבא היה רבו כדאמר בפרק הרואה (ברכות סב.) בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך משום דצלייה קודמת לגמיעה והאי דמקדים ליה באידך ברייתא משום דמסיק שיעורין דשייכי בכוס אבל תימה אמאי מקדים רבי ישמעאל למילתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע מיהו י"ל דסדר אכילה ושתיה סמיך".
ומבואר שבדרך כלל יש להקדים את הרב וכשמצאנו להיפך צריך לתרץ.

אמנם בתוס' ע"ז מה ע"א שמשמע לכאורה שאין להקפיד בזה:
"אמר ר"ע אני אובין ואדון לפניך - לכאורה משמע הכא דר' יוסי הגלילי היה זקן מר"ע וגם בפרק בתרא דגיטין (דף פג.) בריש מזכיר ליה קודם ר"א בן עזריה ור"ע ותימה דאמרינן בסוף איזהו מקומן (זבחים דף נז.) גבי ר"ט ור"ע והיה שם תלמיד אחד שבא לפני חכמים תחילה ור' יוסי הגלילי שמו ואמרינן נמי בעירובין (דף נג:) שאמרה לו ברוריא דביתהו דר"מ שהיה מתלמידי בתראי של ר"ע גלילי (גלילי) שוטה ונראה דתלמיד חבר היה לו ר' יוסי הגלילי לר"ע ורך ממנו בשנים היה ואף על גב שמזכירו בפרק בתרא דגיטין מקמי ר"ע לא קשיא דכמו כן מזכיר באגדת הפסח ר"ע קודם ר"ט שהיה רבו כדמשמע בפ"ט דכתובות"..","605","","1624","True","True","False","","74","213.151.49.163","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64217","64215","עם כל הכבוד","14/11/19 10:12","טז חשון","תש"פ","10:12","עלי","נראה לענ"ד שהקושי איננו כלל הקדמת ר' מאיר לר' עקיבא אלא עצם כתיבת דעת הרב עם התלמידים, שהרי ר' עקיבא רבם של כל התנאים הנ"ל היה ואין זה סביר שיחלוק על תלמידיו או הם עליו אלא ודאי תלמיד היה שחלק על חביריו והסביר ביותר הוא ר' יהודה שחולק עליהם פעמים הרבה. ועוד, שר' עקיבא בדרום היה ותלמידיו כבר עברו לגליל ולכן מזכירים מקומות רבים ושונים בגליל כל אחד לפי מקומו.
תקנו אותי אם אני טועה.","209","","1628","True","True","False","","108","194.114.146.227","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64218","64217","לא מצאנו שיש איסור לחלוק על רבו בהלכה","14/11/19 10:25","טז חשון","תש"פ","10:25","אוריאל שלמוני","כמו שכתב בספר באר שבע סנהדרין קי ע"א:
אבל אין לפרש דברי רש"י שרצה לומר שחולק על רבו באיזה פסק או הוראה, כי כבר פסק מהרא"י [תרומת הדשן] בפסקיו סימן רל"ח שמותר לתלמיד לחלוק על רבו באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עמו, וכתב שכך היתה דרכה של תורה מימי התנאים, רבינו הקדוש חלק בכמה מקומות על אביו ורבו רשב"ג, באמוראים רבא חולק בכמה מקומות על רבה שהיה רבו מובהק, בגאונים אשיר"י חולק בכמה מקומות על מהר"ם שהיה רבו מובהק עכ"ל. ואין דבריו צריכין חזוק, שהרי כל הגמרא מלאה על כל גדותיה מזה שהתלמיד חולק על רבו בכל האופנים בין בפניו ובין שלא בפניו, בין שהוא לבד חולק על רבו בין שאחרים חולקים עם רבו בין בזקנותו בין בילדותו, כמו שכתבו התוספות בהדיא בנדה בפרק כל היד (יד, ב ד"ה מאי לאו) גבי מאי לאו בזקנותו, וז"ל דמצינו הרבה תלמידים שחולקין על רבותיהן בילדותם עכ"ל. וכן אשכחן להרמב"ם שחלק על אביו ורבו בפי"א מהלכות שחיטה (ה"ז) בדין סירכא:
וכן הטור אבן העזר חלק על אביו ורבו הרא"ש בסימן קמ"א, וכן בטור חושן משפט בסימן ע"ז ובסימן ר"מ. אף על גב שכתב בסימן ק"ז על דברי הרא"ש אף על פי שנראה לחלק איני משיב על דבריו כו', וכן בסימן קע"ו כתב עליו ואלמלא שאין לי להכריע כו'. כבר קרא עליו תגר הרב הגדול מהרש"ל ז"ל (בביאורו לטור סי' ק"ז ד"ה אינני, מובא בדרישה אות ח') וכתב עליו וז"ל תימה למה נושא לו פנים הלא רבינו הקדוש לא נשא פנים לעולם לאביו ורבו רשב"ג וכל מקום שידע לחלוק עליו חלק עליו וכו' עכ"ל, ואני בעניי עדיפא מיניה תמיה אני על הטור, הלא הרא"ש גופיה כתב בתשובותיו כלל וסימן נ"ה דין ט' וז"ל מי לנו גדול כרש"י ז"ל שהאיר עיני הגולה בפירושו ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי ירכו ר"ת ור"י ז"ל וסתרו דבריו כי תורת אמת היא ואין מחניפין לשום אדם עכ"ל. וכן אשכחן לרבי אלעזר בר' שמעון (ספרי עקב ל"ח) שאמר רואה אני דברי ר' יוסי מדברי אבא שזה קדוש השם שכל זמן שהצדיקים בעולם ברכה בעולם כו'. וכבר מצינו (גיטין כט, ב) שאמר מר בר רב אשי על אביו ורבו הני מילי דקטנותא נינהו כו', והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות טוען ונטען (הלכה ב') חולק על רבותיו בשיעור כפירת הטענה וכתב עליהם שטעו, וכן בפ"ה מהלכות אישות (הלכה ט"ו) כתב וז"ל ופירשו רבותי בהנאת מלוה דברים שאין ראוי לשומען כו'. וגדולה מזו מצינו ברבי יוחנן (כתובות נד, ב) דיהיב עיטא לקריביה וקאמר מילתא דלדעתיה הוי דינא דאורייתא, וריש לקיש עבד עובדא דלא כותיה ואמר לבעל הדין אי לא צייתת מפיקנא רבי יוחנן מאוניך, ורבי יוחנן לא איקפד כלל אדרבה קבל האמת ואמר לקריביה מה אעשה שכנגדי חלוק עלי. וכאלה רבים אין מספר".","605","","1628","True","True","False","","125","213.151.49.163","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64224","64218","להפך","15/11/19 09:09","יז חשון","תש"פ","09:09","אור חדש","מצאנו, איסור יש בלהמנע מלחלוק 'לא תגורו'","458","","1627","True","True","False","","79","37.26.147.202","0","64174","נידה|כ ע"א",""),new Message("64226","64224","אינני בטוח","15/11/19 09:23","יז חשון","תש"פ","09:23","עלי","שהמחלוקת היא מחלוקת או שפשוט כל אחד מהחכמים הביא דוגמה משלו, לכן ציינתי שרובם חיו בגליל ומשם הביאו דוגמאות ואילו ר' עקיבא חי בד"כ בדרום אף שנסע לכל קצוי ארץ.","209","","1627","True","True","False","","128","141.226.79.222","0","64174","נידה|כ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);